‫תגובות לפוסט: "מדובשו ומעוקצו – לפני המקום, חיים באר"‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/ ‫מעניין. אולי זה אפילו נכון.‬ Mon, 30 Jan 2012 16:35:32 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.3.1 ‫מאת: מיון ערימה 1.7#‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/comment-page-1/#comment-7125 ‫מיון ערימה 1.7#‬ Fri, 22 Aug 2008 14:38:53 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/#comment-7125 ‫[...] ומעוקצו. כתבתי בגבהות מצח על לפני המקום של חיים באר והתלוננתי על [...]‬ [...] ומעוקצו. כתבתי בגבהות מצח על לפני המקום של חיים באר והתלוננתי על [...]

]]> ‫מאת: יחזקאל‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/comment-page-1/#comment-5610 ‫יחזקאל‬ Sun, 17 Aug 2008 04:56:06 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/#comment-5610 ‫קשה לתפוס את כל הרמיזות והציטוטים בספרים מעין אלה, זה ברור. בכל קריאה מגלים עוד כמה, וכמובן שגם אדם דתי יודע ספר מנעוריו עלול לפספס לא מעט במקרה שהסופר הכיר חלק מסויים במקורות שהקורא (עדיין) לא מכיר. ‏ לכאורה התבדחת, שהרי גם בתלמוד המילה כתובה בה"א. http://64.233.183.104/search?q=cache:vdO6YP1YZIAJ:kodesh.snunit.k12.il/b/l/l3204_054a.htm+site:kodesh.snunit.k12.il+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94&hl=iw&ct=clnk&cd=1‬ קשה לתפוס את כל הרמיזות והציטוטים בספרים מעין אלה, זה ברור. בכל קריאה מגלים עוד כמה, וכמובן שגם אדם דתי יודע ספר מנעוריו עלול לפספס לא מעט במקרה שהסופר הכיר חלק מסויים במקורות שהקורא (עדיין) לא מכיר.
‏
לכאורה התבדחת, שהרי גם בתלמוד המילה כתובה בה"א. http://64.233.183.104/search?q=cache:vdO6YP1YZIAJ:kodesh.snunit.k12.il/b/l/l3204_054a.htm+site:kodesh.snunit.k12.il+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94&hl=iw&ct=clnk&cd=1

]]> ‫מאת: אורן‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/comment-page-1/#comment-5583 ‫אורן‬ Sun, 17 Aug 2008 01:07:36 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/#comment-5583 ‫בשבת נזכרתי שאהוד בנאי שר שני בתים מהחרוזים של האר"י בסוף השיר רחוב האגס 1. ועוד הערה קטנה, מהפוסט אולי משתמע שאני דווקא עליתי על כל הרמזים והציטוטים בספר. אני מניח שזה לא נכון והנקודה היא שבטח גם אני פיספסתי לא מעט למרות שלכאורא (ב-א') אני קבל היעד המובהק שדווקא אמור להבין (הוספתי את ההערונת הזו גם בגוף הפוסט).‬ בשבת נזכרתי שאהוד בנאי שר שני בתים מהחרוזים של האר"י בסוף השיר רחוב האגס 1.

ועוד הערה קטנה, מהפוסט אולי משתמע שאני דווקא עליתי על כל הרמזים והציטוטים בספר. אני מניח שזה לא נכון והנקודה היא שבטח גם אני פיספסתי לא מעט למרות שלכאורא (ב-א') אני קבל היעד המובהק שדווקא אמור להבין (הוספתי את ההערונת הזו גם בגוף הפוסט).

]]> ‫מאת: יחזקאל‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/comment-page-1/#comment-5553 ‫יחזקאל‬ Sat, 16 Aug 2008 20:38:27 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/#comment-5553 ‫כמו שמויה-מאן אמר, בקיא זו הצורה היותר ארמית, כמו הרבה סיומות אל"ף, ל*דוגמה*: טבלא, נוסחא, קופסא וכו', כשבעברית צורת הכתיבה המקובלת היא בה"א, בצורה עברית יותר. צורת הרבים, במין מוזרות, נשארה בעיקר כריבוי הצורה הארמית, וה*דוגמאות*: טבלאות, נוסחאות, קופסאות וכו', אף שגם צורת הריבוי ללא האל"ף נחשבת כתקינה (גם אם לעיתים נראית מוזרה לקורא המצוי): טבלות, נוסחות, קופסות וכו'. ‏ בעניין השם, אכן רמזתי בעיקר בשביל הבלוג שלי, שים לב שבמה שכתבתי אפשר לקרוא "לבלוג" כשהלמ"ד בפתח, בצורת מיודע. למעשה לא אקח אותו משתי סיבות: א. אני לא הולך לשנות את השם כ"כ מהר, קודם אתן לבלוג להתפתח קצת עד שארגיש מה מתאים. ב. כחרדי, גם אם לא אכפת לי לצחוק מרמיזה שכזו, לא אשתמש בה בעצמי, בוודאי לא במקום שאמור לשמש כייצוג האינטרנטי שלי.‬ כמו שמויה-מאן אמר, בקיא זו הצורה היותר ארמית, כמו הרבה סיומות אל"ף, ל*דוגמה*: טבלא, נוסחא, קופסא וכו', כשבעברית צורת הכתיבה המקובלת היא בה"א, בצורה עברית יותר. צורת הרבים, במין מוזרות, נשארה בעיקר כריבוי הצורה הארמית, וה*דוגמאות*: טבלאות, נוסחאות, קופסאות וכו', אף שגם צורת הריבוי ללא האל"ף נחשבת כתקינה (גם אם לעיתים נראית מוזרה לקורא המצוי): טבלות, נוסחות, קופסות וכו'.
‏
בעניין השם, אכן רמזתי בעיקר בשביל הבלוג שלי, שים לב שבמה שכתבתי אפשר לקרוא "לבלוג" כשהלמ"ד בפתח, בצורת מיודע.

למעשה לא אקח אותו משתי סיבות:
א. אני לא הולך לשנות את השם כ"כ מהר, קודם אתן לבלוג להתפתח קצת עד שארגיש מה מתאים.
ב. כחרדי, גם אם לא אכפת לי לצחוק מרמיזה שכזו, לא אשתמש בה בעצמי, בוודאי לא במקום שאמור לשמש כייצוג האינטרנטי שלי.

]]> ‫מאת: MuyaMan‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/comment-page-1/#comment-5372 ‫MuyaMan‬ Fri, 15 Aug 2008 19:51:07 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/#comment-5372 ‫לגבי בקי מול בקיא - יכול להיות שזה כמו נוסחא/נוסחה. למיטב ידיעתי, שתי הצורות נכונות, והריבוי שלהן בהתאמה הוא נוסחאות/נוסחות.‬ לגבי בקי מול בקיא – יכול להיות שזה כמו נוסחא/נוסחה. למיטב ידיעתי, שתי הצורות נכונות, והריבוי שלהן בהתאמה הוא נוסחאות/נוסחות.

]]> ‫מאת: אורן‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/comment-page-1/#comment-5313 ‫אורן‬ Fri, 15 Aug 2008 11:02:47 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/#comment-5313 ‫מויה - במקרה הזה אני לא הייתי תולה יהבי בדתל"שים. יחזקאל - לא ידעתי שהחסידים מקפידים על החרוזים. אגב 'בקיא' - בגללך הלכתי לבדוק שוב. אצל חיים באר זה 'בקי' בלי ה-א'. בגמרא זה ברבים: 'בקיאים'. בעברית אפשר גם וגם אם כי 'בקי' כנראה נפוץ יותר, למרות שנראה לי שעם א' דווקא נכון יותר שהרי 'נקי' (בלי א') הופך ל'נקיים', בעוד ב'בקי(א)' הופך ל'בקיאים' ולא ל'בקיים' כלומר יש א', אבל אני לא באמת מבין בזה. זה אכן שם טוב לבלוג ולמה באמת שלא תאמץ אותו לבלוג השפה וטכנולוגיה שלך? ראיתי שם את הדיון השמות עם נמרוד...‬ מויה –
במקרה הזה אני לא הייתי תולה יהבי בדתל"שים.

יחזקאל –
לא ידעתי שהחסידים מקפידים על החרוזים.
אגב 'בקיא' – בגללך הלכתי לבדוק שוב. אצל חיים באר זה 'בקי' בלי ה-א'. בגמרא זה ברבים: 'בקיאים'. בעברית אפשר גם וגם אם כי 'בקי' כנראה נפוץ יותר, למרות שנראה לי שעם א' דווקא נכון יותר שהרי 'נקי' (בלי א') הופך ל'נקיים', בעוד ב'בקי(א)' הופך ל'בקיאים' ולא ל'בקיים' כלומר יש א', אבל אני לא באמת מבין בזה. זה אכן שם טוב לבלוג ולמה באמת שלא תאמץ אותו לבלוג השפה וטכנולוגיה שלך? ראיתי שם את הדיון השמות עם נמרוד…

]]> ‫מאת: יחזקאל‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/comment-page-1/#comment-5233 ‫יחזקאל‬ Thu, 14 Aug 2008 16:55:02 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/#comment-5233 ‫אהבתי את "בקיא בהטיה" (ועוד "בקיא" באל"ף), זה נשמע שם טוב לבלוג.‏ ‏ אין חסיד ראוי לשמו שלא יגיד/ישיר את חרוזי האריז"ל כל אחד בסעודה המתאימה, רובם גם יודעים אותם על פה. כמה מבינים? שאלה קשה. השאלה איזו רמה של הבנה תדרוש. אם תרצה הבנה של מהות זעיר אנפין, אלו בודדים, מומחי הקבלה, אם תסתפק בהבנה כללית של מילים מצויות, הרבה יבינו.‬ אהבתי את "בקיא בהטיה" (ועוד "בקיא" באל"ף), זה נשמע שם טוב לבלוג.‏
‏
אין חסיד ראוי לשמו שלא יגיד/ישיר את חרוזי האריז"ל כל אחד בסעודה המתאימה, רובם גם יודעים אותם על פה. כמה מבינים? שאלה קשה. השאלה איזו רמה של הבנה תדרוש. אם תרצה הבנה של מהות זעיר אנפין, אלו בודדים, מומחי הקבלה, אם תסתפק בהבנה כללית של מילים מצויות, הרבה יבינו.

]]> ‫מאת: MuyaMan‬ http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/comment-page-1/#comment-5013 ‫MuyaMan‬ Wed, 13 Aug 2008 19:30:47 +0000 http://www.sciencefriction.net/blog/2008/08/13/143/#comment-5013 ‫דווקא עם הציטוט האחרון הסתדרתי יפה (את הראשון מבין השלושה סביר שהייתי מפספס בלי ההסבר שלו - אני מכיר את הסיפור אבל סביר שהייתי מפספס את ההפניה, על השני אני שומע כאן פעם ראשונה), יכול להיות שדווקא ציבור הדתל"שים שהשתעמם בתפילה והלך לחפש דפים מעניינים יותר בסידור הוא זה שיסתדר עם זה הכי טוב ;)‬ דווקא עם הציטוט האחרון הסתדרתי יפה (את הראשון מבין השלושה סביר שהייתי מפספס בלי ההסבר שלו – אני מכיר את הסיפור אבל סביר שהייתי מפספס את ההפניה, על השני אני שומע כאן פעם ראשונה), יכול להיות שדווקא ציבור הדתל"שים שהשתעמם בתפילה והלך לחפש דפים מעניינים יותר בסידור הוא זה שיסתדר עם זה הכי טוב ;)

]]>