‫תגובות על: ביטול חמץ – אברא קדברא ונאמר אמן http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/ ‫מעניין. אולי זה אפילו נכון. Thu, 20 Nov 2008 15:33:17 +0000 http://wordpress.org/?v=2.2.2h he ‫מאת: The Daily Dolly 11/05/2008 at The Daily Dolly http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-589 ‫The Daily Dolly 11/05/2008 at The Daily Dolly Sun, 11 May 2008 13:09:28 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-589 ‫[...] פרסיקו מתארח אצל אורן צור וכותב על כוחן של מילים ביהדות ועל תפיסת [...]

[…] פרסיקו מתארח אצל אורן צור וכותב על כוחן של מילים ביהדות ועל תפיסת […]

]]> ‫מאת: שחר http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-584 ‫שחר Sat, 10 May 2008 11:27:55 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-584 ‫אם איני טועה, גם בהודו יש פילוסוף שמדבר על הקשר בין השפה למציאות - בהרטריהרי. משום מה לא הצלחתי למצוא שום מידע עליו ברשת, אבל אני די בטוח שלמדתי עליו בקורס של פרופ' בידרמן

אם איני טועה, גם בהודו יש פילוסוף שמדבר על הקשר בין השפה למציאות - בהרטריהרי. משום מה לא הצלחתי למצוא שום מידע עליו ברשת, אבל אני די בטוח שלמדתי עליו בקורס של פרופ' בידרמן

]]> ‫מאת: חמוצית http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-580 ‫חמוצית Thu, 08 May 2008 05:27:34 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-580 ‫פוסט יפהפה, אבל תהיתי איך זה באמת קשור לביטול חמץ- מה האקט המאגי בביטול החמץ?

פוסט יפהפה,
אבל תהיתי איך זה באמת קשור לביטול חמץ- מה האקט המאגי בביטול החמץ?

]]> ‫מאת: Neta http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-579 ‫Neta Sun, 04 May 2008 23:31:03 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-579 ‫To quote from the source of all wisdom (wiki): "...It’s from the Chaldean abbada ke dabra, meaning “perish like the word”." (that's one of several possible sources to Abracadabra) That is probably what L K Rowling used for a source to her killing curse in the masterpiece "Harry Potter". Of course, the wizard of earthsea is so much better.

To quote from the source of all wisdom (wiki): "…It’s from the Chaldean abbada ke dabra, meaning “perish like the word”." (that’s one of several possible sources to Abracadabra)
That is probably what L K Rowling used for a source to her killing curse in the masterpiece "Harry Potter".

Of course, the wizard of earthsea is so much better.

]]> ‫מאת: מתעוררת למציאות » ארכיון הבלוג » בשבחו של הסלנג http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-578 ‫מתעוררת למציאות » ארכיון הבלוג » בשבחו של הסלנג Sun, 04 May 2008 22:23:38 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-578 ‫[...] הבנתי נכון את הכוונה, יש הסבר בתגובות האחרונות של הפוסט הזה, נושא הפוסט לא קשור לנושא שהעלתי שם בתגובות. האתר [...]

[…] הבנתי נכון את הכוונה, יש הסבר בתגובות האחרונות של הפוסט הזה, נושא הפוסט לא קשור לנושא שהעלתי שם בתגובות. האתר […]

]]> ‫מאת: יחזקאל http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-577 ‫יחזקאל Sun, 04 May 2008 21:50:15 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-577 ‫מעצבן, כתבתי חתיכת תגובה מושקעת ומשום מה היא לא נקלטה. ‏ על רגל אחת: לנדרים אין נוסח פורמלי, לכן אין לאן להיצמד והכל לפי לשון בני אדם ועד כמה הדברים מובנים. לעומת זאת, לברכות ותפילה יש נוסח קבוע ומובנה.

מעצבן, כתבתי חתיכת תגובה מושקעת ומשום מה היא לא נקלטה.
‏
על רגל אחת: לנדרים אין נוסח פורמלי, לכן אין לאן להיצמד והכל לפי לשון בני אדם ועד כמה הדברים מובנים. לעומת זאת, לברכות ותפילה יש נוסח קבוע ומובנה.

]]> ‫מאת: אורן http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-576 ‫אורן Sun, 04 May 2008 17:27:51 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-576 ‫ועוד בטותו הקשר - משהו שאולי משקף את פערי הגישות: מחד, ההלכה שברכות אינן צריכות כוונה ולמעשה בכלל לא צריך להבין את המשמעות של המילים. ומאידך - אפשר לידור נדר גם בסלנג ולא דווקא בנוסח הפורמלי. (אם רוצים אפשר לתלות את ההבדל גם בסיבות אחרות).

ועוד בטותו הקשר -
משהו שאולי משקף את פערי הגישות:
מחד, ההלכה שברכות אינן צריכות כוונה ולמעשה בכלל לא צריך להבין את המשמעות של המילים.
ומאידך - אפשר לידור נדר גם בסלנג ולא דווקא בנוסח הפורמלי.
(אם רוצים אפשר לתלות את ההבדל גם בסיבות אחרות).

]]> ‫מאת: אורן http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-575 ‫אורן Sun, 04 May 2008 17:20:44 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-575 ‫יעל - אין לי תשובות לרוב השאלות אבל אני יודע בוודאות שהיה גם סלנג או לפחות עגות מסויימות בתקופת התנאים. הדים לזה אפשר למצוא במסכת נדרים (י, א) שם יש דיון על מי שנדר נדר אבל לא השתמש בשפה התקנית אלא בסלנג - האם הנדר מחייב 0כי לכך התכוון הנודר) או לא (כי הנדר לא עומד בקריטריונים הפורמליים). זה נקרא כינויי נדרים: http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90 הנוסח הפורמלי לנדר: "קונם עלי" ואפשרויות הסלנג שברור שהם משחקים עממיים על המילה קונם: קונח, קונן, קונס. נו - סלנג. עוד דבר מעניין הוא הדיון על שפה שמופיע שם: "שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה, ולא גרעה הסכמת חכמים ז"ל מהסכמתם. הלכך הוו להו מדאורייתא" כלומר הכרה של האמורא בתפיסה ששפות ( ובכללן העברית) הן קונוונציות אנושיות. יעל ותומר - השפה המקראית השתנתה כבר מזמן. גם התנאים כבר לא מדברים בשפה מקראית, האמוראים לא בשפה תנאית, הגאונים לא בשפה אמוראית וכו'... כמובן שהשינוי הבולט ביותר הוא במאה השנים האחרונות כשהעברית חזרה להיות מדוברת ורלוונטית.

יעל -
אין לי תשובות לרוב השאלות אבל אני יודע בוודאות שהיה גם סלנג או לפחות עגות מסויימות בתקופת התנאים. הדים לזה אפשר למצוא במסכת נדרים (י, א) שם יש דיון על מי שנדר נדר אבל לא השתמש בשפה התקנית אלא בסלנג - האם הנדר מחייב 0כי לכך התכוון הנודר) או לא (כי הנדר לא עומד בקריטריונים הפורמליים). זה נקרא כינויי נדרים:
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90
הנוסח הפורמלי לנדר: "קונם עלי" ואפשרויות הסלנג שברור שהם משחקים עממיים על המילה קונם: קונח, קונן, קונס. נו - סלנג.
עוד דבר מעניין הוא הדיון על שפה שמופיע שם: "שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה, ולא גרעה הסכמת חכמים ז"ל מהסכמתם. הלכך הוו להו מדאורייתא" כלומר הכרה של האמורא בתפיסה ששפות ( ובכללן העברית) הן קונוונציות אנושיות.

יעל ותומר -
השפה המקראית השתנתה כבר מזמן. גם התנאים כבר לא מדברים בשפה מקראית, האמוראים לא בשפה תנאית, הגאונים לא בשפה אמוראית וכו'… כמובן שהשינוי הבולט ביותר הוא במאה השנים האחרונות כשהעברית חזרה להיות מדוברת ורלוונטית.

]]> ‫מאת: תומר http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-574 ‫תומר Sun, 04 May 2008 16:27:32 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-574 ‫תודה על התגובות לכולם. ריץ' - אכן התפיסה הזאת רווחת מאוד בהרבה תרבויות. זה כנראה משום שלבד מהדגש ששמות על זה המסורת היהודית וחלק מההודית, באמת ישנו קשר הדוק בין השפה שלנו לדרך שבה אנו רואים את העולם, כלומר בין המילים והמושגים להבניית המציאות שלנו. תיאוריה על כך הציע בנג'מין וורף התחילת המאה העשרים, וכתבתי עליו כאן: http://www.notes.co.il/tomer/31435.asp יעל, אני חושב שקשה לדעת מה היה סלנג בתקופת המקרא מפני שקשה לדעת מה היתה בדיוק השפה התקנית. ברור שמילים רבות משפות זרות (ארמית, ומאוחר יותר יוונית) נכנסו לספרי הקודש העבריים, וברור שהיתה עגה עממית לצד זו של המשכילים. ככה זה בכל תרבות. האם סופרי המקרא היו גאונים? לדעתי כן. המקרא, לפחות חלקים גדולים בו, הוא לדעת רבים מספרי המופת של האנושות מבחינה ספרותית גרידא. מהעברית המקראית נשאר הרבה, אבל כמובן שהעברית השתנתה מאז. בעיקר היא השתנתה ב70 השנים האחרונות שבהן היא מדוברת. לכן כבר לא מדברים כמו בתנ"ך. עוד מידע בטח תוכלי למצוא באינצ' העברית ובאינצ' המקראית בערכים על השפה. שם של ספר שעוסק בנושא לא עולה לי כרגע בראש, אבל וודאי שיש כאלה.

תודה על התגובות לכולם.

ריץ' - אכן התפיסה הזאת רווחת מאוד בהרבה תרבויות. זה כנראה משום שלבד מהדגש ששמות על זה המסורת היהודית וחלק מההודית, באמת ישנו קשר הדוק בין השפה שלנו לדרך שבה אנו רואים את העולם, כלומר בין המילים והמושגים להבניית המציאות שלנו. תיאוריה על כך הציע בנג'מין וורף התחילת המאה העשרים, וכתבתי עליו כאן:
http://www.notes.co.il/tomer/31435.asp

יעל,
אני חושב שקשה לדעת מה היה סלנג בתקופת המקרא מפני שקשה לדעת מה היתה בדיוק השפה התקנית. ברור שמילים רבות משפות זרות (ארמית, ומאוחר יותר יוונית) נכנסו לספרי הקודש העבריים, וברור שהיתה עגה עממית לצד זו של המשכילים. ככה זה בכל תרבות.

האם סופרי המקרא היו גאונים? לדעתי כן. המקרא, לפחות חלקים גדולים בו, הוא לדעת רבים מספרי המופת של האנושות מבחינה ספרותית גרידא.

מהעברית המקראית נשאר הרבה, אבל כמובן שהעברית השתנתה מאז. בעיקר היא השתנתה ב70 השנים האחרונות שבהן היא מדוברת. לכן כבר לא מדברים כמו בתנ"ך.

עוד מידע בטח תוכלי למצוא באינצ' העברית ובאינצ' המקראית בערכים על השפה. שם של ספר שעוסק בנושא לא עולה לי כרגע בראש, אבל וודאי שיש כאלה.

]]> ‫מאת: אילן http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-573 ‫אילן Sun, 04 May 2008 16:25:34 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/05/04/103/#comment-573 ‫עוד קישור שהפוסט הזה הזכיר לי - לא מזמן יצא לי לקרוא מחדש (חבל שאין לזה פועל נפרד) את הסדרה המופלאה "הקוסם מארץ ים" מאת אורסולה לה-גווין, שקראתי לאחרונה בתור בערך ילד. אין לי מושג מאילו מקורות הושפעה - ואשמח לשמוע אם מישהו יודע - אבל גם שם, ממש כמו פה... העולם נברא במילה, ידיעת "השם האמיתי" של דבר נותנת לך שליטה עליו, ועוד כהנה וכהנה.

עוד קישור שהפוסט הזה הזכיר לי -
לא מזמן יצא לי לקרוא מחדש (חבל שאין לזה פועל נפרד) את הסדרה המופלאה "הקוסם מארץ ים" מאת אורסולה לה-גווין, שקראתי לאחרונה בתור בערך ילד. אין לי מושג מאילו מקורות הושפעה - ואשמח לשמוע אם מישהו יודע - אבל גם שם, ממש כמו פה… העולם נברא במילה, ידיעת "השם האמיתי" של דבר נותנת לך שליטה עליו, ועוד כהנה וכהנה.

]]>