מדע בזיוני

מה הקשר בין טקס פרסי האמי לאייפון? ומה עם הטרנד הזה של ההתאמה האישית (פרסונליזציה) של כל הגאדג'טים? איך שרו פינק-פלויד -
I've got 13 channels of shit on my TV to choose from.
איך עובדים עלינו בהתאמה אישית.

א.
נדמה לי שווידס ('העשב של השכן', Weeds) לא זכתה באף פרס אמי. זו סדרה חביבה שמנסה לשדר חתרנות. לפעמים גם הולך לה. הגימיק המוצלח של הסידרה הוא שיר הנושא 'ליטל בוקסס' - שמבוצע בכל פרק בסיגנון אחר (מרנדי ניומן דרך אלוויס קוסטלו ועד רג'ינה ספקטור). הנה הבית הראשון של השיר:
Little boxes on the hillside,
Little boxes made of ticky-tacky,
Little boxes, little boxes,
Little boxes, all the same.
There’s a green one and a pink one
And a blue one and a yellow one
And they're all made out of ticky-tacky
And they all look just the same.
(דגימות של כל הביצועים אפשר לשמוע באתר התוכנית. את הביצוע המקורי של מלווינה ריינולדס תוכלו לשמוע כאן. מומלץ להקשיב כפס קול תוך כדי קריאה).

הבתים אחידים, האנשים אחידים, המקצועות אחידים וגם הילדים אחידים והם יגור באותם בתים בורגנים אחידים. שום דבר לא מיוחד בחיי הפרוורים חסרי הייחוד של הבורגני השבע.

ב.
בעלי האייפון הם מיוחדים, כמובן. הם גם פראיירים שקנו טלפון ב-600 דולר רק בשביל להיות מיוחדים. הם גם פראיירים כי המחיר צנח ב-200 דולר פחות מחודשיים אחרי ההשקה. אבל הם מיוחדים – מאוד קוּלים.

בעוד כמה חודשים, כשמהחיר יצנח שוב (אחרי שיוציאו אייפון עם עוד כמה ג'יגה) בעלי האייפון כבר לא יהיו כל כך מיוחדים ואז אפל יוציאו סדרה של אייפון בצבעים – כדי שלכל אחד יהיה את האייפון המיוחד והאישי שלו. לאייפונים האלו נתאים את תמונת המסך המיוחדת שלנו ואת הצילצול המאוד מיוחד שלנו (נינט, זה ייחודי, לא?) וכך שוב נהיה מיוחדים.

ג.
כל שיגעון ההתאמה האישית שקונה אותנו בתמונה, בחתיכת פלסטיק שמולבשת על הקרוקס או בצבע מיוחד מתוך ארבעה צבעים אופציונליים נראה לי קצת מוגזם. "איזה אייפוד אתה?" שאלה הפרסומת של האייפוד – סמל הקוליות והמיוחדות הנמכר ביותר בארה"ב ובכך יצרה זהות בים האייפוד לבעלים. גוגל התחילו עם הדף המותאם אישית, שלב לפני התאמה אישית של תכני חיפוש ו-HP יצאה בקמפיין שיווקי שמכריז ש"המחשב האישי שוב אישי" (אל תקנו HP, שירות לקוחות מזעזע). אפל משווקת את המקבוק (MacBook) גם בשחור ודל (Dell) יצאה עם סדרת לפטופים צבעוניים. "תָראֶה את עצמך!" הם כותבים, "מידנייט-בלו, ג'ט בלאק או ירוק אביבי – אתה תחליט… עם שמונה אפשרויות בחירה לצבע - המחשב הנייד החדש שלך אומר עליך הכל". באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב:
Express yourself: Midnight Blue, Jet Black, or Spring Green? You decide. With 8 optional color backs to choose from, optional premium micro satin finishes and coordinating accessories, your new Inspiron notebook is all about you.

אני לא בדיוק יודע מה זה ג'ט-בלאק אבל אם קיימת זהות בייני לבין האיפוד שלי ואם צבע המחשב אומר עלי הכל זה אומר שאין יותר מדי מה להגיד. מעט מביך, לא.

ד.
Little boxes, all the same.
There’s a green one and a pink one
And a blue one and a yellow one
And they're all made out of ticky-tacky
And they all look just the same.

המחשבים הצבעוניים של דל, הדגמים של האייפוד ושאר מגדירי האישיות: יש אחד ירוק ואחד וורוד ואחד כחול ואחד צהוב וכולם עשויים מפלסטיק זול והם בדיוק אותו דבר.

(ומצד שני, זה נחמד ודווקא די נעים כשיש לך את המחשב הנייד הקוּלי בצבע המיוחד [כמעט רק] לך, עם האייפוד המותאם והטלפון הנייד שמצלצל רק בשבילך ולכל המכשירים טפטים ושומרי מסך שנבחרו בקפידה מבין התמונות מהטיול ההוא לדרום אמריקה, וכשצילצול הטלפון מעביר רטט נוסטלגי והלפטופ בצבע מידנייט בלו מעורר קינאה. עלו כאן כל איזה רעיון עם הפרסונליזציה של הקופסאות הקטנות).