מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

פעם עשיתי קורס בשיווק. סיפרו לנו שם על המסטיק ללא סוכר, ההוא שמוריד את רמת ה-ph בפה. "זה נכון לחלוטין," אמר המרצה, "רק שהם לא ציינו שכל מה שנלעס ויגרום לייצור רוק יוריד את רמת החומציות בדיוק באותה מידה. זו יכולה להיות גם חתיכת גומי או אבן קטנה". ויש מי שלקח את 'אמת בפרסום' צעד אחד נוסף. מעתה אל תאמר אמת בפרסום אלא טאוטולוגיה בפרסום. נרתיקים ניידים ללא דמי שימוש - כמה טאוטולוגיות שיווקיות.

בדיוק עשיתי קצת סדר בתמונות ישנות ומצאתי את התמונה הזו*:

לא גובים דמי שירות בשירות עצמי! וואללה…
זה הזכיר לי שב-Language Log כתבו לא מזמן על הנרתיק לדיסקים עליו כתוב: "unit automatically becomes portable when carried" ועל הנרתיק למצלמה שמפתה את הקונים בהבטחה :"holds all digital cameras small enough to fit".

האמת שהצורה בה מילות פירסום שדופות וריקות מתוכן (ומה ריק מתוכן יותר מטאוטולוגיה?) משפיעות על התודעה ודוחפות לפעולה (=קניה) היא מרתקת, רק שאני באמת לא מבין בהשפעה הקוגניטיבית של המילים. אולי בהזדמנות אני אחקור את זה קצת.

* צולם ביום הכי חם בשנה בכביש 4 ליד העלייה לבית אורן (אין קשר לכותב הבלוג). אחותי הקטנטונת ואני החלטנו שזה יום מצויין לטיול ואם כל כך חם אין כמו הכרמל הקריר והמוצל. כל אחד העמיס 7 ליטר מים (בממוצע) ויצאנו לדרך - מטפסים עד בית אורן דרך הסבך של ואדי מתלה ונחל ספונים ויורדים בנחל אורן לטבילה בים. התייבשנו, אלא מה…

18 תגובות עבור “אמת בפרסום? טאוטולוגיה בפרסום”

  1. בארה"ב פעם ראיתי בסופר חבילת מלפפונים שכתוב עליה "ללא כולסטרול", ושמעתי ממישהו שהיה שם קמפיין פעם בסגנון "המיונז שלנו ללא חומרים רעילים" או משהו כזה, בניסוח שמרמז שאצל המתחרים אנשים נופלים מורעלים כל שבוע.

    (במהלך הכנת התגובה לעיל לא ניזוקו יונקים ימיים מוגנים)

    עירא

  2. כשהייתי ילד קיבלתי מתנה משחק בינגו עם מין שאפל כדורים כזה כמו של הלוטו (אבל ידני). על הקופסה היה כתוב באדום גדול: "אותה הסתברות כמו בלוטו".
    (במחשבה שניה לא היה כתוב 'הסתברות' אלא "אותם סיכויים כמו בלוטו"). צודקים.

    אורן

  3. מה תגיד על השלט הזה, בג'ימבורי האהוב על הילד שלי?
    http://www.flickr.com/photos/sagman/366922947/
    :-)

    שגיאB

  4. בספר האחרון של ד"ר בוזגלו הוא כתב - הציטוט מהזכרון ועמו הסליחה - "השעה שחלפה חלפה", ותוהה איך משפט שלא אומר כלום יכול להשרות כל־כך הרבה עצב.

    יניב ג"מ

  5. כשקונים מים בארה"ב, יש על הבקבוק אייקון של טיפה, שפתוכה כתוב בהתפארות "thirst quencher"

    אלעד-וו

  6. הפירסומת של ספרייט - כשאתה באמת צמא.

    אורי

  7. לגבי מאיר בוזגלו, אחת הדילמות שמעסיקה אותו בלא מעט מהמחקרים שלו נוגעת לפער בין הלוגיקה לשפה, והוא מרבה להביא דוגמאות ספרותיות, אבל לא רק. בכל מקרה, אפשר לתת כדוגמה את "כל מה שבעולם הוא או את או לא את" כמשפט שיש לו משמעות רגשית (גם אם אפס משמעות לוגית). אני חושב שאחד הדברים שברורים כאן זה שפרסום הוא לא שירה.

    נמרוד אבישר

  8. זכור לי הסיפור על חברת משקאות שהוסיפה למשקאות שנמכרו בבקבוקי זכוכית את הכיתוב 'נשטף בקיטור'.
    כמובן שתוך חודש על כל הבקבוקים, של כל החברות, היה כיתוב כזה - כי מי רוצה להישאר מאחורה?

    אלא ששטיפה בקיטור היא פרקטיקה מקובלת בבקבוקי זכוכית מאז ומעולם.

    דרומי

  9. שגיא -
    השלט בג'ימבורי שלך מגדיר תת-ז'אנר של כיסויי תחת ריקים מתוכן. "הילדים באחריות ההורים" מזכיר לי גם את האזהרות על הקפה החם במקדונלדס ושאר הדרייב-ת'רוס. אני הרי יודע שהקפה חם כי הזמנתי קפה חם ולא אייס קפה…

    אורן

  10. I like the Starbucks cup warning you that the bit of poetry or quote printed on it (for your entertainment) does not represent the company’s opinion on the subject in any way.
    I don't like the starbucks coffee, though.
    And what about 95% fat free products?

    Neta

  11. האזהרות במקדונלדסים על הקפה החם הן הוראות ש"נכתבו בדם"… כמו שלטי הרציפה רטובה - בעקבות אחת מהתביעות המפורסמות נגדם שהגישה לקוחה בגלל קפה חם שנשפך עליה.
    מאז, שם ובמקומות אחרים, לא סוגרים את המכסה על כוסות הקפה אלא משאירים ללקוחות לעשות זאת, כדי שאלו לא יתבעו את המקום בטענה שהעובד לא סגר את המכסה מספיק טוב ובעקבות כך נשפך עליהם קפה רותח.

    ארז וולף

  12. וכדי לחזק את מה שארז כותב: הרבה מהטאוטולוגיות הכי מעצבנות נכתבות מחוסר ברירה, כדי למנוע תביעות. כמו קופסא קטנטונת של רמקולים למחשב, שעל אריזתה מצולם מחשב + מסך אליהם מחוברים הרמקולים. על האריזה מצוין בפירוש "המחשב אינו כלול". כשיש מי שמחפש בדיוק את הפינות האלו כדי לתבוע אי אפשר להמנע מזה.

    ולנמרוד, העניין הוא שכשמדברים על המשמעות של המשפט "כל מה שבעולם הוא את או לא את" מתייחסים לפרגמטיקה, שזה עניין שלוגיקה נוטה להתקשות איתו לפעמים.

    דולי

  13. מממ. לא רק להקשר. גם להשתמעות, בעצם. זה גם פרגמטיקה וגם סמנטיקה. הסתבכתי.

    דולי

  14. לכן התמקדתי בפוסט דווקא בטאוטולוגיות אמיתיות כמו זו של נרתיק המצלמה ש"מתאים לכל מצלמה שמתאימה לנרתיק" ולא בכחסויי התחת של "המחשב אינו כלול". אגב, אני חושב שזו בעיה של מערכת משפט שחושבת שהאזרחים כל כך מטומטמים עד שצריך להגן עליהם מהטמטום של עצמם. אם השופטים היו זורקים את התובע הקנטרן מכל המדרגות אז לא הינו צריכים את כסויי התחת האלו.

    "כל מה שבעולם הוא את או לא את" - לוגית, כלומר סמנטית למשפט תמיד ערך אמת ללא קשר לפרדיקטים. אפשר לומר שלכן הוא משפט משעמם. פרגמטית המשפט הזה טעון מאוד, אם כי זו לא ממש הדוגמא הקלאסית לפרגמטיזם ("אתה מגיע למלח?").

    אורן

  15. אורן, אני מציע שתצרף פוסט על פרגמטיקה לפוסט-פונד שלך.

    יובל

  16. כן, נו, אבל זה בדיוק העניין. לוגיקה לא באמת יודעת לאכול פרגמטיקה, ופרגה היה מעדיף להשליך את הפרגמטיקה מבעד לחלון, כי היא מפריעה לניקיון המופתי של השיטה שלו. אבל השפה היא לא באמת לוגית. יש לה השתמעויות ורב משמעויות ועוד הרבה דברים שפשוט אי אפשר לתרגם באופן מוחלט. ואני בטוחה שיש לך עוד מה להגיד בנושא ולכן אני מצטרפת לבקשה של יובל לפוסט.

    דולי

  17. פרגמטיקה -
    זה באמת נושא מרתק וחשבתי לכתוב עליו ובעיקר לכתוב על פול גרייס והמאמר המכונן שלו מ-75 (logic and conversation), בכל אופן - חיפוש קצר הראה שכבר כתבו על זה מאמר מצויין בעברית:
    'כשאת אומרת לא למה את מתכוונת', ירדן ניר בוכבינדר באייל הקורא -
    http://www.haayal.co.il/story_2477
    לא יכולתי לכתוב את זה יותר טוב. מומלץ.
    כשיהיה לי זמן אני גם אקרא שם את מאות התגובות.

    אורן

  18. […] אומרת, למה את מתכוונת התגובות בפוסט על טאוטולוגיה בפרסום גלשו לדיון על פרגמטיקה ועל חוסר היכולת של הסמנטיקה […]

    ערימה שניה למיון: כדורגל, אנטישמיות, פרגמטיקה, פרטיות, פיגור חוקתי ועוד

להוספת תגובה