מדע בזיוני

כנס האופן וורלד השנתי של אורקל (Oracle Open World) יצא לדרך וזה הזמן לפרסם כאן רשימת מגירה שנכתבה בכנס של 2005 (ותודה לג'ימייל שלא מוחק אלא מארכב). עשיתי אז חלטורה ב'חיים ברשת' של נענע (חבל שאי אפשר לעשות שם חיפוש נורמלי ולמצוא את כל הרשימות). בין טיול במרכז אמריקה לשבוע קמפינג וטרקים ביוּסמיטי החלטנו לשלב גם ביזנס (לא אני) ולעצור לשבוע באורקל וורלד בסן פרנסיסקו. קצת קשרים דאגו לתגי כניסה וכרטיסים למסיבות. מה אומר - האלכוהול היה משובח אבל בכנס השתעממתי. מאוד. שלחתי ל'חיים ברשת' רשימה שלא פורסמה בטענה שאין בכנס גאדג'טים ושהיא לא מספיק "מאאאגניבה". זה נכון. אין גדג'טים, אין מאאאאאאגניבוּת אבל הכנס הזה הוא אחד המשפיעים בעולם.
הרשימה הזו נכתבה בעקבות הקִי-נוטְס עם לארי אליסון טיפוס אקסצנטרי ומייסד אורקל, והיא מרפרפת קצת על התרבות התאגידית, תחילת התנפחות הבועה (השניה) וגם קצת על צריכת אנרגיה והטרנד הירוק שמעסיק את חברות ההייטק כבר כמה שנים. לא נראה לי שמשהו מהותי השתנה.

אתם אולי לא יודעים את זה אבל סביר להניח שאורקל היא החברה שמארגנת לכם את המידע. לא דווקא במחשב האישי אבל בעבודה, בחשבון הבנק, בשלישות הצבאית שמזמנת אתכם לשירות סדיר או למילואים ובמשרדי הממשלה שגובים מכם מיסים. המידע מאורגן, אמנם, למופת אך הפתיחה של אורקל-אופן-וורלד (Oracle Open World) - הכנס השנתי של אורקל לוותה בכמה צרימות אירגוניות. תגי הכניסה שהיו אמורים להישלח בדואר לא נשלחו וכך נאלצנו להמתין בתור ארוך ומתפתל בן מאות אנשים. קל ללגלג באירוניה על התורים הארוכים ועל בעיות האירגון של מארגנת המידע שלנו אך תורים ארוכים הם דבר מובן כאשר לכנס נרשמו כשלושים וחמישה אלף (35,000!) משתתפים. במספר המשתתפים הגדול יש גם בכדי להעיד על חשיבות הכנס או למעשה על מעמדהּ של אורקל כחברה. על מעמדה הרם של אורקל בהיררכיית ההיי-טק אפשר גם ללמוד ממושב הפתיחה של הכנס שהועבר במשותף על ידי נְשיא אורקל צ'רלס פיליפס ו נְשיא אינטל פול אוטליני.

אופן-וורלד 2005. הקהל מחכה לאליסון.
If you want to find out what behind these cold eyes - you will just have to claw your ways through this disguise

"חברת ענק אמריקאית", תיארה את אורקל מרואיינות אקראית במשחק אסוציאציות בסירטון פרומו קיצבי ונרקיסיסטי. נשיא אורקל עלה לבמה לצלילי דיסטורשנים ולאור זרקורים צבעוניים מהבהבים. אני חושב שאת רוב הקהל זה די הרשים. הם לפחות מחאו כפיים בהתלהבות ולפי קצב הדיסטורשן. לי, טיפוס ציניקן שכמותי, זה הזכיר את המופע המגלומני ב'החומה' של פינק פלויד: If you want to find out what behind these cold eyes/ you will just have to claw your ways through this disguise. החומה הנבנית ומפורקת או אולי הבועה מתנפחת ומתפוצצת? במקבץ רשמים ורשימות מהכנס אני אנסה לברר מה מסתתר מאחורי ה"עיניים הקרות" של אורקל ושל תעשיית התוכנה.

כמה מילים ומיספרים על אורקל: חמישים אלף עובדים. הכנסות של כמעט שניים-עשר מיליארד דולר. נוסדה ב1977. הCIA היה בין הלקוחות הראשונים של החברה שנסתה לבנות פתרונות לאחסנה שימוש ואבטחה של מסדי הנתונים העצומים של שירות הביון הגדול בעולם. מתוך אתר החברה: "אורקל עוסקת במידע – ניהול, שימוש, שיתוף ואבטחה של מידע".

בכנס של אורקל אין גאדג'טים. החברה והשותפות העסקיות עוסקות בניהול מידע מאחורי הקלעים. ניתן לומר שאורקל משקיעה מאמצים ניכרים בהסתרת העבודה השחורה של ניהול המידע מהמשתמש. בפראפרזה על משחקי ריגול - מה שאתה לא יודע לא יכול להזיק לך. אין כאן מוצרים 'קוליים' במובן הרגיל של המילה אבל בשיחות המסדרון נרקמות עסקאות ושיתופי פעולה שישנו את עולמינו הדיגיטלי. במושבי הכנס ובהרצאות מוכרזות לעיתים הכרזות מפתיעות אך מתוזמנות היטב שיקפיצו או יפילו מניה זו או אחרת. המוצרים האפורים והמחסור בגאדג'טים וגימיקים מסחריים מאלץ את החברות להפגין יצירתיות א-לה ימי הבועה כדי למשוך לקוחות פוטנציאליים אל ביתני התצוגה אך באולם התצוגות התוסס נעסוק ברשימה אחרת.

לארי אליסון נואם. התמונה מויקיפדיה

"הצמיחה חזרה" הכריזו באופוריה שלטי הענק במצגת נשיאי החברות בהרצאת הפתיחה. להכרזה הזו יש חשיבות מרובה כאשר היא באה מפי הנשיאים של שתי חברות הענק המצליחות והשמרניות במשק. זה כבר מספר חודשים מורגשת שוב צמיחה וכתבים חשדנים מדברים על שובה של הבועה. ההמולה ומספר המשתתפים בכנס מאשרים את שהצמיחה כבר כאן, אבל למרות האווירה החגיגית וההפקה הגרניוזית קשה להתרשם שהבועה מכה שנית. ההכרזות זהירות, המוצרים שמרניים ותוכניות הפיתוח מתרכזות בבטוח. החדשנות מיוצגת בעיקר על ידי באז-וורדז. אורקל הולכת בגדול על טכנולוגיית ה'גריד', את זה ידענו כבר מזמן, אבל היום הם קוראים לזה 'פיוז'ן'. חזון הגריד הוא המעבר לשימוש באשכול של מספר מחשבים קטנים במקום מחשב אחד חזק. זה חוסך אנרגיה ומיעל את מהירות העבודה אך זה בעיקר שלב הכרחי בדרך לחזון העתידי של שרתי האפליקציות – בו המחשב האישי שלנו יהיה בעיקר מקלדת ומסך וכל הנתונים והאפליקציות יהיו מאוכסנים על מחשב מרוחק [תוספת 2008 – זה בדיוק הרעיון מאחורי דפדפן הכרום החדש של גוגל]. גם אינטל הולכת לכיוון ה'גריד' ומחזקת את שיתוף הפעולה שלה עם אורקל, מעין ההסכם של יששכר וזבולון - אינטל תספק את החומרה ואורקל את התוכנה. עם המעבר למעבדים לניידים נדרשה גם אינטל להתמודד עם בעיות של צריכת חשמל והפתרונות מעולם הנָנוֹ מועתקים גם לתחום השרתים והמחשבים ה"גדולים". בשם המלחמה בצריכת החשמל גייסו באינטל גם את גוגל וציטטו את סרגי ברין (מייסד גוגל) שהכריז שהוא "מודאג מיחס הביצועים/וואט". חווֹת השרתים הענקיות מכפילות עצמן כל כמה חודשים בעקבות השתלטות תעשיית המידע הדיגיטלי על חיינו ומסתבר שבעוד כמה שנים צריכת האנרגיה ההולכת וגדלה תכריע את ספקי השירותים וספקי החשמל.

שיתוף הפעולה האורקלי-אינטלי מעיד שוב על היחס המורכב של טכנולוגיה-עולם-חברות ענק. חוקי המשחק נקבעים על ידי הגדולים. זה קורה בחדר השינה מאחורי דלתות מוגפות. לילדים אין חלק אמיתי בהחלטות והם ממשיכים עם ה-birds and the bees ומקווים שאורקל (גוגל/מייקרוסופט מחק את המיותר) ישימו לב אליהם. יקנו אותם. והצרכן? כמו תמיד, קשה לקבוע בוודאות מהי הביצה ומהי התרנגולת – האם חברות הענק שמנווטות את השוק יוצרות אצלינו את הצורך בטכנולוגיה מסויימת או שהצורך מתעורר כתוצאה משינויים תרבותיים עמוקים יותר, והחברות רק מספקות לנו את הצורך (סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל, אמר פעם: "most people are bozos… people don't know what they want until you show it to them"). כך או אחרת, חברות הענק הן אלו שמעצבות את עולמינו הדיגיטלי וגם מרוויחות על זה (בצדק מסויים) את המיליארדים. זה קורה עכשיו באופן-וורלד בסן פרנסיסקו.

- עוד בבלוג על אורקל (ישראל): drop table - שבוע אורקל (2007) -
- ורשמים מהכנס של השנה (מהכנס?!) בבלוג המומחים של אורקל.