מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

סטיב ג'ובס, עמוד הבית של אפל, היוםקוראי הבלוג השקדנים בוודאי זוכרים שאני לא מסמפט במיוחד את אפל ומדיניות הגן הנעול שלה. גם לא את סטיב ג'ובס, שגם בביוגרפיות אוהדות מתואר כגאון עם חזון אבל גם כדיקטור כפייתי וקפריזי. בכל זאת, באופן מפתיע למדי, אני חייב להודות שהרגשתי עצב מסויים כשקראתי על מותו.

האינטרנט מלא עכשיו בסיכומי החיים וההישגים של ג'ובס. הנה, למשל, הניו-יורק טיימס בסקירה גרפית של נקודות ציון ג'ובסיות. כולם מדברים על המהפכות – הפרסומת המהפכנית למקינטוש, האייפוד, האייפון, האייפד וכו'.
בפוסט הזה אני רוצה לכתוב על החלטה עיסקית שאיכשהו נשמטה מכל הסקירות האלו. אני מאמין שההחלטה הזו הייתה אחת הנועזות בקריירה של ג'ובס ושלמעשה היא זו שהביאה את אפל להיכן שהיא היום.

הביאה השניה של ג'ובס לאפל נתפסת כתחיה הגדולה של חברה אבודה ומרוסקת. האייפוד נחשב למוצר המהפכני שהוציא את אפל מהבוץ. אני לא חושב שזה נכון. כלומר האייפוד, ללא ספק, היה מהפכני. הוא גם היה הנגן הפופולרי ביותר, המעוצב ביותר ואחד הגאדג'טים הנחשקים (סקר קולג'ים מראשית המילניום הראה שלהסתובב עם אייפוד נחשב קול יותר משתיית בירה. אל יהי הדבר קל בעיניכם במדינה בה האלכוהול מותר לשתיה מגיל 21 ובאופן מסורתי נחשב כדבר הקול ביותר שסטודנט בקולג' יכול לצרוך).  האייפוד גם הגדיר סטנדרט חדש של שימושיות שחילחל אל האייפון והאייפד. אבל האיפוד עצמו התחיל ככישלון מסחרי (גרף המכירות מויקיפדיה).

מכירות אייפוד

כלומר בשנתיים הראשונות לחייו האיפוד לא הצדיק את ההייפ סביבו. מי שמסתכל על המכירות ב-2001-3 לא יכל היה לצפות את ההתאוששות המופלאה של אפל (ב-2010 היא עקפה את מייקרוסופט והפכה לחברת הטכנולוגיה עם השווי הגבוה ביותר).

 

אז מה בעצם גרם למהפך ואיך זה קשור לאייפוד?

המדיניות המוצהרת של אפל תמיד הייתה (ועודנה) גן סגור.  החומרה של אפל. התוכנה של אפל. החיבורים של אפל (בלי דיסקטים, בלי USB, חיבורי פייר-ווייר וכו'). מי שקונה מוצר של אפל חייב להצטרף לכת ולקנות את כל החבילה. כך היה גם עם האייפוד הראשון שהתחבר למחשב בעזרת חיבור firewire שלא היה הסטנדרט במחשבים אישיים. וזה לא היה רק החיבור המוזר אלא גם התוכנה. אפשר היה להשתמש באיייפוד ולהעלות עליו שירים אך דרך התוכנה שהופצה עם מערכת ההפעלה של אפל. זה לא מפתיע, בהתחשב ב-DNA האירגוני שדוגל בגן סגור ושיווק אגרסיבי שנועד לפתות משתמשים אל הגן. מחשבי אפל היו מוצר נישה של גרפיקאים ופריקים לדבר ולכן, באופן טבעי, את האייפוד החדשני (מהפכני וכו') יכלו לקנות רק משתמשי אפל וותיקים. אף אחד לא רצה לקנות נגן מוזיקה ב-400$ ולהוסיף עוד כמה אלפים על מק.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 

המהפך

ואז יצא הדור השני של האייפוד ואיתו שינוי מדיניות מפתיע, שכנראה עלה לג'בס בבריאות. הדור השני התממשק גם עם מחשבי PC. אפל עוד לא ייצרה תוכנה בגרסה ל-PC אבל היא תמכה ב-jukebox שעבד גם על ווינדוז (ומאוחר יותר הפיצה גם גירסאות אייטונס לווינדוז). לראשונה בתולדותיה פתחה אפל שער לגן הסגור ופרמה את עיסקת החבילה של מוצרי אפל. ההחלטה הנועזת הזו, מהפכנית בהרבה מהאייפוד, האייפון או האייפד, היא זו שגרמה למהפך במכירות ובמעמדה של אפל.

ההחלטה הליברליות הזו, אביב התוכנה, הייתה משמעותית לפחות בשלושה אופנים:
1. פתאום התרחב השוק וכל משתמש ביתי יכל להתבשם מהקוליות של אפל בלי לקחת משכנתא (ולוותר על האקסל).
2. הפופולריות של האייפוד הביאה את האייטונס כמעט לכל מחשב ביתי אמריקאי – מה שהפך את אפל לאחת מספקיות התוכן הגדולות  ואיפשר לאפל להרוויח הון לא רק ממכירות הנגן (חומרה) אלא גם ממכירת תוכן (מוזיקה, סרטים).
3. כמו דילר ממולח שבהתחלה מציע את את הסם בזול – כך גם אפל – ברגע ששברו את מחסום הנישה עם מוצר יחסית זול (רק כמה מאות דולר) – המכורים התפתו והבשילו לקנות מוצרים אחרים ויקרים יותר כמו מקבוק (וכמובן אייפון ואייפד).

יש בזה מן האירוניה שאפל שמגדירה את עצמה כחברת חומרה מוקפת חומות, קמה לתחיה דווקא בזכות תוכנה שחרגה ממדיניות החברה. למען האמת, דווקא ההחלטה הקטנה והחריגה הזו, שנהגתה בלית ברירה מול כישלון האייפוד, היא זו שהופכת את ג'ובס לאיש חזון כל כך מרשים* – אחד כזה ש-put a ding in the universe ולא רק בנישה צרה.

ובערב יום כיפור אי אפשר שלא לסיים במילים, אולי המצוטטות ביותר, של ג'ובס מהנאום רב ההשראה שלו בסטנפורד (2005): stay hungry!
צום קל.

——

* טוב, חזון היה לו תמיד, עוד לפני הביאה השניה. אנחנו כמובן זוכרים לו את אפל בגראז', את החלונות והעכבר [באדיבות זירוקס] ואת פיקסאר.

פתח לנו שער הוא חלק מתפילת נעילה. הביצוע הנפלא בנגן באמצע הפוסט הוא של אורנה זכאי (אזהרה: לחיצה על הלינק תפתח דף עם המילים והסבר רקע אבל עם נגן שמתחיל אוטומטית [וניתן לעצירה]. הביצוע המצמרר בלינק הוא של אשר היינוביץ).

 

12 תגובות עבור “פתח לנו שער”

  1. למיטב זכרוני היה אקסל מותקן במקינטוש כשב PC דידו עם הלוטוס הראשוני.

    משה

  2. אני: "שמעת שסטיב ג'ובס מת?"
    בנזוג: "מי זה סטיב ג'ובס?"

    Neta

  3. טוב, אני חי עם מישהי שמעריצה את ג'ובס (כיזם וכוויז'נר, למעשה אין לה ולא מוצר אחד של אפל*).

    *למעשה 2, היא עכשיו בSF והיא בדיוק הייתה באפל סטור, שוקלת להמיר את דתה, כשהודיעו שג'ובס נפטר.

    אורן

  4. סליחה על הערה קטנונית אבל היא קושרת גם בלשנות וגם סקס אז אני ארשה לעצמי.

    אתה כותב "יש בזה מין האירוניה", מין עם י' סקס סוג או סקס, אתה מתכוון למן האירוניה בלי י'

    מהגג

  5. מהגג – תודה. תיקנתי.

    משה – מענין. משום מה אקסל הפרודוקטיבית נתפסת כסמל המייקרוסופטי מול המק. כך זה גם בסירטוני התגובה של MS לסידרת המק VS. פי.סי.
    ואגב, מי פיתח את האקסל לאפל? מייקרוסופט טרום עידן החלונות.

    אורן

  6. אורן, אני ממליץ לך לקרוא את סיפור החזרה של ג'ובס לאפל כמו שמספר אותו רומלט ב:"אסטרטגיה טובה, אסטרטגיה רעה" המומלץ שלו.
    הוא מזכיר שם את הפרק שכולם מדלגים עליו שבין החזרה של ג'ובס לאפל ובין השקת האייפוד. יש שם שורה ארוכה של מהלכים אמיצים, אגרסיביים, ולא מספיק סקסיים יחסית, שקשורים לצמצום פורטופליו, קיצוצים והתמקדות. ניקוי שולחן שבלעדיו כל ההמשך לא היה מתאפשר.

    אורי ב.

  7. סליחה שאני מתקטנן, אבל באיזה דירוג אפל עקפה את מיקרוסופט?

    רשקולניקוב

  8. אורי –
    אני מניח שאתה מתכוון למה שמכונה (לפחות על ידי) תקופת המעלית, על שום הפיטורים הקפריזיים של עובדים שנקלעו איתו למעלית.
    (לפני כמה שנים קראתי הביוגרפיה insides steve's brain שנכתבה על ידי אחד העורכים של WIRED. מה שמעניין בביוגרפיה הזו היא שזו ביוגרפיה ביקורתית שנכתבה על ידי מעריץ).

    רשקולניקוב –
    בדירוג שווי חברה על פי ערך המניות (הנה בפורבס).

    אורן

  9. אבל האיפון עצמו התחיל ככישלון מסחרי

    צ"ל

    אבל האיפוד עצמו התחיל ככישלון מסחרי

    רון

  10. תודה רון.

    אורן

  11. […] אורן הוא:-עוד קורבן של הסטטיסטיקה -נכשל במבחן טיורינג « פתח לנו שער […]

    מדע בזיוני

  12. אגב בגיליון ה-17 באוקטובר של הניו-יורקר (הדייר הקודם בדירה שלי היה מנוי..) תחת הכותרת "how steve jobs changed" נוגעים בנקודה הזו בדיוק.

    יואב

להוספת תגובה