‫תגובות לפוסט: "ערך היסטורי – בלשנות חישובית בימים ההם ובזמן הזה"‬

‫מאת: יובל‬

‫יובל‬ — Mon, 06 Oct 2008 06:46:19 +0000

עמרי, גם אני התחלתי להשתעשע ברעיון. זה נראה לי חומר לדוקטורט או יותר מזה, ולכן מקסימום אוכל לתרום קצת קוד לפרוייקט קוד פתוח כזה. מבחינת משאבים, כדאי לך להסתכל באתר מיל"ה:
http://www.mila.cs.technion.ac.il/hebrew/resources/index.html
זה האוסף הכי מקיף (היחיד?) של קורפורה ותוכנה לניתוח עברית. נראה לי שחייבים להשתמש במנתח מורפולוגי, וזאת רק התחלת הבעיה.
מבחינת הבעייתיות וסוגי הגדרות, אני ממליץ על המאמר של נועם שזיר שקישרתי אליו למעלה.
הנה כמה לינקים לסוגי הגדרות:
http://www.potrim.com/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%A8

http://he.wikipedia.org
/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sun, 05 Oct 2008 20:19:58 +0000

עמרי –
נראה לי שפתירה של תשבצי היגיון זה קצת גדול על פרוייקט. אפשר להתחיל מפרוייקט שמגדיר את הבעייתיות ומחלק את הבעיה למשפחות. אני גם מתכנן לנסות להפריח איזה פרוייקט שיתופי בנושא (בקרוב יגיע פוסט ראשוני) ובשמחה תוכל להשתתף.

‫מאת: עמרי‬

‫עמרי‬ — Sun, 05 Oct 2008 16:45:04 +0000

שלום לכל הנ"ל ואחרים,
אני חוכך בדעתי לכתוב פרויקט לאוניברסיטה שעניינו תוכנה לפתרון תשבצי הגיון. מצאתי את ההתכתבות הזו פה, וחשבתי שיהיה מעניין להתייעץ איתכם בנושא. אולי מישהו מכם שמע על פרויקט כזה שנעשה בעברית, או אולי שמעתם על מילון עברי דיגיטלי שאני יכול להסתמך עליו או תוכנה לניתוח תחבירי וכו'. ובכלל – רעיונות מעניינים שקשורים לפרויקט כזה (למשל, באילו סוגי הגדרות כדאי להתמקד – שהרי לא אוכל לעסוק בכל הסוגים בפרויקט של מספר שבועות/חודשים).
מי רוצה לפטפט קצת על הנושא?
תודה.

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Mon, 22 Sep 2008 10:33:12 +0000

יובל: תיכף גם תגיד שהיתה לך הוכחה קצרה ואלגנטית למשפט פרמה שנכתבה על גב הבול ההוא ואבדה לבלי שוב.

‫מאת: Neta‬

‫Neta‬ — Sun, 21 Sep 2008 23:21:35 +0000

אגב, לפעמים התשובה להגדרה היא שגיאת כתיב במתכוון.

‫מאת: יואב‬

‫יואב‬ — Sun, 21 Sep 2008 15:22:05 +0000

כמו שרמזתי בתגובה הקודמת — תשבצי הגיון אמנם מסתמכים על ידע עולם, אולם לרוב מדובר בידע שטחי למדי, כזה שקל יחסית למחשב לרכוש (בהנחה כי קיים מילון בפורמט שמחשב מסוגל לקרוא — מישהו מכיר כזה לעברית (רצוי חופשי)?).

בנוסף, ובשונה מתרגום אוטומטי, בתשבצי הגיון יש יתרון גדול נוסף, והוא המגבלות הצורניות. אם מדובר בהגדרה אחת, הרי שניתן לסנן פתרונות רבים על ידי מגבלת האורך. וכשמדובר בתשבץ שלם הרי כל פתרון מגביל את האחרים, וזה יתרון אדיר לפתרון אוטומטי.

כלומר, אלגוריתם פתרון תשבץ הגיון יכול להמציא 5 (נניח) מועמדים לפתרון לכל הגדרה, חלקם יהיו טובים יותר וחלקם פחות, ואז לבחור מתוכם באופן שימקסם את סך ההגדרות העקביות. לעומת זאת, אלגוריתם לתרגום אוטומטי יכול גם הוא ליצור 5 תרגומים אפשריים, אבל כשיבוא לבחור ביניהם יאלץ להשתמש בשיקולים סמנטיים (במקרה הטוב) ו/או מודל שפה (במקרה הנפוץ), ואת זה אנחנו לא יודעים לעשות כל כך טוב.

בפתרון תשבצי הגיון הרבה מהצורך בידע סמנטי מומר בשימוש פשוט מאד באילוצים צורניים, וזה הדבר העיקרי שהופך את פתרונם לקל יחסית*.

* לא ניסיתי אף פעם. יכול להיות שזה מאד קשה. למעשה, אני, כאדם, לא מוצלח במיוחד בפתרון תשבצי הגיון, ודי טוב בתרגום. אבל אם רודן אכזר ידרוש ממני לכתוב או תוכנה לתרגום מעברית לאנגליתאו תוכנה לפתרון תשבצי הגיון בעברית, אין ספק שאבחר בתשבצי ההגיון.

‫מאת: יובל‬

‫יובל‬ — Sun, 21 Sep 2008 14:45:21 +0000

אורן – צודק. בקריאה נוספת, שזיר וליטמן פותרים תשבצים רגילים. עם זאת, יש גם התחלות של פתרון ממוחשב של תשבצי הגיון:
http://www.williamtp.com/crosswords/
(תכנה מסחרית, ולכן קשה לדעת מה האלגוריתם :-( )
המשותף לתשבצי הגיון ולתרגום ממוחשב הוא הישענות על ידע על העולם. עדיין, בתשבצי הגיון הידע הנדרש נראה לי קצת יותר צר.

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sun, 21 Sep 2008 14:20:00 +0000

נראה לי שצריך להבדיל בין סתם תשבצים למה שמהגג קורא תשבצי היגיון (גם נטע התייחסה להבדל הזה). בתשבצי היגיון ההגדרות מתחכמות יותר והתשובה מבוססת גם על משחק מילים או צלילים ולא רק על הגדרה חידתית ותשובה ישירה. למרות זאת, אני טוען, אפשר לפתור לפחות חלק מההגדרות האלו.

‫מאת: יובל‬

‫יובל‬ — Sun, 21 Sep 2008 13:03:10 +0000

אוקיי, חיפוש תמונות בגוגל נותן קירוב טוב לדבר האמיתי:
http://www.scientific-web.com
/Stamps/Mathematics/thumbnails/AndrewWilles01.jpg

‫מאת: יובל‬

‫יובל‬ — Sun, 21 Sep 2008 12:19:24 +0000

מהגג –
שמעת על החוק הראשון של קלארק?
"כשמדען מכובד אך מבוגר מצהיר שמשהו אפשרי, כמעט בטוח שהוא צודק. כשהוא מצהיר שמשהו בלתי אפשרי, סביר מאוד שהוא טועה".
ולדוגמה, הנה לינק למאמר שמתאר תוכנה שפותרת תשבצי היגיון (אמנם באנגלית, ולהוסיף חטא על פשע – המאמר בפוסטסקריפט).
http://www.cs.duke.edu/~mlittman/docs/aaai99-crossword.ps
זו עבודת התזה של נועם שזיר בהנחייתו של מייקל ליטמן.
הנה תיאור ב-PDF
http://www.cs.duke.edu
/researchers/artificial_intelligence/PAPERS/1999/aaai99-demo.pdf
אורן – יופי של בול.
שבעים אגורות היה גם מחירו של בול חמוד על משפט פרמה שקניתי בצ'כיה. (חידה: מי לא חשב לקנות, למשל, חמישה בולים כאלה ואיבד את העותק היחיד שהיה לו אחרי חודש?)