ובכן, בדיוק ברגע שיצאנו מהמזגן של הסנטר אל הרחוב בדרך הביתה עבר שם המצעד. צועד לכיוון הבית. אז צעדנו. פגשנו חברים וחברות (בעלת השליטה הייתה באחת מנבחרות הספורט של ישראל). "תודה שבאתם," הם אמרו. "לא באנו," לא יכולתי להתאפק, "רק רצינו לחזור הביתה בשלום"*.
וכשהגענו הביתה עלינו לשים בפריזר את הגלידה הנמסה וירדנו לשבת עם חברים בבר-קפה שמעבר לכביש. נעם רקד ברחוב ופלירטט עם בנים כבנות. והנה פוסט תמונות**.
האלבום עם התמונות האלה ועוד כמה אחרות בגודל מלא.
*זה משהו שאני שם לב אליו כבר שנים – תחת חזות הקרנבל יש את הצורך הזה של המכרים להודות לך שבאת. להודות על התמיכה. התודה המבויישת הזו שלא לוקחת את ההשתתפות ההמונית כמובנת מאליו*** היא בדיוק מה שמראה את נחיצותו של המצעד.
**סטטיסטיקה הומו-לסבית: נראה שלפחות אחד מעשרה משתתפים במצעד היו צלמים סמי-מקצועיים. אם מי מכם מוצא תמונות של נעם באיזה אתר או עיתון אנא הודיעוני.
***כדתי, ההשתתפות הזו היא לחלוטין לא מובנת מאליה.
קרוסג'נדר?
דובי
יוני 12th, 2009
אה, רגע, נזכרתי. קוויר.
ראה גם: http://blogdebate.org/dubi/archives/361
דובי
יוני 12th, 2009
אני דווקא ניחשתי קרוס-דרסר (או קווין). קוויר זה פשוט הומו, לא?
אורן
יוני 12th, 2009
queer, אבל גם לי לא כל כך ברור ההבדל. ראה למשל כאן:
http://lesbianlife.about.com/od/lesbianactivism/f/QueerGayLesbian.htm
הילל
יוני 14th, 2009
גם אנחנו נקלענו שלא בטובתנו לתוך המצעד כשבסך הכל ניסינו טיול משפחתי לים.
ותגיד, תמיד אתה הולך לסנטר עם מצלמה???
מהגג
יוני 14th, 2009
לא הולך תמיד עם מצלמה (סלולרית מעפנה לא נחשב) אבל כאמור – עליתי הביתה לשים את המצרכים במקרר וירדתי שוב עם המצלמה.
יום אחד יהיה לי סלולרי עם מצלמה נורמלית (וWIFI נורמלי) וגם סאונד נורמלי ואז אוכל לצלם בלי לחשוב וגם לא להיסחב עם אייפוד. (לא, לא יהיה לי אייפון).
אורן
יוני 15th, 2009