<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><!-- generator="wordpress/2.2.2h" -->
<rss version="2.0" 
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/">
<channel>
	<title>&#8235;תגובות על: בראשית, השאלה הראשונה והשאלה האחרונה</title>
	<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/</link>
	<description>&#8235;מעניין. אולי זה אפילו נכון.</description> 	<pubDate>Thu, 20 Nov 2008 08:15:11 +0000</pubDate>
	<generator>http://wordpress.org/?v=2.2.2h</generator>
	<language>he</language>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: אורן</title>
		<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-571</link>
		<author>&#8235;אורן</author>  		<pubDate>Sun, 04 May 2008 12:37:29 +0000</pubDate>
		<guid>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-571</guid>
		<description>&#8235;תתרף חלקי שעה - ההבסר שהבאתי מובא בפורש ברמבם. למה אין כזו חלוקה במידות ומשקולות? שאלה טובה. אני מניח שזה פשוט כי קידוש החודש היה בעל חשיבות עליונה "חכמתכם ובינתכם לעיניי העמים" וכו' ובגלל שאסטרונומיה נתפסה כמדע המדוייק והרציני ביותר. סתם ניחוש שלי. 

הולך לבדוק ברמב"ן.... (תן לי לנחש זה משהו קבלי שמתחיל ב"ועל דרך האמת"?).</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div style='direction: rtl;'>
<p>תתרף חלקי שעה - ההבסר שהבאתי מובא בפורש ברמבם. למה אין כזו חלוקה במידות ומשקולות? שאלה טובה. אני מניח שזה פשוט כי קידוש החודש היה בעל חשיבות עליונה "חכמתכם ובינתכם לעיניי העמים" וכו' ובגלל שאסטרונומיה נתפסה כמדע המדוייק והרציני ביותר. סתם ניחוש שלי. </p>
<p>הולך לבדוק ברמב"ן&#8230;. (תן לי לנחש זה משהו קבלי שמתחיל ב"ועל דרך האמת"?).</p>
</div>
</div>]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: יחזקאל</title>
		<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-565</link>
		<author>&#8235;יחזקאל</author>  		<pubDate>Sun, 04 May 2008 05:36:20 +0000</pubDate>
		<guid>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-565</guid>
		<description>&#8235;בעקבות הקישור מפוסט האורח נזכרתי שאני עוד "חייב" פה תגובה.

אכן ברש"י על נחש הנחושת מובא שמשה אמר: ה' אמר לי נחש, אני אעשהו של נחושת. כלומר הוא רוצה לאזכר את מהות הצורה הנוצרת גם בצליל שם החומר ממנו הוא נוצר. זה אכן מתאים עם מה שאמרת לגבי מגדל בבל, שהמשחק במילים אפשר להם "להסתדר לבד" ולמצוא תחליפים, מעשה ידי אדם, לחומרים הטבעיים: המילה הדומה, הצליל הדומה, מבטא את תפקיד החפץ.

אגב, מה שמאוד מעניין ברש"י הזה (או בחז"ל, ליתר דיוק), שבדברי הקב"ה למשה נאמר בכלל "שרף" ולא "נחש". ועי' רמב"ן שם.
‏
בעניין חלוקת תתר"ף חלקי השעה, האם אתה רואה הסבר כזה לגבי המידות והמשקלות? אני בספק. גם לגבי חלקי השעה, ההסבר הפשוט יותר (מובא במפרשי הרמב"ם שם?) הוא שזו הצורה המתחייבת כדי לבטא את המרחק בין מולד לבנה אחד למשנהו ללא שימוש בשברים. 793 מתוך 1080 חלקי השעה, בנוסף על 29 היממות ו12 השעות, זה שבר שא"א לצמצם.</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div style='direction: rtl;'>
<p>בעקבות הקישור מפוסט האורח נזכרתי שאני עוד "חייב" פה תגובה.</p>
<p>אכן ברש"י על נחש הנחושת מובא שמשה אמר: ה' אמר לי נחש, אני אעשהו של נחושת. כלומר הוא רוצה לאזכר את מהות הצורה הנוצרת גם בצליל שם החומר ממנו הוא נוצר. זה אכן מתאים עם מה שאמרת לגבי מגדל בבל, שהמשחק במילים אפשר להם "להסתדר לבד" ולמצוא תחליפים, מעשה ידי אדם, לחומרים הטבעיים: המילה הדומה, הצליל הדומה, מבטא את תפקיד החפץ.</p>
<p>אגב, מה שמאוד מעניין ברש"י הזה (או בחז"ל, ליתר דיוק), שבדברי הקב"ה למשה נאמר בכלל "שרף" ולא "נחש". ועי' רמב"ן שם.<br />
‏<br />
בעניין חלוקת תתר"ף חלקי השעה, האם אתה רואה הסבר כזה לגבי המידות והמשקלות? אני בספק. גם לגבי חלקי השעה, ההסבר הפשוט יותר (מובא במפרשי הרמב"ם שם?) הוא שזו הצורה המתחייבת כדי לבטא את המרחק בין מולד לבנה אחד למשנהו ללא שימוש בשברים. 793 מתוך 1080 חלקי השעה, בנוסף על 29 היממות ו12 השעות, זה שבר שא"א לצמצם.</p>
</div>
</div>]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: yovi</title>
		<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-478</link>
		<author>&#8235;yovi</author>  		<pubDate>Sat, 29 Mar 2008 11:49:24 +0000</pubDate>
		<guid>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-478</guid>
		<description>&#8235;הי
אתה זוכר את ההוא....
כן, ההוא ממזמן שהציע לך עיתון קבלה...
נו.....בן ה 40 ההוא....
אז, לא שאני חושב שזה מזיז או מעניין אותך
אבל אותו "ההוא", לומד קבלה במקום הכי לא ממוסחר, מקום שבאמת מחפש לתת
הוא לא מרוויח על זה כסף
אלא מאמין שבאמת ע"י מעשה טוב, של אדם פרטי, יוכל בסופו של דבר להוסיף את המנה הקטנה שלו לסך הכולל

"לקבל את האחר"???
תלוי מאיזו זוית מסתכלים

אם יש לך שנייה....
&lt;del datetime="2008-03-29T18:58:27+00:00"&gt;http....kabbalah.info/hebkab/beginers_guide/mahi_kab.htm

http...www.kab.tv&lt;/del&gt;

[התגובה נערכה על ידי (אורן) והקישורים סורסו על ידי שלוש נקודות אחרי הhttp. אני לא זוכר זקן בן ארבעים. זה באמת לא מעניין אותי והבלוג הזה הוא לא במה לקישורים לא רלוונטיים. עמך הסליחה. למי שכן זוכר את הזקן בן הארבעים - הלינק ניתן לפיענוח.]</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div style='direction: rtl;'>
<p>הי<br />
אתה זוכר את ההוא&#8230;.<br />
כן, ההוא ממזמן שהציע לך עיתון קבלה&#8230;<br />
נו&#8230;..בן ה 40 ההוא&#8230;.<br />
אז, לא שאני חושב שזה מזיז או מעניין אותך<br />
אבל אותו "ההוא", לומד קבלה במקום הכי לא ממוסחר, מקום שבאמת מחפש לתת<br />
הוא לא מרוויח על זה כסף<br />
אלא מאמין שבאמת ע"י מעשה טוב, של אדם פרטי, יוכל בסופו של דבר להוסיף את המנה הקטנה שלו לסך הכולל</p>
<p>"לקבל את האחר"???<br />
תלוי מאיזו זוית מסתכלים</p>
<p>אם יש לך שנייה&#8230;.<br />
<del datetime="2008-03-29T18:58:27+00:00">http&#8230;.kabbalah.info/hebkab/beginers_guide/mahi_kab.htm</p>
<p>http&#8230;www.kab.tv</del></p>
<p>[התגובה נערכה על ידי (אורן) והקישורים סורסו על ידי שלוש נקודות אחרי הhttp. אני לא זוכר זקן בן ארבעים. זה באמת לא מעניין אותי והבלוג הזה הוא לא במה לקישורים לא רלוונטיים. עמך הסליחה. למי שכן זוכר את הזקן בן הארבעים - הלינק ניתן לפיענוח.]</p>
</div>
</div>]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: אורן</title>
		<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-446</link>
		<author>&#8235;אורן</author>  		<pubDate>Tue, 11 Mar 2008 08:18:21 +0000</pubDate>
		<guid>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-446</guid>
		<description>&#8235;ספירות  - זו לא הייתה תהיה אלא ציון עובדה, כמו שאמרתי - נראה ששימוש באפס כמספר הוא מאוחר יחסית והוא מהווה קפיצה מחשבתית. 

לגבי המידות שאינן עשרוניות - באמת אין מה לעשות לכבי היחס בין טפח לאמה, אפשר אולי לחשוב גם על זה (רמבם הל' קידוש  החודש ו,ב): "היום והלילה, ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום, ושתים עשרה בלילה.  והשעה, מחולקת לאלף ושמונים חלקים; ולמה חלקו השעה למניין זה--לפי שמניין זה יש לו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור, והרבה חלקים יש לכל אלו השמות."</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div style='direction: rtl;'>
<p>ספירות  - זו לא הייתה תהיה אלא ציון עובדה, כמו שאמרתי - נראה ששימוש באפס כמספר הוא מאוחר יחסית והוא מהווה קפיצה מחשבתית. </p>
<p>לגבי המידות שאינן עשרוניות - באמת אין מה לעשות לכבי היחס בין טפח לאמה, אפשר אולי לחשוב גם על זה (רמבם הל' קידוש  החודש ו,ב): "היום והלילה, ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום, ושתים עשרה בלילה.  והשעה, מחולקת לאלף ושמונים חלקים; ולמה חלקו השעה למניין זה&#8211;לפי שמניין זה יש לו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור, והרבה חלקים יש לכל אלו השמות."</p>
</div>
</div>]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: יחזקאל</title>
		<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-445</link>
		<author>&#8235;יחזקאל</author>  		<pubDate>Tue, 11 Mar 2008 07:49:28 +0000</pubDate>
		<guid>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-445</guid>
		<description>&#8235;אתעמק בזה מאוחר יותר, בלי נדר, ואשתדל להגדיר. 
‏
מגדל בבל - אני מקבל. 
‏
נחש נחושת - בלי לבדוק במקור (שוב, אשתדל לבדוק בהמשך) נראה לי שהכוונה לבחירת החומר, למה נחושת ולא חומר אחר? כדי להוסיף אזכור לנחש, חוץ מהצורה גם החומר יזכיר אותו. 
‏
הספירות - ברור שביהדות יש משמעות למספר עשר ועל כן גם הספירה העשרונית מתאימה מאוד, אבל נראה לי מוזר לתמוה שלא ממוספר שם מאפס עד תשע אלא מאחת עד עשר. 
‏
אגב, מעניין מאוד שלמרות עשר הספירות, ולמרות שהגימטריה גם היא עשרונית (מ-יו"ד עד קו"ף בקפיצות של עשר וכו'), הרי שהחישובים בעולם המעשה היו לא עשרוניים, המטבעות, המשקלות, המידות, כמעט ואין יחס של עשר בין הדברים. המקרים היחידים שאני מצליח למצוא הם ה"כור" שהוא עשר איפות, והעומר שהוא עשירית האיפה (אבל הוא לא מידה סטנדרטית, כמדומני, אף שהוא שימושי בקרבנות. בדר"כ האיפה נחשבת כשלש סאין, והסאה שישה קבין). במידות זה הגיוני, כי מה אפשר לעשות נגד זה שהאמה היא שישה טפחים (לפי מידותיהם?), זה גוף האדם. אבל בשאר התחומים, אם לא שזה נלקח מהסביבה, מעניין שהדברים לא בנויים עשרונית.</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div style='direction: rtl;'>
<p>אתעמק בזה מאוחר יותר, בלי נדר, ואשתדל להגדיר.<br />
‏<br />
מגדל בבל - אני מקבל.<br />
‏<br />
נחש נחושת - בלי לבדוק במקור (שוב, אשתדל לבדוק בהמשך) נראה לי שהכוונה לבחירת החומר, למה נחושת ולא חומר אחר? כדי להוסיף אזכור לנחש, חוץ מהצורה גם החומר יזכיר אותו.<br />
‏<br />
הספירות - ברור שביהדות יש משמעות למספר עשר ועל כן גם הספירה העשרונית מתאימה מאוד, אבל נראה לי מוזר לתמוה שלא ממוספר שם מאפס עד תשע אלא מאחת עד עשר.<br />
‏<br />
אגב, מעניין מאוד שלמרות עשר הספירות, ולמרות שהגימטריה גם היא עשרונית (מ-יו"ד עד קו"ף בקפיצות של עשר וכו'), הרי שהחישובים בעולם המעשה היו לא עשרוניים, המטבעות, המשקלות, המידות, כמעט ואין יחס של עשר בין הדברים. המקרים היחידים שאני מצליח למצוא הם ה"כור" שהוא עשר איפות, והעומר שהוא עשירית האיפה (אבל הוא לא מידה סטנדרטית, כמדומני, אף שהוא שימושי בקרבנות. בדר"כ האיפה נחשבת כשלש סאין, והסאה שישה קבין). במידות זה הגיוני, כי מה אפשר לעשות נגד זה שהאמה היא שישה טפחים (לפי מידותיהם?), זה גוף האדם. אבל בשאר התחומים, אם לא שזה נלקח מהסביבה, מעניין שהדברים לא בנויים עשרונית.</p>
</div>
</div>]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: אורן</title>
		<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-443</link>
		<author>&#8235;אורן</author>  		<pubDate>Tue, 11 Mar 2008 06:51:06 +0000</pubDate>
		<guid>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-443</guid>
		<description>&#8235;יחזקאל - דווקא אשמח לדעת מה מפריע לך. 

אבל ראשון ראשון:
לבנה -אבן, חמר חומר  - וכו' זה לא סתם משחק מילים אלא שליטה בשפה. השפה (ולכן העולם) היא אצלם כחומר ביד היוצר ולכן הם יכולים לטעון כוחי ועוצם ידי... 
(בסוגריים - "עשה לך נחש נחושת", רשי כותב "לשון נופל על לשון". אף פעם לא הבנתי מה המשמעות של משחק המילים שם).
 
הספירות - ברור שאתה צודק, אבל מה הקשר בין 22 האותיות לבין 10 הספירות? ולמה בדיוק עשר ולמה יש דמיון מילולי מספר-ספירה - זה כמובן פתח ל"דרש".

איסטניס(ט)ית - כנראה שאתה צודק אבל אולי אפשר גם וגם. בכל אופן - זה ציטוט מ'הארץ' אז צריך לשאול את העורך הלשוני שלהם.</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div style='direction: rtl;'>
<p>יחזקאל - דווקא אשמח לדעת מה מפריע לך. </p>
<p>אבל ראשון ראשון:<br />
לבנה -אבן, חמר חומר  - וכו' זה לא סתם משחק מילים אלא שליטה בשפה. השפה (ולכן העולם) היא אצלם כחומר ביד היוצר ולכן הם יכולים לטעון כוחי ועוצם ידי&#8230;<br />
(בסוגריים - "עשה לך נחש נחושת", רשי כותב "לשון נופל על לשון". אף פעם לא הבנתי מה המשמעות של משחק המילים שם).</p>
<p>הספירות - ברור שאתה צודק, אבל מה הקשר בין 22 האותיות לבין 10 הספירות? ולמה בדיוק עשר ולמה יש דמיון מילולי מספר-ספירה - זה כמובן פתח ל"דרש".</p>
<p>איסטניס(ט)ית - כנראה שאתה צודק אבל אולי אפשר גם וגם. בכל אופן - זה ציטוט מ'הארץ' אז צריך לשאול את העורך הלשוני שלהם.</p>
</div>
</div>]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: יחזקאל</title>
		<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-442</link>
		<author>&#8235;יחזקאל</author>  		<pubDate>Tue, 11 Mar 2008 06:16:22 +0000</pubDate>
		<guid>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-442</guid>
		<description>&#8235;מעניין. אין לי כח להתעמק מה מפריע לי בפרשנות ובהקשרים על דור הפלגה במגדל בבל (חוץ מזה שתיאור פשוט של המקרא באלו חומרים השתמשו, קיבל אצלך משמעות של משחק במילים. האמת שיש פרשנים שמדגישים את חשיבות התיאור הזה. לדעתם, אנשי בבל הראו עוד פן של "כוחי ועוצם ידי", הנה אפשר להסתדר גם בלי לחצוב אבן טבעית משל אלוקים, אפשר להכין לבנים באופן עצמאי. כנ"ל על החימר והחומר.) 
‏
רק הערה אחת: "על ידי "שלושים ושתיים נתיבות פליאות" שהם עשרים ושתיים אותיות האלף-בית ועוד עשר הספרות." כך? עשר הספרות? ככל שידוע לי מדובר על עשר הספירות, מושגים קבליים-מיסטיים שבדר"כ מוזכרים כ"מעברים בהשתלשלות האור והשפע מהעליונים [=אלוקים] אל התחתונים [=העולם הזה והאדם]". יש להם שמות [כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות], ולכן כשממספרים אותם זה מאחת ועד עשר, כמו כל ספירת חפצים המתחילה באחת (אלא אם אתה מאחסן אותם במערך זיכרון ממוחשב, שם, ברוב שפות התכנות, הבחירה הטבעית היא להתחיל ב"תא" מספר אפס). 
‏
ושאלה: בקישור מכאן לרשימות, ברשומה על סולאריס (גם אותה בלעתי בהנאה), מופיעה המילה "איסטניסטית". לא "איסטניסית"?</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div style='direction: rtl;'>
<p>מעניין. אין לי כח להתעמק מה מפריע לי בפרשנות ובהקשרים על דור הפלגה במגדל בבל (חוץ מזה שתיאור פשוט של המקרא באלו חומרים השתמשו, קיבל אצלך משמעות של משחק במילים. האמת שיש פרשנים שמדגישים את חשיבות התיאור הזה. לדעתם, אנשי בבל הראו עוד פן של "כוחי ועוצם ידי", הנה אפשר להסתדר גם בלי לחצוב אבן טבעית משל אלוקים, אפשר להכין לבנים באופן עצמאי. כנ"ל על החימר והחומר.)<br />
‏<br />
רק הערה אחת: "על ידי "שלושים ושתיים נתיבות פליאות" שהם עשרים ושתיים אותיות האלף-בית ועוד עשר הספרות." כך? עשר הספרות? ככל שידוע לי מדובר על עשר הספירות, מושגים קבליים-מיסטיים שבדר"כ מוזכרים כ"מעברים בהשתלשלות האור והשפע מהעליונים [=אלוקים] אל התחתונים [=העולם הזה והאדם]". יש להם שמות [כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות], ולכן כשממספרים אותם זה מאחת ועד עשר, כמו כל ספירת חפצים המתחילה באחת (אלא אם אתה מאחסן אותם במערך זיכרון ממוחשב, שם, ברוב שפות התכנות, הבחירה הטבעית היא להתחיל ב"תא" מספר אפס).<br />
‏<br />
ושאלה: בקישור מכאן לרשימות, ברשומה על סולאריס (גם אותה בלעתי בהנאה), מופיעה המילה "איסטניסטית". לא "איסטניסית"?</p>
</div>
</div>]]></content:encoded>	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: אנו מכריזים בזאת: איך עושים דברים עם מילים</title>
		<link>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-437</link>
		<author>&#8235;אנו מכריזים בזאת: איך עושים דברים עם מילים</author>  		<pubDate>Mon, 10 Mar 2008 13:57:47 +0000</pubDate>
		<guid>http://www.sciencefriction.net/blog/2007/10/08/30/#comment-437</guid>
		<description>&#8235;[...] מציאות? אני אתעלם באלגנטיות מתובנות פוסט מודרניות/קבליות על הפער והקשר בין מילים למציאות. הפעם נלך על [...]</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><div style='direction: rtl;'>
<p>[&#8230;] מציאות? אני אתעלם באלגנטיות מתובנות פוסט מודרניות/קבליות על הפער והקשר בין מילים למציאות. הפעם נלך על [&#8230;]</p>
</div>
</div>]]></content:encoded>	</item>
</channel>
</rss>
