הנה עוד סיפור של אין-גבול-לציניות בשיווק ופרסום. מצד שני, אולי זה סתם עניין של טימטום וחוסר מחשבה.
לא ברור לי על שום מה ולמה קיבלתי בדואר מעטפה ענקית מחברת ביטוח ששמה מתחרז עם מיזְבַּל. "חושבים ירוק" היה כתוב ברקע ירוק עם תג מטופש שטען ל"הגברת המודעות לשמירה על איכות הסביבה". כדרכן של מעטפות היא נחה שבוע-שבועיים על השולחן, הולכת ונקברת תחת ערימות ניירת ומעטפות אחרות, עד שברגע אחד הוחלט על פתיחה.
במעטפה שכן לוח שנה אדיר מימדים ומקומט - פרי מאמציו של הדוור לדחוס את המעטפה לתיבת הדואר. בכל חודש מחודשי השנה, לצד לוגו וססמאות של החברה הופיע טיפ קלישאתי. קבלו למשל את מיס אוקטובר, מחבקת עץ עליו כתוב: "הקפידו לכתוב על שני צידי הדף. מחזרו פסולת נייר…"
אז אני עומד ושואל את עצמי בתמיהה (יושב, למען האמת) – מי בכלל צריך לוח שנה כשהאאוטלוק, הגוגל קלנדר, היומן הסלולרי או הפינקסון הקטן מקיפים אותנו מכל עבר. ונניח שהיה לי מה לעשות עם לוח שנה מכוער - ומה כבר אוכל לעשות עם לוח שנה מקומט ומסמורטט – כזה שאין שום סיכוי שלא יתקמט ויתקפל בדרך הארוכה שעשה מאז שהיה עץ ירוק ומלבלב ועד לתיבת הדואר המצ'וקמקת של בניין דירות תל אביבי ממוצע.
כלומר, ברור לי שזו דרכם של אירגונים – לייצר מזכרות קטנות ובלתי שימושיות כפרסומת - יש מחיר מסויים לסוג החברה בה אנו חיים. ברור לי גם שראש השנה הוא תקופתם של לוחות השנה המטופשים האלו. אבל לשלוח את לוחות השנה המיותרים האלו במסווה של מודעות ירוקה זה כבר שובר שיאים. ציניות או טמטום - את משרד הפרסום שהגה את הזוועה הזו צריך לאטום בבקבוקי מחזור. הנה, נרגעתי. שנה טובה. וירוקה, כן?
שנוטובות
ואם כבר השנה החדשה המתרגשת עלינו בעוד שבועיים, אז כבר מעכשיו, בזרם שילך ויתגבר ינחתו בתיבת הדואל שלכם מיני מצגות פלאש ופאוור פוינט מזוויעות שמנגנות שנה טובה. כבר שנים שאני צוחק (נהנה) מחלקן ומתעלם מרובן (ספאמה טובה). בכולופן – הנה אחת עם פוטנציאל וויראלי לא רע. תל אביב, רחובות מוכרים, פאבים קבועים וגם סוג של הצהרה ירוקה. אין לי מושג מי החבר'ה האלו (צֶ'פָּה פרודקשנס?!) אבל אהבתי.
יפה מאד. מישהו כבר עשה את זה על פני כל האטלנטי לפני מס' חודשים, אבל בהחלט מוצלח.
בחודש הקרוב צפוי לנו מה שאני מכנה "שנה טובה לך, למשפחתך, ולתיבת הדואר שלך".
מיכאל
ספטמבר 14th, 2008
אני אוהבת את הכרטיסים הישנים, עם הציפורים, השושנים והזהב המודבק. אלו ששלוחים בדואר אמיתי. הבעיה היא מחיר משלוח מכתב מקו אורך 118 מערב לקו אורך 35 מזרח. לפחות אימייל לא מבזבז נייר ודלק.
Neta
ספטמבר 15th, 2008
אולי דואר מבזבז כסף, דלק ונייר. אבל אין תחליף לתחושה של משהו חד פעמי שנוצר רק למענך.
בני
ספטמבר 15th, 2008
מה שנעשה "על פני כל האטלנטי" היה בס"כ תרגיל שיווק ולא היה אמיתי. אבל זה בהחלט מה שנתן לנו את הרעיון לשנה טובה בת"א - ואני מבטיח שזה אמיתי לחלוטין. אגב "צ'פה הפקות" זה על שם צ'פה - הכלבה של הכוכבת בסירטון
שי
ספטמבר 15th, 2008
עד כמה שזכור לי, הכרטיסים עם הזהב באו בחבילות של 20.
Neta
ספטמבר 15th, 2008
שי-
זה באמת יופי של דבר. הביצוע, הצילום והעריכה. מעולה. תמסור לשאר המעורבים.
נטע-
אני גם את האלו עם הזהב לא אהבתי. תמיד נראה לי קצת מצועצע. מעדיף איזו כלויית קומיקס.
ורגע של שוויץ - נעם מגיב לשם שלו. אפילו כשהוא יונק. ניסינו שמות אחרים - יוק. "אבל אם אני קורא "נעם" הוא מפסיק לינוק ומסובב את הראש.
ועוד פיסת אבהות מהמאה ה-21- הרגע מצאתי את עצמי אומר "נעם - אל תאכל את הUSB".
אורן
ספטמבר 15th, 2008
תודה רבה! אמסור
אהבתי את העיצוב של האתר שלך, אגב.
שי
ספטמבר 15th, 2008
שי -
תודה, אבל העיצוב שנקרא I feel dirty הוא לא שלי אלא עיצוב חינמי של סטודיו ספרדי:
http://studio.st/i-feel-dirty/
אני רק עשיתי כמה שינויים מינוריים בטמפלייט ובלוגו.
אורן
ספטמבר 16th, 2008
לקבל בדואל מצגת פלאש לשנה טובה יכול להיות נחמד- אבל כשאלו אותן מצגות מלפני שנה, שנתיים, שלוש וכן הלאה- זה נורא, ובטח שהיא נשלחת ככה לכל המכותבים בלי כל הקדשה- אני מוחקת מיד, מעדיפה לקבל לפחות פעם בשנה ברכה בדואר הרגיל
היום זה מאוד אין בכל חברה עיסקית להיות ירוקים, זה מה שהציבור מחפש, עוזר לתדמית, הדיפה של ביקורת שלילית וכו' עד ששוכחים באמת את המהות האמיתית.
לימור
ספטמבר 17th, 2008