מדע בזיוני

יעקב אינגרמן, דוד של אמא שלי, מורה למתמטיקה, איש מודיעין רוסי, מרגל – קצין בוורמאכט, מפעיל של הפרטיזנים, ממקימי חיל המודיעין הישראלי, חתן פרס ביטחון ישראל (ביחד עם אישתו) ואיש משעשע, נפטר לפני כשבועיים. אצל הדתיים נוהגים ללמוד משניות לעילוי נשמת הנפטר. דוד של אמא שלי לא היה דתי אבל חצי מהמשפחה שומר מצוות וכך נפל בחלקי ללמוד את מסכת עדויות. מסכת עדויות מזכירה לי את ויקיפדיה. פוסט לזכרו.

ויקיפדיה מעוררת אמוציות של של חדשנים ושמרנים. חובבי הסוציולוגיה ידברו על מהפכה בצריכת המידע, על שיתוף, ביטול ההיררכיות, שבירת ההגמוניות, פוליטיקה מאוזנת ועוד כהנה ביטויים חביבים על אקדמאים ממושקפים של מדעי הרוח והחברה ועל פילוזופים צרפתים. אבל מה שהיה הוא שיהיה, אין חדש תחת השמש ו_____ (השלם את הקלישאה החסרה). רעיון הויקיפדיה על כל ההשלכות הפוליטיות שלו נוסה כבר בתקופת המשנה. אתם גם יודעים מה קרה בסוף – מבני כח חדשים-ישנים התאגדו שוב והפרוייקט נחתם. הנה הסיפור. והדימיון לויקיפדיה – תשפטו בעצמכם.

החזון של ויקימדיה:

Imagine a world in which every single human being can freely share in the sum of all knowledge. That’s our commitment

מקובל לטעון שהיהדות הקדומה הייתה דת פלורליסטית שקידשה את הדיון והוויכוח. זה נכון במידה מסויימת. היהדות אמנם קידשה את הדיון, הוויכוח וליבון הסוגיות אבל הידע היה נחלתם של מעטים. ידע הוא כוח והחכמים שימרו אליטה אינטלקטואלית קטנה וסגורה שנסתה ככל יכולתה לשמור על כח ההשפעה שלה ועל קביעת סדר היום (תוך חיכוכים עם ההון, השלטון וההמון). בית המדרש לא היה פתוח לכל וכללים נוקשים נוסחו להפרדה בין "תלמיד חכם" (ת"ח) ל"עם הארץ". זו לא הייתה שיטת הכיתות ההודית, אבל זה לא היה מאוד רחוק (2000 שנה, בכל זאת). ת"ח לא היה מבלה עם עם הארץ, לא היה אוכל איתו, לא היה מדבר איתו ובטח שלא היו חתונות בין המעמדות. על השינאה בין הכיתות ניתן ללמוד, למשל, מהסיפור הרומנטי על רבי עקיבא שהתחיל כעם הארץ. "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור" היה נוהג לומר לפני שהלך ללמוד. מהמקרה של רבי עקיבא אפשר גם ללמוד על דיפוזיה מעמדית ושבמאמץ (רב מאוד) ניתן היה להצטרף לאליטה ואף להוביל אותה.

מסכת עדויות היא מסכת חריגה בנוף התנאי. בשונה ממסכתות אחרות היא אוסף של מובאות – עדויות של אנשים שונים בקשר להלכה ולמקורותיה. אופן סידור המסכת ייחודי למסכת הזו ושונה מהמקובל במשנה בדרך כלל. שימו לב לתיאור האירועים הדרמתי כפי שמסופר במסכת ברכות דווקא (כח.): "עדויות בו ביום נשנית". ומה זאת אומרת בו ביום – באותו יום של מהפכה פוליטית - היום של הפוטש נגד הנשיא שנגמר בהדחתו של
רבן גמליאל. "אותו היום סילקוהו לשומר פתח בית המדרש ונתנה להם רשות לתלמידים להיכנס… אותו היום נתווספו להם כמה ספסלי", כלומר באותו יום של הפוטש, כחלק מהמהפכה החליטו גם לפתוח את שערי בית המדרש להמון - מספר הספסלים בבית המדרש הוכפל. ו"עדויות בו ביום נשנית" כלומר שאספו וקיבצו "עדויות" מכל אחד שרצה להשמיע את דעתו על ההלכה. ועל זה מסביר רש"י "שמתוך שרבו התלמידים רב החידוד והפילפול". עדות לשבירת ההיררכיות הפתאומית מובאת כבר במשנה השלישית יש מחלוקת בין הלל, שמאי וחכמים אחרים בעניין דיני מקוואות. אני אחסוך לכם את הפרטים ואדלג לסוף: "… עד שבאו שני גרדיים [חייטים] משער האשפות בירושלים והעידו… וקיבלו חכמים את דבריהם". שני חייטים משער האשפות מגיעים לבית המדרש, לחלוק על דברי שמאי והלל ולא רק שמקשיבים להם ולא זורקים אותם החוצה - ההלכה נפסקת לפי דבריהם.

בויקיפדיה, כמו התנאים במסכת עדויות, סילקו את השומר ונתנו לכל אחד להיכנס להשמיע את דברו. האם למהפכה הויקיפדית יש גם הקשר פוליטי כמו למהפכת בית המדרש? בינתיים קשה לדעת. "דמיינו עולם בו יכול כל אחד להשתתף בסך כל הידע האנושי," מכריזים בויקיפדיה. "ומתוך שרבו העורכים רב הפלפול והחידוד". אין חדש תחת השמש. דור הולך ודור בא ואין חדש תחת השמש.

[וגם בויקיפדיה לא הכל ורוד ועוד חזון לחזון אחרית הימים של שיתוף של ידע איכותי ושווה לכל.
כתבתי על זה כאן: ויקיפדיה רוק-אנ-רול וקצת אחרת כאן: ספרים רבותי ספרים – ויקיפדיה כפאסט-פוד למח. ומזווית שונה גם כאן: אבל הוא כתב עלי בויקיפדיה! ]