אני משתמש כבד במגוון השירותים של גוגל מהאימייל דרך הפיקאסה ועד הדוקס. אני מודאג לגבי הפרטיות שלי. אבל זו דאגה של יום שישי, כלומר כזו שיושבת על הפוך או ארוחת בוקר ומתלוננת על המצב אבל לא עושה שום דבר בנידון (טוב, למעשה אני חושב שהייתי בין הראשונים שכתבו בעברית על גוגל ובעיות הפרטיות, למשל כאן. היום זה נראה קצת תמים).
אז אני פוטר את עצמי בזה שאני לא משתמש בכרום. מאידך, מאז שקרס המחשב לא התקנתי שוב את ה-thunderbird ולכן אני בעצם עובד עם חשבון גוגל ברקע כך שגוגל צופה בי גם כשאני מחפש דרך שורת החיפוש בדפדפן (CTRL+K) או מכניס URL באופן ישיר (CTRL+L למאותגרי הקיצורים). בשביל חיפושי הסקס, הטרור והפדופיליה אני פותח דפדפן אחר (אופרה, ספארי, וואטאוור) בו אני אף פעם לא נכנס לחשבון גוגל כך שאני מרגיש בטוח. האוטוסוגסטיה.
כבר הרבה זמן מדברים כל הפירסום הממוקד אישית. אני די עיוור לפרסומות. לעולם לא מקליק עליהם והן פשוט נדחקות החוצה משדה הראייה שלי. אני לא שם לב שהן שם (למעט בניסוי הזה שנערך בראשית ימי הג'ימייל). בכל אופן, הנה מה שגוגל יודעים עלי. כלומר, כמו בכל מלחמת מודיעין ומודיעים נגדי, מה שהם מוכנים לגלות לי שהם יודעים עלי (דרך כאן):
וזה סה"כ די מדוייק אם כי לא מרגש בכלל. מילונים, אנציקלופדיות, מאמרים ואתרים אקדמיים, ענייני שפה וטכנולוגיה… (אין לי מושג מאיפה הם בגיעו לטלוויזיה, וענייני ה-PDA והמובייל נובעים מזה שהשתדרגתי לסלולרי חדש NOKIA 5800, סקירה אם יהיה זמן וכח). אני כמובן לא שוכח שזה החלק הטריוייאלי שבאגירת המידע עלי. מעניין מה אפשר להסיק מהתדירויות, מזמן השהיה באתרים, מתנודות העכבר ומתבנית המעבר בין קישורים. ואף מילה על תוכן. כלומר על תוכן האימיילים והמסמכים בגוגל-דוקס.
בכל אופן, גוגל, קשובים לרגשות הציבור (כלומר מחזיקים מחלקת יחסי ציבור הולכת ותופחת) מספקים את האופציה opt-out – ניטרול אגירת המידע (תרשו לי להמר שסביר יותר שמה שהם עושים זה ניטרול השימוש במידע לטובת היוזר. המידע נאגר, אלא אם מקפידים למחוק את הקוקי האישית או לא להתאפק מלהשתמש בשירותים הציבוריים של גוגל).
רוצים לצאת? הנה מה שיש לבצל לומר בעניין (גדול!!!1):
כמה נכון. הטרייד-אוף כאן ברור ועם כל הדאגה מהאפוקליפסה של דליפת המידע, מרבית האנשים (=אני) לא יוותרו על הנוחות. הכל חוזר למה שכתבתי באותו פוסט ישן ותמים – מוּדעות. רק שמודעות היא כמו אדוויל לפרטיות. זה עוזר לחמרמורת ומאפשר לעבוד.
- מה שגוגל יודעים עליכם
- מרכז הפרטיות של גוגל
-אדויל: 6 דרכים לשמור על הפרטיות בגוגל
וכמובן שיש גם אלטרנטיבה – בלי מחשב, בלי טלפון, בלי כרטיס אשראי וחשבון בנק, בלי כתובת ובלי לוגו. לא לשכוח את משקפי השמש ואת הברדס על הראש. וכמובן, חברים יקרים, אף פעם אל תיישירו מבט אל מצלמת אבטחה או אל לווין מרחף. הנה הם באים לקחת אותי. אופטינג אאוט.
הנה תרחיש מבהיל שיכול לקרות גם בגוגל
http://en.wikipedia.org/wiki/AOL_search_data_scandal
תארו לכם שהיסטוריית החיפושים מוצלבת עם שם המשתמש בג'י מייל של כולם ידלוף. קשה לחשוב על איזה שהוא סוד שיישאר מוסתר. כל הסודות של כולם ייחשפו!!!
אגב, כדאי לגוון עם בינג ואסק.קום ששניהם לא רעים ובביזור מידענו הפרטי – כוחנו. אמן.
מהגג
אוגוסט 19th, 2009
אכן, מטריד… בעיקר לאור כמות השימוש הרבה שלי בג'ימייל, שעומדת ביחס הפוך להסכמתי עם חוק המאגר הביומטרי.
משהו שאני שמתי לב- הקשר ההדוק בין תוכן המייל לתוכן הספאם, שזה קשר מטריד הרבה יותר מגוגל-אדס, שהם מציקים אך מקובלים (למרות שנמאס שכל פעם שאני שולחת עבודה או מייל שמכילים ביטויים מעולם המחשבים, מציעים לי לעבור קורס בנושא- אני כנראה כבר עוברת קורס בנושא, זאת הסיבה שהמונח עלה מלכתחילה במייל!).
הספאם מתבטא בכך שלפני כשנה חיפשתי מידע על שעונים בגוגל, ומאז היתה עליי מתקפת דוא"ז (דואל זבל- ראשי תיבות רקורסיביים), שתוכנם היה… שעונים! זה גרם לי להרהר מי עוד נחשף לתכני החיפושים שלי, אנונימיים ככל שיהיו, והם לא- כאמור, הג'ימייל פתוח ברקע כל הזמן.
מסקנה- אין פרטיות, אבל תנו לנו להינות מהספק לפחות.
ונסיים בבדיחה ברוח הקיץ והנושא- המציל בבריכה צועק פתאום :ילד תפסיק להשתין במים!", הילד בתגובה "אבל כולם משתינים בבריכה…". "כן", עונה המציל, "אבל לא מהמקפצה".
מוסר השכל פרטי- גוגל צריכים לא להפר את פרטיותנו מהמקפצה בבריכה.
אורה
אוגוסט 20th, 2009
בדיוק בגלל זה אני מפעיל את ג'ימייל ב – prism (http://labs.mozilla.com/blog/2007/10/prism/) כך שהוא מנותק משאר הגלישה שלי.
Presto
אוגוסט 20th, 2009
פרסטו –
לדבר דומה התכוונתי כשעבדתי עם ת'נדרבירד. עד שהעצלנות הכריע אותי, אבל אולי אני אחזור.
באופן עקרוני תמיד יש מתח בין שירותי הרשת שאמורים לספק לנ ובדיוק את אותה חווית עבודה (ונגישות) מכל מחשב ומכל מערכת הפעלה לבין כל העטיפות האלה כמו פריזמה שדורשות התקנה לוקלית ובעצם מחזירות את חווית העבודה למחשב אישי יחיד. יש בזה יתרונות ויש גם חסרונות.
אורה –
דווקא מעט מאוד ספאם חודר לי לאינבוקס. מעניין שאת אומרת שאצלך יש הצפה.
הערה כללית – נדמה לי שגוגל מתאימים פרסומות אישיות על פי הקוקי שהם שותלים במחשב. זה אומר שגם אם אתה לא בלוגין לשרות גוגל עדיין יש להם את היסטוריית הגלישה שלך רק שאז היא מזוהה עם הקוקי ולא עם שם משתמש (וכמובן שאי אפשר להצליב את זה עם תוכם האימייל או המסמכים). כמובן שזה הופך לפחות יעיל (ממוקד) אם עובדים על כמה מחשבים.
אורן
אוגוסט 20th, 2009
[...] צור כותב על אבדן הפרטיות הכרוך בשימוש בשירותים הפולשניים של [...]
The Daily Dolly 20/08/2009 at The Daily Dolly
אוגוסט 20th, 2009
פרסטו — פריזמה לא באמת תעזור לך. אתה עדיין מגיע מאותו האייפי. קל מאד להגיד שהעוגיה שיש לך בדפדפן הראשי והעוגיה של פרזימה משוייכות בעצם לאותו המשתמש.
ואפילו לא צריך להשתמש בשירותים של גוגל באופן ישיר: מספיק שתגלשו באתר שיש בו פרסומות של גוגל ואתם במעקב.
בקיצור, זה קרב אבוד מראש. חבל להתחיל בכלל. שיעקבו, אני מ'כפתלי אני.
יואב
אוגוסט 21st, 2009
אני רק שאלה: אתה יודע למה כשאני לוחץ על הלינק אני מקבל הודעת "Cookies are disabled" בזמן שהן לא?
(אני משתמש ב-FF3.5 ואין לי חשבון בגוגל).
סיון פ
אוגוסט 21st, 2009
Yoav – according to most sites privacy policy when you log out they won't keep any information about you so when I'm not logged-in in Firefox Google shouldn't follow me even if I'm still logged-in in Prism (different cookies)
Of course you have to trust Google to actually comply with their privacy policy
Presto
אוגוסט 21st, 2009
סיוון –
איזה לינק?
יואב, פרסטו –
פריזמה רק ממסכת את שרות הרשת אבל אתה עדיין לוגד אין דרך דפדפן (כך נדמה לי). ת'נדרבירד זו אפליקציה אחרת וזה כאילו אתה מושך את האימיילים עם אאוטלוק (שוב כך נדמה לי), כלומר הת'נדרבירד משתמשת בסיסמה של הג'ימייל בכל פעם שהיא שואבת או שולחת מייל.
ולגבי המספיק שתגלשו באתר עם פרסומות וכו' – יש מעקב ויש מעקב. אין זיהוי ע"פ סתם קוקי של גוגל ששתול במחשב ומשותף לכל המשתמשים, לזיהוי ע"פ קוקי אישי שקשור לשם משתמש ומשקלל את הפרסומות (ואת תוצאות החיפוש) באופן אישי וגם לפי התוכן בשירותים השונים.
וכמובן שזה קצת קרב אבוד אבל כשתתרחש הדליפה/פריצה (קו המגע תמיד יפרץ) אז אם קיבלת אימייל מהבנק עם שם משתמש או מספק השירות לאינטרנט (ששלחו לי אימייל עם שם משתמש וסיסמא לא זמנית… [שהחלפתי כמובן] ומספר תעודת הזהות, תאריך הלידה וכל פרט שהאקר עם סקריפט פשוט יוכל למצוא. הסצנריו השני הוא שאני ארוץ לראשות הממשלה (כבר מחר) ומישהו יפרוץ במיוחד לחשבון שלי בשביל ללקט חומר.
אורן
אוגוסט 21st, 2009
כשעושים opt-out, גוגל ממליץ להוריד פלאג-אין לעוגיית ה-opt-out:
Save your opt-out preference permanently with Google's plugin for your browser
אז עכשיו יש לי פלאג-אין בשביל העוגיה בשביל ה-opt-out בשביל העוגיה בשביל הפרסומות? כואב לי הראש.
איתמרק
אוגוסט 21st, 2009
(כן, פריזמה זה רק עותק אחר של דפדפן, עם עוגיות אחרות וכו')
ולמה שמעניין קצת יותר:
"""
No interest categories are associated with your ads preferences so far.
"""
למה??! למה לכם כן ולי לא??
יואב
אוגוסט 21st, 2009
אורן- הספאם מסונן היטב, ומגיע רק לתיבת הספאם, אבל הצצה סקרנית לשם מעלה תהיות מדאיגות על העדפות החיפוש והגלישה שלי. קצת דומה לחוקרים שמגלים פרטים מסמרי שיער ע"י חיטוט בפח הזבל של מושא המעקב, או שאני ראה יותר מידי סדרות משטרה?…
אורה
אוגוסט 26th, 2009
[...] לפני כמה פוסטים כתבתי על הפרסום המותאם אישית-אוטומטית של גוגל. ינאי הנגבי מביא את מצעד הפאדיחות של הפרסום המותאם. הנה [...]
ערימה
אוגוסט 28th, 2009
[...] שגוגל מנסה להנחיל – פירסום שקט, אלגנטי ולא פולשני (אהם… אהם…). או-לא. אם העם לא דורך על המוקשים מרצונו נשתמש בתייל [...]
YNET, שופרסל: שינויים בהרגלי הצריחה = שינויים בהרגלי הצריכה
ספטמבר 8th, 2009