‫תגובות לפוסט: "ביטול חמץ – אברא קדברא ונאמר אמן"‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/ ‫מעניין. אולי זה אפילו נכון.‬ Fri, 30 Jul 2010 14:35:30 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.0 ‫מאת: "His name was Xenu" – סודות הסיינטולוגיה « לולאת האל – תומר פרסיקו‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-76751 ‫"His name was Xenu" – סודות הסיינטולוגיה « לולאת האל – תומר פרסיקו‬ Tue, 20 Jul 2010 16:05:17 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-76751 ‫[...] ובכלל על תפיסת השפה (העברית) כבוראת עולמות. וכך עשיתי. הנה היא בבלוגו. אופרה ווינפרי ואקהרט טולה סיימו את הקורס המקוון שלהם [...]‬

[...] ובכלל על תפיסת השפה (העברית) כבוראת עולמות. וכך עשיתי. הנה היא בבלוגו. אופרה ווינפרי ואקהרט טולה סיימו את הקורס המקוון שלהם [...]

]]> ‫מאת: אפרת‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-75957 ‫אפרת‬ Sun, 28 Mar 2010 18:20:01 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-75957 ‫"ביטול חמץ" - יפה- אבל האם שאלת את עצמך מה משמעות המילה "חמֵץ"? מהו "לא הספיק בצקם להחמיץ"? ובכן, לכל מי שחושב ש"חמֵץ" ו"חמוּץ" באים מאותו שורש, שיחשוב שנית. "חמץ" הוא אחי השורש "צמח" (כפי שאפשר לראות, יש פה שיכול אותיות), ושייך למשפחה מסועפת של מילים, שעניינן "גדול" מול "קטן". "חמֵץ" משמעו מה שתפח, מה שגדל. "להחמיץ" בקשר לבצק, משמעו "לתפוח". אני מזמינה אתכם להכנס לאתר ריצ'טקסט ולקרוא את המאמר שלי על משפחת המילים הזו, הכוללת לא רק צמח וחמץ אלא גם צמק, קמץ, קפץ, כווץ, צבה, צבא, שפע, שבע, ועוד כהנה וכהנה. המאמר מופיע בקטגוריה "עבודות אקדמאיות", תת קטגוריה "לשון עברית". ואגב, כדי שארויח משהו חומרי גם כן, אנא הקלידו על הפרסומת של גוגל (adsense )‬

"ביטול חמץ" – יפה- אבל האם שאלת את עצמך מה משמעות המילה "חמֵץ"? מהו "לא הספיק בצקם להחמיץ"?
ובכן, לכל מי שחושב ש"חמֵץ" ו"חמוּץ" באים מאותו שורש, שיחשוב שנית. "חמץ" הוא אחי השורש "צמח" (כפי שאפשר לראות, יש פה שיכול אותיות), ושייך למשפחה מסועפת של מילים, שעניינן "גדול" מול "קטן". "חמֵץ" משמעו מה שתפח, מה שגדל. "להחמיץ" בקשר לבצק, משמעו "לתפוח".
אני מזמינה אתכם להכנס לאתר ריצ'טקסט ולקרוא את המאמר שלי על משפחת המילים הזו, הכוללת לא רק צמח וחמץ אלא גם צמק, קמץ, קפץ, כווץ, צבה, צבא, שפע, שבע, ועוד כהנה וכהנה.
המאמר מופיע בקטגוריה "עבודות אקדמאיות", תת קטגוריה "לשון עברית". ואגב, כדי שארויח משהו חומרי גם כן, אנא הקלידו על הפרסומת של גוגל (adsense )

]]> ‫מאת: The Daily Dolly 11/05/2008 at The Daily Dolly‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-589 ‫The Daily Dolly 11/05/2008 at The Daily Dolly‬ Sun, 11 May 2008 13:09:28 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-589 ‫[...] פרסיקו מתארח אצל אורן צור וכותב על כוחן של מילים ביהדות ועל תפיסת [...]‬

[...] פרסיקו מתארח אצל אורן צור וכותב על כוחן של מילים ביהדות ועל תפיסת [...]

]]> ‫מאת: שחר‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-584 ‫שחר‬ Sat, 10 May 2008 11:27:55 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-584 ‫אם איני טועה, גם בהודו יש פילוסוף שמדבר על הקשר בין השפה למציאות - בהרטריהרי. משום מה לא הצלחתי למצוא שום מידע עליו ברשת, אבל אני די בטוח שלמדתי עליו בקורס של פרופ' בידרמן‬

אם איני טועה, גם בהודו יש פילוסוף שמדבר על הקשר בין השפה למציאות – בהרטריהרי. משום מה לא הצלחתי למצוא שום מידע עליו ברשת, אבל אני די בטוח שלמדתי עליו בקורס של פרופ' בידרמן

]]> ‫מאת: חמוצית‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-580 ‫חמוצית‬ Thu, 08 May 2008 05:27:34 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-580 ‫פוסט יפהפה, אבל תהיתי איך זה באמת קשור לביטול חמץ- מה האקט המאגי בביטול החמץ?‬

פוסט יפהפה,
אבל תהיתי איך זה באמת קשור לביטול חמץ- מה האקט המאגי בביטול החמץ?

]]> ‫מאת: Neta‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-579 ‫Neta‬ Sun, 04 May 2008 23:31:03 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-579 ‫To quote from the source of all wisdom (wiki): "...It’s from the Chaldean abbada ke dabra, meaning “perish like the word”." (that's one of several possible sources to Abracadabra) That is probably what L K Rowling used for a source to her killing curse in the masterpiece "Harry Potter". Of course, the wizard of earthsea is so much better.‬

To quote from the source of all wisdom (wiki): "…It’s from the Chaldean abbada ke dabra, meaning “perish like the word”." (that's one of several possible sources to Abracadabra)
That is probably what L K Rowling used for a source to her killing curse in the masterpiece "Harry Potter".

Of course, the wizard of earthsea is so much better.

]]> ‫מאת: מתעוררת למציאות » ארכיון הבלוג » בשבחו של הסלנג‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-578 ‫מתעוררת למציאות » ארכיון הבלוג » בשבחו של הסלנג‬ Sun, 04 May 2008 22:23:38 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-578 ‫[...] הבנתי נכון את הכוונה, יש הסבר בתגובות האחרונות של הפוסט הזה, נושא הפוסט לא קשור לנושא שהעלתי שם בתגובות. האתר [...]‬

[...] הבנתי נכון את הכוונה, יש הסבר בתגובות האחרונות של הפוסט הזה, נושא הפוסט לא קשור לנושא שהעלתי שם בתגובות. האתר [...]

]]> ‫מאת: יחזקאל‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-577 ‫יחזקאל‬ Sun, 04 May 2008 21:50:15 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-577 ‫מעצבן, כתבתי חתיכת תגובה מושקעת ומשום מה היא לא נקלטה. ‏ על רגל אחת: לנדרים אין נוסח פורמלי, לכן אין לאן להיצמד והכל לפי לשון בני אדם ועד כמה הדברים מובנים. לעומת זאת, לברכות ותפילה יש נוסח קבוע ומובנה.‬

מעצבן, כתבתי חתיכת תגובה מושקעת ומשום מה היא לא נקלטה.
‏
על רגל אחת: לנדרים אין נוסח פורמלי, לכן אין לאן להיצמד והכל לפי לשון בני אדם ועד כמה הדברים מובנים. לעומת זאת, לברכות ותפילה יש נוסח קבוע ומובנה.

]]> ‫מאת: אורן‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-576 ‫אורן‬ Sun, 04 May 2008 17:27:51 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-576 ‫ועוד בטותו הקשר - משהו שאולי משקף את פערי הגישות: מחד, ההלכה שברכות אינן צריכות כוונה ולמעשה בכלל לא צריך להבין את המשמעות של המילים. ומאידך - אפשר לידור נדר גם בסלנג ולא דווקא בנוסח הפורמלי. (אם רוצים אפשר לתלות את ההבדל גם בסיבות אחרות).‬

ועוד בטותו הקשר –
משהו שאולי משקף את פערי הגישות:
מחד, ההלכה שברכות אינן צריכות כוונה ולמעשה בכלל לא צריך להבין את המשמעות של המילים.
ומאידך – אפשר לידור נדר גם בסלנג ולא דווקא בנוסח הפורמלי.
(אם רוצים אפשר לתלות את ההבדל גם בסיבות אחרות).

]]> ‫מאת: אורן‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/comment-page-1/#comment-575 ‫אורן‬ Sun, 04 May 2008 17:20:44 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-575 ‫יעל - אין לי תשובות לרוב השאלות אבל אני יודע בוודאות שהיה גם סלנג או לפחות עגות מסויימות בתקופת התנאים. הדים לזה אפשר למצוא במסכת נדרים (י, א) שם יש דיון על מי שנדר נדר אבל לא השתמש בשפה התקנית אלא בסלנג - האם הנדר מחייב 0כי לכך התכוון הנודר) או לא (כי הנדר לא עומד בקריטריונים הפורמליים). זה נקרא כינויי נדרים: http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90 הנוסח הפורמלי לנדר: "קונם עלי" ואפשרויות הסלנג שברור שהם משחקים עממיים על המילה קונם: קונח, קונן, קונס. נו - סלנג. עוד דבר מעניין הוא הדיון על שפה שמופיע שם: "שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה, ולא גרעה הסכמת חכמים ז"ל מהסכמתם. הלכך הוו להו מדאורייתא" כלומר הכרה של האמורא בתפיסה ששפות ( ובכללן העברית) הן קונוונציות אנושיות. יעל ותומר - השפה המקראית השתנתה כבר מזמן. גם התנאים כבר לא מדברים בשפה מקראית, האמוראים לא בשפה תנאית, הגאונים לא בשפה אמוראית וכו'... כמובן שהשינוי הבולט ביותר הוא במאה השנים האחרונות כשהעברית חזרה להיות מדוברת ורלוונטית.‬

יעל –
אין לי תשובות לרוב השאלות אבל אני יודע בוודאות שהיה גם סלנג או לפחות עגות מסויימות בתקופת התנאים. הדים לזה אפשר למצוא במסכת נדרים (י, א) שם יש דיון על מי שנדר נדר אבל לא השתמש בשפה התקנית אלא בסלנג – האם הנדר מחייב 0כי לכך התכוון הנודר) או לא (כי הנדר לא עומד בקריטריונים הפורמליים). זה נקרא כינויי נדרים:
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90
הנוסח הפורמלי לנדר: "קונם עלי" ואפשרויות הסלנג שברור שהם משחקים עממיים על המילה קונם: קונח, קונן, קונס. נו – סלנג.
עוד דבר מעניין הוא הדיון על שפה שמופיע שם: "שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה, ולא גרעה הסכמת חכמים ז"ל מהסכמתם. הלכך הוו להו מדאורייתא" כלומר הכרה של האמורא בתפיסה ששפות ( ובכללן העברית) הן קונוונציות אנושיות.

יעל ותומר –
השפה המקראית השתנתה כבר מזמן. גם התנאים כבר לא מדברים בשפה מקראית, האמוראים לא בשפה תנאית, הגאונים לא בשפה אמוראית וכו'… כמובן שהשינוי הבולט ביותר הוא במאה השנים האחרונות כשהעברית חזרה להיות מדוברת ורלוונטית.

]]>