לפני כמה ימים נכנסתי לאחד מסניפי ספרים-ג'נקשן ונתקלתי בספר חדש – ישראלית שפה יפה של הבלשן גלעד צוקרמן. (בכלל שפע ספרי הבלשנות שיוצאים לאחרונה בעברית הוא די מרשים). לפי ה'מאחורה' הטענה העיקרית של הספר היא שהעברית המודרנית (הישראלית) דומה יותר לשפות אירופיות מאשר לשפתם של הנביאים. "שפה היברידית" קורא לזה צוקרמן. הטענה הזו נראית לי קצת גורפת בייחוד לאור העובדה שמאז ומעולם שאלה העברית מילים מהשפות הגלובליות – ארמית, יוונית ומאוחר יותר גרמנית, רוסית, אנגלית וכמובן יידיש, זה לא ממש הפך אותה להיברידית או לשפת בת של היוונית. הספר גם שייך לז'אנר (החומסקיאני?) דוברים-ילדים-לא-טועים וגם את הטענה הזו צריך לסייג, בעיקר כי היא מעצבנת (שיחקתי אותה עם הנימוק, הא?!).
מתוך המאחורה:
האם אתגר קרת וש"י עגנון כותבים באותה שפה? האם הלשון המדוברת בישראל היא אמנם העברית של כתבי הקודש או שמדובר בשפה אחרת? האם ניתן להחיות לשון מתה קלינית שלא דיברו בה כשפת אם כ-1,750 שנה? תמיד אמרו לנו "עברית שפה יפה", ודרשו מאתנו "עברי, דבר עברית!", אבל באיזו שפה הישראלים מדברים בעצם?
ישראלים נוטים לחשוב שהם דוברים את לשונו של ישעיהו הנביא (עם טעויות). הם מאמינים ששפתם היא עברית (תנ"כית/משנאית) שהוחיְתה בסוף המאה ה-19. כדי לשמור על ה"טוהר" שלה, הם נוטים לתקן "טעויות" ללא הרף: "אל תאמר 'עשר שקל', אמור 'עשרה שקלים'!", "אל תגידי 'יש לי את הספר', הגידי 'יש לי הספר'!" וכן הלאה. ואולם השאלה היא, מדוע הישראלים "טועים" כל הזמן בשפתם שלהם?
בכל אופן, מסיבות שללמרות חסרון כיס, חסרון זמן והפוגה מסויימת בקריאת ספרי עיון לא קניתי את הספר. אם יש כאן קורא שקרא את הספר ורוצה לכתוב פוסט אורח – אשמח גם אשמח.
בינתיים – הנה רשימת ביקורת די ביקורתית מ'הארץ'.
והנה רשימה אוהדת יותר (באדיבות אורן מהתגובות). ויש גם תגובה מתחכמת של יוסי שריד.
והנה מאמר של צוקרמן שפורסם בזמנו בהוֹ! [2005] ומהווה את התשתית הרעיונית לספר (ונדמה לי שאחרי עריכה הוא גם נכנס לספר כפרק. המאמר מרתק וצוקרמן קורא בו לתרגום התנ"ך לישראלית).
מעבר לעניין שהספר יכול לעורר, במידה והוא מנומק וכתוב היטב – הנושא הזה מעורר בעיקר אמוציות. כשאני נתקל בטיעונים מסוג הדוברים-ילידים-שקנו-מערכת-סְטְרֵיאוֹ-עם-שתי-רמקולים-700-וואט-אינם-טועים אני מיד מתכדרר ומודיע שהם טועים-גם-טועים ושעילגות היא כמעט בלתי נסלחת. מאידך, זה שנים שאני משמש פרקליטו של השטן ומנהל ויכוחים עם אבא-אמא-סבא-סבתא ומשמיע טיעונים ברוח דומה ומגן על הלגיטימיות של שאילת מילים זרות, של שיבושים חינניים ובעיקר על הטענה שהקפדה על (הסכמה? התאמה? agreement ) מין המספרים היא קטנונית – שהרי מטרת השפה היא תקשורת יעילה. נו – דיסוננס.
ואפרופו שפה והסכמי תקשורת (או אולי הסכמי התקשרות), זה בדיוק הזמן לחזור לאחד הקטעים המשובחים של החמישייה – נעמיים:
דיסונאנס.
פוסטים קשורים-פרומים:
טובל ושיקסע בידו – על סלנג עברי בשפה לועזית.
פלונית – אני שוכב אצלך זה הלילה – בניגוד לסיפור בן יהודה כמחייה השפה, יש מי שטוען לחיותה המתמשכת של השפה העברית.
תהו ובהו – האם אנחנו יכולים להבין את שפת התנך (מנחם בן חושב שכן, מתקומם על תרגום התנך לישראלית ומייד טועה בפירוש המילים)
מדובשו ומעוקצו – לפני המקום של חיים באר – על השפה התלמודית, השפה הישראלית והפער בינהן.
מבצע פינוקי בריות – ווטאבר – מודל שפה חדש – אוסף הגיגים על השתנות השפה.
פעם ש דיברנו על עלגות ושפה הברידית: משהו להתחיל עם – על הצרימה, המוזרות והקָבָּלה של ביטויים שאולים-גנובים-מוברחים משפות שונות, בעיקר אנגלית.
והערה קטנה לסיום: העברית החדשה, הישראלית, כלומר – היא לא שפה חדשה. היא ניוּספיק.
לא חייבים לקנות, יש ספריות
יוסי לוי
ינואר 5th, 2009
ספר מדהים, קל לקריאה ומהפכני. צוקרמן הוא גאון שלא שם ז' על הממסד. אותי הוא שכנע למרות שאני חייב להודות שלא היה לי קל להתגבר על שטיפות המוח של המורים ללשון והאקדמיה. אם אין לך כסף, לך לאחת ההשקות וקבל הנחה. זה מה שמצאתי ב-http://www.zuckermann.org/israelit.html
אירועי השקת הספר ישראלית שפה יפה \ גלעד צוקרמן (הציבור מוזמן)
יום ה', 8 בינואר 2009, 630 בערב
הספרייה העירונית, אילת
מנחה: עטרה ישראלי
בין המשתתפים: בנימינה בלום, מירה'לה הראל ופרופ' גלעד צוקרמן
יום א', 11 בינואר 2009, 7 בערב
תולעת ספרים, ליד כיכר רבין, תל אביב
מנחה: ניר ברעם
בין המשתתפים: עמוס גיתאי, פרופ' שלמה זנד, ניר ברעם, אילן גונן ופרופ' גלעד צוקרמן
יום ב', 19 בינואר 2009, 8 בערב
הספריה העירונית ע"ש לזר, בית יד לבנים, רח' אחוזה 147, רעננה
מנחה: ד"ר צביה ולדן
בין המשתתפים: פרופ' מאיה פרוכטמן, ד"ר חנה הרציג, ד"ר צביה ולדן, ליאור לקס, אייל עמית (דיג'רידו), דני הלפרין (פסנתר) ופרופ' גלעד צוקרמן
יום ד', 21 בינואר 2009, 8 בערב
קרון הספרים, רח' המגדל 2, טבעון
מנחה: ד"ר חגי רוגני
בין המשתתפים: רוביק רוזנטל, ד"ר רינה בן-שחר, ד"ר משה יצחקי, ד"ר חגי רוגני, תמי אשכנזי (שירה) ופרופ' גלעד צוקרמן
יום ג', 27 בינואר 2009, 630 בערב
בית הילל, האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים
בין המשתתפים: דוד בן-נחום ופרופ' גלעד צוקרמן
יום ד', 28 בינואר 2009, 7 בערב
סינמטק חיפה, שד' הנשיא 142, חיפה
מנחה: ד"ר רינה בן-שחר
בין המשתתפים: סמי מיכאל, פרופ' פניה עוז-זלצברגר, פרופ' תמר כתריאל, ד"ר ארז כהן, רחל יונה-מיכאל (קריאת קטעים מהספר) ופרופ' גלעד צוקרמן
יום א', 1 בפברואר 2009, 830 בערב
בית מיכל, רח' הגר"א 10, רחובות
הרצאה מעמיקה של פרופ' גלעד צוקרמן
אורן
ינואר 5th, 2009
אורן (לא אני :- ) –
פששששש, אילו סופרלטיבים… אני לא יודע מי זה הממסד הזה שצוקרמן לא שם עליו כי חלקן של הטענות האלו דווקא מאוד מקובלות או לפחות מוכרות ונדונות על ידי הממסד (הבלשני-אקדמי).
אני אשאיר כאן את הרשימה כי אולי זה יעניין את מי מקוראי הבלוג והלינק לא מתלנקק. אולי אני אפילו אלך להשקה, אבל כשאני רואה בפאנל את עמוס גיתאי ואת ניר ברעם זה גורר עקצוצים. אני חושב ששניהם פּלצנים (פ' דגושה כי בג"ד-כפ"ת בראש מילה שלא אחרי הברה פתוחה).
או שאולי אחכה שגיא דויטשר יבוא להרצות.
אורן
ינואר 5th, 2009
נראה לי שהאמוציות העיקריות שהספר הזה מעורר קשורות יותר לתחום הפוליטי מאשר הבלשני.
בכל מקרה למיטב הבנתי (ולא קראתי את הספר, אבל כן חלקים נבחרים מזה http://www.nrg.co.il/online/5/ART/945/896.html), הטיעון הוא לא שהלקסיקון העיברי מושפע מ (או משופע ב)מילים משפות אחרות, אלה שגם הדקדוק של "הישראלית" הוא לא שמי.
אידיוסינקרטית
ינואר 5th, 2009
כן, ברור לי שהטענה היא לגבי הדקדוק אבל נדמה לי שתמיד הייתה דיפוזיה בין דיקדוקים אחרים לעברית. למשל הסיומת 'ין' לרבים-זכר.
והלינק לnrg מצויין והוכנס לגוף הפוסט. תודה.
אורן
ינואר 5th, 2009
בספרות של הארץ היתה עוד כתבה, אוהדת יותר לספר (הייתי מלנקק אם הייתי מצליח למצוא משהו באתר הארץ).
זו שאלה מעניינת מתי אפשר לומר על שפה שהיא שונה משפה אחרת ומתי זו אותה שפה רק עם שינויים. ומעניין גם שהשפה של עגנון הרבה יותר קשה לקריאה היום מזו של דוד פוגל למרות שהוא כתב אחריו.
סיון פ
ינואר 5th, 2009
סיון פ: הסבירו לי פעם שזה בגלל שעגנון בכלל לא כתב בעברית, אלא בשפה שהוא המציא, כמו שייקספיר. למיטב הבנתי, הוא תכנן על פרס נובל.
יש לנו נטייה לחשוב שספרים ישנים הם קשים לקריאה בכלל השפה הארכאית, אבל זה לא נכון לגבי עגנון ושייקספיר.
אלעד-וו
ינואר 5th, 2009
אלעד –
אני אשמח אם תוכ לפרט עוד קצת. מה זאת אומרת שפה שעגנון המציא? טולקין המציא סוג של שפה. עגנון, עד כמה שאני מבין, לקח את שפת המדרש ונתן טוויסט אירוני.
אורן
ינואר 5th, 2009
שפת המדרש? עגנון משתמש בביטויים מכל המקורות, ולשונו לאו דווקא תנאית/מדרשית, עד כמה שאני מבין.
אני מסכים שהוא בחר (במתכוון, כנראה וכטענותיכם) בצורה יותר "ספרותית", כלומר מליצית (בדרכו הוא) ועמוסת ביטויים, כך שהקריאה פחות שוטפת.
יחזקאל
ינואר 5th, 2009
לפי מה שהבנתי בלשנים לא מתלהבים מהספר וחושב שהוא ממחזר דברים די ידועים בעטיפה סנסציונית.
מה שכן, אני כעת בביקור מולדת ואני נדהם מהעלגות שנשקפת מהמגישים בטלביזיה בכל הרמות כמעט.
גיל
ינואר 6th, 2009
יחזקאל –
'מדרשית' כשם כולל. לגבי הקריאה השוטפת – אני יכול להעיד על עצמי שהקריאה בעגנון דווקא רצה ושוטפת מאוד. כלומר אני מניח שמי שמכיר את לשון המדרש (על תתפוס אותי במילה) השפה לא מליצית מדי.
גיל –
גם לי הייתה התרשמות כזו מרחרוח העטיפה של הספר ודפדוף מהיר אבל דווקא הייתי שמח לשמוע/לקרוא/לארח סקירה רצינית יותר.
והעלגות… כן… בעיה. להגנתי אנ ייכול לומר שאני כמעט ולא רואה טלוויזיה.
אורן
ינואר 6th, 2009
אורן,
אם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך. בשבילי הקריאה לא שוטפת מספיק, אולי כי אני מתעכב קצת לשים לב לפרפרזות, ציטוטים וכו', מה שאין כן בספר שהשפה בו לא מרכיב חשוב (הארי פוטר, למשל ולשנינה).
יחזקאל
ינואר 6th, 2009
אורן: אשמח לפרט עוד, אבל זה מידע מיד שביעית. לבושתי, אני בקושי מבין את השפה של עגנון, אז אני ממש לא הסמכות לדבר. רק מסרתי מה נאמר לי.
אלעד-וו
ינואר 6th, 2009
[...] משהו להתחיל עם הערה/תמיהה קצרצרה בהמשך לפוסט הקודם על הישראלית (ישראלי דבר ישראלית). [...]
משהו להתחיל עם
ינואר 9th, 2009
לסיון פ, האם את מתכוונת לביקורת של נועם אורדן?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1049299.html
הארץ, תרבות וספרות
פורסם ב – 08:29 24/12/08
בלשנות
ישראלית שפה יפה, גלעד צוקרמן | שמע ישראל או שמע ישראלית
מאת נועם אורדן
נדמה כי יש יסוד לטענה שהעברית העתיקה שונה מהעברית המודרנית ולמעשה אלה שתי שפות שונות
תגיות: שפה, עברית
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1049299.html
אורן
ינואר 10th, 2009
אורן – תודה על הלינק.
(וכמובן שלא יכולתי להתאפק והלכתי לתולעת ספרים וכמובן שלא יכולתי להתאפק מלקנות את הספר. מה שעשית זה לתת פיקס לנרקומן בגמילה…).
אורן
ינואר 11th, 2009
תודה רבה על האתר הנחמד, אהבתי.
גם אני מזמינה אותך להכנס לבלוג שלי
ולקרוא את ספר השירה הראשון שלי:
המאהבת של האמת – אופנת השירה היפה
90 שירים נוקבים סוראליסטים וציוריים של חיפוש אחר החופש המשמעות והיופי שבהלך
החיים המתרחשים בכמה עולמות.
באהבה ושמחה, רחל לוריא
http://tinyurl.com/dauqoh
BrerdoleHof
ינואר 22nd, 2009
קישור למאמר חדש של צוקרמן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1081451.html
דביר
מאי 7th, 2009
דביר –
המאמר הזה לא ממש חדש כי שמעתי אותו כמעט מילה במילה בהרצאה של צוקרמן. גם את החלק הקטן של ההרצאה שעסק בתאוריה שלו (ולא בהתנצחות ילדותית עם המבקרים) למעשה כבר קראתי בלינק בפוסט לNRG. הבן אדם חוזר על עצמו שוב ושוב.
בינתיים גם קראתי את הספר וגם הוא חוזר על עצמו לעיייפה. כשהוא לא חוזר על עצמו הוא מביא שירים מתחכמים פרי עטו – שירים שלא ממש קשורים לספר ולא ממש קשורים אפילו לעצמם.
ונשאלת השאלה, דביר (צוקרמן?), למה טרחת להשאיר את הלינק הזה כתגובה בכמה וכמה פוסטים בבלוגי הצנוע. אובססיביות היא תכונה מגונה וטרוליות מגונה אף יותר.
אורן
מאי 13th, 2009