לפני שנולד נעם נשבעתי שאותי לא יתפסו מדבר אליו בטון מפגר-מתיילד-עולה ויורד.
אבל מה לעשות שהסיכויים להוציא חיוך עולים פלאים כשמדברים אליו באותה אינטונאציה תינוקית. "כ-ן, נעם. תן-חיוך נעם. מה-עם-איזה-חיוך –לאבא?!"
מה לא אעשה רק בשביל לקבל חיוך… כך הפך אותי הדיקטטור הקטן לזונה של חיוכים.
בטרם כל חיוך נברא (צילמתי פחות מדקה אחרי הלידה):
והנה, היום (7 וחצי שבועות), צל חיוך כחיוך:
ועוד חיוכון מטושטש:
אוי, איזה מותק. קוצי-מוצי.
שכח מזה, ראיתי על עצמי, אב נורמלי שיבטא את רגשותיו לילדיו, אוטומטית יתחיל עם זה כבר בגיל יום.
וכמובן, לא זוכר אם כתבתי בפוסט בו בישרת על הלידה, אבל הקניית שפה מתחילה מגיל אפס. כמה שזה נראה בהתחלה טיפשי (במיוחד כי באופן בלתי רצוני הקול משתנה לטון תינוקי), אתה בודאי יודע שזה ישפיע על היכולת הוורבאלית של נעם החמוד.
יחזקאל
יוני 2nd, 2008
הסוד הוא לדגדג נכון
צריך לעשות הקדמה ארוכה שתיצור מתח (נגיד לקחת אוויר), הפוגה קצרצרה לפני הדגדוג ממש, ואז דגדוג נדיב.
הבעיה היחידה היא שזה משתנה מתינוק לתינוק איפה הוא אוהב את הדגדוג
מהגג
יוני 2nd, 2008
אוי, באמת. חצי מילדי (יש לי שניים) לא הגיב לדיגדוגים עד גיל שנה וקצת. הקולות המתלווים ואפקט ההפתעה הם אלו שהצחיקו אותו. אה…. (בטון נמוך, בניית מתח מתמשך כמה שניות ואז:) דיגידיגידיג. רק שאני לא זוכר אם בגיל רך כזה כבר מגיבים למשחק כזה או רק עוד איזה חודש או שניים.
בהצלחה, אבא'לה, וגידול קל ונעים.
יחזקאל
יוני 2nd, 2008
אני מסכים לתאור שלך במילה הראשונה בכותרת
תן לו עוד כמה ימים ותראה כבר חיוך שמזכיר זקנים (בלי שיניים) מאד משעשע.
ישי
יוני 2nd, 2008
מוכר, מוכר היטב… גם אני לא האמנתי שזה יקרה לי. אבל זה כנראה בלתי נמנע.
כשסקינר וחבריו הביהביוריסטים דיברו על שינוי התנהגות באמצעות חיזוקים הם התכוונו בדיוק לזה. הם רק טעו בכיוון. זה לא שאנחנו משנים את ההתנהגות של התינוק באמצעות חיזוקים, אלא שהוא משנה אותנו באמצעות החיזוק האולטימטיבי.
נעם נראה מתוק וחמוד. איזה כיף לך. תמשיך להנות.
עמית
יוני 3rd, 2008
נו, כן, ברור.
גם אני כעסתי על עצמי קצת בהתחלה על הטון הזה ועל שיבושי המלים המכוונים. זה עבר לי.
עם עדי בת השבועיים נעם נראה כמו שדר מהעתיד. בדיוק חשבתי כמה מהר שכחנו את כל תהליך ההתבגרות המואץ הזה של החודשים הראשונים.
שחר
יוני 3rd, 2008
היה לתגובה שלי סיום שנמחק אחרי התלבטות ויחד איתו נמחקו כל המלים הטובות שרציתי להרעיף על נעם, אבל הוא מקסים, אתה יודע, נכון?
שחר
יוני 3rd, 2008
תודה לכולם
(זה חיוך מאוזן אל אוזן שנסגר באחורי הראש).
אורן
יוני 3rd, 2008