המשחק צוללות עומק* להפוך לסרט, כך מוסרים לנו בידיעה גוררת דאחקות ("מנחם גולן עובד על איקס-עיגול: הטרילוגיה" תגובה מס' 5). הידיעה הזו לא הייתה עושה דרכה אל הבלוג-המכובד-עד-למאוד: מדע-בזיוני אלמלא היה מזדמן לי לאחרונה לטוס עם קונטיננטל שם כחלק מקונסולת הבידור מספקים גם משחקים – אחד מהם צוללות. אני לא חושב ששיחקתי צוללות מאז בית ספר היסודי. אז שיחקתי.
מהר מאוד התכנסתי למשחק חישובי בו פיזור הצוללות מתבצע על פי מינמול הסיכויים לפגיעה אקראית בגוש אה-לה קידוד מקור וקידוד ערוץ והניחושים שלי מנסים למקסם את הפגיעות לפי עקרונות תורת האינפורמציה.
"GEEK!" הכריזה בעלת השליטה ושקעה בעוד פרק של האוס.
"שוב ניצחתי" עניתי לה אחרי הניצחון העשירי ברציפות.
ואז נזכרתי שאני לא כזה מקורי – הרי זה קריפטונומיקון שמקנן במוחי. אז הנה המלצה ליוצרי הסרט (וגם לקוראי הבלוג): קריפטונומיקון (Cryptonomicon, Neal Stephenson) – רוצו לקרוא לפני שהופכים אותו לסרט. אין כמו סרט על צוללות ותורת האינפורמציה – להיט קיץ אופייני.
ולסיום, גם הממתק נמצא בתגובות בטמקא – טריילר לסרט שולה מוקשים:
תוספות מאוחרות:
1. שימו לב לתמיהה של שחר ולתגובה שלי. לא באמת עשיתי את החישובים אבל אינטואיציה על קידוד ותיקון שגיאות עוזרת מאוד.
2. המחשב שיחק בצורה סבירה. ניסיתי לחשוב על האסטרטגיה שלו ואיך בכל זאת ניצחתי בכל פעם. הגעתי למסקנה שהבעיה של המחשב הייתה ברנדומיזציה של הפיזור של הראשוני של הצוללות – רנדומיזציה שיצרה לפעמים גושים. ונדמה לי שהייתה גם רנדומיזציה של הניחושים (יריות) הראשונים, כלומר לא היה ניסיון לירות למקומות בהם יש מיקסום לסיכוי לפגיעה במשהו (בכפוף לגודל הלוח ולגודל ומספר הצוללות). יכול להיות שלא הייתה שם רנדומיזציה מוחלטת אלא ניסיון לכיסוי חלקים מהלוח (שוב, בלי התייחסות מסודרת למספר וגודל הצוללות הקיימות כרגע). ברגע שהמחשב פגע במשהו – הוא דווקא שיחק די נכון (אם כי אני משוכנע שזה היה היוריסטי).
3. בכל זאת, באחד המשחקים המזל שיחק לטובת המחשב והוא דווקא פגע יפה בניסיונות הראשונים (או שאני "טעיתי" בחישובים שלי). בכל זאת ניצחתי במרוץ ההשמדה של הצוללת האחרונה – למחשב היו שתי אופציות ולי היו שתיים בהסתברות שווה. המחשב החמיץ עונשין. אני פגעתי. מזל נטו. ללמדכם (או להזכירכם) שהתאוריה כולה מבוססת על הסתברויות ולמזל עדיין יש תפקיד חשוב.
*'עומק' – צ"ל "המשחק צוללות עומד להפוך לסרט". סתם שגיאת הקלדה שיצאה באותה רשת סמנטית. ד' וק' סמוכות במקלדת.

את כל החישובים לאלגוריתם המשחק שלך עשית עם עט ונייר?
שחר
מאי 19th, 2009
עט ומפית.
אני כמובן עצלן גדול ופשוט עשיתי באינטואיציה (כמו בזמן שהיינו ילדים) רק שעכשיו עשיתי את זה בצורה מודעת למשמעות המתמטית ומידי פעם עצרתי לחשוב אם זה יהיה המיקום/הניחוש שממקסם. רני מניח שגם טעיתי מידי פעם ב"חישוב".
[האמת שההערה הזו הייתה אמורה להיות בגוף הפוסט, אבל הפוסט נכתב תוך הרצאה (משעממת) בכנס - חצי מהקשב שלי הלך להאזנה והחצי השני נמצא בג'טלג מטורף כך שהפוסט נכתב על אדי הדלק שלי.]
אורן
מאי 19th, 2009
Crypto is going to become a movie? I'm reading Quicksilver right now and I don't like it as much. Maybe 17th century Europe is not as interesting as WWII.
Neta
מאי 19th, 2009
לא נראה לי שקריפטונומיקון הופך לסרט. זו רק משאלת לב. זה היה הופך סרט על צוללות להרבה יותר מעניין (גם אם היו עושים סרט רק מהחלק על צוללות.
אני בדיוק קורא את diamond age אני רק בהתחלה ועוד לא גיבשתי דעה. מצד אחד זה סיגנון סטיפנסוני (כלומר טוב) מצד שני זה מדע בדיוני ואני לא אוהב מדע בדיוני. מצד שלישי – הוא מתעסק בנושאים מעניינים…
אורן
מאי 19th, 2009
קריפטו שלך נמצא אצלי ליד המיטה כבר חצי שנה? שנה? מצד שני אני טוען שהמלצתי לך על עידן היהלום אז אולי זה יעמוד לזכותי?
לעד ייזכר הפרק של סימפסונס עם You sank my battleship.
קפוצ'ון
מאי 20th, 2009
כן, זה ספר שלוקח זמן לקרוא. גם לי הוא היה יותר מחצי שנה ליד המיטה וקראתי אותו בהתפרצויות.
היהלום יעמוד לזכותך רק אם הוא יצדיק את עצמו.
אורן
מאי 20th, 2009
[...] אורן הוא:-עוד קורבן של הסטטיסטיקה -נכשל במבחן טיורינג « צוללות – הסרט, הספר והגיק [...]
ערימה ~11
מאי 20th, 2009