בעקבות הגרסה הירושלמית של נס ז'לגיריס מיסמרנו על שולחן הניתוחים את הביטוי 'להפוך את הקערה על פיה' שכבר הפך לקלישאת ספורט. הסוגיה הרי היא פרוסה לפניכם:
הביטוי משמש על פי רוב לחיוב – שינוי לטובה. זה קצת מוזר בהתחשב בזה שהביטוי מעלה קונוטציה שלילית דווקא – להפוך את הקערה ולשפוך את התוכן כלומר מהפכה או שינוי לרעה. 'לבעוט בדלי' ו'לשפוך את המים עם התינוק' עולים כאסוציאציה. אז מה יש לנו כאן – חיוב, שלילה או ביטוי ניטרלי?
ראשית חכמה פניתי לאלוהי הגוגל. חיפוש של המחרוזת הקבועה "הפך את הקערה על פיה" הניב 919 תוצאות. בחינה של כמה עשרות התוצאות הראשונות הראתה שברובם המכריע הביטוי משמש לחיוב (שימוש אחד לשלילה ושניים-שלושה שימושים ניטרליים. כל אלה, אגב, בדיווחים משפטיים).
אחד הדפים שהוגרלו בגוגל הוא דף ללימוד עברית באתר של משרד הקליטה. הדף מסביר את המשמעויות השונות של הפֹּעל ה.פ.ך. ההגדרה שם ניטרלית אבל הדוגמא – קלישאת הספורט החבוטה והחיובית שלנו: "כשמשהו גורם לשינוי מוחלט במצב או בתכנית אומרים שהוא הפך את הקערה על פיה. לדוגמה: בדיוק כשכולם כבר היו בטוחים שהמשחק יסתיים בהפסד, הבקיע השחקן את השער של הקבוצה היריבה והפך את הקערה על פיה."
שנית חכמה פניתי ל'לקסיקון עברי לניבים ולמטבעות לשון' של משה לבנון (קיבלתי לבר מצווה) וגם שם ההגדרה היא ניטרלית אבל הדוגמאות מהמקורות כולן שליליות, ללמדך – הביטוי החל את דרכו כביטוי לשלילה.
מקור הביטוי בוא במסכת בבא בתרא (טז.) שם נכתב: "ביקש איוב להפוך את הקערה על פיה", כלומר לכפור בכל.
מקור נוסף שמובא שם הוא מטֶבְיֶה החלבן (ככה זה באמת נקרא) של שלום עליכם: "מה זאת אומרת ששניהם נדברו ביניהם להינשא זה לזה [בלי לשאול בעצת הוריהם]? מה זה היה להם לבני הדור הזה, שהפכו את הקערה על פיה ושינו סידרי בראשית?". (שלום עליכם כתב יידיש, כמדומני. מעניין אם הביטוי גם במקור).
ובסוף הדרא קושיא לדוכתא – איך זה שביטוי שמקורו לשלילה ותוכנו שלילי הופך לקלישאה חיובית דווקא?! בין הפותרים נכונה תוגרל קערה (עד-גמר-המלאי-ובכפוף-לתקנון-המבצע).
אין לי תשובה לשאלה האחרונה שלך. אבל נראה לי שזו לא תופעה נדירה בכלל: "חבל על הזמן", "סוף הדרך" אלה שתי דוגמאות שעולות מיד בראש. אבל גם באנגלית למשל: wicked שברחובות לונדון הוא המחמאה הכי גדולה שאפשר לקבל על משהו שעושים, אבל מקורו ברשע.
אולי הקשר האטימולוגי (שאין לי מושג מהו) בין awesome ל awful יכול לשפוך אור על הקשר בין הטוב לרע.
עמית
נובמבר 29th, 2007
עמית - אני חושב שהתופעה כאן קצת שונה כי 'סוף הדרך', 'חבל על הזמן' ודומיהם שינו את המשמעות דרך שימוש נרחב בסלנג ואילו כאן זזה ביטוי "גבוה" שלא חדר לסלנג.
ובאמת הזכרת לי שפעם כבר כתבתי על 'חבל כל הזמן' וביטויים שהתהפכו בסלנג:
http://www.notes.co.il/oren/8977.asp
על 'קפיצה נחשונית' שמשמש בצורה מוזרה:
http://www.notes.co.il/oren/22304.asp
ועל 'שתיקה בסלע' שגם הפך את יעודו:
http://www.notes.co.il/oren/28145.asp
נראה לי שהשינוי ב'שתיקה בסלע' וב'קפיצה נחשונית' מגיע מבורות ואי הכרת מקורות הביטוי בעוד ל'הפך את הקערה…" יש משמעות אסוציאטיבית מסויימת כך שלא צריך הכירות עם מקור הביטוי.
אורן
נובמבר 29th, 2007
אז קראתי שוב את מה שכתבת… והנה תובנות שניות:
- לגבי התגובה שלך - אם שדרי ספורט משתמשים בזה, זה עמנם לא ממש סלנג, אבל זה בוודאי לא שימוש "גבוה".
- לא השתכנעתי שיש משמעות חיובית לביטוי (כלומר בקריאה שניה עלה אצלי הספק… בקריאה הראשונה קיבלתי את זה כמובן מאליו). הביטוי הקרוב שעולה לי הוא בכלל אל לבעוט בדלי או לשפוך את המים עם התינוק… אלא בכלל "טרף את הקלפים". וזו לדעתי משמעות יותר קרובה לזו של "הפך את הקערה על פיה". והיא יותר ניטרלית מאשר חיובית או שלילית… גם בספורט, זה ששחקן הבקיע זה טוב לכמה ורע לכמה אחרים, אבל בעיקר משנה את התמונה הכללית.
עמית
נובמבר 29th, 2007
הטענות שלי כאן הן לא מדעיות ממש אלא אינטואיטיביות.
אני אתייחס לכמה נקודות שהעלית.
בשימוש "גבוה", בהקשר הזה התכוונתי שהביטוי לא שגור אצל החבר'ה בצבא או ברחוב. בספורט משתמשים בו בעיקר הפרשנים והעיתונאים - רמה מעל השדרים (שגם חלקם אינטליגנטיים). בכל אופן - עוד לא שמעתי את אלון מזרחי או את שלמה שרף משתמש בביטוי.
ולעניין החיוביות - זה נכון שגול לקבוצה אחת יכול להיות אסון קולוסאלי לקבוצה השניה, ובכל זאת נדמה לי שב*רוב* הפעמים הביטוי נאמר עם שמץ של מעורבות ומההקשר ניכר שלדובר יש העדפה למצב החדש שנוצר. לא תמיד, אבל ברוב המקרים.
שימוש נייטרלי בביטוי באמת דומה יותר ל'טרף את הקלפים' אבל המוזיקה (כלומר הדימוי) דומה יותר ללבעוט בדלי או לשפוך את המים שהמשותף להם הוא השינוי לרעה (+אלגוריה של שפיכת נוזלים וביזבוז/איבוד דבר-מה בעל ערך). לכן שינוי השימוש מסקרן אותי - שהרי לא רק שהאלגוריה אינה חיובית אלא היא ממש שלילית ואפילו לא נייטרלית.
(נראה לי שיצאה כאן תגובה ארוכה מהפוסט עצמו).
אורן
נובמבר 29th, 2007
ואוקהם היה אומר: בהעדר ראיות סותרות יש לחפש את מקור השיבוש באיכות ההשכלה של אינשטיין (מאיר, לא אלברט) או אולי בזו של ניסים קיוויתי.
במובן מסויים זה מזכיר את המשמעות של הביטוי "עצת אחיתופל" (שאינה תואמת את טיב העצה המקורית), אלא שקשה להניח שהייתה יד מכוונת במקרה של הקערה.
דודו
נובמבר 29th, 2007
דודו -
עצת אחיתופל היא עוד דוגמה מצויינת לביטוי שהפך את משמעותו אבל כמו שתיקה בסלע, קפיצה נחשונית וביטויים אחרים שאותם אפשר לייחס לבורות - את הפך את הקערה על פיה יותר קשה לי לשייך לבורות משתי סיבות:
1. לדימוי בביטוי משמעות אלגורית ברורה לשלילה.
2. גם אני משתמש בו בעיקר לחיוב (ואני לא יורם ארבל)
לכן זה כל כך מעניין אותי לעקוב אחרי הגלגולים של הביטוי.
אורן
נובמבר 29th, 2007
אני דווקא חושב שזה כן דומה, ביסודו, ל"חבל על הזמן", "wicked", "למות עליך" ודומיהם. זה לא כל-כך משנה באיזה רובד של השפה מדובר, התהליך דומה: בשלב כלשהו עוקרים ביטוי מהציר טוב-רע, ומשתמשים בו לפי משמעויות אחרות - במקרה זה, המהפך רב העוצמה. העובדה שביטוי הוא שלילי במקורו רק מעצימה את האפקט.
דודי
דצמבר 3rd, 2007
אכן ביטוי "נורא" נחמד…
הגרסא המודרנית אם כך תהיה "שבר את הכלים ולא משחקים"? נראה תואם את הדוגמה של טוביה החולב שהבאת ובמובן מסוים קרוב אבל לא מדויק השימוש של אינשטיין. לפחות זה לא היפוך גמור (כמו מילה בסלע ולא "שתיקה בסלע" אגב).
מעניין היה לי לראות את "לבעוט בדלי". לא נתקלתי בו מעולם במובן הפיכת הקערה, ואילו באנגלית משמעותו כמובן אחרת לגמרי.
קיקינג דה באקט, מתייחס לנחירת חזיר בבית המטבחיים, כאשר החיה לפני מותה היא נתלית במהופך בועטת ומשתוללת ו"בוקט" הוא במידל אינגליש הקורה שעליה היא קשורה. מעניין איך שני ביטויים כל כך לא קשורים מתורגמים בטעות כל כך דומה
עירא
דצמבר 3rd, 2007
המקור הראשוני הוא קצת יותר מוקדם, אך אם צלחת במקום קערה:
"ומחיתי את ירושלים כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה" (מלכים ב' כא)
וגם לדעתי הוא משמש כיום במשמעות נייטרלית של מהפך, ללא קונוטציה.
הילל
דצמבר 3rd, 2007
עירא -
עלית כאן על משהו - 'לשבור את הכלים' הוא המקבילה המדוייקת ל'להפוך את הקערה' המקורי (מאיוב).
לגבי קיקינג דה באקט - לא ידעתי שמכאן זה הגיע. תמיד חשבתי שהדימוי מגיע מחליבת פרה אבל אז בועטים (הפרה או החלבן?) בדלי ומפסידים את החלב ש"נוצר" ונחלב בעמל וביגיעה. הרי משתמשים בזה (לפחות אני) כדי לתאר מצב שבו מישהו התאמץ מאוד וברגע האחרון ירה לעצמו ברגל (והנה עוד דימוי מעניין).
ועוד משהו לגבי 'מילה בסלע' (שתיקה בסלע) - שים לב ללינק באחת התגובות הקודמות שמדבר בדיוק על זה.
הילל - תודה. זה מקור מעניין אבל שונה במקצת - 1) זה אלוהים שעושה את המעשה ולא האדם שמשנה את המציאות. 2)למחיה והפיכה בהקשר של עונש אלוהי המוטל על עיר של חוטאים יש תפקיד ספרותי נוסף (ולדעתי עיקרי) והוא הקונוטציה של מחיית עמלק ומהפכת סדום ועמורה - רטוריקה כמעט מתבקשת אחרי שבתחילת הפרק הנביא חוזר כמה וכמה פעמים על משפט בסגנון "ויעש כתועבות הגויים" או אפילו "להרע מכל אשר עשו האמורי אשר לפניו".
מה אומר - ידע להעמיס רבדים ומשמעויות הנביא הזה. למה היום אין סופרים כאלה…
אורן
דצמבר 3rd, 2007
וואלה, הפעם עשית לי את זה. הבאת לי הרטטה. כן, יש לי תחביב המצאת מילים לטובת מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה. גם בטויים אוהבת אני להמציא וזה תופס את חבריי בצורה הכי בלתי צפויה. כך כנראה קורא עם המון בטוייפ שגורים שפתאום הופכים או משנים משמעות עם הזמן.
מלבד בטויי הסלנג שהובאו כאן לדוגמה וגם מספר בטויים ספרותיים ( טוביה החולב או טוביה החלבן שזה אגב מהגירסה המקורית) המילים משנות משמעות כי למשל בעברית התלמודית טבע משמעו האיש שהכין מטבעות והיום זה האיש המסכן שטבע בים וכוחות ההצלה משו אותו מן הים ( והיה להם במקרה הטוב רק חסקה) לך ונסה לפרש מילולית בטויים כמו רגלי ההר ולא תצא מזה ראש.
אגב כל ההסבר הזה זכור לי עוד מימי התיכון מה שאומר שבמבחנים לפחות עמדתי בכבוד.
ואגב, המילה הרטטה ( תחזיק חזק) היא הפירוש שלי למילה הלועזית אורגזמה… כי הפירוש העברי האומלל שהדביקו לה האקדמיה ללשון העברית מוציא את החשק - אביונה…. הרטטה כבר מסביר את המונח גם מבחנה ביולוגית וגם מבחינת ההנאה תודה שמגיעה לי קערה מהודרת באריזת שי… (סתתתאאאאםםםם)
אבל בזמנו היה מוסף סטירי נהדר בעיתון אחד בשם הצינור ולפי דעתי צריך לעשות עצומה שיחזירו אותו.
רחל
רחל
דצמבר 4th, 2007
ברשותך אעיר על רשומה ישנה שהפנית אליה. בקצה הפוסט על נחשון שזינק, העלית רעיון בנוגע למחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה. ככל הידוע לי, רבי יהודה אולי משבט יהודה, אבל רבי מאיר ודאי ממוצא גר אדומי, שהניחוש הדי-סביר שעלה בדעת אבי לאחרונה הוא שמדובר בבן נירון קיסר שהתגייר ע"פ הנאמר בתלמוד.
יחזקאל
דצמבר 26th, 2007
יחזקאל -
קודם כל תודה על ההערה. האמת שפשוט שכחתי את המדרש שמשייך את רבי מאיר לצאצאי נירון קיסר.
לגופו של עניין - יש מדרשים שונים על מוצאו של רבי מאיר וגם אם סביר להניח שהוא מצאצאי (בן?) של נירון קיסר (אם בכלל נקבל את המדרש שבנו של נירון התגייר) אז ההשערה/הסבר הפוליטי עומד בעיינו - המלכות הרשמית - בית יהודה מול גישה מעט אנטי-ממסדית, כיאה לגר אאוט-סיידר.
אורן
דצמבר 26th, 2007