‫תגובות לפוסט: "פרדוקס ערימת הספרים"‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/ ‫מעניין. אולי זה אפילו נכון.‬ Mon, 30 Jan 2012 16:35:32 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.3.1 ‫מאת: אורה‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-56071 ‫אורה‬ Sun, 29 Mar 2009 21:03:07 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-56071 ‫לסיון- בעממית מצויה, יש בדיחה על פרסי שנכנס לתחנת דלק, ושואל "כמה עולה טיפת דלק?" "טיפה זה חינם" עונים לו. "אז טפטף לי מיכל מלא של 96" (96= בדיחה ממש ישנה)‬ לסיון- בעממית מצויה, יש בדיחה על פרסי שנכנס לתחנת דלק, ושואל "כמה עולה טיפת דלק?"
"טיפה זה חינם" עונים לו.
"אז טפטף לי מיכל מלא של 96" (96= בדיחה ממש ישנה)

]]> ‫מאת: אורן‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-25052 ‫אורן‬ Thu, 02 Oct 2008 14:40:52 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-25052 ‫שחר - את מה שאתה מציע אפשר להכליל למטריקה (טוב, גם זו לא מטריקה במובן המדוייק אבל אפשר להחיל אילוצים) שנקראת דימיון קוסינוסי (cosine similarity) כלומר הדימיון נקבע לפי הזווית בין הווקטורים (הבעיה היא שהזוית בין (1,0) ל (0,1) ול (0,2) היא אותה זוית). ניסיתי להשתמש בזה וזה לא ממש עבד (כאן צריך לבוא הסבר מה-זאת-אומרת-ניסיתי-להשתמש בזה, כלומר איך הגדרתי את המימדים ואיך נתתי את הערכים וכו' ואז הסבר משוער למה זה לא עבד).‬ שחר –
את מה שאתה מציע אפשר להכליל למטריקה (טוב, גם זו לא מטריקה במובן המדוייק אבל אפשר להחיל אילוצים) שנקראת דימיון קוסינוסי (cosine similarity) כלומר הדימיון נקבע לפי הזווית בין הווקטורים (הבעיה היא שהזוית בין (1,0) ל (0,1) ול (0,2) היא אותה זוית).
ניסיתי להשתמש בזה וזה לא ממש עבד (כאן צריך לבוא הסבר מה-זאת-אומרת-ניסיתי-להשתמש בזה, כלומר איך הגדרתי את המימדים ואיך נתתי את הערכים וכו' ואז הסבר משוער למה זה לא עבד).

]]> ‫מאת: שחר‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-25026 ‫שחר‬ Thu, 02 Oct 2008 12:44:44 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-25026 ‫באיחור משמעותי אני נזכר לומר שהדרך להגדיר מרחק במקרה הזה לטעמי צריכה להיות מוגדרת על ידי ההפרש המינימלי בין קואורדינטות במערכת הצירים שלך כך שהנקודה (1,0) תוגדר כדומה לנקודה (0,0) וזו תוגדר כדומה לנקודה (0,1) בלי ש-(1,0) ו-(0,1) תוגדרנה כדומות. מדובר בהגדרה בעייתית מאוד כיוון שהיא לא מקיימת את התכונות הבסיסיות של מטריקה ולכן לא ממש ראויה להיקרא מרחק, אבל, ובעיקר, בגלל שהיא תלויה מאוד בבחירת מערכת הצירים, וכאן אנחנו חוזרים לסוגייה שכבר העלית קודם - מה הם המימדים (הצירים) הראויים. יכול להיות שאפשר להצליח ולייצר מערכת צירים מותאמת לקורא (או למטרה).‬ באיחור משמעותי אני נזכר לומר שהדרך להגדיר מרחק במקרה הזה לטעמי צריכה להיות מוגדרת על ידי ההפרש המינימלי בין קואורדינטות במערכת הצירים שלך כך שהנקודה (1,0) תוגדר כדומה לנקודה (0,0) וזו תוגדר כדומה לנקודה (0,1) בלי ש-(1,0) ו-(0,1) תוגדרנה כדומות.
מדובר בהגדרה בעייתית מאוד כיוון שהיא לא מקיימת את התכונות הבסיסיות של מטריקה ולכן לא ממש ראויה להיקרא מרחק, אבל, ובעיקר, בגלל שהיא תלויה מאוד בבחירת מערכת הצירים, וכאן אנחנו חוזרים לסוגייה שכבר העלית קודם – מה הם המימדים (הצירים) הראויים.
יכול להיות שאפשר להצליח ולייצר מערכת צירים מותאמת לקורא (או למטרה).

]]> ‫מאת: ספרים קשורים – הערכת ביצועים‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-16237 ‫ספרים קשורים – הערכת ביצועים‬ Tue, 09 Sep 2008 11:39:14 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-16237 ‫[...] (evaluation), כלומר לתת תיקוף חיצוני לביצועי האלגוריתם. בפרדוקס ערימת הספרים כתבתי על הבעייתיות האינהרנטית בהגדרת קשר בין ספרים. זו [...]‬ [...] (evaluation), כלומר לתת תיקוף חיצוני לביצועי האלגוריתם. בפרדוקס ערימת הספרים כתבתי על הבעייתיות האינהרנטית בהגדרת קשר בין ספרים. זו [...]

]]> ‫מאת: סיון פ‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-6233 ‫סיון פ‬ Wed, 20 Aug 2008 23:26:29 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-6233 ‫גם באיחור וגם לא מוכר. בכל מקרה, בקבלת החלטות אקסיומטית משתמשים בדוגמא של פרדוקס הערימה כדי להסביר מדוע ההנחה שהעדפות של אנשים הן טרנזיטיביות לא מתקיימת. ספציפית, הדוגמא היא על אותן שתי כוסות תה שבאחת גרגר אחד נוסף של סוכר, ומכיוון שאי אפשר להבדיל בטעם, אז כל הפרטים אדישים בין שתי כוסות התה. אבל, אם תוסיף כל פעם גרגר, תקבל בסוף שהכוס בסוף הסדרה מתוקה והכוס בתחילתה לא (הבנתם את הרעיון).‬ גם באיחור וגם לא מוכר.
בכל מקרה, בקבלת החלטות אקסיומטית משתמשים בדוגמא של פרדוקס הערימה כדי להסביר מדוע ההנחה שהעדפות של אנשים הן טרנזיטיביות לא מתקיימת. ספציפית, הדוגמא היא על אותן שתי כוסות תה שבאחת גרגר אחד נוסף של סוכר, ומכיוון שאי אפשר להבדיל בטעם, אז כל הפרטים אדישים בין שתי כוסות התה. אבל, אם תוסיף כל פעם גרגר, תקבל בסוף שהכוס בסוף הסדרה מתוקה והכוס בתחילתה לא (הבנתם את הרעיון).

]]> ‫מאת: אורן‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-5314 ‫אורן‬ Fri, 15 Aug 2008 11:05:07 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-5314 ‫אילן - אתה צודק (יחד עם עמית ואחרים). צריך לחשוב טוב טוב על ההנחות במודל (מה שלא עשיתי). זה די מתסכל שאפילו הנחות פשוטות ולכאורה טבעיות מסתברות כלא ממש מדוייקות.‬ אילן –
אתה צודק (יחד עם עמית ואחרים). צריך לחשוב טוב טוב על ההנחות במודל (מה שלא עשיתי). זה די מתסכל שאפילו הנחות פשוטות ולכאורה טבעיות מסתברות כלא ממש מדוייקות.

]]> ‫מאת: אילן‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-5312 ‫אילן‬ Fri, 15 Aug 2008 10:05:04 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-5312 ‫סתם הערה: אם אתה מניח גם סימטריה וגם טרנזיטיביות, אז חילקת את הספרים למחלקות שקילות, וזה בוודאי לא נשמע הגיוני... ואזכיר גם ניסוי פסיכולוגי שמצא חן בעיני, שבו גילו שאצל אנשים מנתח דומה לקצב יותר מאשר קצב למנתח, ובתקופת המלחמה הקרה בארה"ב קובה היתה קרובה לסין מאשר סין לקובה. אני מניח שיש גם דברים כאלה בקשר לטרנזיטיביות, למרות שאין לי שום דבר בראש.‬ סתם הערה:
אם אתה מניח גם סימטריה וגם טרנזיטיביות, אז חילקת את הספרים למחלקות שקילות, וזה בוודאי לא נשמע הגיוני…

ואזכיר גם ניסוי פסיכולוגי שמצא חן בעיני, שבו גילו שאצל אנשים מנתח דומה לקצב יותר מאשר קצב למנתח, ובתקופת המלחמה הקרה בארה"ב קובה היתה קרובה לסין מאשר סין לקובה.
אני מניח שיש גם דברים כאלה בקשר לטרנזיטיביות, למרות שאין לי שום דבר בראש.

]]> ‫מאת: אורן‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-5209 ‫אורן‬ Thu, 14 Aug 2008 14:33:45 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-5209 ‫פנדורה - עד כמה שידוע לי, בפנדורה יושבים מתנדבים ומתייגים שירים לפי תכונות שונות (בטח יש רשימה סגורה של כמה מאות תכונות). אם למשל אתה שואל את פנדורה 'למה המלצת על השיר הזה' אז תראה שאתה מקבל תשובה כמו "בגלל שיש בו א-טונאליות, רוק בסיסי עם השפעות של מוזיקה קלאסית וזמרת דומיננטית" או כל מני דברים כאלו. אני יודע שיש עבודות שמנתחות מוזיקה גם בצורה יותר פורמאלית אבל עמית בטח ביקא יותר ממני. עמית - האיזור שלי? משום מה בוסטון עולה לי בראש אבל אני לא בטוח.‬ פנדורה –
עד כמה שידוע לי, בפנדורה יושבים מתנדבים ומתייגים שירים לפי תכונות שונות (בטח יש רשימה סגורה של כמה מאות תכונות). אם למשל אתה שואל את פנדורה 'למה המלצת על השיר הזה' אז תראה שאתה מקבל תשובה כמו "בגלל שיש בו א-טונאליות, רוק בסיסי עם השפעות של מוזיקה קלאסית וזמרת דומיננטית" או כל מני דברים כאלו.
אני יודע שיש עבודות שמנתחות מוזיקה גם בצורה יותר פורמאלית אבל עמית בטח ביקא יותר ממני.

עמית –
האיזור שלי? משום מה בוסטון עולה לי בראש אבל אני לא בטוח.

]]> ‫מאת: עמית‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-5205 ‫עמית‬ Thu, 14 Aug 2008 14:14:09 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-5205 ‫אה... ותודה על הלינק למאמר. הצצתי בו. הוא אלגנטי וחביב. כאמור - מידת הדומות שם לא תואמת את מה שקורה במציאות - לא ברור לי מה היא כן מודדת). אני חושב שאחת הבעיות היא במסתכלים על דומות כמין תכונה סטטית (לכל שני אובייקטים יש מידה של דומות בלי קשר למי צופה, מתי צופה, ובאיזה הקשר). ונראה לי שבמציאות הקוגניטיבית דומות היא משהו די דינמי.‬ אה… ותודה על הלינק למאמר. הצצתי בו. הוא אלגנטי וחביב. כאמור – מידת הדומות שם לא תואמת את מה שקורה במציאות – לא ברור לי מה היא כן מודדת). אני חושב שאחת הבעיות היא במסתכלים על דומות כמין תכונה סטטית (לכל שני אובייקטים יש מידה של דומות בלי קשר למי צופה, מתי צופה, ובאיזה הקשר). ונראה לי שבמציאות הקוגניטיבית דומות היא משהו די דינמי.

]]> ‫מאת: עמית‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/comment-page-1/#comment-5203 ‫עמית‬ Thu, 14 Aug 2008 14:09:36 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/08/142/#comment-5203 ‫בגלל בעיה טכנית (לא ברור אם באתר או במחשב שלי) אני לא מצליח לקרוא את 2-3 המילים הראשונות בכל שורה בתגובות. לגבי פנדורה ודומיהם - למיטב ידיעתי אף אחד לא משווה את המוסיקה עצמה, אלא תאורים שלה (כלומר מיפוי של המוסיקה לאוסף של תכונות, כמו ז'אנר, וכו'). אבל אני כבר לא בתחום די הרבה זמן. בזמנו דווקא יצא מיזם דווקא מהאוניברסיטה העברית שניסה להשוות את המוסיקה עצמה. נדמה לי שדן גנג (שהיה אז דוקטורנט במדמח) הצטרף לסטארטאפ כזה. לא יודע אם יצא מזה משהו. בכל מקרה, במוסיקה יש את הבעיה (שבעצם יש תמיד, אבל במוסיקה זה בולט במיוחד) מה משווים. האם משווים את התוים? או את גלי הקול של ביצוע ספציפי? (נניח קובץ mp3)? בפועל, כאמור, אני חושב שלא עושים אף אחד מהשניים. כל אחד בדרכו מסובך למדי.‬ בגלל בעיה טכנית (לא ברור אם באתר או במחשב שלי) אני לא מצליח לקרוא את 2-3 המילים הראשונות בכל שורה בתגובות.

לגבי פנדורה ודומיהם – למיטב ידיעתי אף אחד לא משווה את המוסיקה עצמה, אלא תאורים שלה (כלומר מיפוי של המוסיקה לאוסף של תכונות, כמו ז'אנר, וכו'). אבל אני כבר לא בתחום די הרבה זמן.
בזמנו דווקא יצא מיזם דווקא מהאוניברסיטה העברית שניסה להשוות את המוסיקה עצמה. נדמה לי שדן גנג (שהיה אז דוקטורנט במדמח) הצטרף לסטארטאפ כזה. לא יודע אם יצא מזה משהו.
בכל מקרה, במוסיקה יש את הבעיה (שבעצם יש תמיד, אבל במוסיקה זה בולט במיוחד) מה משווים. האם משווים את התוים? או את גלי הקול של ביצוע ספציפי? (נניח קובץ mp3)?

בפועל, כאמור, אני חושב שלא עושים אף אחד מהשניים. כל אחד בדרכו מסובך למדי.

]]>