‫תגובות על: פרוייקט קוד פתוח לקהילת הלמידה החישובית http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/ ‫מעניין. אולי זה אפילו נכון. Thu, 20 Nov 2008 08:17:57 +0000 http://wordpress.org/?v=2.2.2h he ‫מאת: עירא http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/#comment-176 ‫עירא Mon, 03 Dec 2007 09:15:46 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/#comment-176 ‫תחליף אייטיונס - נסה את AMAROK. ואגב, ריוזאביליטי - האם יהיה נכון לקבוע בעברית "שישמוש"? :-)

תחליף אייטיונס - נסה את AMAROK.

ואגב, ריוזאביליטי - האם יהיה נכון לקבוע בעברית "שישמוש"? :-)

]]> ‫מאת: יואב http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/#comment-110 ‫יואב Wed, 14 Nov 2007 17:53:58 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/#comment-110 ‫המאמר הזה קצת סכיזופרני. הוא מתחיל ב"צריך פלטפורמת קוד פתוח שיש בה ממשקים אחידים ומימוש אחיד של אלגוריתמי למידה חישובית", אך מהר מאד עובר ל"בחייאת תפרסמו את הקוד שלכם כדי שאחרים יוכלו להשתמש בו וגם לבדוק אם הוא עובד". וזה מובן מאד -- הדרישה הראשונה לא תקרה לעולם (כלומר, היא כבר חצי קיימת עם WEKA וכמה פרוייקטים נוספים, אבל בהיקף מאד מוגבל), והדרישה השניה גם היא מאד מאד חשובה. לגבי הדרישה השניה, הסיבה העיקרית לאי האימוץ שלה היא, כפי שאורן כתב, שכחקורים רובנו מתכנתים גרועים, וגם אם לא אז אנחנו כמעט בהכרח מתכנתים גרוע בקוד מחקרי [זה פשוט הרבה הרבה יותר מהיר, וחלק גדול מהקוד נזרק לפח בכל מקרה, אז למה להשקיע?]. אבל זה עדיין לא אומר שהנקודה השניה לא חשובה. אני אעדיף מאד לקבל קוד נוראי מלא לקבל קוד בכלל. והנקודה השלישית, ואולי החשובה ביותר של המאמר בעיני, היא הקריאה להכיר בפרסומי תוכנת לימוד מכונה כפרסומים מוכרים אקדמית. זה גם יתן תמריץ לאנשים לפרסם תוכנות טובות, גם יתן קצת יותר מידע על המימוש של התכונה, וגם יחסוך לי את הצורך לבחור איזה מאמר לצטט כשאני משתמש בתוכנה של מישהו..

המאמר הזה קצת סכיזופרני. הוא מתחיל ב"צריך פלטפורמת קוד פתוח שיש בה ממשקים אחידים ומימוש אחיד של אלגוריתמי למידה חישובית", אך מהר מאד עובר ל"בחייאת תפרסמו את הקוד שלכם כדי שאחרים יוכלו להשתמש בו וגם לבדוק אם הוא עובד".

וזה מובן מאד — הדרישה הראשונה לא תקרה לעולם (כלומר, היא כבר חצי קיימת עם WEKA וכמה פרוייקטים נוספים, אבל בהיקף מאד מוגבל), והדרישה השניה גם היא מאד מאד חשובה.

לגבי הדרישה השניה, הסיבה העיקרית לאי האימוץ שלה היא, כפי שאורן כתב, שכחקורים רובנו מתכנתים גרועים, וגם אם לא אז אנחנו כמעט בהכרח מתכנתים גרוע בקוד מחקרי [זה פשוט הרבה הרבה יותר מהיר, וחלק גדול מהקוד נזרק לפח בכל מקרה, אז למה להשקיע?].

אבל זה עדיין לא אומר שהנקודה השניה לא חשובה. אני אעדיף מאד לקבל קוד נוראי מלא לקבל קוד בכלל.

והנקודה השלישית, ואולי החשובה ביותר של המאמר בעיני, היא הקריאה להכיר בפרסומי תוכנת לימוד מכונה כפרסומים מוכרים אקדמית. זה גם יתן תמריץ לאנשים לפרסם תוכנות טובות, גם יתן קצת יותר מידע על המימוש של התכונה, וגם יחסוך לי את הצורך לבחור איזה מאמר לצטט כשאני משתמש בתוכנה של מישהו..

]]> ‫מאת: אורן http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/#comment-107 ‫אורן Tue, 13 Nov 2007 19:04:27 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/#comment-107 ‫אורי זו נקודה נכונה ואני מניח שכאשר יגיעו תגובות ואנשים יענו לאתגר אז אולי יגדירו ניהול מרכזי. הסקפטיות שלי דווקא נובעת מאופי התכנות האקדמי (של חוקרים) שהוא יותר סקריפטי ופאצ'ים ופחות בצורה של פרוייקט מסודר. בן אדם שרוצה לגתוב תזה לא תמיד משקיע בתכנות נכון או ברי-יוזביליטי. מהניסיון שלי זו טעות כמובן. בכל אופן,אין באקדמיה את המשאבים לעשות קוד-ריוויו מסודר וכך גדלים מתכנתים שבכלל לא רגילים לעבוד בצורה שמתאימה לפרוייקט קוד פתוח גדול.

אורי זו נקודה נכונה ואני מניח שכאשר יגיעו תגובות ואנשים יענו לאתגר אז אולי יגדירו ניהול מרכזי.

הסקפטיות שלי דווקא נובעת מאופי התכנות האקדמי (של חוקרים) שהוא יותר סקריפטי ופאצ'ים ופחות בצורה של פרוייקט מסודר. בן אדם שרוצה לגתוב תזה לא תמיד משקיע בתכנות נכון או ברי-יוזביליטי. מהניסיון שלי זו טעות כמובן. בכל אופן,אין באקדמיה את המשאבים לעשות קוד-ריוויו מסודר וכך גדלים מתכנתים שבכלל לא רגילים לעבוד בצורה שמתאימה לפרוייקט קוד פתוח גדול.

]]> ‫מאת: אורי כהן http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/#comment-105 ‫אורי כהן Mon, 12 Nov 2007 17:58:32 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/11/48/#comment-105 ‫אני מצטער לומר, אבל לפרוייקט כזה צפוי כשלון בלי ניהול מרכזי. מישהו (כמו לינוס בלינוקס) או ועדה מרכזת (עם לא יותר מ- 3 אנשים) שיגדיר את הממשקים הבסיסיים של אלגוריתמים והדרך בה הם יעבירו וישמרו מידע. החדשנות והביזור יש להם מקום ותרומה ממשית ברגע שהם יכולים להשתבץ בתום איזה framework יפה (כמו של השואש או eclipse, כמו הרבה דברים בלינוקס). לכן חברות מסחריות טובות לדעתי בלקדם פרוייקטי קוד פתוח (על ידי הקצאת המסטרים שלהם לנושא) וגופים אקדמים לא (שם אין מבנה היררכי ואחראיות ברורה). לעניות דעתי, כמובן.

אני מצטער לומר, אבל לפרוייקט כזה צפוי כשלון בלי ניהול מרכזי.
מישהו (כמו לינוס בלינוקס) או ועדה מרכזת (עם לא יותר מ- 3 אנשים) שיגדיר את הממשקים הבסיסיים של אלגוריתמים והדרך בה הם יעבירו וישמרו מידע.

החדשנות והביזור יש להם מקום ותרומה ממשית ברגע שהם יכולים להשתבץ בתום איזה framework יפה (כמו של השואש או eclipse, כמו הרבה דברים בלינוקס).

לכן חברות מסחריות טובות לדעתי בלקדם פרוייקטי קוד פתוח (על ידי הקצאת המסטרים שלהם לנושא) וגופים אקדמים לא (שם אין מבנה היררכי ואחראיות ברורה).

לעניות דעתי, כמובן.

]]>