ממתינה לילד, מסיימת במיטה ובין לבין רושמת שירים.
טוב, לא בדיוק נינט אלא יעל ולא בדיוק ממתינה (אבל זונת טראפיק שכמותי לא יכלה להתאפק). מדובר בתשדיר המוצדק עד למאוד בו נינט מדרבנת אותנו לחתום על כרטיס אדי. צריך קצת דרמה ורגש ולכן נינט מספרת על "יעל בת שלושים" שכמעט ומתה אבל זכתה להשתלה ברגע האחרון והיום היא חיה באושר וממתינה לילד. 'ממתינה', כך מקריינת נינט. לא על נינט אני מלין כאן, היא הרי המאמי הלאומית, אלא על מי שכתב לה את הטקסט. ממתינה?! הא?!?!
קשה לי לשים את האצבע על ממקור הצרימה אבל אני מניח שהביטוי הנכון הוא 'מצפה לילד' (באנגלית – expecting vs. waiting). לא בדיוק הוכחה, אבל אסמכתא בעלמא מתקבלת על ידי גיגול "ממתינה לילד" (88 מופעים) לעומת "מצפה לילד" (~8000 מופעים)*. אבל אני חושב שלכולם ברור ההבדל בין מצפה שיש בו משמעות של 'מחכה למשהו טוב שיקרה'. בדגש על טוב ובדגש על משהו שעוד לא בהכרח קיים. ממתין זה מחכה (בסבלנות או בעצבנות) למשהו שקיים ועוד לא הגיע. אולי מי מהקוראים יסביר את זה יותר טוב.
הילד מסיים
הטהרנות שלי אל מול רידוד הדקויות קיבלה לאחרונה סתירה מהדיקטטור הקטן-הגדול. "סיימתי" הוא הכריז בגאווה כשגמר לאכול. סיימתי הוא מקרה מעניין. מצד אחד אין מניעה לומר סיימתי את האוכל. זו פשוט שפה גבוהה מעט יותר מ'גמרתי'. מצד שני – הוא בוודאי לא שמע את זה מאיתנו – הוריו בעלי המשלב הנמוך (אבא אומר 'גמרת?', ואמא למדה אותו להגיד all done, וכך אכן היה אומר). את סיימתי הוא למד בגן והסייעות הערסיות (ארסיות?) שלו לא משתמשות בשורש סיים בגלל גבהותו או גבהותן אלא בגלל (בשל) הקונוטציה המינית שהודבקה לגמירה – קונוטציה שמכלה כל חלקה טובה ובעשרים השנים האחרונות גורמת לשילובים מוזרים (אני מחכה לחזרת המטוטלת הלשונית ולהוא שיצעק במיטה "אני מסיים!"). כלומר מפריע לי שהדיקטטור אומר 'לסיים' במקום 'לגמור' – אני רואה בזה רידוד של השפה שמוציא את לגמור מהלקסיקון.
מצד שני, שימו לב לרשימת הארכיון האנונימית הזו (כנראה של רוביק רוזנטל) שם הוא מבכה דווקא את העלמותו של הסיום וטוען לרידוד השפה (זה האייטם השני).
והיד רושמת
השורש ר.ש.מ. מקפיץ אותי גם הוא. גם כאן קשה לי לשים את האצבע על הטעות היסודית, ובכל זאת, אני מקבל לא מעט אימיילים מסטודנטים שטוענים "אבל היה רשום במבחן" או "אבל רשמתי בתרגיל".
"מה רע בשורש כ.ת.ב" התבכיינתי לחבר דוקטור לנאנו-מיקרו-הכנס-מילה-מרשימה-ביולוגיה-כימו-מולקולרית. "טוב, זו סתם ערסית מצוייה" הוא פסק. אבל שמח לשמוע שאלו לא רק הסטודנטים שלו.
טוב, חלק מהפער יכול להיות מוסבר בזה ש'מצפה' יכול להיקרא גם בלשון זכר בעוד 'ממתינה' הוא רק נקבה. יצאתי ידי חובת האיזכור.
וגם השימוש שלא לומר רידוד של המילה הזוי רק בקונטקסט החדשותי השלילי ופוסטמורטמי של המילה דוחה בעיני
סיון
אפריל 14th, 2010
פוסט מרגש.
גם התגובה של סיון מרגשת.
החלון הזה שאני צריך לכתוב בו כתובת דוא"ל (required) גם מרגש.
נורא מרגש.
יובל
אפריל 14th, 2010
ואני אשמעתי את דודי לוי אומר "רשמתי את השיר הזה". גם המשורר.
מהגג
אפריל 14th, 2010
והקונוטוציה המינית של הפועל ג.מ.ר גורמת לאנשים לא להשתמש בו גם במקום שבגללו נמנעים מהשורש הזה, ואז מגיעים להודעות אבסורדיות כמו זו:
http://community.walla.co.il/?w=/1077/1169/36772/@m/index.message2
מיכאל ז.
אפריל 14th, 2010
טוב, אני כבר קוננתי על הרידוד של "שואה" (בדיוק ליום השואה לפני שנה…)
http://orap.blogli.co.il/archives/70
אורה
אפריל 14th, 2010
יצא לי לא מזמן להשתמש בג.מ.ר בשיחה עם טכנאי מבוגר שעלה מרוסיה בשנות התשעים.
הוא ממש תיקן אותי בבהלה.
הופתעתי, אני חייב להודות.
כבר התרגלתי לכך שהילדים שלנו גדלים בלי השורש הזה, והתרגלתי לחיוכים הטיפשיים כאילו זרקתי בדיחה גסה לחלל האוויר מישראלים ותיקים. אבל העובדה ששלילת הגמירה היא גם חלק מתהליך החברות והקליטה של עולים הפתיעה אותי.
שחר
אפריל 15th, 2010
חח חח, אמרת "שלילת הגמירה".
איתמרק
אפריל 15th, 2010
סיימתם אותי מצחוק.
אני חושב שואה, מרגש, הזוי, מדהים, קדום ושאר מילות פרסומת שחוקות הן בקטגוריה מעט שונה והן ראויות לפוסט נפרד.
אורן
אפריל 15th, 2010
ובהזדמנות זו אולי המקום להמליץ על "ללא מילים" של צבי טריגר ועמליה רוזנבלום, שמתייחס בדיוק לנושא הזה (דרך כל מיני מילים)
העלמה עפרונית
אפריל 16th, 2010
מה? מי אחראית לתגובה העילגת הזו? לאן נעלמה המילה "כאן" ואיפה היא מתחבאת?
העלמה עפרונית
אפריל 16th, 2010
האמת שקראתי חלקים נרחבים מהספר כשיצא ולא ממש אהבתי.
כלומר הזדבתי עם המבוא ובערך שם נגמר. השאר נראה לי קצת בנאלי (לכל מי שמתעסק עם שפה או מי שאוזנו כרויה) או מופרך, לפחות מבחינה מתודולוגית. חבל על הפיספוס.
אורן
אפריל 16th, 2010
אורן – א. אני מניח שהזדהית עם המבוא.
ב. הנה מה שרשם רוביק רוזנטל בעניין:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/016/300.html#after_maavaron
יובל
אפריל 18th, 2010
למילה ערס, שמרפדת את הפוסט שלך, קרה התהליך ההפוך, לא?
חחח, אמרת ערס
אפרת
אפריל 23rd, 2010
כן אבל ערס זה בא כמטאפורה ולא כשפה מעיזה לא נקיה.
התחיל כמטאפורה למשהו ספציפי (גם אם לא בשפה גבוהה במיוחד) הפך מאוד נפוץ ונכנס לקאנון.
אורן
אפריל 23rd, 2010
אם אכן "סיימתי" ו"גמרתי" דומות מאד במשמעותן, פרט להיבט אחד, אז אין בהחלפת השנייה בראשונה רידוד אמיתי של השפה ואין סיבה לזקנים לקונן. קיומן של מילים נרדפות במשלבים שונים אינו מעשיר את אפשרויות ההבעה, ודווקא ההחלפה העשירה במובן מסוים את אוצר המילים: עכשיו יש לנו מילה שמציינת רק גמירה במובן המיני.
ה"אם" בתחילת החפירה (אם לנקוט בלשון הנוער) הזו נובע מתחושתי שיש הבדל מסוים: "לגמור" מתאים יותר מ"לסיים" למשמעות של לכלות משהו חומרי. "סיימתי את התרגיל" נשמע לי בסדר וזהה בדיוק ל"גמרתי", אבל "סיימתי את המים במימיה" פחות.
דודי
מאי 27th, 2010