מדע בזיוני

המכונה היא  סקס מניאקית
מפלה לרעה או לטובה
מפרגנת נותנת פריווילגיות
עם חשבון ארוך מהגלות.
('עברית', יונה וולך [בערך]).

יואב בדיוק שלח לי אימייל בזו הלשון:

זה מובן מאליו ומרתק בו זמנית. נסו ותהנו:

רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »

יש בקנה כמה וכמה פוסטים סמי-בלשניים ושליש אקדמיים. אבל קודם כל תרבות.

בעיה סבוכה

כשיצא no choosing הייתי בן 14. תלמיד בנתיב מאיר – ישיבה תיכונית, ללא ספק הספוליאנה פרנקמן השמרני בין ישיבות בני עקיבא. זיוה עברה במסדרונות והעלתה חיוך (איך אפשר אחרת עם ההופעה המגוחכת הזו בטלוויזיה). גיבור צבא ההגנה עורר צחוק, זעזוע ומעט תיעוב (גם הגיבור וגם השיר). אם ישיבת נתיב מאיר נחשבה ליהלום שבכתר החינוך הדתי-לאומי, פוליאנה פרנק הייתה האנטיפוד.  אם פוליאנה פרנק נחשבה אלטרנטיבית ואנטי ממסדית בגלי צהל, דמיינו מה היא הייתה בשביל חבורת נערים דתיים נצורים וצודקים.

רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »

על סלמון מעודן ואבירים מקוללים ובעיקר על מוזריות לשוניות.

בשולי הפוסט הקודם (סינית אני מדברת אליך), עלו גם הערות על הקושי הדיקדוקי של שפה – קושי שבא לידי ביטוי במורכבות דיקדוקית של מבנה המשפט, מבנה המילה על הטיוטיה השונות וכמובן גם חריגים ויוצאי דופן. זה בדיוק הזמן המתאים לצטט כאן שיר קצר שכתב גיא דויטשר "לזכר התסכול שחשתי בימי בית הספר, בעת ניסיונותי להשליט סדר בתוהו ובוהו" (גילגולי לשון, גיא דויטשר, עמ' 47):

The teacher claimed it was so plain,
I only had to use my brain
She said the past of throw was threw.
The past of grow -of course- was grew,
So flew must be the past of fly,
And now, my boy, your turn to try.
But when I trew,
I had no clue, if mow was mew -
Like know and knew
Or was it knowed
Like snow and snowed
רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »

על מבטאים, כנסים וערוצים רועשים.

נפתח בצחוקים על השכבות החלשות.

למה בכלל לדבר אנגלית דווקא? במדור 'השראה' בכלכליסט כותב שיזף רפאלי  מה סוד כוחה של האנגלית (שמועברת לטיפול בדגש קל שישפכו עליה את זעמם).  אבל העיתוי מסתדר לי מצויין עם סיכום כנס ה-ACL. השנה קיבלתי החלטה לא להשחית את זמני על הרצאות של סינים. כשגזען שכמותי אומר סינים מתכוון הוא מתכוון לכל סוגי האסייתיים מהמזרח הרחוק. הסיבה לזה היא שאני פשוט לא מצליח להבין מילה ממה שהם אומרים (באנגלית). המושג broken english מקבל אצלם משמעות חדשה. האנגלית שלהם לא שבורה אלא מרוסקת, כתושה וכתותה.  וזה לא רק התחביר אלא גם, בעיקר, המבטא. תוסיפו לזה שקפים עם עומס וויזואלי שיכול לגרום להלם קרב ותקבלו חצי שעה של בהייה תוך מאמץ קוגניטיבי שנידון לכישלון. בעבר הייתי מתאמץ. היום אני כבר למוד תבוסות ויודע שאין לי סיכוי. אני מעדיף לחכות עד שיגמרו לפתח את המתרגם הסימולטני – עניין של שנה-שנתיים. או עשר.

רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »

לפני שבועיים התקיים באופסלה, שוודיה כנס ה-ACL (Association for Computational Linguistics) ובצמוד לו ה-CoNLL (Computational Language Learning). בגדול אפשר להגדיר את הכנס כשיעמום. הריגוש הגדול נרשם בדרך לכנס כשאחרי שעתיים נחת המטוס שוב בבן גוריון ("תקלה קלה במערכת החשמל"). נחיתה שגרמה לפיספוס הקונקשן, ביזבוז לילה בהונגריה ופיספוס של החצי הראשון של גמר המונדיאל ושל חצי היום הראשון של הכנס. מלבד זאת עבר הכנס ללא אירועים מיוחדים. ובכל זאת – שליחנו בשוו\בדיה מדווח על כמה מאמרים מעניינים, מתחבט בחשיבותה של הקהילה האקדמית ומביא לכם כמה תמונות* (אופסלה, סטוקהולם**).

רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »

בכיתה ד' או ה' נחת עלי חיידק הסדרות. באותה שנה קראתי בשיטתיות את כל ספרי טרזן (10), כל סיפורי שרלוק הולמס (4 קובצי סיפורים קצרים ועוד 3 או ארבעה סיפורים ארוכים יותר) וגם את כל סיפרי חסמב"ה שיצאו עד אז (32, נדמה לי). כשאורי קציר הזמין אותי לסיור בעקבות חסמבה בתל אביב ששתי כמוצא שלל רב. גם נוסטלגיה מהילדות, גם סיפורי תל אביב גם מדריך שעל טיבו הגיעו אלי שברי שמועות וגם רציתי לפגוש את אורי.

רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »

אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע (מסכת אבות ה,י)

הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון ומייסד מימד נפטר היום. את המשנה הזו שמעתי אותו מסביר לא כמחלוקת בין התנא ל'יש אומרים' אלא באופן הבא: כשאדם בודד אומר "שלי- שלי ושלך-שלך" זוהי מידה בינונית. כלומר מצב סביר שאפשר לקבל. כשלא אדם אחד חושב כך כפרט אלא רבים ("יש אומרים"), כלומר התפיסה החברתית המקובלת היא של חוסר ערבות הדדית (קפיטליזם דורסני)  אז זוהי מידת סדום.

אני חושב שהפירוש ההומניסטי הזה, שמובא כאן כאנקדוטה לזכרו, משקף את הגישה של הרב עמיטל כמחנך וכאיש ציבור.

————–

השתיקה בבלוג נבעה ממותו של דמיטרי דוידוב (Dmitry Davidov) – קולגה שכתב איתי כמה מאמרים (שני המאמרים על הסרקזם ומאמר על זיהוי סנטימט בטוויטר). דמיטרי נפטר לפני כמה שבועות. רציתי לכתוב עליו כמה מילים ולא בדיוק ידעתי איך. הנה, נעשה את זה יבש.

דמיטרי הגיש את הדוקטורט לפני חודש והיה אמור לנסוע לפוסט-דוק בקיימברידג'. ביום ראשון הקרוב היינו אמורים לנסוע ביחד לכנס בשוודיה (ACL, CoNLL), אחריו הוא תכנן להמשיך לטרק חוצה סקנדינביה (הלונלי פלנט נורבגיה שלי אצלו). אני ארצה בכנס במקומו על המחקר שלו. וזה מוזר וקשה. ובכל זאת אשמח לעשות את זה ולנצל חלק מזמן ההרצאה לדבר על דמיטרי וגם לסקור את המחקר שלו באופן כללי ולא להציג רק את המאמר הספציפי.

דמיטרי, שהיה חוקר מבריק (14 מאמרים בפורומים נחשבים במהלך הדוקטורט) היה גם אדם צנוע, מעט מופנם אבל מעולם לא מתנשא ותמיד שמח לעזור. ללא ספק הוא היה מאלו האומרים "שלי – שלך ושלך – שלך", עליהם נאמר "חסיד".

יהי זיכרו ברוך.

לדף הזיכרון שיצרו עבורו בתוכנית לחישוביות עצבית (ICNC).
והנה התרשמות יפה בדגש קל.

אל חשש, לא פרידה מהבלוג, לא יסתמו לי את הפה כל כך מהר, אלא פרידה מחמש עשרה הדקות שלי שמרחתי עד עכשיו. מכאן והלאה יחזור הבלוג לעסוק בהא וב-duh! הרגילים שלו. ובינתיים הודעה מנהלתית (ISCOL), עוד צרור לינקים אחרון בענייני זיהוי סרקזם (עידכון ראיונות כמובטח), קומיקס ועל הגילגול של המחקר האקדמי אל הדיווח הפופולרי: שבעים פנים לתורה. רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »

הבלוג, כלומר בעליו, זכה לחמש עשרה דקות התהילה שלו כשבכל רחבי הרשת, על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן,  מתייחסים למאמר(ים) על זיהוי אוטומטי של סרקזם על ידי מחשב (בדגש קל פירגנו וגם אספו חלק מהלינקים, מגיזמודו, דרך הטלגרף ועד CNET). כמובן שכמו בכל פעם שמתעסקים עם מדע בצורה פופולרית נופלים אי דיוקים ודברים מוצאים מהקשרם אבל איך אומרים – as long as they spell my name right.
את יום אתמול ביליתי בראיונות למיני מדיה שונים, החל מ-Science (לא ידעתי שהם גם מפרסמים סיפורים/ידיעות על מחקרים), דרך Discovery, New Scientist ועד ל BBC. כשיתפרסם (בסופ"ש הזה ובמהלך שבוע הבא) אתן לינקים. ידעתי שעיסוק בזיהוי סרקזם ואירוניה הוא סקסי ומשעשע אבל חשבתי שזה סייד-קיק אקדמי. אני חייב להודות שלא צפיתי את העניין שזה יעורר. כאמור, לחמש עשרה דקות.

בינתיים על ההבדל בין סרקזם לאירוניה + דוגמה + תודות.

רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »

סגירת מעגל: אלגוריתם לזיהוי אירוניה וסרקזם. כן. בטח.

רגע, רגע, יש עוד. הקליקו להמשך הפוסט »