‫תגובות לפוסט: "הנזיר שגנב את הפתח שלו"‬

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sun, 13 Dec 2009 18:46:34 +0000

‫א. - בעברית? אולי משפט חולצה? כך לפחות קוראים לזה בחברה מדגש קל. באנגלית זה נקרא garden path sentence.‬

‫מאת: א.‬

‫א.‬ — Sun, 13 Dec 2009 15:03:43 +0000

כשחבר שלי ניסה לקרא את הכותרת הוא ניקד תוך כדי קריאה* את המילה פתח באופן שגוי – וזה נתן כותרת שאינה מתאימה לסגנון הבלוג.

*איך מכנים בעברית את הפעולה הזו

‫מאת: מהגג‬

‫מהגג‬ — Sat, 28 Nov 2009 22:37:57 +0000

זה בדיוק מה שאני אומר…
גם ההוספה של א' בתחילה מילה שוואית וגם ההמרה של מם סופית בנון סופית הם בדיוק מבטא דרון אמריקאי…, שניהם הולכים טוב עם אף סתום (אולי כי בימים ההם שמן המור תיפקד בתור דאודורנט)

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Sat, 28 Nov 2009 19:57:18 +0000

עידו ומהגג –
אין לי אלבק אבל אם זה נגיש למישהו מכם אשמח אם יבדוק ויגיד (זה לא אומר כלום אבל ברור שאלבק נפוץ הרבה פחות מקהתי).

דובי –
מה שיובל אמר +תזכורת שפעם הגו את הח' בצורה גרונית ולא כמו כ' + העובדה שהיה כאן שינוי ואיזה מסלול שתפסה השפה שגרם לקושי בהגיה (לא אצל הערבים, למשל) והיום עקב שינויי הגייה יש שינוי הפוך אם גם עדיין לא רישמי.

ושוב מהגג –
אבל-אבל אבל- איצטדיון היא מילה כמעט מקורית. כלומר הן' בסוף היא מקורית. הא' בהתחלה, לעומת זאת, היא דוגמא מצויינת לבעיית הגייה אחרת. במקור (יוונית) ס/צטדיון והיה קשה להגות שווא בראש מילה ולכן הוסיפו תנועה איצטדיון (וגם למשל סקול->אסקולה). למה בחלק מהשפות הפכו את הן' למ' באמת שאין לי מושג. מישהו?

ושוב לעידו –
ואגב לעניין ההסבר שזה לשון אומות העולם, זו אמנם אפשרות אבל אני מפקפק בזה (כי כנראה שלא ידוע לנו על שום שפה שאלו המילים בה). בכל אופן גם אם אלו שפות זרות אלו היו כנראה שפות שכנות-אחיות לעברית ולא מילים בשפת הנבאחו. בכל אופן, מעניין לצטט כאן את פירוש הרמבם שמסביר (בהתנשאות טהרנית קלאסית) את השתלשלות הסלנג: "שהעלגים מין האומות השוכנים בין ישראל היו משנין מילת נזיר כפי ביטויי לשונותהם (=התאמת הגייה, כמו בM והא' בסטדיון. א.צ.), ואחר כך עבר הדבר אל ההמון ונשתבש הלשון בפיהם עד שהיו אומרים על הנזיר גם נזיק ונזיח ופזיח."

‫מאת: מהגג‬

‫מהגג‬ — Sat, 28 Nov 2009 17:59:00 +0000

אם אין לך הרבה כבוד לניקוד של קהתי – כלך לך אצל אלבק שאותו ניקד חנוך ילון, אדם שכאשר מזכירים את שמו – ראוי לקום לכבודו/לזכרו. אין לי אותו בבית ולא בדקתי – אבל ממש הוא לא חשוד בעיני על הטיות אידאולוגיות של ניקוד. ואגב, למשנה יש גם כתבי יד מנוקדים עתיקים למדי, חלקם בניקוד עליון.

ואם כבר הסלנג של המשנה – שמת לב שהיה להם מבטא דרון אמריקאי? נסה להגיד איצטדיון במקום stadium, ותגיד לי אם זה לא נשמע משהו שאיזה מיגל או חזוס היה אומר…

‫מאת: יובל‬

‫יובל‬ — Fri, 27 Nov 2009 23:35:20 +0000

@דובי, בוודאי שזה עוזר.
a היא תנועה נמוכה, קרובה להגיית הגרוניות, בניגוד ל-u הגבוהה. שים לב שבמקרים אחרים מסתפקים בהנמכת תנועה – פּתַח, על משקל דלת. ה-e היא רק חצי-גבוהה ואין צורך בדיפתונגיזציה.

‫מאת: דובי‬

‫דובי‬ — Fri, 27 Nov 2009 13:51:04 +0000

אני אף פעם לא הבנתי את ההסבר לפתח גנובה – לפחות לא זה שנתנו לנו בבי"ס (שזה כדי להקל על הגיה של אות גרונית) – שהרי הוספת תנועה *לפני* העיצור הגרוני לא עוזרת כהוא זה (וזה בולט במיוחד בפתח גנובה באות עי"ן). אז למה ככה?

‫מאת: עידו‬

‫עידו‬ — Fri, 27 Nov 2009 12:32:49 +0000

עיין במשניות המנוקדות (אלבק- ילון) וחוששני שתמצא אחרת.

בגמרא נחלקו האם לשונות אלו הם לשונות שבדו להם חכמים, כלומר סלנג קרוב צורנית, או לשון אומות העולם (ואז אין סיבה לחפש קירבה)