ב-YNET פרסמו השבוע כתבה מלאישה. הכתבה מספרת על מחקר מדעי ("מדעי"?) שבדק את הקשר בין לבוש חושפני להטרדה מינית. הכותרת הפסקנית הייתה: שיהיה ברור – לבוש חשוף אינו הזמנה להטרדה. או.קיי – זה ברור. אבל זה ממש לא עולה מהמחקר המתואר וזה בהחלט מביא להירהורים נוגים, גם אם לא מפתיעים, על מתודולוגיית מחקר ועל התייחסות למחקרים מדעיים בעיתונים פופולריים.
אפשר לקבוע כמעט בוודאות שכמעט כל כתבה פופולרית שמתארת מחקר אקדמי חוטאת לאמת ומשטחת את המחקר. זה נובע באופן אינהרנטי מאופי המדיה – הגבלת אורך הכתבות בעיתון, זה נובע מהעובדה שמרבית הכתבים והעורכים לא באמת מבינים במתודולוגיית מחקר בכלל ובפרטי המחקר המתואר בפרט (למעשה רק מבצעי המחקר ועוד מספר מצומצם של קולגות באמת מכירים את הפרטים), וזה נובע גם מכך שעיתונים מיועדים לקהל קוראים שאינו בקיא במתודולוגיות מחקר ולא מבין או מתעניין בפרטי הפרטים. עד כאן טוב ויפה ואולי גם לגיטימי. הבעיה מתחילה כשלכתב/עורך יש אג'נדה ברורה שמכתיבה את הכתיבה ולמעשה מְתיקה אותו מהעובדות והופכת את המחקר למעין ספין בשירות אידיאולוגיה, מוצדקת ככל שתהיה. כתבות כאלה, כך נראות לי, דווקא גורמות נזק יותר מתועלת, מאחר שכל קורא ביקורתי יחשוף מיד את המופרכות שמבצבצת מבין קרעי המילים. הנזק גדול אף יותר במקרה שהסיקור הפופולרי משקף את המחקר בצורה נאמנה ולמעשה חושף גם את האג'נדה הסמויה של עורכי המחקר ופוגע (בצדק) בקרדביליות האקדמית שלהם ובו בזמן מקעקע (לא בהכרח בצדק) גם את האידיאולוגיה.
(גילוי נאות: לא קראתי את המחקר עצמו ובהחלט לא ברור אם המחקר עצמו מוּטה, מופרך ומשועבד לאג'נדה או שזו רק הכתבת שעשתה לחוקרים ולנשים שירות דוב).
הכותרת העיתונאית נבחרה מן הסתם על ידי העורך/ת, אולי בהמלצת החוקרים. אין קשר בין לבוש חשוף להטרדה, קובעת הכותרת. אלא שלפי המתואר בכתבה, המחקר בכלל לא עוסק בהטרדה אלה בתקיפה מינית. הכותרת, לכן מטעה, יש להניח שבמזיד. אין שום קשר ודמיון בין הטרדה (למשל בוס אומר למזכירה - שיש לה תחת יפה) לתקיפה (שכן תוקף, פיזית, את השכנה שלו ומנסה לגעת בה בצורה מינית). במקרה הטוב באמת אין קשר בין לבוש להטרדה, רק שלא זה מה שנבדק במחקר. לי נראה סביר שדווקא יש קורולציה (אם לא קשר סיבתי של ממש) בין לבוש להטרדה מילולית, גם אם האג'נדה של הכתבת/עורכ/ת הייתה רוצה שלא יהיה קשר כזה.
באופן פרדוקסלי, הסבירות לקשר כזה דווקא עולה מהכתבה. הנה הפסקה האחרונה שם:
בעוד שרוב הנשים דיווחו שהמניע העיקרי שלהן להתלבש באופן חושפני הוא רצונן להיראות טוב, הרי שרוב הגברים חושבים שהבחירה בלבוש הזה היא מעשה של פרובוקציה ופיתוי מצידן. ומכאן, כך זה נראה, כבר מתחילה הבעיה.
איזו בעיה מתחילה כאן בדיוק? - בעיית ההטרדה כמובן. מן הפסקה הזו משתמע שבמחקר עלה שגברים רואים בלבוש חושפני מעין הזמנה ולכן "מתחילה הבעיה" כלומר הם רואים זאת כעידוד להערות מניות. מסקנה - מהמחקר עולה מסקנה הפוכה מהכותרת. זה לא מיתוס - לבוש חשוף מעודד הטרדה. מכאן מתחילה הבעיה. הבעיה של דיווח פופולרי על מחקרים וגם הבעיה של אג'נדה ומשפט קדום – החטא הגדול ביותר שרובץ לפתחם של אקדמאים ועיתונאים.
הבעייה האחרת – בעיית ההטרדות והעובדה שלבוש חשוף לא אמור לעודד הטרדה בכלל לא עולה כאן לדיון. נחשו מי באמת נפגע(ת) מזה…
להוספת תגובה