מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

וואחד נאום דפק אתמול ראש ממשלתנו. נעם ישב על הספה ושתה חלב טרום מיטה של ערבית. בכל פעם שמחא הקהל כפיים שמט נעם את הבקבוק, נעמד ומחה כפיים גם הוא. אבל לא זה העניין.
אנחנו במבעים סמי-אילוקוציונים* עסקינן.

מתוך הנאום:

בחזון השלום שלי חיים בארץ הקטנה שלנו שני עמים חופשיים זה בצד זה, בשכנות טובה ובכבוד הדדי. לכל אחד הדגל שלו, ההמנון שלו והשלטון שלו.

בסוף, במאמץ הוא אפילו אמר את המילים המפורשות: "נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית."

זה כמובן מזכיר לי את אוסטין והמבע האילוקוציוני. די מזמן כתבתי בהשראת הכרזת המדינה הקוסובית אני מכריזים בזאת – איך עושים דברים עם מילים:

אז מה בעצם הופך מדינה למדינה – מתי תהפך הרשות הפלסטינית שמחזיקה צבא (סליחה, משטרה), מוסדות ונציגים באו"ם למדינה? מדינה נוצרת כשמכריזים עליה. ומה אם למדינה המוכרזת אין עיר בירה? ומה קורה כשמכריזים על מדינה ואף מדינה אחרת לא מכירה בהכרזה? בין המשיבים יוגרל סופשבוע מפנק בבירת המדינה הפלסטינית.

זו לא רק הכרזת עצמאות שיוצרת מציאות יש גם הכרזות אחרות. "אני מכריז עליכם בעל ואישה," אומר אוסטין. עד לרגע ההכרזה היה עמד לפנינו זוג מאוהב וההכרזה הופכת את הזוג לנשוי בעיני אלוהים ואדם ועורכי דין לענייני גירושין.

אז מה הופך מדינה למדינה – דגל, במנון ושלטון? והשאלה המתבקשת היא האם יכול מנהיג של מדינה אחת להכריז על כינון של מדינה אחרת (או לבטל כינון שכזה).

טוב, לקריאת האסוציאציה כולה: אני מכריזים בזאת – איך עושים דברים עם מילים.
זה מטורף לא למחזר.

*מבע סמי-אילוקוציוני – נראה לי שהמצאתי כאן משהו חדש. נדמה לי שאוסטין מדבר גם על מבע אילוקוציוני שנעשה על ידי מי שאין לו יכולת/סמכות להשפיע. כאן דיבר דווקא מישהו שיד לו וגם רגל בהשפעה על המציאות האיזורית. אולי כדאי לקרוא שוב את הספר במקום לקשקש.

8 תגובות עבור “שתי מדינות לשני עמים – הזירה הלשונית”

  1. העיקר – ההדדיות.
    מנהיג של מדינה אחת מכריז על מדינה אחרת – בתנאי שהמדינה האחרת תכיר בלאום של המדינה הראשונה.

    ואני אוהב ללכת בלילה ברחוב ולשמוע את אותו שידור בוקע מהמון מקלטי טלוויזיה. זה נותן תחושה נעימה של משהו מיוחד קורה. תחושה שמיוחדת לימי ארועי ספורט חשובים.
    בדיוק אז – הכי נעים לצאת מכל זה ולתפוס מבט בזום אאוט על התופעה…

    מהגג

  2. תהיה:
    האם למחוא כפיים מקורו במאחה?

    Neta

  3. מהגג –
    מזכיר לי את הציור ההוא של אשר על היד שמציירת יד שמציירת את היד הראשונה:
    http://www.netucate.info/Center/img/escher-mc-drawing-hands-7400022.jpg

    אורן

  4. גם אני היגגתי קצת בנושא הנאום השבוע. רציתי לכתוב שם משהו על תורת המשחקים, ולנסות לצפות מה הוא יגיד, אבל לא יצא…

    אורה

  5. משהו קטן שמענין וקצת מצחיק במשפט מהנאום הוא:
    ..בארץ שלנו … לכל אחד הדגל שלו .

    אלעד

  6. לעזזל הממשק העברי הזה למה היתי צריך לנחש הפוך איפה שמים את הלוכסן ואיפה לא.
    (כל זאת בתקווה שהפעם הבולד יתפוס רק מילה אחת)

    אלעד

  7. אלעד –
    גם אותי תפס המשפט הזה בנאום.

    [הייתי מתקן את התגובה שלך אבל זה די מצחיק להשאיר ככה את הניסיונות.
    משהו בעברית בתגובות דצת דפוק והוא הופך את תגי ההטמל.]

    אורן

  8. […] –  אנו מכריזים בזאת: איך עושים דברים עם מילים. – שתי מדינות לשני עמים – הזירה הלשונית (בעקבות נאום בר אילן). אה, ולדרור בעין השביעית הגעתי דרך […]

    גם אני מגנה (את יובל דרור, בקטנה)

להוספת תגובה