על תל אביב, אדם ברוך, יידיש, עברית ותרגום תרבותי.
הָעִיר שֶׁנִּבְנְתָה אַרְעַי
יֵשׁ בָּהּ גִּבּוּבִים יוֹתֵר אֲרָעִיִּים
בִּנּוּיִים רְעוּעִים מִינֵי בּוּדְקֶה בְּיִידִישׁ
אֲבָל הָעִבְרִית שָׂפָה שֶׁאֵינָהּ מוֹדָה
לֹא תְּפַרְגֵּן לָהֶם מִלָּה
סֻכָּה סְכָכָה דּוּכָן וַאֲפִלּוּ מְלוּנָה
מַחְמִיצוֹת אֶת צִדָּם הַדָּפוּק
מִלִּים מְרֻוָּחוֹת וּמְתוּחוֹת מִדַּי
אֵין בָּהֶן דֵּי בְּלַאי
סִיבִית וּמַסְמְרִים כְּפוּפִים
תְּמוּכוֹת קְרָשִׁים מְפֻצְלָחִים
יְרִיעוֹת מִתְנַתְּקוֹת שֶׁל שַׂקִּים
אַרְגָּזִים מְפֹרָקִים
בְּרֶזֶנְט דָּהוּי פַּח רָצוּץ
שְׁבָרִים שֶׁל אַזְבֶּסְט טְעוּנִים אֲבָנִים לְחִזּוּק.
[...]
רגע, יש עוד »