‫תגובות לפוסט: "ספר הדיקדוק האוניברסלי"‬

‫מאת: MILTON‬

‫MILTON‬ — Sun, 30 Oct 2011 17:47:04 +0000

Twitter API rate limit for this account has been exceeded. This will be rest in 3m 23s. Wth? That's what my twitter is saying-.- wth?

‫מאת: יאיר שימרון‬

‫יאיר שימרון‬ — Sun, 21 Nov 2010 11:54:32 +0000

‫גיליתי היום דרך גיגול את הבלוג, כבר בתחילת דרכו של חומסקי יצא נגדו בחריפות ז'אן פיאז'ה. כנס לבלוג שלי, כתבתי כמה דברים נגד חומסקי, נראה לי שכיום היחידים שעוד מקבלים את ההיפוטיזות חסרות כל ביסוס מעולם אלו מהחוגים ה(ד)גנרטיביים.‬

‫מאת: אוונס ולוינסון: 2 דקדוק 2 אוניברסלי « דגש קל‬

‫אוונס ולוינסון: 2 דקדוק 2 אוניברסלי « דגש קל‬ — Tue, 17 Aug 2010 10:34:47 +0000

[...] סברות רבות לפיהן לכל שפה יש אבחנה בין שמות עצם לפעלים; רקורסיביות; חלוקה תחבירית לצירופים שונים (צירוף שמני, צירוף פעלי [...]

‫מאת: אוונס ולוינסון: 2 דקדוק 2 אוניברסלי « דגש קל‬

‫אוונס ולוינסון: 2 דקדוק 2 אוניברסלי « דגש קל‬ — Tue, 17 Aug 2010 10:34:47 +0000

‫מאת: היכל התהילה של הכישלונות המדעים - על פירסום אקדמי של ניסויים שנכשלו‬

Mon, 28 Apr 2008 09:31:11 +0000

[...] שלו בדבר הדיקדוק הגנרטיבי על ההנחה של דלות הגירוי (ספר הדקדוק האוניברסלי). גם אם נחלוק על ההנחה הזו של דלות הגירוי ונניח שגם אצל [...]

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sat, 15 Mar 2008 18:05:41 +0000

היילני-
1. אמת שברשימת הפוסט-פונד יש תכנון גם לפוסט על אופטימליטי תאורי. אני לא ממש מומחה, אבל לפי מה שאני מכיר אלו יותר עקרונות אל התפתחות (אבולוציה) של שפה, לא?
2. נראה לי שדווקא כרציונליסט אפשר לטעון שיגיע יום ומחשב יוכל לשלוט בשפה כמו בן אדם. אולי ייקח יותר זמן להבין את מנגנוני הייצוג במח, אבל ברגע שאלו יפוצחו זה הכל עניין של מידול ההקשרים הנכונים.
3. אני לא יודע אם אני רציונליסט ואני גם לא יודע אם אני מאמין שיבוא יום ומחשב ידע שפה. אני בהחלט מקווה שלא יבוא יום כזה – שנוכל עדיין להאמין שכבני אדם יש בנו משהו מיוחד.

‫מאת: היילני‬

‫היילני‬ — Sat, 15 Mar 2008 13:42:50 +0000

יש להבדיל בין יכולת מולדת לרכוש שפה, לבין העקרונות האוניברסליים המשותפים לכל השפות, לכאורה, שגם הם מולדים. היום כבר נעשים מחקרים שמנסים למצוא מכנה משותף בטיפולוגיה עשירה של שפות, כלומר עקרונות "אוניברסליים" סטטיסטיים למעשה:
Optimality Theory.

מעניין יהיה לקרוא את הדוקטורט של יהונתן ברנט. אני חושבת שזה חוזר לויכוח הישן על ממשק אדם-מכונה. כרציונליסט, חומסקי ימשיך לטעון שמחשב אף פעם לא ידע שפה כפי שאדם יודע אותה. אני איתו, האמת.

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Mon, 14 Jan 2008 18:40:49 +0000

אולי אלו פשוט NGRAMS?
זה נשמע לי מאוד פשטני אבל זה מה שעולה לי בראש. לא אנגרמים פשוטים של מילים כי ברור שרוכש שפה לא רכש סטטיסטיקות על כל הקוניוקציות אבל שילוב של כמה רמות? מצד שני – אנגרמים של מבני תכוניות נשמע לי קצת מורכב…
זה באמת מעניין.

ב-number agreement אמנם יש כללים ברורים אבל הם שרירותיים לחלוטין וברגע שמחליטים שהקפדה על הכללים האלו היא לא בראש סדר העדיפויות אז פשוט לא שמים על זה. אני מניח שאם תשאל את הטועה הממוצע הוא ידע להגיד שזה נכון שהוא אמר "חמש שולחנות" אבל הוא יודע ששולחן זה זכר (או שאני אופטימי מדי?).

אישתי, לעומת זאת, מקפידה לטעות ולומר "בשבוע שעברה". עולה חדשה, מותר לה. אבל כשאני מתעקש ושואל למה היא טועה בזה היא אומרת ש'שבוע' נגמר בצליל 'אה' שבד"כ מסמן נקבה.

‫מאת: יואב‬

‫יואב‬ — Sun, 13 Jan 2008 22:45:49 +0000

יש כאן לדעתי יותר ממגבלה קוגניטיבית, זה ברמה של אילוצים תחביריים, הם די מורכבים.

אני מתכוון ל coordination of likes.
ברוב המוחלט של המקרים אסור לחבר שני ביטויים מסוגים שונים (*"צעקתי ותפוח"), אבל לפעמים מותר ("אני חנון וגאה בזה") אבל גם אז יש אילוצים (*"אני גאה ובזה וחנון"). בקיצור, עסק מורכב. מהמעט שניסיתי ללמוד, נראה שכל התיאוריות התחביריות מתקשות בנקודה הזו, ונראה שכל אלו שדגמתי הציעו הסברים די הזויים ומאד מסורבלים (ובפרט המינימליזם של חומסקי, שמתקשה כאן מאד). ועדיין: נראה שלאנשים אין שום בעיה להבין את המבנים האלו, לדעת מה חוקי ומה לא, וגם בשפה שהיא לא שפת האם שלהם, בלי שאף אחד לימד אותם את זה. אני לא מתבסס כאן על כלום, אבל יש לי תחושה שטועים פחות בזה מאשר ב-number agreement, למשל, למרות ששם יש חוקים ברורים מאד.

מעניין.

לגבי הרשימות: פעם, בתחילת התואר השני, ניסיתי לעבוד על זה קצת. לא על הטרק, על התופעה (ואז גיליתי שהסימון של מבני קוניונקציה ב-WSJ הוא, איך נאמר, רעוע למדי, אז ויתרתי פחות או יותר. אולי עוד אחזור לזה יום אחד. מה שכן, אני זוכר שהיו שם כמה תופעות מעניינות לגבי אילוצי סדר, גם כשמדובר בביטויים שהם כן מאותו הסוג. היית מצפה (כלומר אני ציפיתי) ש, נאמר "כלב וחתול" יופיע בערך באותה התדירות של "חתול וכלב". וזה באמת עובד בהרבה מקרים. אבל נסה לחפש בגוגל "england and hong kong" לעומת "hong kong and england"…).

ולגבי האופצייה לקבלת דוא"ל: (א) ראיתי תיבת סימון, והנחתי שהיא אולי לזה, אבל לא ראיתי את הכיתוב שמסביר אותה. אולי עדיף שיהיה באותה השורה.. (ב) הוא כרגע שגוי (אימיילך) (ג) עכשיו סימנתי, נראה מה יהיה.

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sun, 13 Jan 2008 16:35:52 +0000

יש לי מעין השערה לגבי ביטויים קוניוקטיביים אצל בני אדם –
בני אדם תופסים אותם בצורה טובה כי המחסנית הקוגניטיבית מוגבלת, כלומר מספר הקוניוקציות במשפט הוא די קטן אחרת נוצר עומס קוגניטיבי מאוד גדול שיוצר בעיות של סקופינג ואמביגואציה. האורך הקצר מאפשר למידה נכונה ויעילה. כלומר האלמנט המולד הוא פשוט מגבלה קוגניטיבית.

אני זוכר שלפני כמה שנים היה בTREK איזה מסלול QA של רשימות (נדמה לי) כלומר למצוא תשובות לשאלות שהתשובה עליהן היא רשימה (באיזה ארצות עובר הנילוס? לאילו מדינות דגל בכחול, אדום ולבן? מי היו נשיאי ארה"ב בין השנים 1914 ל1945? או מהם הסינגלמאלטים מההילנדס?) אני זוכר שזה לא היה טרק פשוט. אבל זה אומר שמחשב מתקשה בניתוח רשימות שכאלו והבנה איפה נגמרת הרשימה ומתחילה קוניוקציה אחרת. למה זו משימה קשה? אולי כי השאלות הצריכו הרכבה של תשובות ארוכות מקוניוקציות באורכים משתנים ומרשימות.

נ.ב. ניסיתי להוסיף אופציה לקבלת אימיל על תגובות לפוסט. אני לא יודע אם סימנת את זה, אבל יש לי חשד שזה לא עובד טוב . סימנת? קיבלת?