לפי מיליון שנה, כשראיתי את הסרט נפלאות התבונה, מה ששרף בעיניי את הסרט לא היה הקיטשיות המופלגת ולא שיכתוב ההיסטוריה המשפחתית אלא דווקא ההסבר הפסודו-מתמטי לשיווי משקל נאש. זו הסצינה ההיא בפאב בה נאש מסביר למה כדאי להם להתחיל דווקא עם החברות של הבלונדינית ולא איתה עצמה. "אבל, היי!" אומר לעצמו כל מי שלמד תורת המשחקים, "זה לא שיווי משקל כי ברגע שהיפה מתבאסת שלא התחילו איתה יכול שחקן בודד להתחיל איתה ולשפר את מצבו. זו בדיוק דוגמה בה לא מתקיים שיווי משקל". ההערה הזו נופלת בדרך כלל על אוזניים ערלות (כלומר, אם לא חלקת אותה עם מתמטיקאי). חושבים שאתה סתם קטנוני או מתנשא (שבאופן כללי זה סבבה).
בעיניי זה בלתי נסבל שברגע היחיד שהסרט מנסה להסביר לצופים את המושג המרכזי בתורת המשחקים של נאש, הסרט מסביר את זה בצורה כה שגויה. אני לא יודע אם זו הייתה החלטה מודעת של התסריטאי או שמישהו שם פשוט לא עשה שיעורי בית.
בסיפור הזה נזכרתי בגלל הסטריפ של XKCD שקפץ לי בבחירה אקראית וגם הוסיף טוויסט (שלא צריך להפתיע מתמטיקאים):
בכלל, מעניין אם זה ככה גם בספר או המצאה מקורית של הסרט.
ומה אתם אומרים – זה לגיטימי לחרב ככה את ההסבר האמיתי ולתת דוגמה בדיוק הפוכה לטענה?
:-))) על ה"מה אתם אומרים"…
נגיד שזה בגלל האנגלית, אבל לא ממש הבנתי את הסוף של הXKCD, מה הכוונה all there are leaving with one guy?
מהגג
פברואר 24th, 2010
אני בכלל חשבתי שהיפה סנובית ובכל מקרה לא תצא עם אף אחד מהם, ולכן כן יהיה שיווי משקל.
מהגג: כתוב שם – כל השלוש עוזבות
עידו
פברואר 24th, 2010
למהגג – כל השלוש עוזבות עם בחור אחד – כיוון שהבחור הוא ריצ'רד פיינמן, כנראה ההתייחסות היא לסיפור הבא:
http://www.gorgorat.com/#35
מתוך הספר הנפלא בעל השם המתורגם להחריד:
"אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!" לא נראה לי שהפואנטה קשורה לתורת המשחקים, רק לבחורות, בארים וחתני פרס נובל…
יובל
פברואר 25th, 2010
זה לא היה ככה בספר. הספר הוא ביוגרפיה, לא רומן.
יוסי לוי
פברואר 25th, 2010
יובל –
חשבתי שהכוונה לפיינמן והרפתקאותיו בברים אבל לא זכרתי את הקטע הספציפי הזה.
רק שאני חושב שהפואנטה קשורה גם לתורת המשחקים, כלומר להנחת הרציונליות והשקיפות. ההנחות האלו אף פעם לא עומדות במבחן המציאות. כמן במקרה דנן. (אה, וכמובן שהמתמטיקאי תמיד נשאר בלי בחורה).
יוסי – תודה.
אורן
פברואר 25th, 2010
תודה על ההסבר, בדיחות הרבה פעמים מתקלקלות כשתריך להסביר אותן, במיוחד כשצריך לקרוא קטע ארווווך באנגלית כחומר רקע.
גמובן שהמתמטיקאי נשאר בלי בחורה, אבל במפתיע, לפיזיקאי הולך לא רע.
אני חושב שכבר יש פה סדרה של מדענים שמצדיקים (לחלקם כבר יש) סרט: נאש, פון נוימן, פיינמן, איינשטיין, גדל, טיורינג, אופנהיימר ובטח עוד כמה ששכחתי.
מהגג
פברואר 25th, 2010
הדוגמא היא לא *בדיוק* הפוכה.
היא מתחילה בסדר כשהיא מתארת את הסיבה שבגללה אף אחד לא ישיג את הבלונדה, והם פשוט נעצרים כשמגיע המצב שבו לכל אחד יש מצב להשיג את הבלונדה.
זה לא הפוך, אלא חסר…
אביב
פברואר 25th, 2010
גדי כותב על בעיית ויל האנטינג:
http://www.gadial.net/?p=344
וקומיקס יפה מהתגובות שם:
http://spikedmath.com/152.html
רשקולניקוב
פברואר 26th, 2010
אביב –
אבל זה בדיוק העניין בשיווי משקל ה"עצירה" היא מתחייבת כי יש שיווי משקל ולא כי עוצרים בנקודה מסויימת (ואני לא נכנס למשחקים עם חזרות, תורות וכו').
רשקולניקוב –
תודה. אולי הגיע הזמן לעדכן את הרידר הזנוח בכתובת החדשה של גדי.
אורן
מרץ 2nd, 2010
אני רק רוצה להעיר שגם ביולוגים יבינו לליבך. תורת המשחקים מוכיחה את עצמה באבולוציה יותר מאשר בכלכלה (שבה השחקנים לא באמת רציונליים). לגמרי קפצתי בקטע הזה.
ולנסיה
אפריל 7th, 2010