מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

[על טוויטר, שיח, היררכיות, מהפכות ועוד מגוון הפניות אקדמיות מלומדות ששום ספריה של מומחה או חובב מדיה חברתית אינה שלמה בלעדיהן]

יש באויר מין דיבור כזה על שיח חדש במדיום חדש. ההיררכיות נשברו. מדובר בשיחה. עולם ישן עדי יסוד נחריבה. וכו'. בחובבניות מסויימת אני אקבע את נקודת ההתחלה לקמפיין הבחירות של אובמה. "הוא משתמש בטוויטר הזה" התפעלו העיתונאים שמחפשים סיפור חדש ומודרני למשיח חדש ומודרני. בכל מהדורת חדשות מעודכנת היה אייטם על טוויטר. מאות מאמרים נכתבו על טוויטר והשימוש בו  והחשיפה של טוויטר הרקיעה שחקים. עזרו לזה גם אשטון קוצ'ר בעל מיליון העוקבים וגם החשבון של אופרה ווינפרי שהיה פעיל לשבועיים וחצי. ואז הגיעו הבחירות באיראן והעולם חגג על מהפכת הטוויטר (שכמובן לא הייתה). ואז הגיעה כיכר תחריר והעולם (המערבי, כן?) נאק באורגזמה על מהפכת הפייסבוק*. ואז הגיע רוטשילד ואיתו הגיע, למשל, גם יובל דרור שכותב על עירית לינור וקובי אריאלי (עליהם כותב דרור שהם "אב-טיפוס של עיתונאים שמשוכנעים שהשמש זורחת מישבנם התקשורתי"):

קשה לחשוב על דוגמה מוצלחת יותר לפער שבין העולם הישן, זה שאריאלי ולינור מייצגים, לעולם החדש, שהם כלל אינם מבינים. התפיסה הקלאסית של אמצעי התקשורת ההמוניים היא שהם שומרי הסף של הידע החדשותי. למעשה, לעיתונאי ולעורך המסורתי יש מונופול על ההחלטה מה הן "חדשות", וחשוב מכך, מה הן "חדשות חשובות". כיצד ידעו עד לפני עשור אחד או שניים שאירוע חשוב קרה? הוא פתח את מהדורת החדשות ברדיו ובטלוויזיה, ובעיתונים הוא הגיע לעמוד הראשי. זה עד כדי כך פשוט. אלא שאריאלי ולינור, תוצר מובהק של תפיסה מיושנת שבהדרגה הולכת ונמחקת אפילו מספרי הלימוד…

…המהפכה הזו מייצרת אינספור קישורים, אייטמים, טקסטים ודיונים סוערים המתנהלים בפלטפורמות חלופיות לאלו של אמצעי התקשורת המסורתיים…

ובכן (כיחכוח של חשיבות עצמית), לא איש בשורה אנוכי. אין לי כאן תובנות חדשות ומבריקות על מהות הטוויטר, לא קביעות נחרצות בדבר שיח חדש** וגם לא איפיון מלומד של "גורמי הכח החדשים". אבל יש לי כמה וכמה לינקים למאמרים (כולם ב-PDF) שמציירים תמונה מעט שונה.

המאמר   What is Twitter, a social network or a news media? (פורסם ב-WWW 2010 וכבר מאות ציטוטים וקריאת חובה לכל מי שרואה עצמו מומחה או מתעניין ברשתות חברתיות) הוא הראשון שעושה בדיקה רצינית לטוויטר. לטענת הכותבים הם בנו גרף חברתי שמבוסס על כל המשתמשים בטוויטר מההקמה ב-2006 ועד לאמצע 2009. הטענה העיקרית היא שהטופולוגיה של הגרף (כלומר ממוצע היחס בין עוקבים לנעקבים) מראה שטוויטר היא לא באמת רשת חברתית במובן של חברים ושיחה אלא רשת, מעין פירמידה, שמשמשת בעיקר להפצת ידיעות חדשותיות (ואני מתקן – חדשות ורכילות סלבס).

לחץ להגדלה

הדטא נאסף על ידי ברנדן או'קונור מקרנגי מלון: http://www.ark.cs.cmu.edu/tweets/

יש לי בעיה מסויימת עם המחקר הזה, כלומר עם התקפות שלו למה שקורה היום בטוויטר. המחקר מבוסס על 106 מיליון טוויטים. לשם השוואה, יש לי קורפוס שמכיל רק כ-10% מהסטרים של טוויטר רק מהמחצית השניה של 2009 ויש בו 417 מיליון טוויטים (ועוד היד נטויה, ב2010 הזרם רק גדל). יש כאן שינוי בסדר גודל עצום וכלל לא ברור האם התובנות שהיו רלוונטיות למאמצים המוקדמים (ועדיין 106 מיליון טוויטים) רלוונטיות לטוויטר כיום.

כמו כדי לענות על חלק מההיסתייגויות שלי התפרסם לאחרונה (טרי טרי, זמין מהשבוע, יתפרסם באופן רישמי רק בעוד חודשיים): Do All Birds Tweet the Same? Characterizing Twitter Around the World. המאמר מציע ניתוח סוציולוגי כמותי (מעט שיטחי) שמבוסס על עיבוד של חמישה מיליארד*** (5,270,609,213 !!!) טוויטים (שצוייצו בשנת 2010). המאמר מנתח דפוסים חברתיים (וגם סנטימנט שיטחי) בקהילות הטוויטר בעשר מדינות בהן טוויטר נפוץ במיוחד. באופן לא מפתיע, ישראל לא אחת מהמדינות האלה ובאופן לא מפתיע מסתבר שהמאפיינים של קהילות הטוויטר שונים בין מדינות. אפריורית ולפי תחושה הייתי אומר שבישראל קהילת הטוויטר היא מהפחות היררכיות והיא יותר קהילתית (כלומר הגרף החברתי צפוף). מאידך – קהילת הטוויטר הישראלית היא קטנטנה וגם אם היא משמשת בעיקר לשיחה ודיון (ולא להעברת חדשות ולא לדאחקות), וגם אם מתרקם לו שם שיח חדש – ההשפעה של קהילת הטוויטר הישראלי היא שולית. בטוויטר דב חנין הביס את חולדאי במרוץ לראשות העיר ודיור בר השגה מוצע כבר שנים, מאז שהרסו את כל מגדלי היוקרה).

שני מאמרים נוספים שמשלימים (אהמ, אהמ) את התמונה הם Meme-tracking and the dynamics of the news cycle (פורסם ב-KDD 2009) ו-  Modeling Information Diffusion in Implicit Networks (פורסם ב-ICDM 2010). המאמר הראשון עוקב אחר האבולוציה של השיח בבלוגים ובין היתר בוחן גם את יחסי הגומלין שבין המדיום המסורתי (עיתונים, טלוויזיה) לבין הרשתות החברתיות. הניתוח מעלה בבהירות שהמדיום המסורתי מקדים את הדיון בבלוגים ומכתיב את הנושא. "השפעה", אגב, לא נמדדת בחשיפה לה זוכה המקור אלא בהשפעה על השיח לטווח ארוך, כלומר עד כמה הנושא החדש מחלחל ומתפשט ברשת. המאמר השני מבצע ניתוח עדין יותר ומסייג את הקביעות של הראשון – ההשפעה תלויה בנושא. בענייני כלכלה ועסקים, למשל, אלו סוכנויות הידיעות ואתרי החדשות שמכתיבים את השיח, ואילו בעינייני ספורט ופוליטיקה אלו סוכנויות הידיעות והבלוגים המקצועיים (בסלון.קום והפינגטון-פוסט). בכל הנושאים, לאחר זמן שוככת ההשפעה של ה"ממסדיים" והדיון עובר בצורה מוחלטת אל הרשתות החברתיות שם מתפתחים מיני תתי שיח בעלי השפעה מקומית בלבד.

כמה הסתייגויות סדרתיות מלופפות:
1. כל אחד מהמאמרים האלו בוחן פן קצת שונה ואף אחד לא מציע ניתוח של הגורמים כולם.
2. אף אחד מהמאמרים האלו לא דן ברשתות החברתיות הישראליות.
3. אני מניח כאן (אין לי נתונים כמותיים) שקהילות הרשת הישראליות הן ייחודיות במובנים מסויימים. להוציא את פייסבוק ההמונית יותר (והדלילה כgרף חברתי, ושעיקר כוחה החברתי-מהפכני הוא בדפי אירוע מרובי חברים), טוויטר  (וגוגל+) היא קהילה קטנה ויחסית דחוסה (יחסית. דחוסה במובן של טופולוגיית רשת) והשפעתה מוגבלת. מאוד.
4. על הוולווט-אנדרגראונד טענו (נדמה לי שברולינג-סטון, אבל לא מצאתי) שהם אמנם מכרו רק ארבעת אלפים אלבומים מהבננה, אבל שכל מי שקנה את האלבום הקים להקה. זו גם ההגדרה של 'השפעה' במחקרים שצוטטו לעיל. אולי כזוהי ההשפעה של קהילת הטוויטר הישראלית על עיתונאיה הדלפונים? מסופקני.
5. כי בעצם, כמו אותם אלו שהשמש זורחת מישבנם, בלשונו של יובל דרור, גם אני חושב שה"מהפכה" מקבלת במדיום המסורתי כיסוי ואהדה חסרי תקדים. כלומר עד לסיפור הבא של עונת המלפפונים – המעצר של מרגול שתופס את הכותרות הראשיות ואת אלו שאחריהן ואלו שאחריהן (והמחאה? עמ' 12 בידיעות, עמ' 14 בישראל היום ובמעריב [העין]).
6. מה שאומר שגם אם מתקיים בטוויטר שיח חדש ו"אינספור קישורים, אייטמים, טקסטים ודיונים סוערים המתנהלים בפלטפורמות חלופיות לאלו של אמצעי התקשורת המסורתיים." – הדיונים האלו מצומצמים ביותר וההשפעה שלהם (אם בכלל) עוברת דרך התיווך של התקשורת הממוסדת.
7. כלומר, המחקרים שמובאים כאן אמורים לשמש נקודת מוצא להבנת הדינמיקה עיתון-המון ולא לחתום את הדיון הזה.
8. ויובל דרור, ראוי לקריאה, כי הניתוח שלו על תרומתם המוגבלת של הממסדיים דווקא נכון ומטריד. ובמובן הזה – the revolution will not be televised.
9. ומה עם מחקר כמותי של הרשת הישראלית? אולי כשיהיה זמן.

 

* את ההסתייגות הזו כתבתי כבר אז: "למען האמת, אני לא באמת יודע כמה תרמו פייסבוק וטוויטר למהפכה הזו. יש לי הרגשה שהתרומה הזו, כפי שהיא מוצגת לנו (במערב), מנופחת משהו. מעין פוסט-פוסט-קולוניאליזם שאומר – ראו ראו את הערבים האלו, גם את המהפכה הדמוקרטית שלהם הם בעצם חייבים לנו, לדמוקרטיה שלנו ולטכנולוגיה החופשית שאנחנו מספקים להם ובלעדיה/נו לא היה קורה דבר."

** שיח חדש. אני רואה את זה גם אצל קרן נויבך המעולה – כמה וכמה פעמים היא כבר דיברה על השפה החדשה שיצרה המהפכה (שעוד לא הייתה). הכמיהה הזו לשפה חדשה היא מתמיהה ממש. במובלע יש כאן הנחה פוסטמודרנית חזקה שהשפה אין עוד מלבדה וכל שינוי מציאות חייב לגרור עימו גם שינוי חד של השפה (או להפך). רק לי נראה שאפשר לעשות מהפכה בשפה ישנה?

*** כבר הרבה זמן (מאז שביליתי 4 חודשים ב-Yahoo! Research) אני רוצה לכתוב על הבעייתיות בעיבוד כמות כזו של מידע ואיך זה משפיע וישפיע על חלוקת המחקר באקדמיה מול המחקר התעשיה.

14 תגובות עבור “הזירה האלטרנטיבית (או: מה זה בכלל הטוויטר הזה)”

  1. הטוויטר וכל הרשתות החברתיות הן פיקציה עיתונאית. הבעייה היא לא איתם אלא עם העיתונות המסורתית שהיום מדרדרת לתהומות שלא תצא מהןץ אם CNN חושבים שציוץ של מאן דהוא מהווה חדשות ושמים אותו במהדורת החדשות המרכזית, או קליפ ביוטיוב אמור לייצג את רוח העם אז המצב קשה.

    גיל

  2. האם טוויטר הוא כלי לחדשות או לעיסוק אובססיבי נרקיסיסטי בעצמך ?

    מחקר חדש קובע ששניהם: http://xkcd.com/723

    מהגג

  3. צה זה: "… וגם אם מתרקם לא שם שיח חדש …"

    רון

  4. נא תקן: "אלו סוכנויו הידיעות ואתרי החדשות שמכתיבים את השיח"

    רון

  5. מי שעקב אחרי המהומות באנגליה באמצעות טוויטר יודע עד כמה טוויטר היה מכשיר להעברת מידע הרבה יותר משמעותי,מהיר ומדוייק,לעומת מה שרשתות הטלוויזיה היו מסוגלות להעביר באותם ימים.לא פלא שהרשתות הבריטיות הפכו את השימוש בטוויטר לכלי עבודה חשוב.
     

    הדס

  6. אם יורשה לי לפרשן את קרן נויבך המצויינת – השפה החדשה (הכלכלית חברתית) היא למעשה שפה חדשה-ישנה שנזנחה במשך עשורים רבים לטובת השפה הביטחונית שתפסה את מקומה כשפה הראשית.המהפכה (התודעתית,שהצלחתה מסחררת) השיבה את השפה החדשה-ישנה למקומה הטבעי כבכירת השפות בשיח הישראלי.
    הידד. 

    הדס

  7. הדס, את מצביעה על הבעייתיות שבדיווחי חדשות היום. אם לא מדווחים על ארוע דקה אחרי שהוא התרחש אז רשת החדשות מפסידה. טוויטר הוא באמת כלי טוב לדיווחים בזמן אמת, אבל הוא גם כלי מאוד לא אמין שמבתסס במידה רבה על שמועות. הוא לא תחליף לעבודה עיתונאית מעמיקה אבל לצערי הרבה עיתונאים חושבים שכן.

    גיל

  8. שיח חדש\שיחדש – מאוד אורווליאני.

    אגב, data באנגלית הם רבים (יחיד – דאטום).

    Neta

  9. רון – תודה.

    הדס – זו הייתה יכולה להיות פרשנות, אבל לפי מה שאני זוכר היא התכוונה למשהו הרבה יותר רדיקלי. הרי את המושגים יוקר מחיה, צדק חברתי, דיור בר השגה ודמוקרטיה הכירה (וגם השתמשה) כל ממשלה.

    נטע – בעיה תרגומית ידועה שתקפה גם למדיום-מדיה, קורפוס-קורפורה ועוד. השימוש הנכון נשמע לפעמים מוזר מאוד.

    גיל והדס – אתם פותחים כאן דיון רציני, והוא תמיד מזכיר לי את סרטון הקאלט הנבואי המאוד ישן (במונחי אינטרנט, זה מ2004), epic 2014 שם מכריזים שאפיק (מין שירות משולב דימיוני של גוגל הוא "a summary of the world — deeper, broader and more nuanced than anything ever available before … but at its worst, and for too many, EPIC is merely a collection of trivia, much of it untrue."
    ואז הם ממשיכים לנבא את היום בו ה-NYT יורד מהרשת והופך לעיתון נישה אליטיסטי – בדפוס: http://www.youtube.com/watch?v=eUHBPuHS-7s

    אורן

  10. מה שמעניין בסרטון הזה שהוא מראה כמה קצרי רואי אנחנו לגבי העתיד הדיגיטלי. מה שהוא עושה זה לחשוב יותר בכיוון של extenstion למה שהיה קיים בזמנו אבל הוא לא יכל לצפות תופעות כמו פייסבוק. די מדהים איך כל כמה שנים יש אתר או המצאה חדשה שמשנים את ההרגלים שלנו בצורה די קיצונית.

    גיל

  11. מה הבעיה הניתוח חמישה מיליארד טוויטים, בהנחה כמובן שיש את הכלים לעשות זאת?

    הבנתי, יש לך הרבה מה לומר על זה, אבל אם אפשר נקודה או שתיים מרכזיות במשפט זה מאד ישמח אותי (וכן, אני בהחלט מבקשת לעודד אותך לכתוב על זה גם באריכות בהקדם).

    פט

  12. פט – אני מניח שאת מדברת על התעשיה לעומת האקדמיה. המחקר של שפה טרשתות חברתיות מבוסס על אלגוריתמים נכונים אבל גם על המון דטא ועל כח חישוב שיכול להתמודד עם כמות גדולה של דטא. לתעשיה יש דטא וכוח חישוב שבאקדמיה יכולים רק לחלום עליהם.

    אורן

  13. […] הציוצים בני 140 תווים לכל היותר, ולכן יש קיצורי קיצורים שכוללים הרבה מידע: הפנייות למאמרים בעיתונים, תמונות, סרטים, קטעים מתוכניות רדיו ושאר קישורים בתקשורת הרשמית ובזירה האלטרנטיבית. […]

    למה טוויטר – – – -חלק א’ « קיוון הרוח

  14. As Charlie Sheen says, this article is "WNNGIIN!"

    Lourie

להוספת תגובה