שתי הערות לשוניות לא אפו[נִ]יות:
א. כשאת לא אומרת לא – למה את מתכוונת
ב. כור ההיתוך של השפה
א. כשאת לא אומרת 'לא' – למה את מתכוונת
נדמה לי שכבר כתבתי כאן פעם את גילגולה של השלילה הצרפתית na pas כמו שלמדתי בגילגולי לשון, ספרו המופלא של גיא דויטשר. השלילה הצרפתית המקובלת, כך מסתבר שימשה בעבר לשלילה חזקה (בסלנג?!). לא סתם 'לא' אלא 'אף לא גרגיר', 'אף לא אפונה', 'אף שעל' או באופן מילולי יותר 'לא אפונה צעד' (לא = ne, אפונה = pois צעד = pas ). מין סוג של negative polarity item. עם הזמן הפך השימוש בלא אפונה צעד לשכיח עד שנשחקה המשמעות החזקה שלו (אף לא גרגיר אפונה) והוא הפך לשלילה רגילה וקנונית המקובלת בדיקדוק הצרפתי הסטנדרטי אותו הכרתי מהמשפט הידוע והנכון מאין כמוהו Je ne parle pas français (אני לא מדבר צרפתית). אני שם לב שעם השינוי הסמנטי השתנו מעט גם הכתיב והפונטיקה וה-pois הפך בפשטות ל-pas (שינוי-פישוט מתקבל על הדעת שהרי שלילה היא אחד המבנים הנפוצים בשפה ועל כן נוטה להתכנס אל חסכנות פונטית בת הברה אחת).
והנה פוסט שלם על הבילבול שלי בין צעד לאפונה
ולמה העליתי באוב את דויטשר וסיפור הצעד/אפונה שלו? ובכן, לאחרונה התחלתי לנצל את הנסיעות ללימוד צרפתית בשיטת פימסלר (שראויה לפוסט נפרד) וכך הפך ה- Je ne parle pas français
ל -Je parle français, mais pas très bien ('אני מדבר צרפתית, אבל לא מאוד טוב').
ומה מיוחד כל כך ב- pas très bien ('לא מאוד טוב') הזה? זו פשוט דוגמה מרתקת לסגירת מעגל השחיקה של המטאפורה הראשונית. הרי לנו מקרה (די שכיח, למען האמת) בצרפתית המודרנית בו מילת השלילה המקורית ne נעלמה לגמרי ונשארה רק האפונה בתפקיד השלילה. התובנה הזו אולי בנאלית ונאיווית אבל אני הבנתי את זה רק עכשיו ואני מוקסם.
אם נתרגם מילולית נשארנו בעצם עם 'צעד טוב' ואם היה משתרש דווקא הסלנג של 'לא אפונה' היינו משארים עם 'אפונה מאוד טובה' או למעשה עם 'אחלה אפונה'.
[אחלה אפונים?!]
ב. כור ההיתוך של השפה
אחלה אפונה הוא גם ביטוי עברי מרתק. יש כאן מילה בעברית, מילה בערבית ומבנה אנגלי (שם תואר המקדים את שם העצם). את הפנס אל האחלה מבנה דקדוקי החריג הזה כיוון גלעד צוקרמן בספרו הלא כל כך מופלא ישראלית שפה יפה. זה דווקא אחד הקוריוזים החביבים בספר שמורכב כולו מקוריוזים ואיזוטריות שמשמשים לביסוס תיאוריה פסקנית נטולת סימני שאלה.
למי שלא בקיא בנבכי הפולמוס הצוקרמני – הרי תקציר: בספר טוען צוקרמן שהעברית המודרנית (אקא ישראלית) מושפעת מתחבירים של שפות אחרות לא פחות ואף יותר משהיא מושפעת מהעברית הקדומה. את הטענה הזו הוא מנסה לבסס באמצעות עשרות דוגמאות, רובן איזוטריות כמו ה'אחלה חומוס' שהרי אחלה היא אולי מילת התואר העברית (טוב, ערבית) היחידה שמכתיבה מבנה משפט אנגלי. בהן צדקי שכבר מזמן רציתי לכתוב באריכות על הספר אבל הוא כל כך עצבן אותי הן ברמת התוכן והטיעון והן בסיגנון כך שלא ידעתי מאיפה להתחיל. ועד שאכתוב בעצמי – הנה מקום טוב להתחיל בו ישראלי דבר ישראלית.
מה זה "אחלה אפונה"? לא הכרתי את הביטוי הזה עד הרגע.
ומה זה "טיכון"?
ומה זה העיצוב הזה שנשאר שחור-אפור ברקע גם בסוף הטעינה (אופרה 10, וויקלי אחרון על לינוקס)? נס שיש באופרה כל מיני אפשרויות עיצוב שעוקפות את העיצוב המוכתב ע"י האתר.
יחזקאל
מרץ 19th, 2009
מצחיק.
בדיוק לפני חצי שעה בזמן שבישלתי חשבתי לעצמי בצרפתית הרעועה שבפי.
ובדיוק שמתי לב לאותה נקודה, ותהיתי כיצד pas נהייתה מילת שלילה בפני עצמה?
והנה אני מגיע לכאן ואתה בדיוק עונה על השאלה שלי.
תודה :)
melquiadess
מרץ 19th, 2009
כמובן שהתכוונתי ל :)
melquiadess
מרץ 19th, 2009
אוףף הסמיילים האלה :(
melquiadess
מרץ 19th, 2009
נראה לי שטיכון זה טיעון עם טייפו.
ליחזקאל
מרץ 19th, 2009
מה שמאוד דומה לעברית. בעברית כלום (כמו שום) זה משהו מאוד קטן. כשאומרים "לא כלום" (או אין שום דבר) מתכוונים אין אפילו משהו קטן, אין אפילו כלום.
כשעונים "כלום" למה יש לך בכיס – מתכוונים: יש משהו מאוד קטן…, ההשמטה של "לא" הפכה את המשמעות
מהגג
מרץ 19th, 2009
יחזקאל –
1. אין ביטוי כזה כאידיום. זה פשוט המילוליות הצרפתית.
2. טיכון – שגיאת הקלדה של טיעון. תיקנתי. תודה.
3. משהו קצת נדפק בבלוג רק שאין לי זמן ידע וכח לעשות עם זה משהו. התייאשתי.
melquiadess –
זו בעיה ידועה בבלוג הזה שהסמיילים מתהפכים. ראה סעיף 3 ליחזקאל.
מהגג –
כמובן. שכחתי את דוגמת הכלום (=כל+מאום) כלומר 'דבר מה' ולכן "פטור בלא כלום אי אפשר". ובאמת נפל ה'לא'.
פעם הייתי בטוח (טעות כמובן) ש'לוּם' זה משהו ו'לא כ-לום' זה אפילו לא משהו קטן כמו לום. לא מצאתי לזה שום סימוכין. בכל אופן – כלום כנראה לא התייחס אף פעם למשהו ממשי קונקרטי כמו, נניח, 'אפונה' כלומר נעדר כאן המימד המטאפורי הראשוני וכלום גם לא נכנס לעברית כצורת השלילה השכיחה ביותר ולכן זו דוגמה מעט פחות מעניינת אם כי בהחלט דומה.
וכמובן שאי אפשר להמנע כאן מהתחכמות אינפיטיסימלית – "מה יש לך בכיס?" – "כלום שואף לאפס כרצונינו".
ואם כבר אסוציאציות, זה מזכיר לי את הבדיחה על הפילוסוף, מתמטיקאי והפיזיקאי שעמדו במסיבה והסתכלו על בחורות. הפילוסוף והמתמטיקאי שקעו בדיכאון. "מה קרה שאל אותם הפיזיקאי?"
"אין לנו צ'אנס עם הבחורות," אמר הפילוסוף. "לעולם לא נצליח לעשות צעד בכיוונן. בשביל לעבור חצי מהמרחק נצטרך לעבור חצי מהחצי ולפני זה חצי מהחצי ולפני זה שמינית מהחצי וכו' וכך לא נזוז בכלל."
"אין לנו צ'אנס עם הבחורות" אמר המתמטיקאי. "קודם נעבור חצי דרך, ואחר כך חצי ממה שנשאר ואחר כך חצי ממה שנשאר וחצי ממה… וכך לעולם לא נגיע אליהן…".
"עזבו," ענה הפיזיקאי, "בזמן סביר נוכל להגיע לקירוב סביר לכל מטרה מעשית".
אורן
מרץ 20th, 2009
אולי זה אותו דבר ואולי לא, אבל לי זכור ש-pas זו המילה הצרפתית ל'צעד', ובמשתמע, 'בכלל' או 'כלום' או 'קצת', כשלאפונה אין קשר. לא זוכר איפה קראתי את זה (אולי באיזה מאמר של מירה אריאל, שהיא הרבה דברים אבל לא חוקרת צרפתית היסטורית), אבל חיפשתי בזריזות סימוכין ומצאתי
את וורדרפרנס:
http://forum.wordreference.com/showthread.php?t=549291
ואת ויקשונרי:
http://en.wiktionary.org/wiki/pas#French
מצד אחד, הם מפנים למילה passus בלטינית. מצד שני, בעימות בין גיא דויטשר לויקי, דויטשר לוקח בהליכה.
איתמרק
מרץ 20th, 2009
מה שאיתמרק אמר. השאלה עלתה בקורס מבוא לבלשנות (באוני העברית, י-ם) ונענתה בהפניה לתרגום חפשי של המקור שהיה מעין 'אף לא שעל' כשבהווה נשאר רק הצעד להבעת שלילה. הדיאכרוניה..
ינשוף
מרץ 21st, 2009
גמאני אומר מה שאיתמר אמר :(
בעקבות ההערה של איתמר הלכתי ובדקתי שוב בדויטשר וזה אכן 'אף שעל' אם כי גם אפונה מעורבת בזה (ועל כך בהרחבה בפוסט הבהרה).
למרבה המבוכה, אפילו אני, בהתייחסות הראשונה בבלוג שדוגמא החביבה הזו כתבתי 'אף צעד' (http://www.sciencefriction.net /blog/2007/09/26/28/ )
אורן
מרץ 21st, 2009
לא ברור לי למה צוקרמן החליט ש"אחלה …" זה דוקא מבנה אנגלי. הרי גם בערבית התואר בא לפני שם העצם, ואחלה זו אכן מילה בערבית, ככה שהגיוני שהמילה השתרשה בעברית יחד עם המבנה שמכיל אותה.
באותה מידה הייתי יכול למצוא עוד עשרות שפות שבהן התואר מגיע לפני שם העצם, ולהחליף את האנגלית בטענה עם כל אחת מהשפות האלה.
אולי באמהרית התואר בא לפני העצם? אם כך, זהו בוודאי מבנה דקדוקי שהשתרש בעברית מאמהרית!
…
תומר
מרץ 22nd, 2009
תומר –
כדי להיות הוגן לצוקרמן – אני לא בטוח שצוקרמן משייך את זה רק לאנגלית ולא גם לערבית. הטענה העיקרית שלו היא שככל שיש יותר שפות תורמות אז המבנה יכנס לעברית ויתקבל בצורה יותר חזקה.
כך או אחרת – אחלה היא דוגמא די ייחודית ובעיניי היא דווקא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.
אתה בוודאי צודק שההשפעה העיקרית של אחלה באה מהערבית אבל גם ההיכרות של דוברי עברית עם התחביר הערבי היא קלושה בהרבה מאשר ההכירות עם התחביר האנגלי ולכן אני מניח שמבנית נכון לשייך את הביטוי 'אחלה ביטוי' לתחביר אנגלי. אבל כאמור – יש כאן שני תורמים (לפחות).
אורן
מרץ 22nd, 2009
[...] אורן הוא:-עוד קורבן של הסטטיסטיקה -נכשל במבחן טיורינג « אחלה אפונה [...]
תעתועי זיכרון
מרץ 22nd, 2009
מצטער אבל אותי ספרו הרציני של צוקרמן שכנע מאוד ועזר לי להתמודד טוב יותר עם שטיפת המוח המסורתית. "אי־אפשר להתייחס ל'עברית שהוחייתה' בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 כאילו הייתה המשך ישיר של העברית מקדמת דנא, שכן הישראלית היא בעלת דנ"א אחר." (עמ' 27 בספר). "אם בן-יהודה לא היה פרלמן אלא אברג'יל, הישראלית הייתה שפה שונה לגמרי, הרבה יותר שמית." (עמ' 49)
בועז
מרץ 27th, 2009
בועז –
"להתמודד טוב יותר עם שטיפת המח המסורתית"?! פשששש, לא פחות… ממש צוקרמן מדבר מגרונך (למרות שהוא מכריז שבספר אין שום אג'נדה).
שני הציטוטים שהבאת הם בדיוק הדוגמאות לרוח הפסקנות השטחית השורה על הספר. מה שמגוחך כי הטיעונים האלה לא כל כך חדשים ובמידה מסויימת גם די בנאליים.
שני הציטוטים האלו גם מדגימים היטב איך צוקרמן מעדיף סגנון על תוכן עם משחקי מילים שדופים והרבה יותר מדי תכופים כמו ה'דנא-דנ"א' ו'פרלמן-אברג'יל-שפה שמית'.
לא נעים לי לספר לך אבל התכונה הבולטת ביותר של העברית היא מבנה הפועל, ומבנה הפועל העברי העתיק עדיין שולט ביד רמה למרות כמה חריגים. כן, אז אנחנו אומרים "מה נשמע?" (שיובא מיידיש) או "איך הולך?" (שיובא מכל שפה אירופית אחרת). זה עדיין לא הופך את ה"ישראלית" לבת של השפות האירופיות ולא של העברית העתיקה, לפחות באותו אופן שהעברית העתיקה אינה נחשבת לבת של הארמית או של היוונית למרות חדירת מילים ומבנים דקדוקיים.
אורן
מרץ 27th, 2009
צוקרמן כלל לא טוען שה"ישראלית" היא "בת של השפות האירופיות ולא של העברית העתיקה", כפי שאתה מעליל עליו. לפי המודל שלו, ה"ישראלית" היא שפת כלאיים גם שמית וגם אירופית, תוצאה של היווצרות ולא של אבולוציה. הוא קורא לזה גנזה, בראשית.
עם כל הכבוד לך, אתה לא בדיוק מסוגל להשתחרר מהאקסיומה השגויה היסטורית שה"ישראלית" היא אבולוציה של העברית. לכן, אנחנו לא יכולים להתווכח אחד עם השני. תאמין לי שגם לי היה קשה לקבל את התיאוריה של צוקרמן בהתחלה. לוקח זמן עד שהאסימון נופל, אבל גם לך הוא ייפול בסופו של דבר.
בועז
אפריל 2nd, 2009
בועז –
קודם כל למד לקרוא. לא העללתי על צוקרמן מה שאתה טוען אלא כתבתי מפורשות בפוסט: "מי שלא בקיא בנבכי הפולמוס הצוקרמני – הרי תקציר: בספר טוען צוקרמן שהעברית המודרנית (אקא ישראלית) מושפעת מתחבירים של שפות אחרות לא פחות ואף יותר משהיא מושפעת מהעברית הקדומה. "
אבל לא זה העניין כאן בהתמודדות על הפונדמטליזם שלך. אז אני שבוי באקסיומה – יאללה יאללה… רק בא תעשה אצלי שבת ואני אראה לך… אני כבר רואה את האור.
אורן
אפריל 5th, 2009
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1081451.html
דביר
מאי 9th, 2009