על ההבדל בין ביטויים בעברית לנמרי חברבורות.
בשבת האחרונה קראו בתורה את פרשת בראשית – זו שמספרת על בריאת העולם ועל הארץ ש"הייתה תוהו ובוהו". לפני שבועיים הזדעזע (גם) מנחם בן מתרגום התנך לעברית:
…אבל הרי עצם ההנחה שהתנ"ך מדבר בשפה זרה (כפי שטענה למשל יו"ר המזכירות הפדגוגית פרופ' ענת זוהר) היא הנחת הבל שקרית. רוב המילים בתנ"ך מובנות לגמרי לכל קורא עיתונים עבריים, וכל מה שצריך הוא לפתוח פתח לסגנון התנ"כי (למשל, להסביר את עניין ו"ו ההיפוך). אפילו מושג קשה כביכול כמו "תוהו ובוהו" משמש גם בעברית ימינו.
והוא ממשיך:
הרי זה כל הפלא: שעברית שנכתבה לפני שלושת אלפי שנה עשויה בעיקרה
וברובה ממילים המשמשות גם היום, ומה שצריך למעשה להסביר זה בעיקר את עומק כוונת הפסוקים. מעקשי הלשון הקטנים (והפלאיים) הם ממש לא העניין העיקרי. ואהוביה עוד מתרגם "תוהו ובוהו" כ"שוממת וריקה". מה פתאום "שוממת וריקה"?! להפך : כשמשהו שומם וריק הוא ההיפך מתוהו ובוהו, לא? ובכלל, איך יכול למישהו לחשוב שאפשר להחליף את המילים האונומטופיאיות הנפלאות האלה "תוהו ובוהו" – מלאות כל החושך והביעבועים והרוחות וההידהודים – למילים אחרות, "מובנות יותר" כביכול?
לפחות בדבר אחד אני עם בן – הרעיון לתרגם את התנך לעברית הוא די מזעזע (ואני גם לא חושב שבעיית הנגישות של התנך נובעת מהשפה. זו בראש ובראשונה בעיה תרבותית). ועכשיו לתוהו ובוהו. לכאורה צודק מנחם בן; 'תוהו ובוהו' הוא ביטוי עברי שגור ומובן שאינו דורש תרגום. בעברית המודרנית משמש הביטוי תוהו ובוהו לתיאור כאוס, בלגאן, חוסר סדר, אנגרלמוסיה, אנטרופיה גבוהה. תבחרו. אבל דווקא צודק (סמנטית) אברהם אהוביה (המתרגם) כשהוא בוחר להמיר את את התוהו והבוהו בשוממה וריקה.
כי למשל, את הפסוק מישעיה (מה, יח) "לא (ל)תוהו בראה – לשבת יצרה" דורשת הגמרא (יבמות ס"ב) במצוות פרו ורבו, כלומר העולם לא נברא כדי להיות שומם אלא מיושב אנשים.
"אנשים של תוהו" אומרת הגמרא במסכת ברכות ומתכוונת לאנשים ריקים וגם הביטוי השגור "(המאמצים) עלו בתוהו" (המקור בספר איוב) משמעותו 'נסתיים בלא-כלום', כלומר בריק, בשממה.
שממה ארקטית באיסלנד. [מהפליקר הנפלא של האיש הזה]
ואם כבר תרגומים לתנך, מהמדף הוחרד מרבצו קינג ג'יימס הקבור באבק, ובו נכתב "and the earth was without form and void", כלומר גם מתרגמי התנך הנוצרים הפכו את התוהו ובוהו ל"חסר צורה וריק" הפרדוקסלי.
מילון אבן שושן מפרש:
תֹהוּ וָבֹהוּ:1. שממה וריקנות, שיממון מוחלט. 2. [בהשאלה] חוסר סדרים, ערבוביה: "השכלנו להביא גם מושבה זו למצב של תהו ובהו" (אחד העם, רכא), "וברגע אחד נהפך הכל לתהו ובהו" (ביאליק, החצוצרה נתבישה).
גלקסיית הסיגר. תוהו ובוהו מאורגן
מתבקש היה לקטול כאן את מנחם בן, ללגלג על בורותו בעברית, לציין בסרקזם שמוטב לו למבקר ספרות להבין במילים ולחובב תנך להכיר במשמעויות. אבל אני, ככה, מסמפט את מנחם בן והפרובוקציות שלו. אני גם חושב שלעיתים הוא יודע על מה הוא מדבר. ובכל מקרה, ללגלג על מבקר זה משעמם – לנסות לבחון תופעה מרתקת בה הופך ביטוי את עורו ומשמש במשמעות כמעט הפוכה – זה מעניין. "כשמשהו שומם וריק זה ההפך מתוהו ובוהו" מציין מנחם בן ומתכוון למשמעות השניה.
אז איך קורה שביטוי, עושה מעשה מופז ועורק למשמעות ההופכה? אפשר פשוט להאשים בזה את ביאליק ואחד העם – אנשי המאה העשרים שהפכו את המשמעות (אבל למה?!) ואפשר גם לטעון שתוהו ובוהו כבלגאן כבר נמצא בתנך באותה פרשת בראשית: "והארץ הייתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים… ויבדל אלהים בין האור לבין החושך… ויבדל אלהים בין המים אשר מתחת לרקיע לבין המים אשר מעל לרקיע… (בראשית א, ב-ז). כשמבדילים בין אור לחושך ובין מים למים בעצם עושים סדר בבלאגן. אז אולי העולם היה ריק ושומם ורק אז נזרקו לתוכו הדברים בערבוביה שדרשה סדר אבל אולי הכל היה שם, זרוק כמו במחסן גרוטאות (אנחנו חוזרים לשם). במובן מסויים זה די מפתיע שכמה אלפי שנים היו צריכות לעבור עד שביאליק ואחד העם מילאו את הריק במשמעות מחודשת (או "מחודשת").
עוד באותו עניין מהבלוג ברשימות (ביטויים שהפכו את משמעותם, הוצאו מהקשרם, שחקו את מעמדם או חשפו את ערוותם):
בבשבחי הויפסנה אני טוען שהביטוי מילה בסלע בכלל נועד לשבח את השתיקה.
קפיצה נחשונית כמעט ועומד בראש המוצאים מהקשרם.
חבל על הזמן, כוכב, וזה רק סמנטיקה בססססאממממממו ועם הבית – עוד לא תיקנו את המעליל.
וגם לא כל הנוצץ זהב – לפעמים זה רק כרום.
אני משער שאברהם אהוביה חיפש במילון אבן שושן את משמעות הביטוי "תוהו ובוהו", ומשם התרגום. לכן, השימוש שלך באבן שושן כדי להצדיק את התרגום שלו בעייתי משהו.
השאלה המעניינת היא מה מקור התרגום הספציפי הזה באבן שושן, ופה יתכן שהתשובה היא אכן המקורות שנתת.
דני
אוקטובר 28th, 2008
באופן דומה, השאור שבעיסה הפך מדבר מגונה בתלמוד לדבר משובח בעברית המודרנית.
גרימו
אוקטובר 28th, 2008
דני -
אני דווקא לא חושב שאברהם אהוביה בדק באבן שושן. אני דווקא מניח שהוא פשוט הכיר את המקורות שהבאתי וגם את המפרשים המסורתיים. אני בודק עכשיו ואונקלוס (המאה ה-2) מתרגם לארמית "וארעה הות צדיה וריקנא" (שוממה וריקה).
האבן עזרא (המאה ה-11-12) כותב "והנכון כאשר אמר המתרגם ארמית [אונקלוס. א.צ.]" ומביא עוד פסוקים עם המילה תוהו בהם ברור מההקשר שמדובר בריק/כלום/דבר שאין בו ממש, למשל "וילכו אחרי התוהו" עובדי עבודת אלילים בעצם מאמינים בדבר ריק שאין בו ממש וגם את הפסוק מהשירה בספר דברים "ובתוהו ילל ישימון".
רשי (המאה ה-11) כותב "תהו ובהו – לשון תמה ושיממון" ונכנס להסבר עקר מה זה 'תמה'.
כלומר אני מניח שכל 'בן תורה' יודע שתוהו ובוהו זה ריק או שממה. וזה גם היה התרגום המקובל עד למאה העשרים, כלומר עד ביאליק. למעשה זה דיבטוח שביאליק הכיר את הפירוש המסורתי ושינה בכוונה, אם כי לא ברור לי למה.
גרימו -
לא חשבתי על זה קודם וזו באמת דוגמא מצויינת למהפך של ביטוי.
אורן
אוקטובר 28th, 2008
ואיך שכחת את "מכל מלמדי השכלתי", שבלי ההמשך "ומתלמידי יותר מכולם" משמעותו בדיוק למדתי מכל אחד?
וגם, "כלום", "שום דבר" משמעותם משהו (קטן אמנם, אבל משהו) בעברית מודנית שרדו רק הקיצור של "לא כלום"= אפילו לא משהו קטן.
לפעמים אני חושב שצודקים החרדים שטוענים שעברית ולשון הקוידש הן שתי שפות שונות.
מהגג
אוקטובר 28th, 2008
כפי שהזכרתי לך גם בשיחה בינינו רש"י (אני מניח, לא בידיעה גמורה, אבל אין לי זמן לבדוק, שעל פי המדרש) מבאר "תוהו" – "לשון תמה ושממון שאדם תוהה ומשתומם על בהו שבה". "בהו" – "לשון ריקות". ודני, רש"י קדם לאבן שושן קצת ואני נותן קרדיט לאהוביה שהכיר את הפרוש.
ישי
אוקטובר 28th, 2008
מנחם בן אידיוט. זה דבר מוכר וידוע.
האיש אפילו לא מוכן לקבל את הרעיון של אבולוציה.
אורי
אוקטובר 29th, 2008
אורי -
רק שהפוסט כאן לא באמת נגד מנחם בן שהטעות שלו דווקא מובנת.
(ואני לא חושב שהוא אידיוט. הייתי הולך על 'מוזר').
אורן
אוקטובר 29th, 2008
פוסט מרתק, נהניתי מאוד מאוד.
בעניין "איך קורה שביטוי, עושה מעשה מופז ועורק למשמעות ההפוכה?" – אני ממליץ בחום על המיילינג ליסט היומי של אתר A word a day. מדי יום תקבל לתיבת המייל מילה מרתקת ופירושה.
זה נשמע משעמם אבל זה רחוק מכך, ולכל שבוע יש נושא משותף שמחבר בין המילים. השבוע הנוכחי מורכב כולו ממילים המכונות Contranyms, מילים שיש להן שני פירושים מנוגדים.
גיאחה
אוקטובר 29th, 2008
וכמובן, הלינק…
http://wordsmith.org/awad/index.html
גיאחה
אוקטובר 29th, 2008
תודה גיאחה!
לינק מצויין שחמק ממני.
אורן
אוקטובר 29th, 2008
להגיד שעברית ולשון הקודש הן 2 שפות שונות זה כמו לטעון שאנגלית מודרנית ואנגליתשל ימי הביניים הן 2 שפות שונות. האחת התפתחה מהשנייה (תוך השאלות משפות אחרות). כל שפה חיה משתנה עם הדורות. העברית היתה "מתה" שנים רבות ובעצם קפאה על שמריה. אבל נדמה לי שזה נושא לעוס אז אני אעצור פה.
Neta
אוקטובר 30th, 2008
נטע –
אהמ. שאלת העברית הישנה מול המודרנית ושאלת ה"מוות" או ההקפאה העמוקה של העברית למשך אלפיים שנות היא די סבוכה. אני בדיוק קורא ספר (עברית שפה מדוברת, שלמה הרמתי) שמנסה להפריך את הטענה הזו וטוען שהעברית הייתה מדוברת והמשיכה להתפתח לאורך (כל) השנים.
אסוציאציה פראית: המדרש על משה שהגיע לבית המדרש ושמע את ר' עקיבא דורש בכתרי אותיות וגילה שהוא לא מבין מילה מהתורה שהוא עצמו הביא (עד ששמע את ר' עקיבא אומר על משהו שהוא הלכה למשה מסני ונחה דעתו). אולי אפשר לקרוא את המדרש הזה גם על פערי שפה (שמשקפים אבולוציה של פרשנות) ולא סתם על "כתרי האותיות".
אורן
אוקטובר 30th, 2008
[...] בראשית לנח – מספיחי התוהו ובוהו: על שפה, בינה מלאכותית ומגדל בבל בבראשית, השאלה הראשונה [...]
מיון ערימה 3-
אוקטובר 31st, 2008
[...] כמעט קשור – תוהו ובוהו [לידיעת הקורא מנחם בן] SHARETHIS.addEntry({ title: "הנזיר שגנב את [...]
הנזיר שגנב את הפתח שלו
נובמבר 27th, 2009
אז רק עכשיו הופניתי לכאן מהפוסט האחרון שלך. ובעצם – תהו, לפחות בבראשית, זה מתהום/תיאמת, כלומר ים, או אוקיינוס.
אורן (2)
נובמבר 27th, 2009
אורן (2) – תודה. באיזו שפה זה תיאמת?
שמתי לב גם ל'יאמ' שבתיאמת וזה כמובן גם מסתדר עם התיאור ו'רוח אלוהים מרחפת על פני המים… ויבדל את המיים וכו".
אורן
נובמבר 28th, 2009
אורן, ממה שהבנתי מהלינקים המצורפים, תיאמת היא אלת התהום/אוקיינוס הבבלית, ושמה הוא בשפה השומרית.
http://www.answers.com/topic/tiamat
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1082906.html
אין כמו מיתולוגיה בבלית על הבוקר.
יובל
נובמבר 29th, 2009
[...] חינם מהאתר. אבל נחשו איזו מדינה הפכה למדבר ציה – תוהו ובוהו (=ריק, אנחנו הרי במצברוח התקטננותי) – נכון. [...]
אוי ו-OVI (התקטננות בוקר על OVI של נוקיה)
פברואר 8th, 2010
[...] גלעד צוקרמן כתב הלל לתרגום התנך לעברית (כתבתי על זה קצת כאן). אין לי כח לכתוב שוב על צוקרמן וטענותיו [...]
ערימה 346-
נובמבר 5th, 2010
פרופסור גלעד צוקרמן הוא גאון
דגנית
נובמבר 24th, 2010
דגנית –
הוא לא רק גאון אלא גם יפה.
תותח.
אורן
נובמבר 25th, 2010