מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

/תחילת מחשבה אסוציאטיבית{גרייס סְלִיק, סולנית ג'פרסון איירפליין, אמרה פעם שהיא לא ממש מבינה את הביטלס. מה זאת אומרת I wanna hold your hand, היא תמהה. הוא בטח מתכוון שהוא רוצה לזיין אותה. כך סליק על היחס בין דיבור לכוונה}*

ובהמשך הפוסט – על סטיבן פינקר, דיבור ישיר ודיבור עקיף על פי פינקר, איך זה מסתדר עם תורת המשחקים, מה זה קשור לסמינר שלי על 'אירוניה' וגם קצת על טבע האדם.

על סיטבן פינקר ויוקרה אקדמית

[גילוי נאות, עוד לא יצא לי לקרוא אף אחד מהספרים של פינקר למרות שגם חבריי הקפדנים והביקורתיים לעילא מספרים בשבחם. The Language Instinct מחכה בתור וזמן אַין וגם 'הלוח החלק' בתכנון. אחרי הקריאה, ואחרי שאמלא את ההבטחות הכוזבות לכתוב על גילגולי לשון של דויטשר, אולי אכתוב גם על אינסטינקט השפה].

סטיבן פינקר הוא סוג של סלבריטי אקדמי. טאלנט, בִּלשון העם. אחד כזה שמככב בפירסומם האקדמאים האינטרדיסציפלינאריים שלו, בספרי המדע הפופולרי ובתוכניות האירוח. ב-2004 הטיימס בחר בו לאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר וב-2005 הוא נבחר לאחד ממאה האינטלקטואלים המובילים. כשהתבקש פעם לסביר בחמש מילים איך פועל המוח, ענה "brain cells fire in patterns". נו – סלבריק'ה. סלבריטי מהסוג שכשהוא מרצה (בארץ) האוניברסיטה מארגנת לנוכחים כיבוד-קל לפני ההרצאה – לא הכיבוד הדלוח של וופלים-לימון ומיץ תפוזים אלא בייגלים, טונה וגבינות, כנראה שפיספסתי את הסלמון. השבוע לפני שבועיים הוא הגיע לשתי הרצאות ב-ICNC (המרכז לחישוביות עצבית של האוניברסיטה העברית. להרצאה התכנסו מאות סטודנטים ומרצים וניכרה אף עליה לרגל מכיוון השפלה. להלן כמה רשמים מההרצאה הראשונה שכותרתה the Stuff of Thought: language as a Window to the Human Nature.

אז למה לדבר סחור-סחור

ההרצאה עסקה במה שמכונה פרגמטיקה ובהסברים לשימוש בשפה עקיפה (indirect speech). נקודת המוצא (נגדה טוענת ההרצאה) היא שתקשורת אנושית, יענו קומוניקציה של אינפורמציה לצורך השגת מטרה מסויימת, נועדה להיות יעילה (במובן החישובי) ולפיכך, לפחות לכאורה, דיבור ישיר עדיף על פני דיבור עקיף, מעורפל ורב משמעי. אל תאמר בהיסוס ביישני "בואי ואראה לך את אוסף התקליטים שלי", "רוצה לעלות לקפה?" או I wanna hold your hand, אלא מעתה אמור " לעזאזל עם שירים רומנטיים של הביטלס. מה עם איזה מספר מהיר ונסכם שאת נעלמת עד הבוקר ".

המציאות, כולנו יודעים, רוויה ברמיזות, עירפולים ובילבולים ופינקר מנסה לעשות סדר בדברים ולהסביר מבחינה פסיכולוגית-לוגית-מתמטית למה איבדנו את הישירות המתבקשת. במושגים של תורת המשחקים הוא מגדיר משחק, פונקציית הסתברות ופונקציית רווח ומראה מהם התנאים בהם דיבור עקיף ממקסם את פונקציית הרווח. נשמע טוב. פינקר, מרצה בחסד, נותן דוגמאות משלושה תחומים עיקריים שמשקפים, לדעתו, את המצבים העיקריים בחיים.

מפארגו הוא יוצא לדיון על השפה העקיפה המשמשת בהצעת שוחד לשוטר – מעשה מגונה עליו עלולים להיזרק לכלא.

אבל לא תמיד הסיכון כה גדול והכלא על שלל סוהריו ואסיריו לא תמיד אורב בפתח. כתבה משעשעת במגזין גורמה מתארת סדרת ניסויים למתן שוחד למארחים במסעדות היוקרה של מנהטן. הכתב היה מופיע ללא הזמנה ומנסה לשחד את דרכו פנימה. הכתבה נפתחת בתיאור חששותיו של הכתב-החוקר וההחלטה להשתמש בדיבור עקיף.

מסרטים כמו 'טוטסי' ו'כשהארי פגש את סאלי' הוא יוצא לדיון ארוך על השפה העקיפה במשחק המינים, היינו סקס או כמו שאומרת סאלי "כבר אי אפשר להתעלם מזה כי it's already out there"

bribegame.JPG[הגדרת משחקי השוחד ופונקציות הרווח וההפסד. למען האמת, יש לי קצת השגות על המידול הזה, אבל הוא מעביר את הרעיון. לקוח מהמאמר 'הלוגיקה של שפה עקיפה']

הפוסט הזה לא נועד לסכם את ההרצאה. (תגגלו 'steven pinker bribe sex' ותמצאו כמה וכמה פוסטים שמתארים את ההרצאה הזו, שנישאה כבר בכמה וכמה מקומות). מי שמעוניין בפרטים הטכניים, בפסיכולוגיה ובמתמטיקה יוכל לוותר על התיווך ולקרוא את המאמר המלא The Logic of Indirect Speech . יאללה, לכו לקרוא!

חזרתם. יפה. כל הכבוד על הדבקות. עכשיו אפשר להמשיך ולדבר על עצמי (הרי לשם כך נתכנסנו, לא?).

אירוניה

לפני כמה שנים, במהלך התואר השני התעסקתי קצת באירוניה. אירוניה כנושא למחקר. כתבתי סמינר וחצי (אוי, איזו בושה לקרוא היום את הניסוחים) על זיהוי אוטומאטי של אמירות אירוניות (סמינר מתקדם בלוגיקה ושפה) וכתבתי על השימושים השונים באירוניה (קורס על speech acts). בין היתר טענתי שם טענה שנראתה לי מקורית עד למאוד (נדמה לי שהיא עדיין מקורית) והיא שחלק נרחב מהמופעים האירוניים משמשים מטרה פאסיבית-אגרסיבית. אמירה אירונית מאפשרת לדובר להעביר מסר ביקורתי ולעיתים ארסי ומעליב תוך שהוא שומר לעצמו את היכולת לטעון "אני? מה פתאום?! אני לא התכוונתי להעליב או לבקר, אני בכלל התכוונתי למשמעות המילולית". אירוניה, אגב, למרבה האירוניה, היא מושג מאוד חמקמק להגדרה. תרצו אירוניה נוספת – חלק ניכר מהמחקר החישובי בנושאי אירוניה נערך על ידי יפנים, עם שבאופן מסורתי נהנה מתדמית של כאלו שלא מסוגלים לתפוס אירוניה.

אבל נחזור לעניינינו, בשביל לתת מודל פורמלי לתופעה (אמירה אירונית) צריך להגדיר עולם (עם פרדיקטים, כלומר מצבים) ושחקנים. צריך להגדיר ידע וגם ידע משותף כלומר ידע הידוע לכל השחקנים. התבטאות אירונית תעמוד בד"כ בסתירה לידע המשותף.
הנה דוגמא פשוטה וטיפשית. העולם: העולם שלנו. השחקנים: חנן ועליזה שיצאו לשדה, לפיקניק שעליזה יזמה ("יום נפלא לפיקניק," היא אמרה וגררה את חנן מהמיטה) . מצב (פרדיקט+ערך): יורד גשם.
חנן (רטוב על לשד עצמותיו, כמו גם עליזה שרועדת מקור): "באמת יום נפלא לפיקניק"
האמירה האירונית הייתה מתבזבזת אם עליזה לא הייתה מודעת לגשם והקור (ידע משותף), ובכל זאת, כשעליזה תעלב ותזעיף פנים (הנה שאלה מכשילה "חנן, אתה אוהב אותי?") יוכל חנן לטעון שגשם זה רומנטי, שהוא באמת נהנה מהפיקניק והוא בכלל לא התכוון להעליב.

המונחים כאן הם מונחים של לוגיקה (תחשיב פרדיקטים) ולא של תורת המשחקים. נחזור להרצאה של פינקר…

ידע משותף – ידע כללי

בהרצאה (וגם במאמר המצוטט לעיל) נדרש פינקר להבדל התורת-משחקימי/בינה-מלאכותיתי/אינטראקציה-של-סוכנימי בין ידע משותף (shared knowledge) לידע כללי (common/universal knowledge). ההבדל הוא ידע משותף הוא ידע נגיש לכל בעוד ידע כללי הוא ידע נגיש לכולם וכולם יודעים שהוא נגיש לכולם. דוגמא? בבקשה – המלך הוא עירום. הוא פוסע ברחוב בעירום וכולם יכולים לראות אותו, אם כי לא בהכרח שכולם שמו לב. זהו ידע משותף. אחרי שהילד צעק שהמלך הוא עירום הידע הפך לידע כללי – כולם יודעים שכולם יודעים שהמלך הוא עירום. להכרזה הזו (public announcement, במילים של תורת המשחקים) יש משמעויות לוגיות רבות שמשנות את כללי המשחק ומשנות את קבוצת ההיסקים האפשריים.

ומה זה קשור לדיבור ישיר/עקיף? ובכן, דיבור ישיר הוא בבחינת ידע כללי – הדיבור הישיר כמוהו כצעקה שהמלך עירום או כמו שאומרת סאלי כשהאר מדבר מפורשות על סקס – it's already out there. דיבור עקיף, לעומת זאת, שומר על עמימות – שומר על הדברים כידע משותף: כל אחד יכול לדעת על מה באמת דובר (שוחד/סקס) אבל כל צד לא יכול להיות בטוח שהצד השני קלט מה קורה – אולי הוא לא שם לב שהמלך עירום, אולי המלכה באמת חושבת שרק הצעתי קפה (חושב הארי, סדר ראשון), אולי הארי חושב שדחיתי את ההזמנה לקפה ולא נעלב שדחיתי את ההצעה לסקס (חושבת סאלי, סדר שני). דיבור עקיף, לכן, שומר את כל האופציות פתוחות ונותן לנו מרחב תימרון חברתי. הוא מאפשר להתמודד עם שוטרים מושחתים או ישרים, הוא מאפשר לנו להתמודד עם דחיה ("לא בא לי קפה").

ולמעשה כך נתן פינקר את הפיניש הפורמלי למודל האירוני הבוסרי שלי. אם נשאל מפינקר את ההסבר להעדפת הדיבור העקיף – אמירה אירונית משאירה את מורת הרוח בתחום הידע המשותף ולא הופכת אותו לידע כללי. אם נמשיך את קו המחשבה הפינסקרי – אירוניה מאפשרת לשמור על יחסים בין בני אדם כי היא מאפשרת עמימות וחוסכת מריבות אוהבים. מה, לא?!

החלק האירוני בכל הסיפור הוא שבערך בתקופה בה כתבתי על אירוניה, כתבתי גם סמינר (נושאים נבחרים בלוגיקה ומשחקים) על שימוש בלוגיקה מודלית (modal logic) בכדי לייצג בעיות של ידע משותף וידע כללי. הדוגמאות אותם הוכחתי היו הנשים הבוגדות בבגדד, וואריאציות על העברת מסרים בין אליס לבוב (בקצרה: נגדיר פרוטוקל תקשורת סינכרוני/א-סינכרוני, או אסטרטגיה. לוגיקה מודלית (טמפורלית) מאפשרת אופרטורים מודאליים כמו 'אפשרי' ו'בטוח' מאפשרת ליצג משחק שנמשך זמן).
הידע הכללי ישב לי מול העיניים…

וזה בדיוק מה שאני אוהב בהרצאות כמו זו של פינקר – את הגירוי המחשבתי, הקישורים הפופולריים והיומיומיים והכריכה של כל זה בחבלים פורמאליים, מוצלחים יותר או פחות. לי זה נותן השראה.

סוף דבר וטבע האדם

ההרצאה, להזכירכם נשאה את כותרת המשנה 'השפה כחלון לטבע האדם'.
בשלב השאלות, התחכמה מישהי ושאלה "אז איך אתה בעצם מסכם את טבע האדם?", "בחמש מילים…" הוסיף המנחה.
"יצר לב האדם רע מנעוריו!" קפצתי. אבל בשביל זה לא צריך מחקר.

*רואים? גם לי יש רפרנסים לתרבות פופולרית.

18 תגובות עבור “סטיבן פינקר וטבע האדם”

  1. למעוניינים, פינקר מבליח בטד פעמיים. על פרגמטיות (ומושאים עקיפים) כאן:
    http://www.ted.com/talks/view/id/164
    ובלי קשר בכלל, על אלימות לאורך השנים:
    http://www.ted.com/talks/view/id/163
    האמת שבשני הסרטונים האלה הוא לא מאוד הרשים אותי בתור מרצה, אבל אני סתם ממורמר שפספסתי אותו בירושלים.

    אגב אירוניה, מזכיר לי את השמות שראדה מיכאלצ'אה עשתה כשניסתה ללמד מחשב לזהות בדיחות. שתהיה בריאה.

    איתמרק

  2. הערץ תרגום קטנונית:
    הביטויים דיבור ישיר ודיבור בעברית הם צורות ציטוט.
    דיבור ישיר – אמרתי לו: "לך
    תתרגל איתה"
    דיבור עקיף: אמר _ש_הוא צריך לזוז מאוד חפוז

    עדיף היה לומר דיבור ישר ודיבור רומז.

    מהגג

  3. איתמר –
    אל תתבאס – רוב האנשים (ממדעי הטבע) יצאו וחצי תאוותם בידם ולא היו מרוצים מהשילוב של פופולריות עם ניפנופי ידיים לוגיים. נדמה לי שמוסכם על כולם שזו יכולה הייתה להיות הרצאה מרתקת של חצי שעה-ארבעים דקות במקום שעה וחצי.

    אגב, הומור – אנה פוסט מן העבר על הומור ממוחשב (וגם קצת על אירוניה): http://www.sciencefriction.net/blog/2007/11/26/53/

    מהגג –
    באופן עקרוני אתה צודק והתלבטתי קצת לגבי "דיבור עקיף", אבל "דיבור רומז" נשמע לי קצת סטרילי מדי – משהו לא מרגיש לי טוב למרות שהתרגום די מדוייק.

    אורן

  4. אין ספק שפינקר מרצה (וגם כותב) מצויין כיוון שהוא נותן דוגמאות מחיי היום יום אבל שתי ההרצאות שנתן היו שיטחית ולא התאימו לקהל אקדמי שמכיר חלק מהנושאים וכאן לדעתי היה הפיספוס שלו, וחבל…

    הדס

  5. פינקר הוא איש רנסנס מודרני. אין לי הרבה מושג בנושא שאתה מתאר, אבל אני לא מכיר מישהו היום שעוסק בכל כך הרבה תחומים בו זמנית. עם זאת, גם אני שמעתי אותו בשתי הרצאות בחו"ל ובאחת מהן הוא היה מאוד מעייף וארוך. הוא נוטה להיות לפעמים פופוליסטי מדי בניסיונו להראות כמה הוא שולט בתרבות הפופולארית, אבל מצד שני הספרים שלו מצליחים לרוב לעניין את הקהל הרחב ולהיות בו זמנית מצוטטים בכתבי העת הכי חשובים שזו משימה מאוד לא קלה.

    גיל

  6. לא ראיתי את ההרצאה של פינקר, וספק אם אספיק.

    מהתיאור כאן, לא כל-כך ברור מה בדיוק הכוונה ב"דיבור עקיף, מעורפל ורב-משמעי".

    משפט כמו "בואי ואראה לך את אוסף התקליטים שלי" הוא לא עקיף בכלל, הוא ברור ובהיר. יכול להיות שמאחורי ההצעה להראות את האוסף עומדת תוכנית פיתוי מחושבת. יכול להיות שזה צעד במשחק מורכב (ברור שההתנהגות החברתית האנושית היא דבר מורכב). אבל האמירה עצמה ברורה. אולי לא ברורה משמעותו של המהלך החברתי, אבל המסר שיצר אותו כן ברור.

    דודי

  7. דייי! הוא היה בארץ?? ואני פיספסתי הזדמנות לעשות לו קשרים בתלתלים על זה שהוא אומר שההורים שלי לא אחראים לזה שיצאתי דפוקה…??

    החתולה של שרודינגר

  8. לחתלתולה של שרדינגר –
    נראה לך קשרים בתלתלים?! הם משוחים באיזה חומר חלקלק ומונע קשרים. לא תצליחי.

    אורן

  9. דודי –
    הכוונה בדיבור עקיף הוא דיבור כז הששני הצדדים מבינים כוונה אחרת מהמשמעות המילולית. אחרי שנים של התמזמזיות שהתחילו ב"בא לך לראות את אוסף התקליטים שלי" אותנטי, המשפט הזה הפך למעין קוד. זה מה שפינקר מתכוון בדיבור עקיף.
    אבל כדאי פשוט לקרוא את המאמר the logic of indirect speech יש לינק בפוסט.

    זו דוגמא אחת מני רבות למה שמכונה פרגמטיקה – שהמשמעות של המשפט שונה מהמשמעות הסמנטית שלו (עם הדוגמא הקלאסית של "אתה יכול להעביר את המלח?").

    אורן

  10. אכן כדאי לקרוא את המאמר.

    חשבתי שהכוונה הייתה להצעה ממשית לראות אוסף תקליטים, כשהפעולה כולה היא חלק ממשחק, צעד בדרך למשהו אחר. לכן תהיתי היכן מסתיימת הפרגמטיקה ומתחילות הסוציולוגיה והפסיכולוגיה.

    יש באמת אנשים שמציעים הצעה כזו במצב, שבו ברור שאין באמת אוסף תקליטים? (כשם שברור, בדוגמה הקלאסית, שאין עניין במידע על היכולת להעביר את המלח?). למשפטי התחלה למיניהם (pick up lines) יש תפקיד די ברור של הפגנת יכולת מילולית. לשאול למה נוקטים בדיבור עקיף, זה כמו לשאול מדוע הציפור הזכר צריך למשוך את הציפורת במנגינה ארוכה ומסובכת, במקום פשוט לאותת בציוץ קצר שהוא בעניין.

    דודי

  11. אם צריך להמר על ההסטוריה אז השתלשלות העניינים היא כזו:
    העידן הפרהיסטורי – הזמנה לראות את אוסף התקליטים (או לעלות לקפה) הייתה אותנטית לחלוטין וגם לא כצעד מקדים. חלק ניכר מההזמנות האלו נגמרו ביחסים כאלו ואחרים אבל ללא כוונת תחילה.
    תקופת האבן – אנשים התחילו להשתמש במשפטים האלו כצעד מקדים, כלומר חשבו לעצמם "קודם אני אפתה אותה להגיע אל החדר, אז נשמיע מוזיקה מתאימה ואז הדברים כבר יתגלגלו מעצמם"
    העידן המודרני (שפה כבר הפעה לחזות הכל, הכל טקסט וכו'): "בואי אראה לך את אוסף התקליטים" הפך להצעה מפורשת לסקס.
    ואז בא פינקר ואומר – אם כך, למה לא מציעים סקס באופן ישיר? ותשובתו היא שעדיין יש יתרונות חברתיים לדיבור עקיף.
    בלשנים אחרים יטענו, מן הסתם, שהביטוי השתרש וזהו והשאלה (והתשובה) של פינקר מיותרות.

    לגבי הציפורים – אני מניח שאבולוציונית זה התחיל בשריקה פשוטה אבל התחרות על לב הנקבות גרמה לשריקה להשתכלל והברירה הטבעית השאירה רק את המשוכללים. אני לא מבין כלום באבולוציה אבל אני מניח שכך יענה על זה אבולוציון.

    אורן

  12. I attended his lecture at Caltech last year. It sounds like he talked about similar topics. I had the impression that his talk was mainly some sort of promotion/preview for his latest book.
    Out of curiosity, did he give the "bad words" example from the "clean air act"? The one passed by congress after someone said the f-word on live tv at some music awards ceremony?

    Neta

  13. כן, ללא ספק זו הייתה הרצאה שנועדה לקדם את הספר. אפילו כותרת ההרצאה הייתה שם הספר. ההראצאה לא הייתה משהו אבל לי היא התאימה בדיוק בשביל להשלים חור קטן בתיאוריה. כמו שאמרתי אם הוא היה מקצץ את השעה ןחצי לחצי שעה זה היה מצויין.
    אגב, נדמה לי שזו הייתה את שהמלצת לי על the language instinct, נכון?

    אורן

  14. Ze lo ani. I haven't read it yet, but I was at the lecture and it worked – it made me want to read the book. I read his other book (blank slate).

    Neta

  15. […] בסטיבן פינקר וטבע האדם כתבתי על אחת ההרצאות בביקור של פינקר בארץ. ניסיתי לתת איזה ערך מוסף מעבר לסיכומי ההרצאות שלו כמוהם יש בבלוגים לרוב (באנגלית). הנה קצת לקט שיכחה ופאה לפינקר. חלק מהתיאוריה על 'משחק השוחד' התבסס על המאמר המשעשע שמספר איך אפשר לשחד את דרכך לתוך מסעדות היוקרה של מנהטן גם ללא הזמנה. כשירות לציבור אני מלנקק למאמר: Pocket Full of Dough […]

    מיון ערימה 5

  16. הנקודה היא, שהמסר המופנה לבחורה לא נועד רק ליידע אותה שלבחור יש עניין בה, אלא גם לשכנע אותה שכדאי. הדיבור מוכיח את יכולותיו של המדבר, ובשביל זה לפעמים שווה להאריך בדברים. (זה לא קיים בדוגמת השוחד).

    דודי

  17. […] חישובי ומוגבל לזיהוי אירוניה – בחציו השני של הפוסט סטיבן פינקר וטבע האדם. [אני חושב שבזה הרגע נתתי כאן משמעות חדשה לסטריפ של XKCD […]

    אירוניה. בין ג'ז לפורנוגרפיה

  18. […] סטיבן פינקר שביקר בארץ כתבתי כאן פעם (סטיבן פינרק וטבע האדם). פינקר ביקר בארץ ונתן הרצאה די מאכזבת. זה כמובן לא […]

    צ'רניאק הוא הבובליל של ה-NLP

להוספת תגובה