מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

מנטרה – מבוא במקום סירטון

הידעת שחלב טרה נותן קצף טוב יותר להפוך?! באחד הקטעים המבריקים מהעונה הראשונה (?) של קצרים יושבים החברה במשרד ומתלחשים על השינויים שמכניס במשרד הבוס שבדיוק חזר מואר מהודו. "אומרים שנדפק לו שם השכל" הם מרכלים. ואז נכנס מושונוב בשרוואל וחולצת שאנטי לבנים, מכנס את כולם ומודיע שמעכשיו יום העבודה יפתח במדיטציה. הוא מושיב את כולם במעגל בישיבת לוטוס, ידיים בגיאן מודרה,  ומבקש שכולם יחזרו על המנטרה (מוחלפים מבטים נבוכים): "כסף…כסף…כסף…כסף…" (מבטי הקלה).
[מי שמוצא לינק תבוא עליו הברכה והשפע הקוסמי].

כמובן שהקטע הזה הזכיר לי מאוד את סטיב ג'ובס ובשנים האחרונות אין מתאים ממנו לתאר את הבן דוב.


יועצים

יש לי חבר קנדי שעבד בעבר כיועץ במקינזי ישראל. הבן אדם חובב יוגה ומדיטציה, גידולים אורגניים, איכות סביבה וכו'. הוא גם בן אדם טוב ומוסרי – חיובי בד"כ. על כתפיו הטלתי את האחריות לאירועי הקיץ האחרון. הרי ברור שמחאת האוהלים שאבה את כוחה מתחריר ומההצלחה של מחאת הקוטג'. מחאת הקוטג', מאידך נתחילה כתוצאה מהייעוץ השגוי (לפחות בדיעבד), האנטי סוציאלי, הציני והמרושע (לא רק בדיעבד) שנתנה מקינזי לתנובה. "אם היית נשאר במקינזי," אמרתי לו "לא היה סיכוי שהיית כותב דו"ח התייעלות כל כך ציני. ואם הדו"ח היה יותר אמפתי ופחות פוגעני לא היו מתעוררות מחאות הקיץ, לפחות לא באותה עוצמה." אני לא בטוח שהוא הבין את הבדיחה.

 

הגבינה עם הבית

גבינת קוטג', כידוע, היא הגבינה עם הבית. הזיהוי הזה כל כך חזק עד שלפני כמה שנים החליטה תנובה על מיתוג מחודש (בעקבות פרשת הסיליקון? הרכישה של אייפקס?) וסמל הבית הוסף גם לגבינה לבנה וחלב.

לגדול בבית ישראלי. מצא את ההבדלים.

 

מחאת הקוטג', ולא מחאת האוהלים, היא בעצם הקרב על הבית. לא רק על יוקר המחיה ועל המחסור בדיור בר השגה (מה שזה לא יהיה) ועל צדק חברתי אלא על הבית הסנטימנטלי. אנחנו לא אוהבים לצאת פראיירים. כלומר, בכלל לא איכפת לנו לצאת פראיירים (אנחנו חותמים על התחייבות לספק הסלולרי, לאינטרנט, לכבלים וכיוצא בזה החלטות צרכניות, פוליטיות וחברתיות ושאר דרכים עצלות בהם אנחנו מכלכלים את חיינו) אבל אנחנו לא אוהבים שמנפנפים לנו עם זה בפנים. משך שנים מעלים לנו את המחירים (בצדק ובחמדנות) ואנחנו שותקים, אבל כשהציניות מגיעה מהבית – מהמותג שמספר לנו כמה הוא הבית שלנו – אנחנו מתקוממים.

——-

1. הפוסט בעקבות אחוס"ל מפוכח וההערה שלו (בתגובה שם) על הפער בין דימוי האוטו-שלנו-גדול-וירוק (או דימוי הבית של כולנו) לבין אייפקס-דפוק-וזרוק בע"מ.
2. אפרופו קטע המנטרה הנעלם מקצרים, גם את הפירסומת הזכורה לרע לגבינת יוגה של תנובה לא מצאתי. שם, בטייק-אוף לא רלוונטי לכשהרי פגש את סאלי יושבים חבורת מודטים מהמהמים ובינהם גונחת בקול בחורה. בזכות הקוטג' כמובן. כסף, סקס, ניו אייג'. כל סדרת גבינות היוגה, כנראה נולדה רק כדי לעקוף את רשימת המחירים בפיקוח, שהרי קוטג' עם קצת יוגורט הוא כבר לא מוצר בסיסי.
3. גם אני ברכות לשלמה רודב על מינויו לתפקיד יושב ראש תנובה מטעם קבוצת אייפקס וכו' וכו'.
4. איפה האשל שלי?!

 

6 תגובות עבור “א' איפקס ב' זה בית”

  1. הזכרת לי את התיאוריה של ז'יזק בדבר החשיבות של הבודהיזם המערבי לחיים בדורני הצרכני
    קישור:
    http://speculativenonbuddhism.wordpress.com/2011/05/04/slavoj-zizek-heresy-western-buddhism-and-the-fetish/

    eliavs

  2. כשכתבת "בצדק ובחמדנות" התכוונת ל"לפעמים בצדק ולפעמים בחמדנות"?

    יוסי

  3. יוסי –
    כמו שכתבת, התכוונתי במקור ללפעמים ולפעמים, אבל עוד בזמן הכתיבה שמתי לב לבעייתיות בניסוח והחלטתי להשאיר כדי לאפשר את שתי הקריאות, כי מבחינת הקורפורייט הציני, שכל מטרתו היא שורת הרווח, החמדני הוא המוצדק.

    אורן

  4. אליאב –
    תודה. אני אקרא את הלינק הארוך בשעה יותר סבירה וכשאהיה יותר פיכח.

    אורן

  5. יש גם משהו סמלי בכך שהשיר ה"ישראלי" שהם אמצו בשנים האחרונות למותג הבית שלהם הוא בכלל שיר אמריקאי במקור:

    רשקולניקוב

  6. We need more intshgis like this in this thread.

    Rahul

להוספת תגובה