שיהיה בשעה טובה בחגיגות השנה, אני התגלגלתי פה במקרה בעקבות גיגול מושגים שמעניינים אותי (בדרך לסוף התואר הראשון בהנדסת מערכות מידע), נהנית עד מאוד מהמעט שקראתי.
טכנוגיקית כמוני מוצאת עניין רב בבלוג, אתה מוזמן לביקורי גומלין אצלי.

נטע – מזל טוב!

תמיד חשבתי שהרטיבו בפלות (וופלים בעברית).
מזל טוב, ובצרוף מקרים פורסם המאמר הראשון שלי השבוע. צפה פגיעה.

מזל טוב!

זה היה אמור להיות סמיילי כמובן…

[תיקנתי שם. את דווקא בסדר, זה משהו במנגנון התגובות כאן שתמיד הופך את הסמיילים - שמח לעצוב ועצוב לשמח. א.צ.]

מזל טוב :(

תודה :(

יחזקאל –
תודה גם על התיקונים (תוקנו). זו לא פראפרזה מכוונת על משהו. אני לא יודע מאיזו תקופה הביטוי הזה 'מחריש' או 'מחרישן' אבל בצבא יש את אלו שמתחלקים בצ'ופרים שלהם ויש את אלו שאוכלים אותם לבד ולא מחלקים. אז איך לא תופסים אותם ודופקים להם מכות – כי הם אוכלים את זה בלילה בחושך באוהל – כשכולם כבר ישנים וקודם מרטיבים את הביסלי כדי שלא ישמעו את פיצפוצי האכילה. גילוי נאות – אני לא משוכנע שהיה באמת מישהו שהרטיב את הביסלי, או לפחות אני לא התעוררתי מזה…

מזל טוב!
תמשיך כך, רק אם אפשר קצת פחות רווחים בין פוסטים (לא שאני יכול לדבר).
‏
איך הגעתי? לדעתי, דרך איזה גיגול שהביאני לבלוג הישן ברשימות ומשם לכאן, אבל אני לא בטוח.
‏
לפעמים אני לא בטוח אם זה אתה או אופרה מיני, "שהבלוג מוביל הוא מקומי", המילים האמצעיות התחלפו, כן?
‏
וכמה ששברתי את ראשי לא מצאתי על מה הפראפרזה ב"ביסלי טבול במים". (אגב, או "רוב הקוראים", או לשנות את ההמשך ללשון רבים, נראה לי.)

מזל טוב :(

אני כאן כבר כמה חודשים (במפתיע, אני לא זוכר איך הגעתי).
וכל פוסט שלך הצליח לרתק ולעניין אותי.

מזל טוב גדול איש.

עם הבטחה כמו "עוד מאותו דבר" אני והרסס שלי נשארים פה