מדע בזיוני

הנה פוסט חוצה גבולות. הוא מערב ביזנס ופלז'ר או יותר נכון משפחה ועבודה. לזכותו יאמר שהוא נוגע בכמה וכמה נקודות מרתקות שקשורות לשפה, תרבות, אינטרנט וקצת תורת האינפורמציה: איך כותבים סבא וסבתא באנגלית.

מיון הערימה כלוא בין עמיר לב (חבק אותי, חבק אותי חזק, את אומרת) לבין רמי פורטיס (היפנים המציאו אדם מתוחכם שהורג אנשים מזן מסויים). גם את יונה וולך אני גורר לכאן. למעשה הפוסט הזה מוקדש כולו לחיבוקים. חיבוקים ווירטואליים – תחליפים מכאניים לדבר האמיתי. בעיניי זה לא פחות ממרתק (צריך, כמובן, להתעלם מהבעיות האתיות בשלב הפיתוח). אחרי הפוסט הזה, חלקכם יקראו להוציא מחזקתי את הילד וחלקכם יקראו לא לאפשר לי להמשיך ולעסוק במחקר מדעי. למרות כל זאת, תנו לי להיות פרקליטו של השטן.

דרמה קורעת לב: בייביסיטר, חניה, כרטיסים, פופקורן ושתיה - בין וואלה! סרטים לגלובוס עזריאלי פיספסנו את הסרט. אנא עזרו לאורן להצביע על אשמים.

והפעם בערימה - מספיחי פינקר: מתן שוחד ופולמוס הלוח החלק , בלוג בלשנות פופולרי חדש, אדם ברוך כחוזר בתשובה, אובמה וקלינטון, וגם זיהוי ביומטרי.

מסך כחול בא
מעבד מתחמם-אש
זמן רִיבּוּט עכשיו

הפוסט הזה הוא פוסט מצוקה. לא משהו נורא, בסך הכל שואה קטנה. קטנטונת. לא במחיקה של עם מדובר כאן אלא בהכחדה של דיסק. בפוסט הזה אני פונה לחכמתם של הקוראים הקבועים בשאלה שיחזור מידע מדיסק שנדפק – איך וכיצד

לפני שנולד נעם נשבעתי שאותי לא יתפסו מדבר אליו בטון מפגר-מתיילד-עולה ויורד…. כך הפך אותי הדיקטטור הקטן לזונה של חיוכים.

לפני כמה ימים אמר לי המנחה (שלימד את עצמו מגוון שפות) שחבל שאני לא קורא פורטוגזית כי הוא בדיוק סיים ספר מופלא ונהדר שלא תורגם וכנראה שהייתי מאוד אוהב. אמרתי לו שמזל שאני לא קורא פורטוגזית כי גם ככה אני טובע בערימה בלתי נגמרת של ספרים בלתי גמורים.
בשבוע הספר שעבר פרסמתי ברשימות את הרשימה שתובא […]