מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

על תקינות פוליטית, מטאפורות ותופעה לשונית מעניינת (?) שאותה אכנה 'סינדרום אלון מזרחי'

"שוקו, מוקה ולבן," בזמנו ניתח פיני גרשון את סוגי השחקנים. "יש שחור כהה… יש מוקה… המוקה הם יותר חכמים… בד"כ השחורים, הכהים, הם באמת טמבלים". בתגובה לגזענות המטופשת הזו חיבר חבר את השלאגר: "שוקו, מוקה ולבן/פיני גרשון הוא גזען/ שוקו, מוקה ולבן/ תצטרף לקו-קלוקס-קלאן" (לחן: עממי. במנגינת תל אביב עולה באש). בינתיים העיפו את גרשון מיוון. לא בגלל הגזענות. בגלל מבחן התוצאה, אבל זה לא קשור לפוסט.

אצל עירא באסכולת הכורסא התפתח מיני-דיון מעניין בעניין התקינות-הפוליטית. באחת התגובות הבאתי שם את גילגולו של ה'כושי': "כמובן שבמקום ניגר או שחור יש לומר אפרו-אמריקאי על שם מוצאו (כבר שמעתי התייחסויות לאתיופים כאפרו-אמריקאים, א-לה אלון מזרחי). כמובן שאם הניגרו והשחור מוּצָאים מחוץ לחוק ה-PC אז כך גם דינו של ה’כושי’. מעתה, במקום כושי אמור – אפרו-אמריקאי. אלא ש’כושי’ הוא מי שמוצאו מארץ כוש הלא היא אפריקה היינו "אפרו-<משהו>".

לפי זה, 'כושי', מילה שנתפסת כהבעה שאין מגונה ממנה, היא לכאורה שיא הפוליטיקלי קורקט. זו בדיוק הבעיה בקישקושי ה-PC שמעקרים את עצמם לדעת. אבל אני רוצה לרדת כאן מהדיון בדבר התקינות הפוליטית ולהשתמש בדוגמת ה'כושי' כדי להצביע על תופעה לשונית מעניינת שתכונה כאן 'סינדרום אלון מזרחי' ואולי בכוחהּ להסביר משהו מתהליכי השחיקה של ביטויי ה-PC.

סינדרום אלון מזרחי

"אני מקווה שהמאמן הנוכחי הבא של הנבחרת יצליח יותר"
(אלון מזרחי במשפט אופייני)
אלון מזרחי: שחקן כדורגל, מכונת גולים, אווירון, קונקורד ובעיקר מותג, כך הוא מעיד על עצמו. מזרחי מככב בסדרת הספרים 'הוצא מהקשרו' שם לוקטו עשרות ציטוטים ושיבושי לשון משובבי נפש (משם לקחתי את כל הציטוטים). אפשר לפטור את מזרחי כאידיוט, אבל אפשר גם לנסות לאפיין את סוגי השיבושים שלו (ואז לפטור אותו כאידיוט).
"לרומא יש סיכוי מצויין לזכות בליגת האלופות, אם הם ימשיכו בכושר הנוכחי של השנה שעברה", מזרחי מכה שנית.
שני הציטוטים האחרונים מראים בבירור שמזרחי אולי יודע לבעוט אבל הוא פשוט לא מבין את המשמעות המילונית של המילה 'נוכחי'. שחקן כדורגל שלא יודע עברית זה לא ממש מעניין וזו גם לא בדיוק תופעה לשונית ראוייה לדיון. מה שמעניין הוא השימוש התדיר של מזרחי במילה שהוא לא מכיר – הוא פשוט משתמש בה כחלק מביטוי: "המאמן הנוכחי", "הכושר הנוכחי". את הביטוי הזה הוא חושב שהוא מבין והוא מרגיש בנוח להשתמש בו (גלישה לפילוסופיה, מבחן טורינג ובינה מלאכותית – האם זו מעין סתירה לטיעון החדר הסיני של סירל?).

עוד דוגמאות? בבקשה:
"המאמן הלאומי, שהוא היום בנבחרת…"
"יש חוסר אי-וודאות במכבי חיפה".
"יש לי כל שני משחקים ממוצע של שער למשחק".
"הבעיה של הקבוצות הישראליות בגביעי אירופה זה שכל משחק מגיעים לשלוש הזדמנויות, ומבקיעים שני שערים ואי אפשר להצליח ככה כשמנצלים שמונים אחוז מהמצבים".

מה שיש לנו כאן זו לא שחקן כדורגל (מותג) שלא יודע מתמטיקה בסיסית אלא מישהו שמשתמש במילים בתור ביטויים מרוקנים מהתוכן המקורי שלהם. "שמונים אחוז" זה ביטוי ולא תיאור של הסתברות. "ממוצע של שער למשחק", אצל מזרחי, גם הוא ביטוי ריק מערך מתמטי. אצל מזרחי, "המאמן הלאומי" הוא צירוף שמגדיר עמדת אימון בכירה, לפיכך צריף להסביר באיזו מבין משרות האימון הבכירות מדובר – "מאמן הנבחרת". (יש לי חוסר אי-וודאות לגבי האיפיון של "חוסר אי-וודאות". זו יכולה להיות דוגמא נפלאה לתוצריו של דיקדוק חסר הקשר).

אבל זה לא רק אלון מזרחי. כולנו לוקים בסוג מסויים של סינדרום מזרחי (שבטח יש לו שם בלשני כדת וכדין).
הנה דוגמה מעצמי ובשרי – "אני בדרך לשים את האוטו בטיפול עשרת אלפים" אמרתי לחבר (אותו חבר-משורר מהשיר על גרשון והקלאן). "טיפול חמש-עשרה אלף" הוא תיקן אותי.
נכון, האוטו צריך טיפול כל 15 אלף קילומטר, אבל "טיפול עַשֶרֶתָלַפים" הוא מושג שכבר רוקן ממשמעות מספרית והפך למושג גנרי שמציין של טיפול תקופתי גדול. כמו 'פלאפון' כשם גנרי לסלולרי, וכמו לְגָגֶל כפועל גנרי שמציין חיפוש באינטרנט. טיפול עשרתלפים. אולי זה ההבדל בין טיפול עשרת אלפים לטיפול עַשֶרֶתָלַפים – הראשון מציין טיפול שנעשה כל עשרת אלפים קילומטר, השני מציין טיפול תקופתי גדול, לא משנה כמה קילומטרים גמא הרכב).

למעשה כך מתחילה כל מטאפורה – מושג מתרוקן ממשמעות קונקרטית ועובר קפיצה אססוציאטיבית לייצוג של משהו אבסטרקטי יותר. לפעמים האסוציאציה ברורה והיא זו שנותנת למטאפורה את כוחה, ולפעמים, כמו בסינדרום אלון מזרחי – האסוציאציה הסמנטית קלושה עד לא קיימת והביטוי נשמע מופרך עד כדי גיחוך – עד כדי כניסה לפנתיאון הציטוטים. האסוציאציה הסמנטית אמנם קלושה, אבל היא קיימת במובן ההסתברותי של סמיכות מילים בהקשרים (אסוציאציות) מסויימים. "המאמן הלאומי" הוא צירוף מילים שמופיע בתדירות גבוהה כשמתייחסים למאמן הנבחרת וכשמדברים על על משרות אימון בכירות וכך הופך הצירוף הזה לביטוי אבסטרקטי שמציין משרת אימון בכירה. בדיוק באותו אופן, הצירוף "שמונים אחוז" מופיע בתדירות גבוהה כאשר רוצים לתאר הצלחה חלקית (לא סתם חלקית אלא של 80%) ומכאן קצרה הדרך לשימוש בביטוי לציון כל הצלחה חלקית, בדיוק כמו ה"100%" שמציין רמת ביטחון גבוהה ולאו דווקא את ההסתברות המלאה במובן המתמטי. את הטריק הזה המציאו כבר מזמן והוא עתיק לפחות כמו מדרשי התנאים שהשתמשו במספרים כמו "שישים ריבוא [שש-מאות אלף]", או "שבעים" כדי לציין מספרים אבסטרקטיים – "שישים ריבוא" כלומר המון אדם – עם שלם, או סתם הרבה מאוד, מָלַאנְתַלָפים: "בשישים ריבוא יצאו בני ישראל ממצריים", "שישים ריבוא אותיות לתורה", "אבל אין הריווח שישים ריבוא", "שבעים פנים לתורה", "מדבר בשבעים לשון" וכו'.

free music



הכושי והשוקו

עכשיו אפשר לחזור אל הכושי. כן, בעבר ציינה המילה 'כושי' אנשים שמוצאם אפריקאי – מארץ כוש. סינדרום אלון מזרחי בעוצמה כזו או אחרת גרם לניתוק המילה ממשמעותה המקורית והפיכתה למציינת אנשים בעלי עור שחור. מכאן קצרה הדרך להפיכת המילה למגונה. לכן – לא עוד כושי אלא אפרו-אמריקאי. לא עוד ניגר (מילולית 'שחור') אלא 'צבעוני'. אופס! אחרי כמה שנים גם 'צבעוני' הפכה למגונה.

הדרך לגהינום ה-PC רצופה כוונות טובות. ברור שאנשי ה-PC מנסים לשבור את האסוציאיות שבאות עם הביטויים המקוריים. אין רע במילים 'כושי', 'שחור' או 'שוקו' אלא באסוציאציה הגזענית האוטומאטית שנלווית אליהם, באינטונאציה, במשמעות הא-מילולית. כמו שאמר פיני גרשון בלשונו הזהב – "השחורים, הכהים, הם באמת טמבלים". לא יעזור להחליף את המילים כל זמן שהגזענות מפעמת, טוען עירא. לא יעזור להחליף את המילים כל זמן ש'סינדרום אלון מזרחי' פועל, אני משלים.

מודל סטטיסטי ליצירת מטאפורות?

איך אפשר להסביר את המהפך שעבר ה'כושי' מסתם אפריקאי למילת גנאי חמורה? למען האמת לא ברור לי אם זה קרוב יותר לדרך היצירה של כל מטאפורה, כלומר קודם התרחש תהליך שינוי אסוציאטיבי ברור ומובן שבסופו כל שחור מכונה כושי, תהליך שעל גביו הולבשה הגזענות שמוּענה לכל שחור, או ש'כושי' היא עוד דוגמא לסינדרום אלון מזרחי, כלומר פשוט חוסר הבנה של המילה (אדם שבא מארץ כוש) וייחוס משמעות חדשה ומדומיינת רק בגלל שכיחויות ההופעה. אני לא שולל הסבר מאוחד וטענה שלמעשה התהליכים לא כל כך שונים אחד מהשני וסינדרום מזרחי פשוט מייצג בצורה קיצונית את התכונות הסטטיסטיות של השפה ואת הקשר המסקרן בין סטטיסטיקה לסמנטיקה. זה כמובן מעלה את השאלות הבאות – האם מחשב יכול להבין מטאפורות? האם הוא יכול ליצור כאלו? או במילים גבוהות של מגדל השן – האם אפשר להגדיר מודל שפה סטטיסטי שיתאר את תופעת המטאפורות (או סוג מסויים של מטאפורות)?

ולסיום, תְהִיָה בעקבות הגביע – האם פיני גרשון, האקס הנוכחי, בדרך להיות גם המאמן הנוכחי הבא של מכבי?

19 תגובות עבור “טיפול עשרתלפים, הכושי עשה את שלו וסינדרום אלון מזרחי”

  1. […] קורקט שלינקקתי אליו ב-28/01, עוד מילה בנושא: אורן צור עם פוסט מרתק על תהליכי השחיקה של ביטויי הפוליטיקלי […]

    The Daily Dolly 17/02/2008 at The Daily Dolly

  2. איזה פוסט כיפי! תודה!

    צ.

  3. לא כל כך ברור לי השימוש במושג מטאפורה.
    למיטב ידיעתי, מטאפורה משמעותה העברת משמעות מתחום אחד לתחום אחר. כך למשל המטאפורה "מטאפורה היא כלי הבעתי", מביאה קונוטציות מתחום כלי העבודה אל משמעות המילה מטאפורה, כך שלדוכמא נחשבו שמטאפורה היא שימושית, יכולה לחסוך עבודה, יעילה, ושלצידה בארגז הכלים הלשוני שלנו אפשר לצפות למצוא עוד כמה כלים הבעתיים – ומתוכם צריך לבחור את המתאים ביותר.

    לעומת זאת השימוש שלך במילה מטאפורה מתאר תהליך אחר לגמרי: ביטוי שניתק ממשמעותו המקורית ומתחבר למשמעות חדשה הנושאת איתה קונוטציות חדשות.

    אני חושב שיש שם אחר לתהליך הזה אולי "התקה"? אולי איקוניזציה? אני לא בלשן – אז אני לא סגור על השם. אבל ברור לי למדי שמדובר בתהליך לשוני אחר – שאיננו מטאפורה.

    זה מעניין… ייתכן שהמילה מטאפורה עצמה עברה סוג של "התקה" (אם אכן כך קוראים לתהליך): מלציין אמצעי ספציפי של משחק במשמעות של מילים היא הפכה בפוסט הזה לציון תהליך גנרי של שינוי משמעות.

    ומה אלון מזרחי היה אומר על זה?

    עמית

  4. עמית, נראה לי ששתי המשמעויות של מטאפורה קיימות בשפה. לדוגמה:
    http://www.answers.com/topic/metaphor

    יובל

  5. עמית,
    זה חלק מה"עננה" שמרחפת סביב התהליך הזה של שינוי המשמעות. ברור לגמרי ש"המאמן הלאומי" זה לא מטאפורה, אבל זו גם לא המשמעות המקורית. אבל מה עם כושי? בהחלט אפשר להבין תהליך שבו כושי (כלומר אפריקאי) הופך למייצג של כל בעלי העור הכהה שזה כבר הרבה יותר קרוב למטאפורה במובן שאתה קורה לו ה'קלאסי', אם כי זה הרבה פחות פיוטי מאשר "כל העולם במה". מה שמעניין בכושי זה שבזמן קצר מאוד (כמה עשרות שנים? אפילו פחות) כבר שכחו את מקור המילה ומשתמשים בה בלי שום קשר למקורה – וכך מתקדמים עוד צעד לכיוון סינדרום מזרחי. הטענה/שאלה שלי היא האם אפשר לאחד את התופעות במסגרת מודל סטטיסטי שיסביר את ה"התקה" המטאפורית וגם את סינדרום מזרחי.

    אורן

  6. משמעותה המילולית של המילה ניגר או ניגרו היא אדם שמוצאו מניגריה, ולא שחור, כמו שכתבת. בהשאלה, המילה בשימוש במשמעות אדם בעל צבע עור שחור, כמו כושי.
    הסיבה שהמילים ניגר, ניגרו וכושי אינן PC היא הרצון להחליף את הלשון שהיתה בשימוש בעת תקופת העבדות.

    אורי

  7. אורי –
    נדמה לי שהפכת כאן את היוצרות. ניגר זה שחור: נואר בצרפתית, נגרו בספרדית ופורטוגזית ונֵרו באיטלקית – כולם מגיעים מ'ניגרום' הלטיני, הרבה לפני היות ניגריה לשם של מקום. אם כבר – הכיוון הוא הפוך – ניגריה זכתה לשמה בגלל שהיא שוכנת בלב היבשת השחורה או כי האנשים שם שחורים…

    הרצון של חסידי הפיסי ברור. רק ש-א. אין לדבר סוף כי כל מילה חדשה יכולה לקבל את אותה קונוטציה. וב. המקרה של 'כושי' יוצא מגוחך במיוחד בגלל שבאופן מילולי אפרו-משהו זה בדיוק כושי. במקום להגיד על אתיופי שהוא כושי אלא לקרוא לו 'אפרו-אמריקני (ממוצא אתיופי)' הופך את זה למגוחך עוד יותר.

    —–
    ואם כבר – ההשאלה של 'כושי' לכל אדם אפריקאי מופיעה כבר בתורה שם מתוארת ציפורה, האישה של משה כ"האישה הכושית".

    אורן

  8. כמו הרבה רעיוות מעניינים, גם על זה כבר כתבו. סטיבן פינקר נתן לזה את השם הנאה Euphemism Treadmill.
    אותו הדבר קורה למשל עם מושב זקנים -> בית אבות -> מעון גיל הזהב -> …

    ואפשר לקרוא על זה קצת כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Euphemism#The_.22Euphemism_Treadmill.22

    אילן

  9. אילן תודה. האבולוציה של מושב זקנים היא באמת דוגמא מצויינת להעברה של המשמעות השלילית למילה הבאה ה"נקיה" כביכול. גם לא ידעתי שקוראים לזה ככה. אבל ביופמיזמים ההחלפה של המילים נעשית תוך מודעות למשמעות שלהם.
    מעניין אם יש גם שם בלשני מקובל למה שקראתי כאן 'סינדרום אלון מזרחי' – החלפה ושימוש בלי להיות מודע למשמעות. יש לך מושג?

    אורן

  10. אני לא מכיר משהו בבלשנות שמתייחס לזה, אבל [אני לא בלשן..] נראה לי שהרבה פעמים מונחים בשפה (בפרט תארים)מאבדים משמעות עקב תהליכים של שחיקה, סלנג וכיו"ב (אפשר לחשוב על זה, נניח, בהקשר של איזה פוסט על דיבור הפקצות באינטרנט (שהגעתי אליו מהבלוג שלך?)). עם זאת, נראה לי שאתה דיברת על משהו קצת אחר… לא שחיקה, אלא שימוש לקוי מהיסוד. אני נזכר עכשיו שראיתי איזה טור של בני ציפר בהארץ לפני מספר שבועות, שכותרתו משהו כמו "כל מילה בסלע", ושם הוא מדבר על שיבושים בסגנון כזה (כותב שם כי "כל מילה בסלע" פירושו המקורי בעצם שערכן של המילים נמוך).

    אילן

  11. אולי בני ציפר העתיק מכאן: http://www.notes.co.il/oren/28145.asp
    ;-)

    אורן

  12. האבסורד הוא ממילא בגזענות הטבועה באנשים, ולא במלים שהם אומרים. מי שקרא לכושי "כושי" בכוונה פוגענית לא בחר את המילה המתאימה מאוצר המילים שלו, אלא טען אותה וביטא אותה באופן שתואם את סלידתו מאותו "כושי".
    ולכן, ספק רב אם יידע מחשב לזהות את הלכי הרוח שמלווים את הפיכתה של מילה לפסולה. אבל מה אני מבין במחשבים.

    הקישור ל"treadmill" מאלף, תודה!

    בהקשר לPC מומלץ במיוחד "המרד השפוף" של גדי טאוב, עם שישים ריבוא דוגמאות מהחמישיה הקאמרית והשער האחורי.

    ינון

  13. מרתק.

    אמיתי סנדי

  14. מפתיע, אבל אין קשר אטימולוגי בין ניגריה לכושים. ניגריה נקראת על שם נהר הניגר, והוא נקרא על שם… אף אחד לא בטוח, בעצם.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Niger_River#Etymology

    אסף

  15. כושי לא מגיע מ"ארץ כוש", אלא להפך, ארץ כוש היא ארצם של "בני כוש". כוש הוא אחד הנכדים של נח, כלומר, בן לאותה משפחה מיתית שממנה נולדה האנושות כולה אחרי המבול. ספציפית, הוא הפראייר שהלך ליישב את אפריקה, ולכאורה כל האפריקאים הם צאצאיו.
    (למעשה, לכוש היו כמה אחים שגם הם אבות של עמים אפריקאיים – ספציפית, מצרים, כנען ומשהו שנקרא "פוט". מצרים, כמובן, מתייחס לצפון אפריקה, וכנען – טוב, אתה יודע מה זה כנען, למרות שזה לא בדיוק אפריקה. אולי אפשר להתחיל טרנד חדש ולקרוא לאפריקאים "פוטים").

    דובי

  16. אסף – תודה. לא ידעתי :(

    דובי –
    זו דוגמה מצויינת לעוד שלב בגילגול של המילה. היסטורית (תנכי"ת) אתה צודק, ארץ כוש היא על שם כוש מצאצאי נח. אבל אין יסוד דביר להניח שהוא היה שחור (לפחות לא שחור יותר משם, חם ויפת). נדמה לי שהפעם הראשונה שמוזכר שמישהו הוא כושי זה בתיאור של האישה של משה – "האישה הכושית אשר לקח" לא ברור לי אם זה תיאור צבע או תיאור מוצא או שניהם). ועכשיו יש קפיצה היסטורית של כמה מאות שנים והופ – בשפות זרות המילה ניגר להטיותיה מופיעה ככינוי לאיש שחור.
    רק שבעברית, מה פתאום בחרו במילה כושי לתיאור איש שחור או כתרגום של ניגר?
    בגלל שהוא בא מארץ כוש…

    אורן

  17. […] וזו הזדמנות טובה לרכז כמה רשימות ב(כמעט) אותו עניין: – טיפול עשרתלפים, הכושי עשה את שלו וסינדרום אלון מזרחי – של מי השפה הזו לעזאזל?! – אנו מכריזים בזאת – איך עושים […]

    לא כל הנוצץ זהב – לפעמים זה רק כרום (וכרום זה לא רק דפדפן)

  18. תחקור ארץ כוש הייתה בסודאן לכן תושבי סודאן הם כושים. המצרים הקדמונים קראו לכל האזור מדרום למדינתם בשם כוש ז"א כל ממלכת אקסום וכוש, היונים קראו לאזור זה אתיופיה ולכן נוצר כך אתיופיה=כוש, זוהי טעות. המוצא של העמיים החבשים בצפון אתיופיה הוא מבנ שם ז"א הם לא מבני חם. מסקנה כושים=סודאנים לכן זאת כתבה מטומטמת ביותר מבלי להתייחס להיבט ההיסטורי והתרבותי ונסיון לסווג את כל השחורים בתור כושים לכל אחד יש תרבות שונה לכן יהודי אתיוטפיה שבארץ לא אוהבים שקוראם להם שחורים/כושים. זה כמו לומר שרוסים וגרמנים זאה אותו דבר למרות שאלו גרמאנים ואלו סלאבים.

    אתה בור ולא מבין בכלום

  19. […] השם אילאיזם הוא מופלא, כמובן, משום שהוא כאילו נהגה עבור שמו של ברקו. ובכל זאת, ידידי קיווה לאיזה שם בומבסטי בלטינית, אז אם מישהו מה-cives romani בקהל רוצה להמציא איזה "פרסונא אתלטיקוס" או "פרסונוא אלוןמזרחיא" הוא מוזמנים (אבל נא לא להתבלבל עם 'סינדרום אלון מזרחי'). […]

    מכתבים להעורך: זה גוף שלישי מאה אלף דולר « דגש קל

להוספת תגובה