על הטרמינולוגיה באתרים השונים – מה היא אומרת עליהם ומה היא אומרת עלינו (חצי תגובה לגל מור): בלשנות ומיתוג.
אבל ראשית חכמה – היכונו לביאת המשיח:
בעל פייסבוק וגבולות ההערצה מתייחס גל מור לטרמינולוגיית העוקבים (followers) של טוויטר לעומת המעריצים (fans) בפייסבוק:
עוקבים (Followers) בטוויטר היא מילה שמבטאת במדויק את היחס בין הצדדים. הם אחריך ואתה לפניהם אך לא מעליהם. ה-Fan המשמש לתיאור העוקבים אחר עמודים של גופים בפייסבוק מתאר מעמד נשגב שאינו הולם לרוב את היחסים האלה. אם אפשר להוסיף, הוא גם זר למדיה החברתית, אשר במיטבה מספקת תחושה שיווינית למשתמשים בה.
השארתי שם טיקבוק אבל אז החלטתי שזה ראוי להרחבה לכאן.
[גילוי נאות: אין לי חשבונות פייסוק או טוויטר ואני לא עוקב/מעריץ אפאחד כך שכל ההתרשמויות על הדינמיקה החברתית הן מכלי שני]. באופן אישי, כלא דובר אנגלית כשפת אם, אני מתרשם שהמשמעות הפוכה. דווקא followers מצטייר לי כמשהו מגלומני. אני אצייץ ואתם כולכם (כל השלושה, או לחלופין, אם אתה אשטון קוצ'ר כל המליון) תשתו בצמא. כלומר, כן, גם המשמעות הא-היררכית קיימת במילה רק שהיא לא ממש בשימוש. הלכה התיאורה החברתית על המדיה החברתית "אשר מספקת תחושה שיוויונית למשתמש בה".
בסרט בראיין כוכב עליון הולכים המוני המאמינים אחרי בראיין שלא מבין מה רוצים ממנו. "אני לא המשיח!" טוען-מיבב להם בראיין.
"I say you are Lord, and I should know. I've followed a few." עונה לו אחד מהם. follow, אם כן, הוא פועל השמור למאמינים אדוקים (ולא רציונליים), לחסידים שמתלווים לאדמור, למאמינים של הגורו ולנאמני המשיח/בראיין.
fan*, לעומת זאת, נדמה לי כמשהו ניטרלי בהרבה – 'אוהד'. 'מעריץ' הוא תרגום לקוי שמתאים דווקא לפולואאר הטוויטרי. fan משמש בצורה הרבה יותר קז'ואלית. אני אוהד של הפועל ירושליים ולכן אני עוקב-fan (נניח) אחרי עמוד העידכונים בפייסבוק. גרופי הוא מי שעוקב (follows) אחרי הלהקה בהערצה חריגה (+מין אוראלי מאחורי הקלעים). לא בדיוק שבירת היררכיות. fan, לעומת הגרופי הוא מי שקונה אלבום, מגיע לקונצרט אבל לא משנה את חייו כדי שיסתובבו סביב הלהקה. או למשל:
"יש לי רעיון, בואו נצא היום לקניון!"
"cool, I'm a fan"
או "I'm a baseball fan", היינו אני 'אוהב' בייסבול. 'מעריץ'? לא מדוייק. מעריץ היא מילה קצת גדולה ולא שייכת.
מיתוג – מי אני – מי אתם
אבל הפוסט הזה הוא יותר מהתקטננות על איך שגל מור משעבד/משבש את הטרמינולוגיה לטובת האידיאולוגיה. כאמור, גם אני איני דובר אנגלית ובהחלט ייתכן שאני טועה בדקויות. הפוסט הוא בעצם על איך שטוויטר ופייסבוק משעבדים את הטרמינולוגיה לטובת האידיאולוגיה (=צבירת משתמשים, לא חלילה חברתיות וקהילתיות). אני, דינוזאור שכמותי, מעדיף את 'מנוי' (subscriber) הישן והטוב. יש לך x מנויי אימייל וy מנויי RSS. חיפשת מילה פחות מגלומנית, פחות היררכית – הרי היא לפניך והיא קיימת שם כבר שנים. אבל מה שקיים כבר שנים (פחות מעשור במקרה של RSS) הוא לא מספיק טוב לפייסבוק ובטח לא לטוויטר. הם הרי הטכנולוגיות החדשות ולטכנולוגיה חדשה צריך גם מילה חדשה. בטח לא מילה כמו מנוי שמזכירה את עולם העיתונות המודפסת. subscribers? נו באמת. זה הרי מיושן וחד סיטרי. אצלינו יהיו fans, מילה עם ניחוח מסורתי. היוזרים אוהבים נקניקיות בחרדל, אוהדים (fans) את היאנקיס ולפיכך גם עוקבים (fans) אחרי הקבוצה/חברה בפייסבוק. "פאנס?!" נוחרים הטוויטרים בבוז. "איזו מילה ישנה, אצלינו יהיו followers". ובאמת אם לצטט את גל מור (ולהפוך קצת את ההקשר) – "followers בטוויטר היא מילה שמבטאת במדויק את היחס בין הצדדים". שהרי אם כתיבת פוסט היא פעולה נרקיסיסטית משהו, מה יותר נקיסיסטי ומגלומני מהמחשבה שהמוני אנשים יתעניינו בהגיגים בני משפט אחד?!** הטרמינולוגיה הטוויטרית הזו באמת משקפת במדוייק את שני חוליי הזמן – האחד – הצורך השיווקי-מיתוגי שמחייב המצאת מילים בשביל הבידול והשני – זרם התודעה של תוכן הגולשים שבעיקרו מוּנע מהפנטזיה של שבירת ההיררכיות (במובן שגם אני, צייצן מהשורה, יכול לפלוט מילים כמו בית הוצאה לאור) ומהרצון לצבירת מעריצים שישתו בצמא את המים החיים שאני, יצרן התוכן הלא ממסדי, משקה אותם.
fan, follower, subscriber
ולסיום – הייתי חייב לשבש קצת את הקריקטורה שהבאתי כאן, הכיתוב המקורי היה: "did you know that suburban white males have more than 100 words for lawn?". נראה לי שאפשר לעשות מזה טמפלייט שמתאים לכל אירוע (וסליחה על כישורי העריכה הגרפית שלי. אני משתמש בpaint).
-ואם כבר ענייני תרגום נראה לי ש'חברים' דווקא מתאים לפייסבוק, fans – אוהדים, לעוקבים אחרי עמודים של גופים בפייסבוק - בעוד 'מעריצים' ישקף נכון את מהות הטוויט.
-עוד על טוויטר (שוב גל מור כטריגר) כתבתי כאן: טוויט טוויט מעל הביט (מעניין שכבר שם השתמשתי במילה 'מאמינים': "טוויטר הוא כלי מעולה להעביר מסרים קצרים ומעודדים למאמינים" [ביחס לשימוש של מטה הבחירות של אובאמה בטוויטר]).
*טוב, למעשה גם על המילה fan עברו תהפוכות עד שהיא הגיע למשמעותה הנוכחית והקז'ואלית. במקור fan היא קיצור של fanatic, מילה שקצת קשה לטעון לנייטרליות שלה.
**אני כמובן מודע לזה שיש צייצנים מעולים שיכולים להפיק את המירב מהמדיום. הנה, שוב, לינק שנתתי כבר מזמן רנדז מסביר איך לצייץ: the art of the tweet
המשך כך ואני אמשיך לעקוב אחריך. בכל מקרה, אני מציע ללהיט הסושיאל מדיה הבא ללכת על "סוגדים".
שחר
נובמבר 30th, 2009
I tend to agree with you about the terminology, except that "fan" seems to me a bit less neutral than you portray it. Sci-Fi fans, for example, are a bit more than Sci-Fi lovers. The former will gladly wait hours in lines to get into the screening of the umpteenth episode of battlestar galactica at a convention, while the latter would wait for the DVD.
Followers is a stronger word, with the implication of mindless sheep following the lead sheep (only slightly less mindless?).
Neta
נובמבר 30th, 2009
שחר, כבר יש לאנשים "אווטרים". מכאן ועד "סוגדים" הדרך קצרה למדי.
Assaf
נובמבר 30th, 2009
נטע –
אבל SF ופנטזיה הם מין חריגים כאלו לא? אלו (=אתם) לא באמת אנשים נורמטיביים, אין לכם חברים ואתם שקועים, מחופשים, באיזה עולם מדומיין שם צריך להציל איזו נסיכה אינטרגלקטית…. (סתם סתם).
שחר, אסף –
אני מגלגל על הלשון "I have 100K worshipers". נשמע מעניין. זה דווקא מסוג הדברים שיוכלו להצליח בהפוך על הפוך. בהתחלה תקום איזו חברה מאגניבה ותשתמש ב'סוגדים' מתוך מודעות ואז החברה תגיע למיינסטרים (אחלה פיצ'רים) ופתאום אנשים יתחילו להשתמש במילה בלי למצמץ. (מישהו אמר האח הגדול?)
אורן
דצמבר 1st, 2009
אורן, גם אתה משבש את הטרמינלוגיה לטובת האידיאלוגיה אם היה בזה ממש. מהי האידיאולוגיה שלי? פרו-טוויטר, פרו תקשורת חד-כיוונית? אולי, אך רק מכיוון שאני סבור שזו דרך יעילה יותר לעקוב אחר אנשים. בפועל, זה ההפך הגמור מכפי שאתה מתאר. בטוויטר הענווה בולטת יותר ואילו בפייסבוק יש סגידה לפרופולים. אשטון קוצ'רים למיניהם פירסמו את טוויטר אך הם די חריגים בנוף של הפלטפורמה ומהווים שבריר מן הפעילות בה. אתה מצייר את העוקבים בטוויטר כעדת מעריצים עיוורת בעוד זה רחוק מאוד מלהיות המצב. אני לא יודע מה הקילומטרז' שלך בטוויטר ואם הוא מועט או לא קיים אני מציע לך להתנסות בעצמך ולא להתרשם רק מהמילים אלא גם לחוות את המהות מאחוריהן.
גל מור
דצמבר 7th, 2009
בכל אופן אני שמח לשמש טריגר, גם אם זה לא הוביל את הדיון למקום אליו כיוונתי.
גל מור
דצמבר 7th, 2009
במקום בפייסבוק צ"ל בטוויטר. אם תוכל תתקן. תודה
גל מור
דצמבר 7th, 2009
יותר מידי זמן בקושי קראתי ובכלל לא הגבתי…
לדעתי, כל הטרמינולוגיה לא משנה כלום. לא משנה מה צוקרברג ומה-שמו בחרו לכתוב ואיך הם מכנים את הרשומים לעדכונים, ההרגשה של המשתמשים קובעת הרבה יותר. נכון שמילים יוצרות מציאות (כאן יבוא לינק לחצי מהפוסטים הבלשניים שלך) אבל לכל היותר יש איזו אי-נוחות קלה עם ההקשר הסטוקרי קמעא של "עוקבים", כמו שרגילים לתרגם את זה, אבל לא נראה לי שמישהו מתייחס יותר מזה.
בנוסף, ההשוואה בין מעקב בטוויטר אחרי משתמש רגיל (גם אם במקרה זה פרופיל של חברה, אין הבדלים) לבין הצטרפות לדף של חברה וכדומה בפייסבוק נראית לי קצת מוזרה. ההשוואה (של כל אחד בנפרד) היא מול חברות בפייסבוק, עם משתמשים מן השורה. בפייסבוק אכן מדובר על אנשים שמכירים זה את זה, לרוב, ואז נוצר צורך לבדל בין חברים לבין חֶברה שאני בוודאי לא חבר שלה אבל אולי מתעניין בה ואשמח להתעדכן במה שיש לה לספר. בטוויטר אני סתם עוקב אחרי עדכונים של אנשים, בלי צורך להכיר אותם, בדיוק כמו בבלוגים, למשל.
(יצא קוהרנטי? קשה לעבור שוב ולבדוק בתיבה כזו קטנה.)
יחזקאל
דצמבר 7th, 2009
גל –
שים לב, לא טענתי שהעוקבים הם עדת מעריצים עיוורת אלא דיברתי על הסמנטיקה של הטרמינולוגיה. אתה זה שגוזר מסקנות חברתיות מהטרמינולוגיה (השגויה). מבחינה לשונית, בניגוד למה שטענת, באנגלית follower הוא חזק והיררכי הרבה יותר מ-fan. אתה הופך את היוצרות הסמנטיות וזה מובן לאור העובדה שאתה חסיד גדול (follower?) של טוויטר.
שנית, דווקא האשטון קוצ'רים או ה"פרו-טוויטרים" יהיו מי שיהיו, מייצרים את רוב התעבורה בטוויטר. למעשה מחקרים מראים שכ-5% מהיוזרים מייצרים 75% מהפעילות (למשל כאן ).
תיקנתי את הפייסבו'->טוויטר.
יחזקאל –
חצי מסכים. זה נכון שלפעמים הדינמיקה של המשתמשים חזקה מהטרמינולוגיה התאגידית אבל צריך להיות תמים כדי לחשוב ללא מושקעים ימים של סיעורי מוחות כדי לבחור טרמינולוגיה, צבע, לוגו וכו' שישקפו את "ערכי המותג".
אורן
דצמבר 7th, 2009
אורן – 5% מהמשתמשים מייצרים 75% מהפעילות – זו דוגמא לחוק חזקות (power law).
פעילות המשתמשים בקהילות רבות באינטרנט מתנהגת לפי חוק חזקות, כמו גם התפלגות ההכנסות באוכלוסיה, מילים בקורפוס של טקסט, נהרות, גדלי ערים ועוד ועוד. הספר , Here Comes Everybody (המומלץ בעיני, למרות שעמיתתי קטלה אותו) דן ארוכות בחוקי חזקות, ובתופעת העולם הקטן – בטויטר, למשל, יש מעט אשטון קוצ'רים והרבה קהילות קטנות של שלושה עד עשרה חברים שמנהלים שיחה סגורה המעניינת רק אותם (מי אמר בלוגוספירה?)
יובל
דצמבר 8th, 2009
[...] מאז, גל כתב על פייסבוק וגבולות ההערצה ואורן צור ענה לו בטוויטר וגבולות המגלומניה, וחשבתי שהפוסט שלי, בשינוי קל, יכול לתת זוית אחרת על [...]
חברים, עוקבים, מעריצים ומי זה מי | ליאור שיאון - קיים משמע אני חושב.
דצמבר 10th, 2009
[...] אורן הוא:-עוד קורבן של הסטטיסטיקה -נכשל במבחן טיורינג « על טוויטר וגבולות המגלומניה (טרמינולוגיה) [...]
ערימה מאוחרת
דצמבר 29th, 2009
[...] וחקייני בפרסומת, אבל למוצר חדשני חייבים הרי להמציא שפה חדשנית. לאייפון יש אולי הרבה apps אבל גם לא מעט downs). בסה"כ זה [...]
כזה אני רוצה
ינואר 11th, 2010
פוסט אנתרופולוגי משהו…
מעניין :)
נעמה
אפריל 26th, 2010