המאמצים לבזבוז זמן והסחות מעבודה נושאים פרי והזמן אכן מתבזבז. במסגרת השיטוט הבערך דו-שנתי בגוגל-לאבס של הג'ימייל מצאתי את הפיצ'ר email addict שמאפשר למכורי אימייל לחסום את הגישה לרבע שעה כך שאי אפשר לקרוא או לכתוב אימיילים (הפיצ'ר כבר בטח ישן נושן וזה רק אני המפגר בגילוי). קליק על הפיצ'ר הופך את מסך הג'ימייל לאפור ועליו ההודעה הבאה "Take a walk, get some real work done, or have a snack. We'll be back in a minute!". סבבה. אבל כמכור אמיתי וכאחד עם נטייה למציאת חורים מיהרתי והתקנתי את גאדג'ט הג'ימייל של הגוגל-דסקטופ. הפלא ופלא – הג'ימייל על הדפדפן אמנם חסום אבל הגאדג'ט מאפשר גישה חופשית. קשה לעצור מכור אמיתי. אני מקווה שעל הפרטיות ועל החשבונות הם שומרים טוב יותר.
ויש גם משהו שימושי יותר. חיפוש רק של ביקורות, חיפוש טמפורלי (לפי חלונות זמן) ועוד.
והנה משהו קצת יותר שימושי (וקצת יותר קרוב למחקר) מבית גוגל (שמתי לב לזה לפני בערך חודש, אין לי מושג כמה עתיק זה). בדפי התוצאות של חיפוש בגוגל מופיע לינק show/hide options. לחיצה על הלינק תפתר בר שמאלי ובו אפשרויות מגוונות כמו הצגת תוצאות שפורסמו היום, בשבוע האחרון או בחלון זמן מסויים. את האפשרויות האלו גיליתי בזכות אופציה נוספת ומעניינת שמופיעה שם: reviews. לחיצה ותקבלו רק את התוצאות שמהוות ביקורת על מושא החיפוש, בד"כ עם סימן ציטוט – ללמדכם שגוגל חושבים (=יודעים) שאחוז היוזרים שמחפש ביקורות (ספרים, סרטים, מסעדות, מלונות) הוא פלח שוק ששווה (מאוד) להשקיע בו (טוב, את זה כבר ידעתי מזמן, למשל כאן ובעבודות קודמות).
רעש. שימו לב שיש גם פיספוסים כמו האיחזור של ויקיפדיה כביקורת ראשונה.
הפיצ'ר הזה הוא דוגמא לשאלה מעניינת – מהי ביקורת ואיך מזהים מאמר/פוסט/טוויט 'דעה' בניגוד לצורה אחרת של העברת מסרים (נניח שאלה, קביעה עובדתית, קישקוש, הגיג וכו'). מסתבר שההיוריסטיקה המיידית לא כל כך פועלת וזיהוי מקומן (ושכיחותן) של מילות הסנטימנט והפולריטי שלהן (כלומר מילות 'דעה' ורמת האמוציונליות) עדיין לא מספקת תוצאות טובות מספיק. עתיד הרשת, הרשו לי להתנבא בלי לקחת סיכון, הוא בסנטימנט אנליסיס לסוגיו וגווניו (וג'נריישן). כל השאר זה רק רעש וחומר גלם.
ובונוס לקורא המתמיד, תוצאה ראשונה בחיפוש הווידאו – אמנדה פלמר בשיר האונס העליז (שנאסר לשידור בכמה מקומות, בטענה המטופשת שהוא מעודד אונס ומתייחס אליו בקלילות. יש אנשים שלא מבינים סבטקסט…):
אוי, אמנדה פאלמר
(סנטימנט אנלייז מי)
נדמה לי שיותר מסנטימנטים יש שימוש במילות מפתח + url
יעל
אוגוסט 17th, 2009
WonderWheel, אי שם בלמטה של האפשרויות, גם מעניין.
יואב
אוגוסט 17th, 2009
יעל –
מותר האדם על המחשב (בינתיים. לעוד כמה עשורים).
אני לא בטוח לגבי המילות מפתח, כלומר, ברור שיש גם שימוש במילות מפתח אבל אני משוכנע שלא רק.
יואב –
בעיניי גם החיפושים קשורים הוא מרתק. נותן איזה שדה סמנטי. מעניין לפי מה הם החליטו (הערכה שלי – לפי חיפושים סמוכים בזמן על ידי אותם מחפשים, כלומר כמו מנגנון המלצה על שאילתות חיפוש בסיגנון collaborative.
לגבי אמנדה פלמר הם מוצאים כמובן גם מילות השירים שלה, קליפים וסיבובי הופעות שזה די טרייואלי, אבל הם מציעים גם את ניל גיימן (בעלה וצייר קומיקס) ואת רג'ינה ספקטור (למרות שנגינה תאטרלית-אלטרנטיבית על פסנתר לא הופכת אותם לממש דומות. דווקא הייתי מצפה למצוא שם את טורי איימוס.)
אורן
אוגוסט 17th, 2009
מילות מפתח === "review"
הwheel of fortune שלהם – זו רק הצגה גרפית למה שיש להם ממילא בתחתית כל עמוד בחיפוש Searches related to: amanda palmer
לפני שנים עשו כך באלטהויסטה ואחר כך הפסיקו, אני לא בטוחה שזה יעיל כל כך – וכאמור – לא מתוחכם בכדי לזהות שאמנדה פאלמר מזכירה את טורי איימוס (כשאני התלהבתי מהדרזדן דולס ישר יואב הביא לי טורי איימוס), כלומר ההצעות הן מבוססות מדדי תדירויות של מילים ודמיון בין מסמכים ולא משהו מתוחכם יותר.
יעל
אוגוסט 17th, 2009
זה המקום להביע את אכזבתי מהשיר? לפחות מבחינה מוזיקאלית הוא ממש לא משהו. לגבי המילים – קטונתי.
מהגג
אוגוסט 17th, 2009
מהגג –
נדמה לי שהמוזיקה להיות אינפנטילית בכוונה. זה חלק מהרעיון של השיר.
אורן
אוגוסט 18th, 2009
רג'ינה ספקטור והדרזדן דולז הם חברים טובים. יש ביצוע משותף שלהן ל-Uh-merica ואמנדה פאלמר עשתה קאוור ל-On the Radio. אני מנחש שגוגל מצא את הביצוע המשותף ולכן העדיף את ספקטור על הטורי איימוסיות והפיונה אפליות.
לגבי Oasis, אחרי שהוא צונזר פאלמר ניסתה לעשות גירסה "רצינית" בהופעה והתייאשה אחרי דקה וחצי: http://www.youtube.com/watch?v=BbbGItbX7tA
אני סקרן לראות מה יאהו יעשו עם סנטימנט אנליסיס. סה"כ, הם הביאו את בו פאנג כשחקנית רכש.
איתמרק
אוגוסט 21st, 2009