ויהי באשמורת הבוקר ויעור היֶלֶד ויקרא 'אאאאאאאה' ונאמֶר 'היננו' ונאכיל את היָלֶד. ונשלוף CSI בא בימים מהכן-מָאקְס ונצפה ונירדם.
וב-CSI מסופר על איזה פסיכופת עם הזיות דתיות וכאשר הוא נתפס הוא מצטט "כל מי שנגזר גורלו לא יוכל להיגאל – מות יומת" ואז מוסיף "ספר ויקרא 27, 29".
לא צריך לדעת את התנך בעל פה כדי להבין שאין מצב שפסוק כזה כתוב בתנך ("כל מי ש.."?! "נגזר גורלו"?! "להיגאל"?!). זה פשוט לא הסיגנון*. כלומר המתרגם (כתוביות) פשוט תירגם מילולית (בערך) את האנגלית ויצא לו משהו מוזר.
התרגום הקלוקל הזה היה עובר לסדר היום אם בתוכנית עצמה לא היו מסמיכים לפסוק את המקור. לויטיקוס 27, 29. ("ספר ויקרא" מקריאות הכתוביות). אבל למה, בשם אלוהי השמיים והארץ, לא פתח המתרגם תנך כדי לראות את המקור העברי? הוא לא היה צריך להפגין ידע כללי ולזהות שיש כאן פסוק תנכי ולזהות מיד את המקור העברי. המקור המדוייק מופיע בתוכנית. למה הוא שבר את שיניו ומקלדתו והוציא תרגום מופרך למשהו שהוא עברית במקור?
השוו-נא "כל מי שנגזר גורלו לא יוכל להיגאל – מות יומת" לעומת המקור "כל חרם אשר יָחֳרַם מהאדם – לא יִפָּדֶה – מות יומת". (המקור האנגלי [בתוכנית, כלומר] הוא All human beings that are doomed lose the right to be redeemed; they must be put to death מה- new american bible ולא מאחד התרגומים הקנוניים).
כנראה שיש כאן שתי סיבות שלובות זו בזו (ביצה ותרנגולת) – שכר הרעב של המתרגמים והנחה שהצופה הוא אידיוט ושאין שום טעם בעבודה מתוקנת ומדוייקת.
זה בא לידי ביטוי גם בשגיאות הכתיב בעיתונים (המודפסים. ברשת אני כבר לא סופר) ובסתירות הלוגיות בין משפט למשפט בכתבות השונות (הנה, מאתמול: התכופפה או נפלה).
ולסיום, עוד פסוק עם מראה מקום בצידו. כאן גם התסריטאי עשה קצת מיש-מש פסוקים ולמעשה רק סוף הנאום נמצא במקום המצוטט):
מצווה לדון כל אדם לכף זכות או בעברית – כל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שתוכח אשמתו ואולי כותב הכתוביות דווקא פתח תנך, את תרגום התנך לעברית מודרנית של אברהם אהוביה ("בתחילת הבריאה, כשברא אלוהים את העולם, והארץ היתה שוממה וריקה" או "את חרבותיהם ישברו ויהפכו אותן לאתי חפירה, את חניתותיהם יהפכו למזמרות. ועם על עם לא ירים עוד חרב, הם לא ילמדו עוד להלחם"), ושם מופיע התרגום המרדד הנ"ל. כן. בטח. אולי. (אבל אם למישהו יש גישה אשמח לדעת איך זה באמת תורגם).
תוספת: יעל פתחה על הפוסט הזה דיון בפורום מתרגמים ועורכים. וגם שם יש תגובות משכילות (כמובן, חוץ מאלו שאומרות שאני סתם מתלהם…). לכו תקראו.
נו נו, דבר לא השתנה מאז נכתב הפוסט הזה:
http://www.notes.co.il/yemima/20829.asp
ימימה
ינואר 28th, 2010
אני חייב לציין שמכל המקרים שראיתי עד עתה המתרגמים השקיעו וחיפשו את המקור.
בניגוד לעצלנות והזלזול הנפשע שלהם בכל מה שנוגע לאנגלית יומיומית ותרבות אמריקאית, למשל.
יובל
ינואר 28th, 2010
בכל.
בכל המקרים.
יובל
ינואר 28th, 2010
לדעתי, הפרק המשובש ביותר הוא תהילים כ"ג (ה' רועי לא אחסר), אולי כי הוא נאמר בהלוייות נוצריות…
אדאמה
ינואר 28th, 2010
אני חושב שיש כאן עוד דבר. יכול להיות שהמתרגם היה מודע לזה שזה מהתנ"ך אבל לא רצה להשתמש במילים גבוהות שחלק מהאנשים לא יכירו. למרות שזה נשמע טיפשי ומאולץ תרגומים לרוב מנסים לפשט את השפה.
גיל
ינואר 28th, 2010
ימימה –
רק שכאן גם המשלב לחלוטין לא מתאים וגם יש הפניה מפורשת ל"תרגום" הנכון.
אדאמה –
תני דוגמאות משובבות נפש. (זה לא התרגום לאנגלית שמפריע לי אלא התרגום חזרה).
גיל-
זו כמובן אופציה רק שהאופציה הזו מנוכרת לאווירת הציטוט של הפסיכופת. מתאים הרבה יותר להשתמש במילים ארכאיות, מנוכרות ו"מפחידות". גם ה"מקור" האנגלי הוא מעט גבוה (אבל רק מעט).
אורן
ינואר 28th, 2010
טעית, ידידי, בניקוד של יחרם.
עידו
ינואר 28th, 2010
עידו –
צודק. פדיחה. תיקנתי. תודה.
אורן
ינואר 28th, 2010
קודם כל, זה הוא, לא היא.
דוגמא משובבת נפש, מהאוס, 5X04:
האל הוא רועה הצאן שלי, לא ארצה.
אדאמה
ינואר 29th, 2010
[...] צור מדווח בבלוגו "מדע בזיוני" על תרגום פסוקים [...]
Written Torah and the Prophets* » התיקונים
ינואר 29th, 2010
אני החלטתי לעשות מעשה ולדווח על טעויות כאלה בציון שמו/ה המפורש של המתרגם/מת. מבחינתי, כל עוד שמו/ה מתפרסם בסוף המשדר, לא עשיתי כל עוול לאיש. אבל יש אנשים שדווקא חשבו אחרת, ומעניין שהם עצמם מתרגמים. מעניין למה.
זרש
ינואר 29th, 2010
תרגום התנך לעברית בכתוביות הגרוע ביותר שראיתי מימי נמצא בסרט זק וריבה. כנראה בגלל שזה שיר השירים ושיר השירים במשלב נמוך נשמע נורא ואיום.
אפרת
ינואר 29th, 2010
קרוספוסטינג של התגובה שלי בבלוג התיקונים:
ולחלופין…
המתרגם ראה את הפסוק המקורי, וחשב לעצמו משהו כזה: “טוב, בואו נבדוק את הפסוק… מה זה? ‘כל חרם אשר יחרם’ – זה לא יהיה ברור לאנשים בבית שקוראים את הכתובית 2-10 שניות (תלוי בכתובית), וזה גם לא מתאים למשמעות כאן, הוא מדבר על doomed ועל גאולה, לא על חרמות ופדיונם. מה לעשות? לקלקל את הפסוק ולשמור על המשמעות, או להעתיק את הפסוק וליצור משהו לא כ”כ קשור? מה לעשות, מה לעשות? שיט, כבר שלוש בבוקר ועוד ארבע שעות אני צריך לשלוח את זה, ויש לי עוד חצי תכנית לגמור, מה אני אעשה עם כל ההתלבטויות האלה? טוב, פעם שעברה כבר ירדו עלי כי כתבתי משהו שלא היה ברור במבט ראשון, בואו פשוט נכתוב את המשמעות וזהו, אז מה אם אח”כ יגידו שאני לא מבין כי לא כתבתי מה שבתנ”ך.”
אני לא אומרת שדווקא זה מה שקרה כאן, יכול להיות שהיה מתרגם חפפן (למרבה הצער, כמו שנפוץ בהרבה עבודות אחרות שהשכר עליהן לא מצדיק את ההשקעה האמיתית שהן דורשות – יש לא מעט גם מהסוג הזה), אבל בכל זאת, שים לב לעובדה שהפסוק המקורי לא מתאים למשמעות של המשפט בהקשר. אז במקרים כגון אלה מה באמת אמור המתרגם לעשות? בספר, היה יכול להתעלם מהעובדה שצוטט פסוק מהתנ”ך, ולהתמקד במשמעות (בעייתי, אבל בלית ברירה אפשרי, בעיקר אם אפשר לפצות על ידע התנ”ך של הדמות במקום אחר), או אולי אפילו לבדוק בתנ”ך ולמצוא פסוק אחר שמתאים יותר להקשר, ולצטט אותו במקום. כאן, כששומעים את המקור ליד הכתובית, כל פתרון יגרום לבעיות אחרות.
אגב, שים לב גם לעובדה שהצירוף ‘מות יומת’, שהוא לא בדיוק שפה מדוברת ו/או מודרנית, כן נשמר. כך שנראה שכן היה למתרגם איזשהו ידע על הפסוק.
כמו שאמרתי, יש הרבה שגיאות בתרגום כתוביות, חלקן באמת מחפירות. אבל נראה לי חשוב לזכור שזו עבודה מאוד כפוית טובה, ושבגלל הטבע המיוחד של תרגום-לצד-המקור זו גם עבודה שקל מאוד לצחוק עליה. לפעמים בצדק ולפעמים לא בצדק.
יעל
ינואר 30th, 2010
יעל, נראה לי שהפרגון שלך למתרגם קצת מוגזם. נכון שהפסוק לא ברור לכל אחד בקריאה ראשונית (אגב, ביצה ותרנגולת, אם לא משתמשים בפסוקים הם נהיים פחות ברורים), אבל דמות שמצטטת פסוקים יכולה לצטט פסוק לא ברור, זה לגמרי עובר. המחשב ה על עורכים שכאילו יגידו למתרגם שהפסוק היה לא ברור נראית לי לא פחות ממופרכת. ואגב, "מות יומת" זה מטבע שדווקא משתמשים בו הרבה כשרוצים לחקות שפה תנכי"ת, קשה להגיד שהשימוש הזה מעיד על ידע מצד המתרגם.
ודוגמאות שאני נתקלתי בהן: בסרט טבע בערוץ שמונה ראו להקת דגי הרינג שטה במים. התרגום (שקרע אותי מצחוק): להקת דגים מלוחים.
ועוד אחת: בספר "חולית" יש המון מושגים שהמקור שלהם הוא בעברית ושיש להם משמעות קבלית. בתרגום של הספר קיבלנו מושגים יפהפיים, למשל "קפיצת הדרך". בתרגום של הסרט המתרגם לא טרח לפתוח את הספר וכל מה שנשמע מוזר באנגלית פשוט נכתב בג'יבריש, קפיצת הדרך הפכה למשהו כמו קוויזט הדרק (זה נאמר על הסרט שראיתי בכבלים, אולי יש גרסה שתורגמה יותר טוב).
מניח רעפים נוצרי
ינואר 30th, 2010
זרש –
אני לא בטוח שאני אוהב את הצליבה של המתרגם, בטח כשהוא עובד בשכר רעב ובלחץ בשביל סדרת טלביזיה. מצד שני, בספרים צריך לצלוב את כל השרשרת – כלומר גם את העורכים והמגיהים שאחראים לא פחות.
יעל –
הפסוק דווקא מתאים מאוד. משמעות הפסוק היא שאדם שנגזר גורלו למות לא יכול להתחמק מגזר הדין הזה (בדיוק המשמעות של התרגום העלוב).
אורן
ינואר 31st, 2010
אני מסכים עם יעל. מאוד הגיוני בעיניי שלא יצטטו ישירות מהתנ"ך ויעלו משלב בתרגום. זה אולי צורם לחלק מהאנשים אבל מצד שני מועיל להרבה אנשים שאחרת לא היו מבינים את המשפט כלשונו.
גיל
ינואר 31st, 2010
כמו שכתבתי, אני לא יודעת אם באמת היה תהליך של התלבטות, ובהחלט יכול להיות שזו סתם חפפנות מביכה. זה קורה.
אבל בכל זאת יכול גם להיות שזו היתה תוצאה של תהליך מחשבתי, שבסופו המתרגם העדיף את 'נגזר גורלו למות' ו'ייגאל' על 'חרם' ו'ייפדה', כי הוא חשב שאולי הם יהיו יותר ברורים במבט ראשון (כאמור – כתובית נשארת על המסך בין 2 ל-10 שניות, פחות או יותר, כך שהרבה פעמים יש העדפה לפתרונות תרגומיים שאולי הם פחות מוצלחים מצד האמנות, אבל הם יותר פשוטים, במחשבה על קוראי הכתוביות). במקרה הזה, אפשר להתווכח אם זו היתה בחירה מתאימה, ואישית אני לא חושבת שהייתי נוקטת בה, אבל לא צריך אוטומטית להניח שהמתרגם היה בור ועצלן. יש גם כאלה, אבל לא כולם כאלה, ומדי פעם מותר גם לתת לאנשים להנות מהספק.
אגב: ברור שזו משמעות הפסוק, אחרת זה לא היה התרגום לאנגלית, והדמות לא היתה משתמשת בו. אבל בכל זאת נוסף כאן משהו בתרגום (הראשון, לאנגלית): נוספו שתי מלים מאוד חשובות, שהן doomed ו-redeemed. אלה מלים שהמשמעות שלהן בתוך השפה האנגלית, בתוך ההקשר הנוצרי, חורגת בהרבה מזו של המלים 'חרם' ו'ייפדה', כי הן משמשות בצורה מאוד בולטת בהקשר של יום הדין (doomsday) ושל הגאולה הנוצרית. למרות שגם הפסוק ב'ויקרא' דיבר בגדול על אותו דבר, למלים שבו אין את אותה משמעות תרבותית שיש למלים בתרגום האנגלי.
הנקודה הזו, למען האמת, כבר די חורגת מהדיון המקורי, כי את מה שבאמת עבר בראשו של המתרגם שישב על הפרק הזה אנחנו לא יכולים לדעת; אבל כמתרגמת, אני חושבת שזו סוגיה מעניינת. האם תרשה לי לפרסם את הפוסט הזה בפורום תרגום ועריכה באג'נדה, כדי לראות מה יהיו התגובות שם?
יעל
ינואר 31st, 2010
גיל –
לא מסכים. הפסוק האנגלי הוא גם במשלב גבוהה, כלומר תנכי והוא מיועד לצופה האמריקאי שלא ידוע בעמקותו האינטלקטואלית זו תוכנית בידור ועם זאת שתלו שם פסוק.
יעל –
בדיוק. לכן היה לי כל כך מוזר התרגום החוזר לעברית. פשוט היה נראה לי לא מתקבל על הדעת לייחס את המילה הנוצרית 'גאולה' לבן אדם. זה פשוט לא הסגנון של התנך. רק אחרי זה הקפיצו אותי המשלבים הלשוניים המודרניים ("כל מי שנגזר גורלו").
ואפרופו "ברור שזו משמעות הפסוק" אני יודע?! יש מספיק תרגומים מוזרים שמחטיאים את המשמעות. הדוגמא הקלאסית היא "הבשר רקוב אבל הוודקה טובה" (על זה ועוד קצת כאן).
את כמובן יכולה לפרסם את הפוסט איפה שאת רוצה. בשמחה.
אורן
ינואר 31st, 2010
אורן, ארה"ב מדינה דתית ואני מעריך שהאמריקאי הממוצע בקיא יותר בתנ"ך מאשר רוב הישראלים. לא יודע, אולי שווה לאתר אותה ולשאול ולראות אם היא תענה לך.
גיל
פברואר 1st, 2010
גיל –
אני מניח שאתה מכיר את ארה,ב קצת יותר ממני ויכול להיות שאתה בהחלט צודק. בכל אופן, מעניין אותי אם צופה ה-CSI הממוצע הוא האמריקאי הממוצע.
אין לי נתונים (ואני גם לא יודע אם זה קשור) אבל ההתרשמות שלי היא שהעירוני הממוצע (NY, SF, LA) לא יודע לצטט פסוקים מהתנך, אולי למעט כמה פסוקים שהפכו לפופ, כמו למשל הפסוק מיחזקאל בספרות זולה. כאמור, אולי אני טועה לחלוטין.
אורן
פברואר 1st, 2010
אורן: קודם כל, אתה צודק לגבי התנ"ך בארה"ב – לפחות לפי מה שאני מכירה, בתרבות אמריקאית אם מישהו מצטט מהתנ"ך זה סימן ברור לכך שהוא אדם דתי (בניגוד לישראל, שבה הרבה ביטויים תנ"כיים יכולים להיות חלק מדיבור פחות-או-יותר רגיל).
ובעצם זה קצת קשור גם לנקודה המשנית שהעליתי – שמבחינת ההקשר האנגלי/נוצרי, השימוש בפסוק הזה 'מסומן' הרבה יותר מאשר הפסוק העברי. שוב, אני לא יודעת אם המתרגם המקורי באמת התלבט לגבי התרגום, אבל ככל שאני חושבת יותר על הסוגיה הזו כך אני אישית מתלבטת יותר. הרי ברור שהרוצח *כן* כיוון למושג הגאולה הנוצרי, *כן* כיוון ל-doomed בהקשר של יום הדין הנוצרי, ושני הדברים האלה לא משתמעים באותה צורה מתוך הפסוק העברי, שההקשר שלו שונה לחלוטין. כדי לבדוק בדיוק מה ההקשר פתחתי תנ"ך (במהדורה המפורשת-קלות שרובנו מקבלים בתום הטירונות). הפסוקים הקודמים מדברים על 'חרם' במובן של רכוש שאדם מקדיש לאלוהים ('אך כל-חרם אשר יַחֲרִם איש ליהוה מכל-אשר-לו מאדם ובהמה ומשדה אֲחֻזָּתוֹ לא יִמָּכֵר ולא יִגָּאַל כל-חרם קדש-קדשים הוא ליהוה'); הפרשנות לפסוק הרלוונטי שלנו מציינת: 'להלן יסופר על החרמת גויי הארץ (יהושע ו' כא ועוד) ועל החרמת עמלק (שמואל א ט"ו ג) ועוד' – אני משערת שזה כדי להבהיר שלא מדובר בקרבנות אדם, כמו שניתן אולי להסיק מהפסוק. טוב, זה מעניין אבל אני קצת נסחפת. :) בכל אופן, מה שברור הוא שהפסוקים האלה בהחלט לא מדברים על יום הדין או על גאולה, אלא על פעולה טכנית למדי, חרם (במובן של הקדשת משהו לאל) ופדייה (במובן של תשלום כסף במקום הקרבה, כמו פדיון הבן למשל). כלומר, ההקשר הנוצרי, שמתוכו מדבר הרוצח ובמסגרתו הוא מצטט את הפסוק, בעצם מרחיק את הפסוק מהמשמעות המקורית שלו. אני חושבת שבתור סוגיה תרגומית זה מאוד מעניין. באמת שאני לא מצדיקה אוטומטית את המתרגם של הכתוביות (אם כי אני שמחה שהדיון עבר מנזיפה אוטומטית על תראו-איזה-בור-המתרגם לדיון בשאלה אם מדובר בהחלטה הנכונה מבחינה תרגומית; כאמור, אני חושבת שמותר לתת לפעמים לבן-אדם להנות מהספק). גם לי חורה באיזושהי רמה על זה שלא ציטטו מהמקור, ועוד כזה מקור נגיש כמו התנ"ך ומתואר בדיוק מאיפה הציטוט נלקח. אבל מצד שני, אם מתרחקים קצת מההקשר הספציפי של הכתוביות, רואים שזו באמת בעיה שיכולה להיות די מורכבת.
יעל
פברואר 1st, 2010
יעל –
כמה דברים:
1. לגבי הנזיפה האוטומטית – לא הייתה כזו. בכוונה לא ציינתי את שם המתרגם וגם סיפקתי לו תירוץ מן המוכן – שכר הרעב שמשלמים למתרגמי תוכניות. אבל זה אופ-טופיק.
2. אני חושב שיש בעיה גם בשימוש במילה 'גאולה' בעברית. בעברית המילה הזו חסרה את כל המטען שיש לה באנגלית. כלומר את המשמעות (הנוצרית) שלה מבין רק מי שמכיר קצת את הנוצרות או מכיר את הביטויים באנגלית. לכן, למשל, כשחמי רודנר שר 'הו גאולה' הוא פשוט מזייף תרבות והשיר פשוט לא עובר. היהודי היחיד שאיכשהו נשמע אותנטי כשהו מדבר על גאולה זה דילן. אולי גם לאונרד כהן. ושניהם ספוגים גם במיתולוגיה נוצרית.
כלומר מה שאני רוצה לומר הוא שבכתוביות רצות אי אפשר להעביר לעברית את המטען הנוצרי.
3. בדקתי בכמה פרשנים מסורתיים לגבי הפסוק הספציפי. יש כמה פרשנויות מלבד מה שהבאת. א)אדם שנידון למיתה (נניח שחילל שבת בעל שפנים ואכל נידות ביום כיפור או שפשוט רצח מישהו) לא יכול לפדות את עצמו בכסף. ב)בדר"כ אדם יכול להתחייב להביא תרומה על ידי הצבעה על משהו והכרזה "ערכו עלי". הפסוק הספציפי אומר שנידון למיתה אין לו ערך (טכני).
ההסבר הראשון איכשו מתאים גם לתוכנית, שם הפסיכופת חושב שהוא שליח האל להרוג אנשים ש"ראויים" למיתה. (לא שאני חושב שהמתרגם הלך ללמוד את הסוגיה ואת הפרשנויות השונות של הפסוק).
אני אנצל את הבמה כדי לשאול את המתרגמים שבקהל אם זה מקובל (דה פקטו) שתרגום טלוויזיוני הוא ברמה נמוכה יותר ואם כן למה. האם בגלל התשלום? בגלל המהירות הנדרשת? בגלל המדיום שלא מאפשר גם לצופה להעמיק בטקסט?
אורן
פברואר 1st, 2010
ואי אפשר בלי מילה אחת טובה:
"אלוהים יודע" של ג'וזף הלר, ספר על דוד המלך באווירה תנ"כית, תרגם את יפה מאוד מאיר ויזלטיר.
התרגום לעברית, בעיני, הוא ממש יצירת אמנות, ויזלטיר לא רק ששולט בלשון התנ"כיית ישר והפוך ומלהטט בה, הוא עובר בצורה משכנעת מאוד מעברית מודרנית למקראית ובחזרה, עושה שימוש במילים ככה שגורם לך לחשוב עליהן שוב. דוגמא שעולה בזיכרון ב3 בבוקר: "לבשתי אז מכנסיים קצרים כך שלא הייתי צריך לאזור את חלצי".
והנה בפרק הראשון:
http://www.am-oved.co.il/HTMLs/article.aspx?C2004=15503&BSP=15463
מעולה!!!
מהגג
פברואר 2nd, 2010
מהגג –
באמת נחמד (לא הכרתי). רק שהיום אף אחד לא היה פונה לויזלטיר ואם היו פונים אליו היו "עושים לו טובה" שנותנים לו לתרגם בשכר רעב. אני יכול לדמיין את המו"ל אומר לו "אתה שומע מאיר, זה צריך לרדת לדפוס בדיוק לשבוע הספר אז שלא תסתבך לי עם שירה והתחכמויות לשוניות, אתה שומע? העולם איננו קורא שירים הלילה. לא נפציר בו".
והערונת לג'וזף הלר – איך משפט אחרי תיאור הלילה השקט בירושלים דוד מתאר את "הרוח הלילית הבאה מן הים"?! זה כמעט מזכיר לי את אלון מזרחי שקנה בית בקיסריה "כדי לראות את הזריחה".
אורן
פברואר 2nd, 2010
הנה לינק לשירשור שפתחה יעל בפורום תרגום ועריכה ובו תגובות תובנות ודעות מקהילת המתרגמים:
http://www.agenda.co.il/171/forum/412861/
(הוספתי את הלינק גם בסוף הפוסט)
אורן
פברואר 3rd, 2010
1. אולי הכוונה לירושלים רבתי?
2. ויותר ברצינות, אפשר לקרוא לרוח מערבית "רוח מן הים" גם בירושלים, 50-60 ק"מ זה לא סיפור גדול בשביל רוח.
אני מאוד ממליץ על הספר, מכל הלב, אחרי שקראתי אותו כבר ספר מלכים לא נראה לי אותו דבר…
מהגג
פברואר 3rd, 2010