בכיתה ד' או ה' נחת עלי חיידק הסדרות. באותה שנה קראתי בשיטתיות את כל ספרי טרזן (10), כל סיפורי שרלוק הולמס (4 קובצי סיפורים קצרים ועוד 3 או ארבעה סיפורים ארוכים יותר) וגם את כל סיפרי חסמב"ה שיצאו עד אז (32, נדמה לי). כשאורי קציר הזמין אותי לסיור בעקבות חסמבה בתל אביב ששתי כמוצא שלל רב. גם נוסטלגיה מהילדות, גם סיפורי תל אביב גם מדריך שעל טיבו הגיעו אלי שברי שמועות וגם רציתי לפגוש את אורי.
כבר בתחילת הסיור הסתבר שאני בור סוד סדוק. אורי הקריא מהספר הראשון שסצנה דרמטית ממנו התרחשה בפינת הרחובות דיזינגוף וארלוזרוב, בדיוק במקום בו עמדנו. בעוונותי לא ממש זכרתי שום דבר מעלילות חסמבה. זכרתי את הגיבורים, זכרתי את המערה החשמלית אבל לא זכרתי ולו אחד מגיבורי המשנה ואף אחת מהעלילות. אוי לבושה.
ולמרות זאת הסיור היה מרתק. יגאל מוסינזון, שבתוך עמו הוא ישב, כתב על בעלי הבית (ירון לונדון) ועל השכנים. על הרוקח בפינת הרחוב ועל תחנת המשטרה שמול החלון (שם התחיל הסיור). אורי הוביל אותנו במרחבי הספקולציה הספרותית שקושרת פיסות מהחיים של מוסינזון אל השמות והמקומות בספר. אין חובב רכילות שלא יתענג על ההשערות בדבר זהותה של תמר או גישתו החברתית של מוסינזון.
[הערה: הופתעתי לגלות שרבים מהדמויות משוייכות במובהק למשפחות פועלים. זה (ירון) בנו של מסגר וזה [אהוד השמן] בנו של נהג משאית… ]
בנוסף לענייני חסמבה השונים סיפר אורי גם על אושיות תל אביביות צבעוניות. בין היתר הופיעו לסיור גם לאה גולדברג הערירית וחובבת הילדים. שמעון צבר, פסל וסופר ילדים [עשה את הפסיפס בבריכה בגן העצמאות] שגלה ללונדון, מרגוט קלאוזנר המליונרית הייקית שהביאה לארץ את תאטרון הבימה, פרשה בכעס ובסוף הפכה לספיריטואליסטית ועוד טיפוסים מטיפוסים שונים כמו גם בית קברות סודי וכמובן מערה חשמלית אחת נסתרת בין סלעי הכורכר. [לסיור הצטרף גם ילד ששאל האם המערה באמת קיימת. העירוב הבורחסי בין בדיה למציאות בהחלט היה מבלבל ומענג.]
בקיצור – תודה לאורי ומומלץ לחובבי הנוסטלגיה, משוגעי ההיסטוריה ולאוהבי תל אביב.
אורי. למעשה הצטרפתי לסיור גם כדי לפגוש את אורי, האיש שמאחורי אפלטון. לצערי לא יצא לי ממש לדבר איתו כי בסוף הסיור הייתי חייב לרוץ לקחת את הילד מהגן. אולי בסיור הבא.
וכמובן שאני לא יכול בלי הערה טרחנית-מקצועית-אסוציאטיבית-מנפחת שכל. חסמב"ה היא הרי 'חבורת סוד מוחלט בהחלט'. בכל פעם שמישהו פלט את הצירוף "חבורת חסמבה" צרם לי הייתור המיותר. זה אמנם לא ממש שם רקורסיבי כמו GNU וגם לא ממש למת הניפוח אבל אלו קפצו לי לראש.
תוכן חצי מסחרי: כאן תוכלו לראות הזמנה לסיור הבא ולינקים לפוסטים אחרים המספרים על הסיור, כל אחד מהזווית שלו, חלקם כוללים צילומים מהסיור.
סס"ל לבן.
טוב נו, לא יכלתי לעצור בעצמי מלהזכיר זאת.
ובכלל אני מניח שצבאנו מרובה הראשי תיבות מלא בדוגמאות נוספות.
אבל מה נאמר על סס"ל צהוב?
ואצל הגויים אני אוהב את:
ATM machine
melquiadess
יולי 18th, 2010
מעניין אם זה גילנו המופלג אבל גם אני קראתי את חסמבה וגם אני לא זוכרת הרבה, מעניין אם גם הילדים שלנו יאהבו את הספרים האלו.
לגבי חבורת חסמב"ה – אלו הם טיבם של acronym. ויש מוזרים מזה לדוגמא סס"ל צהוב (סרט סימון לבן צהוב) וסס"ל לבן.
הדס
יולי 19th, 2010
אני הכי אהבתי את מה ששמעתי בשיעור אב"כ בצבא.
המדריכה, בתשובה לשאלה על נשק גרעיני: "אנחנו לא עוסקים בשיעור הזה בנשק דרעיני, רק באב"כ" :-)
מהגג
יולי 20th, 2010
ועוד כמה –
רחוב המלך קינג ג'ורג,
ורחוב בן יהודה שטראסה
צפי
יולי 20th, 2010
It was dark when I woke. This is a ray of sunnshie.
Lesa
מאי 8th, 2011