מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

האם רובוטוקבקים חולמים על כבשים חשמליות? וכשהם משקרים – האם הפיקסלים מסמיקים? ובעיקר – האם הם נעלבים כשמכריזים להם בוולגריות המקובלת במחוזותינו "37 – אתה אידיוט!!!!1"?

אחרי ששככו מעט הדי הזעזוע מתופעת הQERTA אפשר לדבר על זה בצורה מעט יותר שקולה. [האמת היא שסתם לא יצא לי לכתוב על זה לפני שבועיים]. כדאי להתחיל מכמה גילויים נאותים. 1. גם אני נרתע, אינסטינקטיבית, מהאוטומציה הבוטה (pun intended), ו-2. למעשה כבר מזמן עמדתי לחבר את מניפסט התוכן האוטומטי. עיקרו של המניפסט עוסק ברלוונטיות ותרומה. לפני שנה וחודש, כשהיינו בחדר לידה משך שלושת ימים התחלתי בשירבוט הזוי של ראשי פרקים על חתיכת נייר. בסוף יצא נֹעם.

קיצור תולדות: QERTA היא חברה ישראלית שפיתחה אלגוריתם לטיקבוק אוטומטי. נקרא לו בּוֹטוֹקבֶּק (כל הזכויות שמורות למדע בזיוני). האלגוריתם, לטענתם, מבצע ניתוח סמנטי של המאמר ומשאיר תגובה רלוונטית. או אולי "רלוונטית".

עד כאן טוב ויפה, אבל QERTA היא חברה שמטרתה רווח ולכן הם מציעים השארת תגובות הניראות רלוונטיות לתוכן אבל נושאות בחובן מסר פירסומי גלוי או סמוי, כמו לינק לספק שירות (קשור למאמר, כן?) או "המלצה" "אותנטית" על מוצר או שירות מסויים. אה, ובשביל שלא נתקומם שהם מזהמים לנו את הרשת הם מספרים שהם גם עושים פרוייקטים פרו-בונו, כלומר מנצלים את האלגוריתם למטרות נעלות כמו רובוטוקבקים למען גלעד שליט או למען הכדור שלנו (מה עם שיפור רמת הדיון בטוקבקים?!). עד כאן ה"לטענתם". לטענתי, כמובן, הסיפור מעט שונה. אני אנסה לטעון כאן בזהירות. לפני שנתחיל, כדאי אולי לצפות בקטע מהגראז' שם מראיינים את ערן שחם, אחד המייסדים. למען האמת אודה שהופתעתי לטובה. ציפיתי לראות בחור צעיר וזחוח – ספאמר נטול בושה ובמקום זה קיבלתי אדם מבוגר ושקול. ובכל זאת לא השתכנעתי.

אפשר לדבר על QERTA באופן פרטיקולרי (כמאמר אותו שר שהתפוגג אל החוץ) ואפשר לדבר על התופעה. אלו דיונים מעניינים אך נפרדים.

תוכן אוטומטי – תורת הגזע

"געוולד!" זעקו האנשים, למשל כאן,("הם לא מייצרים תוכן אוטומטי אלא שקרים אוטומטיים. הם הורגים את האינטרנט. הם סרטן בגוף האומה". הציטוט הוצא מעט מהקשרו) וכאן (שהשתכנע שזה פועל. פועל?!?! ראו למטה).

למען האמת אני בעד תוכן אוטומטי. למה לא? זה עניין אופורטוניסטי לחלוטין – זה מספק עבודה לי ולשכמותי – או בבניית האלגוריתמים ליצירת תוכן אוטומטי או ביצירת אלגוריתמים לזיהוי תוכן אוטומטי לא אותנטי. מה רע?
אבל יש כאן משהו מעבר לאופורטוניזם האישי. יש כאן את כריתת ענף הטוקבקים. ברגע שהטוקבקים יאבדו את אמינותם, ברגע שכל אחד ידע שטוקבק זה או אחר – אפשרי (סביר) שנכתב על ידי מחשב – אולי יפסיקו פוליטיקאינו להשתמש ב-YNET כשבשבת הקובעת הזיגזוגים שלהם. אולי אפילו YNET* יבינו שכבר אין טעם לאפשר טוקבקים מטומטמים ובא לציון גואל.
*סתם אני נטפל לYNET. התגובות ב'הארץ' לא פחות מטומטמות גם אם שגיעוט הקטיו מועטות יותר (אך במעט).

אבל יש כאן גם הרבה מעבר לרווח הציבורי שבניקיון השיח. מדובר כאן על לא פחות מעל הגביע הקדוש – מבחן טורינג במלא עוצמתו – האם מחשב יכול להבין קטע (כל קטע), להבין את הקונטקסט ולייצר תגובה רלוונטית ואינטליגנטית, ועוד כזו שגם מביעה דיעה או מקדמת רעיון. אין שאלה מרגשת מזו (טוב, חוץ ממי יזכה באח הגדול וי.אי.פיפי, או האם בראנג'לינה נפרדים).

    בהנחה שזה אכן אפשרי – אפשר כמובן לנצל את זה לצרכים מסחריים אבל אפשר גם להעשיר את עולם התוכן והדיון האינטרנטי. מה איכפת לי מי כתב תגובה אינטליגנטית בבלוגי – אדם, מכונה או אלוהים? מה איכפת לי מי כתב סקירה מקיפה ומעמיקה על העליות והמורדות ביחסי ישראל וארה"ב? מה איכפת לי מי ממליץ לי סרט מסויים או על שפת תכנות שמתאימה בדיוק לצרכים שלי – המדד הוא הרלוונטיות ולא הגזע של הכותב. הרלוונטיות, בינתיים לוקה בחסר.

קרטא או חרטא?

QERTA. אני לא יודע עליהם הרבה. למעשה, אני לא יודע עליהם כלום מלבד כמה כתבות תדמית, כמה כתבות ביקורת והאתר שלהם. הם לא משחררים דמו. האתר שלהם די מצ'וקמק. הדוגמא היחידה בצד עמוד הבית נראית מופרכת לחלוטין. ומה שמפתיע יותר הוא שהם לא כותבים שהם פועלים גם באנגלית, למרות שניתוח טקסטואלי וג'ינרוט (חילול/יצירת) טקסט הרבה יותר קל באנגלית.
הטענה העיקרית והמשכנעת לכאורה היא ש75% מהגולשים לא הבדילו בין רובוטוקבקים למגיבים אותנטיים (נתקלתי בנתון הזה איפושהו ועכשיו אני לא מוצא את המקור. המצאתי את זה? אז בואו נניח שאפילו אם 75%…). או שאולי 75% מהרובוטיקבוקים לא זוהו ככאלו. כיוון שספקנות היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם אז בשביל הפרוטוקול – אני מסופק. אבל נניח שהנתון הזה נכון – באיזו צורה הוא אומת? האם זה נבדק על כתבות או פוסטים מסוג מסויים או או שמא על כתבות מהסוג העילג שנראה כאילו הכתבה עצמה נכתבה על ידי מחשב שחמד לו לצון. ואילו מין רובוטוקבקים נבחנו בניסוי – סתם תגובות פסודו-רלוונטיות לכתבה או תגובות עם מסר פירסומי שמדמה את הסצנריו העיסקי? ונניח ונניח ונניח – בל נשכח שהמגיב הטמקאי הממוצע לא ממש כותב לגופו של עניין וגם לא כותב ממש בעברית (צוקרמן – על אפך וחמתך). כלומר במקרה הנדון – התחרות לא ממש קשה. בשירשור תגובות שכולו רעש אין בעיה לשתול רעש שיבלע ברעש הקיים. כל הכבוד.
נראה אותם, למשל, מייצרים תגובות שעומדת בכבוד ברף התגובות בבלוג הזה (מגיבים, אני אוהב אתכם).
qertacampaign.JPG
[כן, מאוד אותנטי ומשכנע. מה חבל שהתגובות מופיעות תחת רשימה בבננות שמחלקת ספר ילדים במתנה]

אזרוק כאן כפפה לקרטאים. שימו באתר שלכם דמו קטן – איזה אפלט שמאפשר לתת לינק לפוסט או לכתבה, שם של מוצר פיקטיבי שלכאורה קשור וג'נרטו לנו שתי תגובות כך שנוכל להתרשם. עשו לנו טובה – שכנעו אותנו – תרגשו אותנו.


-אני מתעלם מזה שכל אתר נורמלי ילמד לחסום תגובות משרתי קרטא מה שיחייב אותם להחליף כתובות IP להפעיל זומבים, להשתמש בפרוקסים או בכל תרגיל ספאם שנמצא בחלק האפור-הכהה-מאוד על הסקאלה שבין החוקי לפלילי. אני בכוונה מתעלם כאן מהפתרונות האפשריים כי מה שמעניין זה היכולות ה"קוגניטיביות" של האלגוריתם ולא "אכיפה".
-התמונה העליונה ('ליאור אליהו') לקוחה מהאתר הרישמי של QERTA.
-התמונה השניה היא צילומסך מבננות ברשימה שמחלקת ספר במתנה. דא עקא – הספר במבצע הוא בכלל ספר ילדים שלא קשור בשום צורה לספר שמקודם בתגובות. הספר, קודם באגרסיביות על ידי חרטא, כך על פי מולדבסקי ובניו.
-עזבו אתכם מהייטק, בדה-מארקר בדיוק כותבים על הלואוטק של המגיבים בשכר או (או בהתנדבות, כמו שמתגאה שי יחימוביץ').

11 תגובות עבור “בּוֹטוֹקבֶּק – קרטא או חרטא?! (QERTA)”

  1. אני מניח שכמו כל סטראט אפ – הרעיון שלהם עדיין בפיתוח והם לא יכולים להציג דמו אמיתי. הם כנראה לפני השלב שבו המציאות מתנפצת להם בפרצוף והם מגלים את (אי) היכולת האמיתית של מוצרים כאלה.

    לפי מה שאני מבין – זה שהם לא ממש מג'נרטים טקסט אלא שותלים תגובות מתוך סט קבוע (או מתוך תבניות קבועות) במקומות שבהם זה נראה להם רלוונטי.

    למרות שאני חובבן קטן מאוד, אני מעז לומר שכל התחום שכבודו וקרטא עוסקים בו נמצא מאוד מאוד בחיתולים. היכולות הקיימות כרגע הם יכולת דיבור של ילד בן כמה חודשים…

    מהגג

  2. לך אולי לא אכפת מי כתב תגובה אינטיליגנטית בבלוגך, אבל האם אתה רוצה שאדם אינטיליגנטי יקרא אותה?

    התוכנה הזו מרדדת את הקשר בין הקורא לכותב. אם הכשר לא ירודד אלא לא יהיה כלל קיים קרי אנשים לא יקראו את הטוקבקים מחשד שהם מלאים בתגובות אוטומטיות, אז למה לשים אותם? מה הטעם בהם.

    הרי הטוקבקים הוא צינור בו הכותב אומר את דעתו. קח ממנו את זה, ואין לך דבר חוץ מבלוג שמוטב והיה כתוב בוורד, וחוסך את העומס על השרת.

    מה שהתופעה הזו תגרום, הוא מלחמת בוטים, של צד אחד בשני. משום שאף גוף מסחרי לא יוכל להיות פחות "מפורסם" מהשני. והטוקבקיסטים ידירו משם את רגליהם. ועוד צינור חשוב לביקורת ציבורית יסתם לעד.

    חסר מעש

  3. קניתי את הספר אפילו שלא היה מבצע. אישתי נהנתה ממנו מאד.

    Neta

  4. מהגג –
    הם מציגים את עצמם כחברה בשלה שכבר מצליחה לעשות ניתוח סמנטי וכבר רכשה הרבה לקוחות. הם גם יצאו במסע יחסי ציבור לא קטן (כתבות בדה-מרקר, וויינט, גלובס) וכו'
    את שוקי גלילי מווינט הם אפילו שיכנעו, כך הוא מצהיר ולא נותר לי לתהות האם דברים שרואים משם לא רואים מכאן או שהעיתונאי שעושה יחסי ציבור צריך להיות מעט יותר ביקורתי.
    אם יש להם סט קבוע אז המוצר לא ממש יחזיק מעמד אחרי הקמפיין השני. ולפי מה שנראה גם הניתוח הסמנטי כבר התנפץ בפרצוף.
    וכן – התחום הוא מאוד מאוד בחיתולים. שלא לומר עדיין רק בהריון.

    חסר מעש –
    אני לא חושב שבווינט (למשל) יש איזה קשר בין הקורא לכותב. הייתי שמח אם האשליה הזו הייתה נעלמת לחלוטין ואם מלחמת בוטים תזרז את העלמות הטוקבקים אני בכלל לא אזיל דמעה.
    הקשר עם הבוחר יעשה דרך תקציב תגובות מסוג אחר. אולי מקוריות יותר. אולי יותר אישיות. בכל אופן עוד חזון למועד. זה לא יקרה בשנים הקרובות (וכשזה יקרה יסננו את זה מיד. חוץ מווינט שנראה שלא איכפת להם מרעש אם הם יכולים לנפנף ב"כניסות").

    נטע –
    זה שינה גם לי את החיים. הזדהיתי. היא תפסה אותי בביצים.

    אורן

  5. בנוגע לתגובה של מהגג: מה שאני הבנתי ממנה זה שהם מקבלים מכל לקוח כמה תבניות של תגובות שבהן הוא מעוניין ומבטיחים לו בתמורה לפזר אותן במקומות שהאלגוריתמים שלהם ימצאו כרלוונטיים ולא שהם מוגבלים לסט קבוע משל עצמם.

    שחר

  6. שחר –
    זה מה ששחם מקרטא אמר בראיון: "…היתרון השני הוא מחולל הטקסטים המובנה במערכת הדואג לכך שהנוסח של הטוקבק, יהיה שונה בכל פעם מחדש שלא כמו סטודנטים שיושבים ומעתיקים את מה שנכתב להם בדף המסרים".

    כמה ווריאציות רהוטות כבר אפשר לעשות עם כמה טמפלייטים שהמזמין מספק?

    אורן

  7. חברות ויועצי תקשורת מצאו דרך שיווקית זולה יותר, ולא בטוח שאפקטיבית יותר, בין אם זה טיקבוק אוטומטי או אנושי.
    אבל כמו שבכתבות/ידיעות חדשותיות שאמורות להיות נטרליות משלובות דעות וסטריאוטיפים- הקוראים הם אלה שצריכים להיות ביקורתיים יותר.

    לימור

  8. והעצוב?
    אם האתרים היו רוצים לחסום טוקבקי זבל, ולא משנה אם ממקור אנושי או ממוכן, הרי שהתהליך ידרוש מהם השקעה מינימלית בלבד.

    אסף

  9. אסף-
    האתרים לא מעוניינים לחסום כלום. להפך הם מעוניינים להציג מספר מנופח של טוקבקים ואם אפשר גם נפח תעבורה גבוה (גם אם זה לא יוניקים וגם אם זה רק 37 שבא לבדוק אם 43 כבר ענה לו על ה"43 אתה דביל"(. את הנתונים האלו אפשר להציג למפרסמים…

    אורן

  10. בדיוק.
    כרי כך הם מוכרים שטח פרסום. ואני בטוח שזה שמספרי הטוקבקים מנופחים ולא אומרים מאום ברור גם למשרדי הפרסום, אלא שאלו מן הסתם מעדיפים לשחק באותו המשחק. ובדיוק בגלל זה אמרתי – עצוב. זה לא הולך להשתנות.

    אסף

  11. [...] אלי אורן לפני כמה ימים. והתפתח מיני דיון האם על קרטא להציג דמו [...]

    חזרתי… | הבלוג של Qerta

להוספת תגובה