‫תגובות לפוסט: "הביקורות מהללות"‬

‫מאת: המקרה המוזר של הזאב בשעת לילה‬

‫המקרה המוזר של הזאב בשעת לילה‬ — Thu, 23 Jul 2009 09:59:58 +0000

[...] הביקורות מהללות – על מניפולציות באמזון ולאן צועד תוכן גולשים. רביזור – מי יבקר את המבקר? מה משפיע על דירוג המועילות באמזון? [...]

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Mon, 26 Jan 2009 19:05:12 +0000

omglolplzhi2u -
ברוך הבא. מה שאתה מציע זו בעיה של ביצה ותרנגולת. מי יבטיח ש"תגיות המגדירות מוצר" הן אמינות? אני חושב שאין ברירה אלא לנתח תוכן או לתת במה רק למומחים (שכפי שטענת – לא משקפים את דעת הרוב).

גיל –
אנחנו מפונקים. אנחנו לא רוצים לזהות בעצמנו ביקורות שתולות על ידי השוואה לביקורות אחרות ודפדוף בספר (אותו עדיין אין לנו – אנחנו שוקלים אם לקרוא אותו ולכן קוראים ביקורות). מכאן בדיוק נובע הצורך באיזו שיטה אנטליגנטית (מלאכותית) לסינון תוכן וברירה של התבן מן המוץ.

‫מאת: גיל‬

‫גיל‬ — Mon, 26 Jan 2009 15:05:51 +0000

כמו שאמרתי, הצד בביקורת פחות חשוב בעיניי ויותר חשובה המהות. אני חושב שדי בקלות אפשר לזהות ביקורות מטעם ולכן ערכן נמוך. אפשר גם די בקלות לראות אם ביקורת ספרים מסוימת אמינה על ידי השוואה לביקורות אחרות. ביקורות לא אמינה תתרכז באספקטים שוליים יחסית של הספר תוך התעלמות מצדדים אחרים שלו, תהיה ביקורתית בצורה חסרת פרופורציות, ולרוב לא תהיה מעמיקה. מכיוון שאפשר להציץ לתוכן וגם לכמה דפים של כל ספר, אפשר די בקלות להפריך אותה.

‫מאת: omglolplzhi2u‬

‫omglolplzhi2u‬ — Mon, 26 Jan 2009 13:29:23 +0000

אפרופו מניפולציות רשת ותיאוריות קונספירציה: עלתה טענה לפיה מדובר במתחרה שמעוניין להכפיש את החברה.
אני לא יודע אם בהכרח עולה פה תהיה עמוקה של "התוכן – לאן?". בסך הכל מדובר בסימפטום נוסף של מהפיכת האינפורמציה (יש דבר כזה בכלל?) והוא רק מחדד את הצורך בצרכנות נבונה של מידע. אז אולי השאלה היא איך מעודדים צרכנות נבונה?

המודל של הגבלת ביקורת על פי מדדים מסוימים אינו מועיל, לדעתי, משום שהוא ממיר הטיה אחת באחרת – זו הקשורה בבחירת אותם מדדים. למשל: רק צרכנים הרוכשים לפחות 10 מוצרי ריהוט אלטרנטיבי יוכלו לדרג מכשירים לחיטוב הישבן (הרי ידוע שאנשים שדואגים לישבנם לא ישבו על כל כיסא פלסטיק מצ'וקמק).
במקרה הטוב זה לא ישנה כלום מבחינת הצרכן (כי בעיניו רק פרוקטולוגים רשאים להכריע בענייני הקצה הדרומי). במקרה הרע זה מסרס את הרעיון של הרשת הפתוחה של כווולם, בה הזנב הארוך הוא זה שמחובר לישבן; כי רק בעלי הממון יכולים להרשות לעצמם כורסאות במחיר מופקע וביקורות באינטרנט.
לגבי הפתרון הטכנולוגי: כבר בגוף הפוסט מזוהה בעית החתול ועכבר המושרשת בנסיונות לסיווג תוכן. למיטב ידיעתי גם המחקר בתחום עדיין בחיתוליו וקשה להגדיר מודלים ושיטות פורמליות לסיווג תוכן במישור הסמנטי.

אז אם צו השעה הוא עזרה לצרכן וגם קשה לפתור את בעית התוכן, אולי עדיף לחפש פתרונים בתחום הצרכן. אולי הפתרון טמון בביטול הקונספט של מערכות המלצה. יכול להיות שעדיף לחקור בכיוון של מערכת המזהה צרכים ועונה עליהם מתוך תגיות המגדירות מוצר. נכון, יש כאן שוב את אותה בעיה של הגדרות פורמליות, אבל לשם מה קיימת קהילת מחקר? מה גם שזה פתרון יותר הומניטרי, החוסך את הניצול של אותם הודים\סינים\ישראלים מסכנים. וטיעון הרוק'נ'רול: זה מוריד את המכנסיים לכל אותן חברות שעושות ג'ובות מאוויר.

וזהו. זו התגובה הראשונה שלי לבלוג אי פעם והיא כבר ארוכה מדי, אבל אני מקווה שהמסר עבר.

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Mon, 26 Jan 2009 06:42:23 +0000

עמית וגיל –
זה בהחלט נכון ששוק הספרים שונה מאוד משוק האלקטרוניקה וכך גם אופי הביקורות. בכל אופן, הסטטיסטיקה לגבי הרוב החיובי באמזון היא דווקא לגבי מוצרי אלקטרוניקה.

לגבי זיופים בספרים – אל תמעיטו בכוחה של קינאת סופרים. הנה שני מאמרים ישנים – אחד מסלון.קום (1999) ואחת מהNYT (2004) ושתיהן מדברות על מלחמות הביקורות ועל מניפולציות דווקא בשוק הספרים:
http://archive.salon.com/21st/feature/1999/03/02feature.html

http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9C07E0DC1F3AF937A25751C0A9629C8B63

לגבי ההטיות הסטטיסטיות – יש כאלה שאינן מניפולציה אלא מובנות – הביקורות המוקדמות זוכות ליותר חשיפה (כי אין להן תחרות) ולכן זוכות ליותר הצבעות. ביקורות עם יותר הצבעות זוכות לעוד יותר הצבעות (כי הן זוכות לחשיפה כי יש להן יותר הצבעות) וכיוון שאנשים נוטים להצביע לחיוב יותר מלשלילה הן שוב זוכות ליותר חשיפה כי אנשים רוצים לראות את אלו עם הכי הרבה הצבעות חיוביות.
לא סתם הליצן מבלקין גם ביקש להצביע שלילית על ביקורות קטלניות ולגרום להן להיעלם.

‫מאת: עמית‬

‫עמית‬ — Mon, 26 Jan 2009 03:25:08 +0000

גיל:
שוק הספרים מאד שונה משוק האלקטרוניקה. השוני הוא כזה שהסיכוי למצוא ביקורת "מטעם" על הספר, ובוודאי הרבה כאלה שנעשות באופן שיטתי ולא אתי, היא נמוכה כל כך (בעיני), שסביר להניח שהביקורות הן אמינות יחסית (עד כדי הספקות של אורן לגבי תקופתם הסטטיסטית).
בשוק מוצרי הצריכה המצב שונה, התחרות עזה, ההבדלים, על הנייר, בין מוצרים חליפיים זניחים, והרווח השולי ממכירת פריט גבוה בהרבה מהרווח השולי של מכירת עותק מספר. כל אלה יחד מהווים תמריץ אדיר ליצרנים לבדל את מוצריהם ולבלוט (ולהשמיץ את האחרים) באמצעות מערכת ההמלצות. ולכן, אני מניח, כמות ה"המלצות" המוזמנות גדולה באופן משמעותי, ובהתאם יורדת גם מידת אמינות השימוש בהמלצות

‫מאת: גיל‬

‫גיל‬ — Sun, 25 Jan 2009 22:01:41 +0000

תלוי באתרים. באתרי כמו CNET ראיתי המון ביקורות שליליות אם כי אני לא יודע אם הן הרוב. בספרים אתה כנראה צודק. אני חושב שאנשים מרגישים צורך להודיע לכל העולם שהם חוו חוויה מדהימה ויש להם צורך שעוד אנשים יחלקו איתם אותה. הם מקדמי מכירות במובן מסוים אבל לא מתוך איזה רווח אישי.

בכל מקרה, בלי קשר לאם הביקורות חיובית או שלילית, ביקורות של כמה שורות שאומרות "אחלה ספר/טלביזיה/מדפסת. עובד מצוין" וכו' הן חסרות ערך. מצד שני, יש אנשים שעורכים השוואה בין המוצר שקנו למוצרים אחרים דומים וזה מאוד עוזר.

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sun, 25 Jan 2009 20:27:40 +0000

גיל –
סטטיסטית, דווקא רוב המבקרים נוהגים לכתוב ביקורות חיוביות. באופן אישי אני (בתור טיפוס ממורמר ונקמן) הייתי מצפה שזה יהיה הפוך – אדם שמאוכזב מהקניה ירגיש מוטיבציה להזהיר את העולם, אבל בפועל המצב הוא הפוך. אולי זה בגלל הטיות וביקורות מזוייפות ואולי כתיבת הביקורות היא איזה צורך פסיכולוגי וסוג של קהילתיות אליה מתאימה דווקא הכתיבה החיובית. למיטב ידיעתי עדיין לא עשו מחקר על הסיבות לכתיבת ביקורות מוצרים, למרות שיש מחקרים על תרומה לקוד פתוח ולויקיפדיה.

‫מאת: גיל‬

‫גיל‬ — Sun, 25 Jan 2009 16:53:12 +0000

אני דווקא משתמש כל הזמן בביקורות של אמאזון להערכת ספרים, ומוצא אותן במקרים רבים אמינות. האמת היא שאני בכלל לא מסתכל על הדירוגים אלא על התוכן עצמו ואפשר די בקלות לראות אם הביקורת אמינה או לא. ביקורות קצרות כמו שמוצעות כאן הן לרוב שטחיות וממש לא מעניינות. לעומת זאת יש אנשים שכותבים ביקורות ספרות שלא היו מביישות שום מוסף ספרות וברור שהספר היה חשוב להם. כמובן שככל שיש יותר ביקורות מעמיקות אז הסבירות שהן נותנות תאור אמין של הספר גדול יותר.

חשוב גם לראות האם יש למישהו אינטרס לכתוב ביקורת חיובית או שלילית. בספרים שנויים במחלוקת די ברור שיש להרבה כותבים אג'נדה ואז הביקורות בהתאם.

הביקורות הבעייתיות יותר הן לא בספרים אלא במוצרים אחרים כמו אלקטרוניקה. מצאתי שביקורות על מדפסות, טלביזיות וכו' נוטות לרוב להיות הרבה יותר גרועות מהמוצר עצמו כי במקרים הללו די ברור שאנשים שהיו להם בעיות עם המוצר יכתבו עלין יותר. אבל באיזה ספר סטטיסטיקה מתקדם, הסיכוי שזה יקרה נמוך, וגם אגב מתוך הביקורות השליליות אפשר ללמוד דווקא על היתרונות של הספר. למשל, אם מישהו כותב שהספר ברמה מתמטית גבוהה מדי זה בעיניי יתרון ולא חסרון.