‫תגובות לפוסט: "על טוויטר וגבולות המגלומניה (טרמינולוגיה)"‬

‫מאת: נעמה‬

‫נעמה‬ — Mon, 26 Apr 2010 07:57:35 +0000

פוסט אנתרופולוגי משהו…
מעניין :)

‫מאת: כזה אני רוצה‬

‫כזה אני רוצה‬ — Mon, 11 Jan 2010 11:05:34 +0000

[...] וחקייני בפרסומת, אבל למוצר חדשני חייבים הרי להמציא שפה חדשנית. לאייפון יש אולי הרבה apps אבל גם לא מעט downs). בסה"כ זה [...]

‫מאת: ערימה מאוחרת‬

‫ערימה מאוחרת‬ — Tue, 29 Dec 2009 10:47:05 +0000

[...] אורן הוא:-עוד קורבן של הסטטיסטיקה -נכשל במבחן טיורינג « על טוויטר וגבולות המגלומניה (טרמינולוגיה) [...]

‫מאת: חברים, עוקבים, מעריצים ומי זה מי | ליאור שיאון - קיים משמע אני חושב.‬

Thu, 10 Dec 2009 14:49:09 +0000

[...] מאז, גל כתב על פייסבוק וגבולות ההערצה ואורן צור ענה לו בטוויטר וגבולות המגלומניה, וחשבתי שהפוסט שלי, בשינוי קל, יכול לתת זוית אחרת על [...]

‫מאת: יובל‬

‫יובל‬ — Tue, 08 Dec 2009 20:14:19 +0000

אורן – 5% מהמשתמשים מייצרים 75% מהפעילות – זו דוגמא לחוק חזקות (power law).
פעילות המשתמשים בקהילות רבות באינטרנט מתנהגת לפי חוק חזקות, כמו גם התפלגות ההכנסות באוכלוסיה, מילים בקורפוס של טקסט, נהרות, גדלי ערים ועוד ועוד. הספר , Here Comes Everybody (המומלץ בעיני, למרות שעמיתתי קטלה אותו) דן ארוכות בחוקי חזקות, ובתופעת העולם הקטן – בטויטר, למשל, יש מעט אשטון קוצ'רים והרבה קהילות קטנות של שלושה עד עשרה חברים שמנהלים שיחה סגורה המעניינת רק אותם (מי אמר בלוגוספירה?)

‫מאת: אורן‬

‫אורן‬ — Mon, 07 Dec 2009 14:26:12 +0000

‫גל - שים לב, לא טענתי שהעוקבים הם עדת מעריצים עיוורת אלא דיברתי על הסמנטיקה של הטרמינולוגיה. אתה זה שגוזר מסקנות חברתיות מהטרמינולוגיה (השגויה). מבחינה לשונית, בניגוד למה שטענת, באנגלית follower הוא חזק והיררכי הרבה יותר מ-fan. אתה הופך את היוצרות הסמנטיות וזה מובן לאור העובדה שאתה חסיד גדול (follower?) של טוויטר. שנית, דווקא האשטון קוצ'רים או ה"פרו-טוויטרים" יהיו מי שיהיו, מייצרים את רוב התעבורה בטוויטר. למעשה מחקרים מראים שכ-5% מהיוזרים מייצרים 75% מהפעילות (למשל כאן ). תיקנתי את הפייסבו'->טוויטר. יחזקאל - חצי מסכים. זה נכון שלפעמים הדינמיקה של המשתמשים חזקה מהטרמינולוגיה התאגידית אבל צריך להיות תמים כדי לחשוב ללא מושקעים ימים של סיעורי מוחות כדי לבחור טרמינולוגיה, צבע, לוגו וכו' שישקפו את "ערכי המותג".‬

‫מאת: יחזקאל‬

‫יחזקאל‬ — Mon, 07 Dec 2009 07:09:06 +0000

יותר מידי זמן בקושי קראתי ובכלל לא הגבתי…

לדעתי, כל הטרמינולוגיה לא משנה כלום. לא משנה מה צוקרברג ומה-שמו בחרו לכתוב ואיך הם מכנים את הרשומים לעדכונים, ההרגשה של המשתמשים קובעת הרבה יותר. נכון שמילים יוצרות מציאות (כאן יבוא לינק לחצי מהפוסטים הבלשניים שלך) אבל לכל היותר יש איזו אי-נוחות קלה עם ההקשר הסטוקרי קמעא של "עוקבים", כמו שרגילים לתרגם את זה, אבל לא נראה לי שמישהו מתייחס יותר מזה.

בנוסף, ההשוואה בין מעקב בטוויטר אחרי משתמש רגיל (גם אם במקרה זה פרופיל של חברה, אין הבדלים) לבין הצטרפות לדף של חברה וכדומה בפייסבוק נראית לי קצת מוזרה. ההשוואה (של כל אחד בנפרד) היא מול חברות בפייסבוק, עם משתמשים מן השורה. בפייסבוק אכן מדובר על אנשים שמכירים זה את זה, לרוב, ואז נוצר צורך לבדל בין חברים לבין חֶברה שאני בוודאי לא חבר שלה אבל אולי מתעניין בה ואשמח להתעדכן במה שיש לה לספר. בטוויטר אני סתם עוקב אחרי עדכונים של אנשים, בלי צורך להכיר אותם, בדיוק כמו בבלוגים, למשל.

(יצא קוהרנטי? קשה לעבור שוב ולבדוק בתיבה כזו קטנה.)

‫מאת: גל מור‬

‫גל מור‬ — Sun, 06 Dec 2009 23:19:30 +0000

במקום בפייסבוק צ"ל בטוויטר. אם תוכל תתקן. תודה

‫מאת: גל מור‬

‫גל מור‬ — Sun, 06 Dec 2009 23:18:38 +0000

בכל אופן אני שמח לשמש טריגר, גם אם זה לא הוביל את הדיון למקום אליו כיוונתי.

‫מאת: גל מור‬

‫גל מור‬ — Sun, 06 Dec 2009 23:03:13 +0000

‫אורן, גם אתה משבש את הטרמינלוגיה לטובת האידיאלוגיה אם היה בזה ממש. מהי האידיאולוגיה שלי? פרו-טוויטר, פרו תקשורת חד-כיוונית? אולי, אך רק מכיוון שאני סבור שזו דרך יעילה יותר לעקוב אחר אנשים. בפועל, זה ההפך הגמור מכפי שאתה מתאר. בטוויטר הענווה בולטת יותר ואילו בפייסבוק יש סגידה לפרופולים. אשטון קוצ'רים למיניהם פירסמו את טוויטר אך הם די חריגים בנוף של הפלטפורמה ומהווים שבריר מן הפעילות בה. אתה מצייר את העוקבים בטוויטר כעדת מעריצים עיוורת בעוד זה רחוק מאוד מלהיות המצב. אני לא יודע מה הקילומטרז' שלך בטוויטר ואם הוא מועט או לא קיים אני מציע לך להתנסות בעצמך ולא להתרשם רק מהמילים אלא גם לחוות את המהות מאחוריהן.‬