אל חשש, לא פרידה מהבלוג, לא יסתמו לי את הפה כל כך מהר, אלא פרידה מחמש עשרה הדקות שלי שמרחתי עד עכשיו. מכאן והלאה יחזור הבלוג לעסוק בהא וב-duh! הרגילים שלו. ובינתיים הודעה מנהלתית (ISCOL), עוד צרור לינקים אחרון בענייני זיהוי סרקזם (עידכון ראיונות כמובטח), קומיקס ועל הגילגול של המחקר האקדמי אל הדיווח הפופולרי: שבעים פנים לתורה.
מנהלה: הרצאה שלי על זיהוי סרקזם באוניברסיטת תל אביב (ISCOL)
ביום רביעי הקרוב תארח אוניברסיטת תל אביב את ה-ISCOL (הסמינר הישראלי לבלשנות חישובית) השנתי (בערך). אם אתם רוצים לדעת מה עושים אנשי הבלשנות החישובית הישראלים אז זה המקום להתעדכן. בפאנל האחרון אני ארצה על זיהוי סרקזם ואירוניה באמזון ובטוויטר ומשמח שתהיה שם הרצאה נוספת על אירוניה (רחל גיורא). הכניסה חופשית אבל מותנית ברישום מוקדם. אגב, על התכנון מופקדים השנה נחום דרשוביץ, שלום לפין, שולי וינטנר, כפיר בר ורשף שילון שלקחו את המפגש ברצינות יתרה ושידרגו אותו לעומת שנים קודמות. סחתיין.
להרשמה, תוכנית, אבסטרקטים (מורחבים) ופרטים נוספים.
שביל קליפות התפוזים האינטרנטי שלי
BBC: דן דיימון (Dan Damon) מראיין אותי בתוכנית World Update. התרגשתי עד למאוד (פעם ראשונה בים), אבל הבריטיות שלו הפכה את הראיון לנינוח עד למאוד. כמובן שברגע שיצא לי משפט מהפה כבר הבנתי שהייתי צריך לומר משהו אחר. ובכל זאת, הרי 4 דקות למי שמוכן לצלוח את המבטא ואת טעויות האנגלית שלי. (
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
)
Science: חלומו של כל מדען הוא להיכנס ל-Scicene (או ל-Nature, מצא את ההבדלים) והנה עשיתי את זה בדלת האחורית, דרך כניסת המשרתים. כלומר, לא מאמר שלי שפורסם במגזין אלא ראיון קצרצר ומקוצרר שהפך לידיעה סקירתית שפורסמה בחלק ה-Random Samples. הכותרת מקורית מאין כמוה: Yeah, Right.
Discovery News: אמלי סוהן (Emily Sohn) ראיינה אותי ל-Discovery ויש שם גם סיפור אישי מרגש שלא יהיה חדש לקוראי הבלוג. דיסקברי עובדים בסינדיקציה עם ABC news ועם NBC כך שהראיון זלג גם לשם.
NPR: ראיון ב-All Thing Considered. אחרי ראיון טלפוני ואין ספור תיאומים גורשתי מפתח האולפן בנימוס אמריקאי "בשל עודף פוליטיקה המגיש מאוד עמוס ופשוט לא יהיה זמן לראיון היום. מצטערים. תודה על טרחה, אולי לתוכנית של אמצע השבוע. שוב סליחה". אז הבנתי שזה לא הולך לקרות.
ובינתיים בקצה השני של העיר, המנחה שלי עסוק בניהול החזית הישראלית (+אמריקה הלטינית) עם ראיונות לאהוד קינן ב-YNET, ל-Jerusalem Post, לisrael21c, ל-Veja ול-New Scientist (שם ביקשו התייחסות גם מליליאן לי (Lillian Lee) שאמרה, אני מקווה שלא בסרקזם: "It is a very exciting paper, because it attacks a problem that I didn't really think we were ready to make headway on").
בדגש קל (עכשיו הם ב"סייפשל מונדיאל: רשומות על שפה טבעית!") פירגנו ואספו חלק מהאיזכורים (טרם הראיונות), כשהחביבים עלי הם CNET ו-Gizmodo.
בגוגל פירגנו גם כן ואספו עוד הרבה מאוד איזכורים. נדמה לי שעוד לא הגענו ל-WIRED ול-NYT. אני שוקל לבטל את המינוי.
מדע פופולרי
לסיכום אומר שהעיסוק התקשורתי והראיונות היו בהחלט חוויה. גם למדתי לא מעט על איך עובדת התקשורת ועל חשיבותו של היח"צ. עם כל הרעש, הקורא האובססיבי שיעבור על המקורות האלו, יתקשה לקבל תמונה ברורה של מה שעשינו. להיפך, הוא ימצא עצמו מבולבל קמעה. כמספר הראיונות והאיזכורים כך מספר השמות לאלגוריתמים, מספר בסיסי הנתונים ומספר התיאורים של הממצאים. די משעשע. שיבעים פנים לתורה. אין מנוס מלהביא את הסטריפ המדוייק עד למאוד מ-PhD comics (דרך גדי ברשימה איך בוטל 'איך ביטלו את המתמטיקה', על ספרו של אביעד קליינברג):
על פער והבעייתיות בסיקור פופולרי של מחקרים מדעיים כתבתי כאן: האמת העירומה. שחר, כדרכו, כתב באופן מעמיק הרבה יותר: המומחה מתעצבן. למעשה, התיאור הקרוב ביותר למחקר נמצא בדגש קל (באופן מודע לעצמו ולאחרים). יישר כח. ומי שירצה תיאור קרוב עוד יותר יבוא ל-ISCOL ביום רביעי (או יצפה בוידאו של ההרצאה מה-ICWSM בוושינגטון). וכמובן שמי שלא מוכן להתפשר על ניפנופי הידיים שלי יכול לקרוא את המאמר(ים) המקוריים.
—
פוסטים קשורים: הרי הם תחת הקטגוריה סרקזם אירוניה וירקות.
מברוק גדול, האמת שזה מאוד מעניין אותי אבל לצלוח את כל המאמר באנגלית היה גדול על הלו"ז שלי כרגע (ועוד לא גמרתי את הדוקטורט של אשתי).
דגש קל היה נחמד אבל הוא התמקד לטעמי יותר מדי בvalidation ולא דיבר מספיק על אלגוריתם ההשוואה כך שבסופו של דבר לא מצאתי תיאור בעברית של המחקר.
שלוש שאלות:
- הכנס יהיה בעברית?
- האם אתה חושב שהוא יהיה ניתן להבנה ע"י אנשים שרק קרובים לתחום?
- האם אפשר להגיע רק למושב השלישי?
מהגג
יוני 14th, 2010
התכוונתי למושב הרביעי במובן…
מהגג
יוני 14th, 2010
למתעניינים, אגב: אותה רחל גיורא, שמקבלת את משכורתה מאוניברסיטת תל אביב, חתומה על מספר עצומות הקוראות לחרם על האקדמיה הישראלית.
תזכירו לי מה נושא המחקר שלה?…
יובל
יוני 14th, 2010
מהגג –
הכנס יהיה ברובו בעברית. אני לפחות מתכוון לדבר בעברית (השקפים האנגלית).
לגבי התוכן – אני לא אדבר הרבה מדי על אלגוריתם ההשוואה כי 25 דקות זה לא מספיק זמן לרדת לפרטים וגם לדבר על תוצאות (וגם להיות מובן). אני מתכוון להסביר קצת ולנתח את המוטיבציות ואת הבעיות. לדבר בקצרה על האלגוריתם עצמו ואז להציג תוצאות ולנחת אותן (בעיקר לדבר על מה שלא פעל ולמה).
יובל – אירוני. אכן. אבל אני תקן אותי אם אני טועה – זה משהו די אופייני לחוכ לבלשנות באוניברסיטת תל אביב וכנראה לכל חוגי הבלשנות בארץ, לא? תמיד יונקים מתורתו של חומסקי.
אורן
יוני 15th, 2010
ניסיתי פעם להגיד חומסקי לבלשנים והם נתקפים צמרמורת ובחילה. הוא לא נחשב בעיניהם בלשן אלא מתמטיקאי, הם שונאים את הכיוון שהוא לקח את המקצוע שלהם. אני לא חושב שזה בגללו.
אני דווקא זוכר שלמדנו בקורס שפות פורמליות על הייררכיית חומסקי, זה היה די מעניין אבל מרגיש למדי והמבחן היה מספיק קשה כדי שאני אשנא את חומסקי לשארית חיי, אני בכלל לא מצטער שלא נתנו לו להיכנס לארץ, חבל שלא התעללו גם בוויירשטראס (ממציא ה"לכל אפסילון קיימת דלתא" הזכורת לרע…)
מה שכן, האווירה באוניברסיטת שייח מוניס, לפחות בחוגים למדעי הרוח והחברה, היא די אנטי ציונית.
ראה כאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1168497.html
וכאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1127148.html
גם אשתי שלמדה שם שני תארים וחצי הרגישה די דומה.
מהגג
יוני 15th, 2010
אורן דווקא מדייק יותר: אצלנו בחוג חומסקי הוא הבון-טון, ולמרות שגיורא דווקא נמצאת בחלק היותר ספקן-חומסקי (מקצועית) בספקטרום, פוליטית אין בכלל ספק שמדובר בהשפעתו.
יובל
יוני 15th, 2010
חשבתי שזו השפעת הכיבוש. (זינג!)
נו, אם כבר, אולי זו יותר השפעת ריינהארט.
איתמרק
יוני 15th, 2010
מהגג – אתה נכנס כאן לשאלה "מיהו בלשן"? (אורן, הרמה לפוסט?) או לחילופין – "אקדמיה היא ענין של גיאוגרפיה" – ב-MIT ובאוניברסיטת תל-אביב, ובעוד כמה אוניברסיטאות בעולם, החוג לבלשנות מאוד מושפע מדעית מחומסקי. לעומת זאת, באוניברסיטה העברית חומסקי מוקצה בחוג לבלשנות ותורתו נלמדת בחוג לאנגלית. זה מתחבר יפה, לדעתי, לפוסט של שחר המוזכר כאן ולפוסט של אסא שגרם לו – מה מידת ההשפעה של מניעים חוץ-מדעיים על העיסוק המדעי?
יובל אחר
יוני 15th, 2010
חומסקי הוא בלשן וקצת קשה לקחת ממנו את זה למרות שיש לו השפעה רבה גם בפסיכולוגיה ובמדעי המחשב (שפות פורמליות, דיקדוק גנרטיבי).
הוא "מוקצה" (בחוג[?!] ללשון עברית) באוניברסיטה העברית כי שם מתעסקים בחקר הלשון העברית (פוליטיקה פנימית) ולכן התואר בבלשנות מודרנית בלוע החוג לאנגלית. כלומר הדיקדוק הגנרטיבי באמת לא שייך כל כך לגילגולי המילים בעברית המקראית.
אבל את זה אני אומר רק מצפיה מרחוק.
אורן
יוני 15th, 2010
החוג לבלשנות באונ' העברית מפוצל לשניים. המסלול המוכר יותר הוא הסטרוקטורלי, וזו פשוט אסכולה שונה לחלוטין מהאסכולה החומסקיאנית הגנרטיבית.
יש גם מסלול לבלשנות גנרטיבית באונ' העברית, ושם למיטב ידיעתי אין בעיה מהותית עם חומסקי; אנשים כמו מלכה רפופורט-חובב, עידית דורון ויהודה פאלק הם גנרטיביסטים פר אקסלנס.
אם יורשה לי לספקלץ, אין שום קשר בין הדעות הפוליטיות של חומסקי ובין העובדה שלא מלמדים אותו במסלול לבלשנות סטרוקטורלית.
איתמרק
יוני 15th, 2010
באמת הבלשנים שדיברתי איתם וקיבלו בחילה מהשם חומסקי היו מהעברית.
ככה או ככה, חומסקי או לא – בינתיים נרשמתי לכנס מחר וסיכוי גבוה שאבוא לשמוע אותך, סמן עם האצבע כשתרצה מחיאות כפיים סוערות…
מהגג
יוני 15th, 2010
איתמר – אפשר לנחש שהצצת בידיעון?
החוג לבלשנות החדש הוא מיזוג (בן שנתיים) של בדיוק מה שדיברו עליו לפניך – מה שהיה החוג לבלשנות (=סטרוקטורליסטים) ומה שהיה החוג לאנגלית (=גנרטיביסטים).
יובל
יוני 15th, 2010
אה, איזה יופי. באמת הפעם האחרונה שהצצתי בידיעון היתה לפני שנה וחצי, כשניסיתי להבין מה פאלק עושה בקרב סטרוקטורליסטים. חן חן.
איתמרק
יוני 15th, 2010
תודה איתמר ויובל. המידע שלי היה מעודכן לשנת 2001 בערך.
נשאר רק לקוות שסטרוקטורליסטי וגנרטיביאי החוג החדש לבלשנות ימצאו שפה משותפת.
יובל אחר
יוני 16th, 2010