מדע בזיוני

אמזון בתנופה. הקינדל (kindle) נמכר כאילו היה אייפוד של אפל ואמזון זוכים לכתבות שער במגזינים יוקרתיים. אבל הקינדל מסתיר כמה התפתחויות בממשק מכירות הספרים. לאט לאט מטפטפים באמזון פיצ'רים נוספים. זה התחיל כבר מזמן עם דירוג המועילות, המשיך עם האפשרות לטקבק לביקורת הגולשים ובשנה האחרונה נוספו מילות (ביטויי) מפתח בספרים (מחולקים לביטויים בקפיטל לטרס וביטויים רגילים), קונקורדנציה ועוד. שימו לב,למשל, לקטגוריית ה-text-stats: מורכבות הטקסט לפי מדדים שונים. כל אלו מופיעים בקטגוריה inside the book, הכל, כך נראה לי, מוּכוון קינדל – דיגיטציה של הספרות והדרכים למכור אותה. בפוסט הזה כמה פכים על מוֹעילוּת (שוב), על (תוכן) גולשים ועל מגדר.

לצורך הדוגמא הפופולרית נשתמש בצופן דה-וינצ'י (זבל בסולם אורן).

ניצול בולט של מדד המועילות (helpfulness)

אולי התוספת החדשה והמרתקת מכולן. עד לאחרונה היה מדד המועילות מוסתר באחורי הבמה. לא עוד. אם בעבר היה על המשתמש לשער את המועילות על פי מספר ההצבעות ומאוחר יותר נוספה אופציה למיין את ביקורות הגולשים לפי דירוג המועילות – בחודש האחרון התחילו לדחוף את המועילות לחזית. הנה עמוד הביקורות לספר צופן דה-וינצ'י – שימו לב שבראש העמוד מופיעות בהבלטה, ראש בראש, שתי ביקורות – הביקורת האוהדת המועילה ביותר והביקורת הקוטלת המועילה ביותר.

על מדד המועילות כתבתי ברביזור-מי יבקר את המבקר? וכמה תמיהות על חישוב המועילות כתבתי באז מה משפיע על דירוג המועילות באמזון.
(טוב, אני לא באמת חושב שאמזון עוקבים אחרי הבלוג או אחרי פועלי האקדמי, אבל תמיד נחמד להיווכח שמחלקות המחקר בחברות מובילות מגלות עניין בתחומי העניין שלך).

מי אלו האנשים האלו בכלל?

למרבית הספרים באמזון לא נכתבו ביקורות גולשים (או שנכתבה ביקורת אחת על ידי האמא של המחבר) לספר פופולרי יש באמזון פחות ממאה ביקורות גולשים. לספרים מאוד פופולריים יש כמה מאות. לספרים אולטרא-פופולריים יש בסביסות אלף ביקורות ויש מעט מאוד כאלו. ויש את הספרים המיוחדים, זוהרים באור יקרות – ספרים עם כמה אלפי ביקורות. על הספרים האלו נמנים ההארי פוטרים (לחלקם מעל חמשת אלפים ביקורות לספר) וצופן דה-וינצ'י עם שלושת אלפים וחמש מאות ביקורות. מספרים מדהימים. מי הם הגולשים האלו שכותבים את הביקורות? אפשר להבין את הראשונים שרוצים לחלוק מחוכמתם ואולי גם להשפיע על המכירות. לחלקם זה מדיום להתבטאות. שימו לב לביקורת השלילית בגיף למעלה – ביקורת כתובה היטב, מקצועית כמעט. אבל מה בדיוק חושב לעצמו העילג מהביקורת ה-4781? ביקורת היא לא בדיוק טוקבק אמוציונלי למאמר בוינט.כתיבת ביקורת דורשת השקעה של זמן (וגם את קריאת הספר). אף אחד לא ישים לב לביקורת ה-4781 ובכל זאת – יש הרבה 4781-ים שכאלו. נדמה שהיחידים שמרוויחים מזה אלו החברה באמזון. הצרכנים,כלומר אנחנו, מפסידים. טובעים בזבל. ואמזון (ואני) מן הסתם עובדים על מדד מועילות אוטומטי שיברור את המוץ מן התבן.

לא מצאתי (לא חיפשתי לעומק) מחקרים כלכליים/פסיכולוגיים/סוציולוגיים על המניעים לכתיבת ביקורות גולשים באמזון. לעומת זאת, בשנים האחרונות מתרבים המחקרים על הבלוגרים, קיימים מחקרים מעטים על המוטיבציה של הויקיפדים (הנה אחד, זמין, של עודד נב) והטרנד החדש הוא מחקרים על הדינמיקה בקהילת הקוד הפתוח (שם הכסף הגדול). שני ההבדלים הבולטים בין בלוגרים/ויקיפדים/אנשי-הקוד-הפתוח לבין כותבי הביקורות באמזון הם תחושת הקהילה והפידבק המיידי (שני הבדלים שהם אחד). אמזון ניסו לפצות על היעדר הקהילתיות בהוספת האופציה להגיב לביקורת ולפתח דיון. בפועל זה כמעט ולא קורה. אז מה בעצם רוצה מבקר 4181? אם יש לכם השערות או הפניות - מנגנון התגובות מחכה רק לכם.

וקצת על מגדר (וגם על ביקורות גולשים)

סתם קוריוז – עצם שחסידי המגדר יוכלו לכרסם. שני הגיבורים בספר צופן דה-וינצ'י הם רוברט לנגדון וסופי נווה. הם צמד חמד שנודד ביחד לאורך כל נפתולי עלילת הספר עד לנשיקה המיוחלת (או שלא). אך טבעי הדבר ששמותיהם יהיו בין המילים השכיכות בספר ומבט בקונקורדנציה המעוננת של אמזון מאשש את זה. אבל שימו לב לנתון הבא – בעוד רוברט לנגדון, פרופסור בהרווארד מוזכר בעיקר בשם המשפחה שלו, האישה שאיתו – סוכנת חשאית רבת מוח ותושיה מופיעה בעיקר בשמה בפרטי – סופי. וזה לא בגדר סטיית התקן (שימו לב למספרים בטבלה). בביקורות הגולשים (3500~ ביקורות) , אגב, המצב שקול מעט יותר, אם-כי רחוק מלהיות מאוזן.

מסתבר שגם בתת המודע של דן בראון שם משפחה הוא גברי יותר והשם הפרטי הוא הנשי (לאישה אין שם משפחה משלה?) למרות שסופי אינה [רק] בתפקיד האישה. מנגנוני הדיכוי של השפה… רק דקונסטרוקציה תעזור. בעצם, דקונסטרוקציה זה כזה ניינטיז ואנחנו כבר בתקופת הקינדל.