מדע בזיוני

יום המפתחים של גוגל נשמט מזכרוני. באמת שרציתי ללכת אבל אלו היו שלושה שבועות קשים בהם לא הספקתי לעשות שום דבר מועיל מלבד מלחמה בטחנות רוח בירוקרטיות, בדיקת מועדי ג' ועוד חובות הוראה שהלכו והצטברו ותפחו ופרו ורבו. חבל שלא הלכתי כי חילקו שם דיסק-און-קי מתנה. אני צריך אחד כזה. מגיע לי אחד כזה. אני עדיין משתמש בקטנצ'יק ההוא שקניתי לפני חמש שנים: מוצג מוזיאוני בעל נפח של 256 מגה טבין ותקילין. מעט המחזיק את המרובה (אם המרובה עבר דחיסה). תיניתי את זה לחבר שאמר "ניצלת ממכירת נשמתך לגוגל בעבור חופן בייטים (החל מ30 ש"ח בזאפ)". הוא היה צודק אילולא כבר מכרתי את נשמתי בשלושים אגורות – אתנן של מחזיק מפתחות גוּגלי צבעוני. טוף, עד כאן הקדמה שנוצלה כדי שגם אני אוכל להשחיל כמה מילים לפוסט האורח הזה שמוכיח שזרועות התמנון של הבלוג יימצאו תמיד במקום הנכון. מכאן והלאה המקלדת של יובל שתרם לכאן פוסט סיכום מקיף ועתיר לינקים מרתקים.
עקב ריבוי הלינקים, ברירת המחדל היא פתיחה של הלינקים באותו עמוד. לפתיחה בטאב חדש קונטרול+קליק ימני, פתיחה בדף חדש שיפט+קליק ימני.

————————

פעם ראשונה שאני רואה כל-כך הרבה כאלה במקום אחד. חמש מאות. חנונים. גם חנוניות. אנשים מדברים עם הלפטופים שלהם, עם הסלולריים, עם פינות לבני הלגו ולוחות השחמט שמוקמו בעוד מועד בנקודות אסטרטגיות. אוקיי, חלקם גם מדברים אחד עם השני. (מיהו מתכנת מוחצן? זה שמביט בנעליים של שותפו לשיחה, ולא בנעליו עצמו). בכל פינה יש קוביות בצבעי אדום-כחול-ירוק-צהוב, תגים בצבעי אדום-כחול-ירוק-צהוב, ושלטים (נחשו באיזה צבע). בקומת המרתף כדורים צבעוניים ופופים. ברמקולים מייקל ג'קסון מחליף את 'אפריקה' של טוטו ומחזיר אותי לימי נעוריי. הנה נותנים לנו חולצה ותקליט, סליחה, החסן נייד. זוהי מסיבת גוגל בארץ גוגל. ברוכים הבאים לכנס מפתחי גוגל הראשון בישראל, הנועל סבב של חמישה עשר כנסים דומים ברחבי העולם. יום ראשון, השני בנובמבר 2008, קריית שדה התעופה.

[סליחה יובל, לא יכולתי להתאפק מלאמבד את הקליפ הזה של טוטו. פשוט צפיתי בו בתדהמה ושעשוע (א.צ.)]

באולם המליאה מוקרנים על קיר ברוחב עשרים מטר סרטים המתארים את תולדות גוגל בשנים האחרונות. פרופ' יוסי מטיאס, מנהל מרכז הפיתוח של גוגל בתל-אביב, מציג את עמיתתו מחיפה, ד"ר יואל מארק. היא מפגינה לוקאל-פטריוטיות בציינה מספר מוצרי גוגל שפותחו בארץ (google suggest ו-gviz, בנוסף להתאמת מוצרים אחרים לעברית), ומציגה איך נראית השמש השוקעת במפרץ חיפה ממרומי הגוגל-גג.

כריס דיבונה, מנהל תכנית הקוד הפתוח בגוגל, מתנסח כהאקר מהחוף המערבי. ליתר דיוק: הוא ההגדרה של האקר מהחוף המערבי. הוא מסביר למה הוזמנו לכאן: גוגל מציעה לנו אוסף מרשים של כלי פיתוח לאינטרנט, הושט היד וגע בם."אנחנו לא נמצאים פה כי אנחנו רוצים לשלוט בכם – אלא כי אנחנו רוצים לעבוד אתכם, ולהפוך את האינטרנט למקום טוב יותר"', הוא אומר. הוא מדבר על מעגל מיטיב: גוגל נותנת לנו כלי פיתוח, אנו נבנה בהם אתרים משובחים, המשתמשים יציפו את אתרינו בכניסותיהם, בדרך יצפו בפרסומות גוגל, אנו נשפר את התכניות בעלות הקוד הפתוח, וכולי וכולי. המשולש לקוח, ענן, קהילה (Client, Cloud, Community) נמצא במרכז יחסי גוגל עם המפתחים העצמאיים.

לטענת הגוגלרים, הכלים שלהם מפשטים את תהליך פיתוח יישומי הרשת, ומאפשרים לקהל המשתמשים בו תומך יישום לגדול בכמה סדרי גודל בלי מאמץ תכנותי כלשהו.

מה בתכנית?
Google Code הוא תת-האתר של גוגל בו מרוכזים כלי הפיתוח.
בין הכלים נמצאים:
Google AppEngine – מאפשר לבנות יישום רשת מורכב, המשלב בסיס נתונים, בקרת גירסאות, תקשורת ועוד ע"י כתיבת הפונקציונליות שלו ב-python, בקלות ובמהירות. תוך כשעה במעבדת הקוד הצלחנו שותפי למשימה ואני להוסיף מידע על היסטוריה של הדף הנכתב ליישום Wiki – מה שמאוד הרשים אותנו.
OpenSocial - זהו ארגז כלים שמאפשר התממשקות פשוטה לרשת חברתית, קבלת נתוני משתמש, החברים שלו ופעולות שהוא עושה ברשת, ובניית יישום על גביהם. בין הרשתות התומכות בממשק זה: מיספייס, אורקוט, נינג.
Gadgets - יישומי Web פשוטים שאפשר לשכן בדף אינטרנט כלשהו.
Google Gears – לפי בראד ניוברג, שנתן מבוא ל-Google Gears, זהו אוסף כלים שמקרב את הדפדפן לשימוש בכוח המלא של תחנת העבודה, על-ידי בסיס נתונים על המחשב המקומי, אינטראקציה פשוטה עם מערכת ההפעלה והקבצים, שימוש בריצת ג'אוהסקריפט בכמה חוטים במקביל, זיהוי מקומו הגיאוגרפי של המחשב/לפטופ/פלאפון שמריץ Gears, העברת בלוקים של נתונים בינריים, ולוקליזציה ל-40 שפות.
Gviz – כלי המאפשר שילוב הצגה ויזואלית מגוונת של נתונים בדפי HTML. מי שראה את ההרצאה היפהפיה של פרופ' הנס רוסלינג ב-TED 2006, בה הוא מחייה נתונים דמוגרפיים בעזרת ויזואליזציה (תודה לפני בר סימנטוב על ההפניה המקורית), ישמח לדעת שגם קוד ליצירת תצוגת ה"בועות" שלו נמצא כאן, לאחר שגוגל קנתה אותו מארגון Gapminder.
YouTube API – מאפשר הצגת ועריכת מידע על סרטים, משתמשים ורשימות הקרנה באתר הוידאו באמצעות תכניות שהמפתח כותב.
Mapplets- יישומונים שרצים כחלק מ-Google Maps. מאפשרים אינטראקציה עם המפות כמו תזוזה ושינוי גודל, ו"הלבשת" סוגי מידע חדשים על גבי מפה.

בין הנושאים הנוספים שאוזכרו, היה דפדפן הכרום החדיש-עדיין ופלטפורמת ה-Android, שמקלה על פיתוח יישומים למכשירים ניידים.

מה לא בתכנית?

"כלום יש איזו נקודה נוספת, שהיית רוצה להפנות אליה את תשומת ליבי?"
"לתקרית המוזרה של הכלב בשעות הלילה."
"הכלב לא עשה דבר בשעות הלילה."
"זו התקרית המוזרה".
(מתוך "כתם הכסף", ארתור קונן דויל)

אחד הדברים המעניינים ביום המפתחים הוא הנושאים שלא כוסו בו. למשל, הדרכים בהן גוגל מרויחה כסף. גוגל מתפרנסת היום בעיקר ממכירת מודעות – מודעות בדפי החיפוש שלה ומודעות ברשת המפרסמים הענפה הקשורה אליה. לדעתי, הנושא לא עלה בכנס כיוון שגוגל מסתדרת בעצמה היטב בתחומים אלה. בנוסף, גוגל נוקטת זהירות רבה וכנראה מוצדקת בנוגע לפרטי אלגוריתמי החיפוש, התאמת המודעות לדף, ומעקב אחר מודעות שלה, בין היתר כדי למנוע הונאות. מקור הכנסה משני דהיום הוא מכירת רשיונות למנועי חיפוש ארגוניים (הרשיון הוא לחומרה ותוכנה).
עוד נושא שכמעט ולא עלה הוא התשתית החישובית המסיבית של גוגל – מרכזי המידע הפרושים ברחבי תבל, הארכיטקטורה שלהם, ותוכנת המערכת שלהם. נכחתי בהרצאתו של טל פרנג'י על Map Reduce , הדרך של גוגל לערוך חישובים מסיביים על מאות ואלפי מחשבים, בהתבסס על אלגוריתם יסוד מהספר SICP (מי שנרדם בקורס "שפות תכנות", מוזמן להצטער). ההרצאה טיפלה רק בבסיס הנושא. נפנה את המעוניינים ל-Hadoop, גירסת המקור הפתוח של Map Reduce, המפותחת ב-Yahoo, שם אפשר לקבל הרבה יותר פרטים.

אלטרנטיבות
מספר חברות אינטרנט גדולות פתחו רמות שונות של ממשקים וכלי פיתוח. להלן רשימה חלקית ולא מעודכנת:
רשת המפתחים של יאהו! – פורשת יריעה רחבה של כלים, כולל ממשקים לחיפוש ולמודעות של יאהו.
מיקרוסופט לייב – נותנת גישה למספר שירותי רשת
שרותי הרשת של אמאזון – נראים כרמה בסיסית יותר של כלים למתכנת – בשירותי אחסון, חישוב בענן, וטיפול באלמנטים של מסחר אלקטרוני בהם אמאזון מתמחה.
מפתחי פייסבוק – אולי ההשראה ל-Open Social, בה פייסבוק נותנת למפתחים גישה לנתוני משתמש ולרשת חבריו לצרכי בניית יישומים.

הרהור על עתיד הפיתוח של יישומי רשת

שא את עיניך מעלה,
שמע איך לוחש הרוח הלילה,
שים את ידך ביד הענן
ובקש חלום קטן.
(אהוד מנור, שתירגם את גס קאן)

עד לאחרונה, כדי לפתח יישומי רשת נזקקת לערימה של תוכנות (LAMP, .NET, או J2EE, למשל). הערימה כוללת מערכת הפעלה, שרת HTTP, בסיס נתונים ושפת תכנות. גוגל ומתחריה מציעות להסתפק בתכנות ברמה אחת – הרמה העליונה.
עד לאחרונה, כדי לתמוך באתר מצליח נזקקת לאולם מלא שרתים ולקבוצה מסורה של מהנדסי מערכת שיתמכו בהם. גוגל ומתחרותיה מציעות להעביר הכל לענן – הקוד והנתונים יישבו בענן של חברה גדולה, ויגדלו להם בקלילות.
כרגיל, הטכנולוגיה מעלה ענן של שאלות – עסקיות (האם אפשר להרויח מאתר שנמצא במחשבי גוגל?), משפטיות (למי שייכים הנתונים? והקוד? מה עם הפרטיות?), טכנולוגיות (האם להשתמש בשרת MySQL? אולי להסתפק במנוע של גוגל, ולשכוח מה זה מסד נתונים?). למרות הספקות, נראה לי שיותר ויותר סטרט-אפים יצטרפו למגמת העננות.

סיכום
לבד מהמפגש החברתי, האוירה, והאוכל המשובח, זכיתי לראות מעט ממה שאלפי אנשים מוכשרים מאוד עמלים עליו במרתפי/אופן ספייסיי/חדרי המשחק של גוגל.

דיסקליימר
הפוסט הזה מייצג את דעותיי שלי, יובל פיינשטיין; לא את דעותיו של אורן, לא של מקום עבודתי, לא של גוגל ולא איש ממתחריה.

הנה ההתרשמות של כמה משתתפים אחרים מאותו יום:
המשקיף על הרשת
דיילי מיילי
אבי פינטו

———————

ושוב תודה ליובל על הפוסט. הצעות לפוסטי אורח רלוונטיים לבלוג יתקבלו בשימחה.