כבר הרבה זמן אני מתבכיין על האיכות הנמוכה של רוב מוצרי הצריכה והנה ההזדמנות להקיא את זה כאן. בניו-יורק טיימס הופיעה עוד כתבה בטרנד הנוכחי של תלונות על האמרת מחירי הדלק והספדי הגלובליזציה.
הנה ציטוט ממצה מהכתבה:
“If we think about the Wal-Mart model, it is incredibly fuel-intensive at every stage, and at every one of those stages we are now seeing an inflation of the costs for boats, trucks, cars,” said Naomi Klein, the author of “The Shock Doctrine: The Rise of Disaster Capitalism.”
וכך ממשיך הכתב להתבכיין על הוצאות השינוע ההולכות וגבהות שאולי יקטינו את הצריכה של המעמד הבינוני ואולי גם רואה מעט ברכה בהחזרת הייצור הבייתה. כלומר למקסיקו.
רק פיתרון אחד לא מוזכר שם בכתבה – שיפור האיכות של המוצרים כך שלא יצטרכו לקנות חדש כל שנתיים ואז לא יצטרכו לשנע כל כך הרבה מוצרים. כנראה שאיכות היא לא בלקסיקון של השוק הצרכני האמריקאי שרק רוצה לקנות ולקנות ולקנות עוד – שיהיה חדש ונוצץ ויספק ערוץ תרפיה להמוני הקונים המסוממים.
אז זה נכון שבכל שנתיים יש טכנולוגיה חדשה ואפשר להחליף את הסלולרי, אבל הבעיה היא שלמכשירי חשמל יש תאריך תפוגה של שנתיים-שלוש וחייבים להחליף את הסלולרי. סביר להניח שהסלולרי, הפאלם או האייפוד כבר לא יעבדו אחרי שלוש שנים. הרהיטים של ההורים שלי מחזיקים מעמד יותר משלושים שנה וכמה וכמה מעברי דירה. ארון של איקאה מתפרק אחרי שלוש שנים או במעבר הדירה הראשון. מכונות הכביסה של פעם היו מחזיקות מעמד חמש-עשרה שנה. היום מכונה שמחזיקה שש שנים נחשבת אמינה. אני לא מכיר אף אחד עם מצלמה דיגיטלית בת יותר משלוש, את מקום הפאלם שהיה שובק חיים אחרי שנתיים ושבעה חודשים, כאילו תוכנת עם השמדה עצמית, החליף הבלק-ברי שישמיד את עצמו תוך שנה ותשע ומיבש הכביסה (יחזיק מעמד ארבע וחצי שנים) מבזבז חשמל והורס את הבגדים כך ששוב צריך לקנות חדשים שמיוצרים במלזיה (פיתרון למחירי הדלק – הילדים שתופרים את החולצה יכולים לחתור בספינה שמביאה את הסחורה. אנרגיה ירוקה, לא?).
אז מה עם קצת איכות שתמנע את הצורך בשינוע וגם תקטין את כמות הפסולת? אשרי המאמין.
True on one hand, but you are still missing a point. By far the vast majority of consumed products are not used a few months after being purchased (a popular number is >95% after 6 months). consumption is not merely therapy, i.e., a means to an end. It has become an end within itself. The end, perhaps.
(Then there is the larger picture of the human exponential growth *phase*. The underlying cause for environmental problems. That is beyond the scope of this response, though).
Sir Simon
אוגוסט 4th, 2008
זה לא כדאי להם לייצר מוצרים איכותיים שמחזיקים מעמד כי זה יפגע להם במקור הכנסה עתידי.
עכשיו כשעלויות הייצור גדלות עוד יותר בגלל הדלק, הם רק יותר נחושים להגן על עצמם ולהבטיח מקורות הכנסה עתידיים.
ועוד משהו: המוצרים של היום מורכבים הרבה יותר מאשר פעם, בתור שכאלה - הרבה פעמים הם פחות עמידים.
ראה לדוגמא את windows - ככל שזה מסובך יותר כך זה יציב פחות
mehageg
אוגוסט 4th, 2008
מה שמזכיר לי שתי אגדות בנושא ששמעתי כילד (כד הוינא טליא):
סיפרו שהמפעל הראשון שייצר נורות פלואורוסנט פשט את הרגל, כי הנורות היו איכותיות מידי ומי שקנה אותן היה צריך לקנות שוב רק כשהן נשברו, או משהו כזה.
ב. וזה זכור לי כמידע רציני יותר (אף שא"א לסמוך על עדות כזו של כד הוינא טליא, כזכור מהגמ'), על ביקור במפעל מכונות כביסה, שם ראו איזה טכנאי מסתובב בין המכונות המוגמרות. כששאלו אותו לתפקידו, הוא הסביר שהוא טכנאי קילקולים. הוא צריך לדאוג שהמכונה תצא לא לגמרי מושלמת, אחרת היא תחזיק כמעט נצח. מרופפים קצת איזה בורג פה או שם וכדומה, ואז אחרי כמה שנים בוודאי יקרה משהו.
הסיפורים לא חייבים להיות אמיתיים, העיקר שהם משעשעים.
יחזקאל
אוגוסט 4th, 2008
מהגג,
אדרבה, שישפרו את האיכות ויעלו מחירים, כך ירויחו גם את המחיר שיעלה וגם שיעלה להם פחות דלק, עליית מחירי חומרי הגלם בשל עלויות השינוע תשפיע עליהם פחות, יצטרכו פחות שינוע של המוצרים המוגמרים. זה לא ישפיע על כח הקניה של המגזר הבינוני כי הוא יצטרך לקנות פחות מוצרים (הם יחזיקו יותר זמן) ולכן יוכל להוציא יותר כסף למוצר.
בפועל נראה לי שזה לא יעבוד. זה יעבוד רק אם כולם (או הרוב) יפעלו בכיוון כזה, אחרת באמת כמות הצריכה תרד ומי שיעלה את המחיר יותר מידי יפגע ראשון, עוד לפני שיספיקו לזהות שהמוצרים שלו כעת איכותיים פי כמה.
יחזקאל
אוגוסט 4th, 2008
צריך אבל לזכור שאחת הסיבות ש"פעם" דברים החזיקו מעמד היא שתיקנו אותם. מכונת הכביסה של ההורים שלי גם חיה 20 שנה, אבל בדרך היא שופצה כמה פעמים. את הבגדים של הילדים (ושל המבוגרים) תפרו והטליאו אם היה צריך.
היום לא מתקנים כי לקנות חדש נהיה הרבה יותר זול (במיוחד ביחס למחיר העבודה של המתקן בארץ).
במוצרים טכנולוגיים, לא מתקנים כי המוצרים הרבה יותר מסובכים ולטכנאי בשטח אין אתה הידע ו/או האפשרות לטפל בתקלות. בהרבה מיקרים הדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה להחליף חלקים שלמים בחלקים חדשים.
אידיוסינקרטית
אוגוסט 4th, 2008
נכון, עצוב ולא כל-כך חדש:
ב-1970 כתב העתידן אלוין טופלר את ספרו "הלם העתיד":
http://www.am-oved.co.il/HTMLs/product.aspx?C1010=14289&BSP=13476
הוא אמר, בין היתר, שהקשר שלנו עם חפצים נעשה זמני יותר, שהם מיוצרים מראש להחזיק מעמד פחות זמן ושאכן מעדיפים לקנות מכשיר חדש מאשר לתקן מכשיר קיים.
יש כאן מצב של כשל שוק - השוק לא מעודד לבנות דברים שמחזיקים מעמד הרבה זמן. פתרון אפשרי הוא בחקיקה - להטיל "מס זמניות" - מכשיר שאין אחריות לקיומו ותפקודו במשך עשר שנים יעלה יותר ממכשיר אחר. מצד שני, יכולים לטעון שזה יעכב את הקידמה. נראה שמה שצריך להשתנות הוא תרבות הצרי(ח)כה.
יובל
אוגוסט 4th, 2008
סיר סימון - אתה צודק אבל פרה פרה. לפחות שהדברים הגדולים יהיו איכותיים.
מהגג - אלו שתי בעיות ידועות ועצובות וצודק יחזקאל בזה שהחברה הראשונה שתעשה את זה תפשוט את הרגל. איפה הימים שחברות היו מתגאות באיכות במקום בקוליות (זה עדיין ככה במוצרי טיולים שמשווקים כעמידים במיוחד - הלדרמן, התרמיל של the north face, נעליים של solomon וכו'. אמנם השתעבדות למותג אבל לפחות מותג עמיד [שמיוצר במלזיה/סין/סינגפור]).
אידיוסינקרטית - זה בדיוק המעגל. הייצור מאוד זול כי העבירו אותו לסין (סתם דוגמה) שם אין התמקצעות ומשלמים פרוטות. זה התאפשר כי הדלק זול וממילא יוצאים מוצרים נחותים שמתקלקלים יותר אבל שווה לקנות חדש (ייצור ושינוע זולים) מאשר לתקן במקום. איכות תקטע את המעגל הזה.
יובל - מס זה רעיון מעניין. כמובן שתהיה בעיה להוכיח עמידות וכל חברה תגלגל את זה ותטען לשימוש לא נכון של הצרכן אבל זה בהחלט רעיון מעניין.
כמו שאני מדמיין את זה, משבר הנפט יגרום לאחד משני המצבים הקיצוניים (או לשניהם) - פגיעה נוספת בזכויות אדם ובאיכות כדי לפצות על עליית מחירי הדלק או שיפור המוצר והעלאת המחיר.
אורן
אוגוסט 4th, 2008
[…] כתב לא מזמן קינה במדע בזיוני על איכותם ההולכת ומידרדרת של מוצרי צריכה, […]
תודעה כוזבת » ארכיון הבלוג » עוד דלי וכף
אוגוסט 10th, 2008