מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

על המניאקיות של ג'ובס, על אינטואיציה ו(אי)-רציונאליות, רשתות חברתיות וחומסקי (ביחד ולחוד) ועוד: נושאים מתועבים ושחוקים יותר ופחות – עוד מיון ערימה מעורר מחשבה (כל"ר שרפאש"ב וגז"ב*) בצוק העיתים ודחק הזמנים.

לא סחבק

הספר (הרשמי!!1) על סטיב (ג'ובס, לא סילבן) עומד לצאת וכולם מנסים לגזור קופון על המשיח. ב-Fortune פרסמו כתבה מעניינת: the Trouble with Steve Jobs  ובוב סוטון, אחד המרואיינים, מרחיב בבלוגו: asshole, jenuis or both? ודן שם בתכונות המנהיג – והאם להיות חרא של בן אדם זו תכונה נרכשת (כוח משחית), תכונה הכרחית, כדי להגיע לתפקיד, תכונה הכרחית כדי לשרוד או אולי דווקא תכונה מעכבת. ציטוט לא משקף: "One little quirk I noticed about Jobs at the nursery school and at a party where both of our kids attended is that he seems to like to sit on the swings, which I found rather charming"

וכבונוס מהארכיון (של הבלוג): כוח – מה הוא עושה למוח – כתבה ישנה (2010) בכלכליסט על הקשר בין כוחניות למבנה האישיות ומבנה המוח. וגם על ההחלטה הכנראה לא אינטואיטיבית בכלל שהצילה את אפל.

 

(אי) רציונאליות

ג'ובס ידוע באינטואיציות המצויינות שלו (NeXT, למשל), נדמה לי שהוא גם דיבר על זה בנאום סטנפורד הידוע. והנה, בכלכליסט, איך האינטואיציה עובדת ראיון עם פרופ' דניאל כהנמן ובו הוא מקדם את ספרו (שעוד לא יצא) 'לחשוב לאט ומהר'. הראיון (אורן הוברמן) מרתק ואני מחכה לספר בכליון עיניים (גם מסיבות מקצועיות שעוד יידונו כאן בבלוג – למידה, קוגניציה ומיזעור שגיאות).
ובכלל, אני מקנא באורן הוברמן על סידרת הכתבות/ראיונות המופלאה (ואפילו פיאסקו הפטריות) שהוא עושה בכלכליסט.

 

ההמון הנבער והקישקושים הדיגיטליים שלו

בהארץ מתרגמים מהניו-יורק מגזין (יה בייבי!) את המדע המדוייק של הציוץ  – פרופיל מרתק על טוויטר כחברה, על חברה עם טוויטר ועל "הקומה השלישית המיסתורית" א.ק.א  – מה שהם היו רוצים לעשות עם שטף המידע הזה (כסף, דה!). ציטוט: "השאפתנות, וחלק מהרטוריקה [בטוויטר א.צ.], הן בקנה מידה גוטנברגי, למרות שבמקום התנ"ך, יש את ביונסה".

ונמשיך עם ציטוט נוסף (ממקום אחר):

Well, let’s take, say, Twitter, it requires a very brief, concise form of thought and so on that tends toward superficiality and draws people away from real serious communication […] It is not a medium of a serious interchange

כך אמר נעם חומסקי (גם הוא לא סחבק) בראיון בשנה שעברה ועל דברים דומים הוא חזר גם לאחרונה.

בכתבה מסלון.קום (תודה יובל): Why Chomsky is Wrong About Twitter מסבירים, ובכן, למה חומסקי טועה בקשר לטוויטר. אבל מסבירים את זה בצורה מלומדת ותוך נימוקים מוסריים.
ולסיום – שאלת תם – האם התקשורת היומיומית שלנו (לפחות של מי שאינו פרופסור ב-MIT או ב- HIT או כותב בלוג כל"ר שרפאש"ב וגז"ב*) עמוקה לאין שיעור מהציוצים השדופים בטוויטר?

 

————
*כל"ר שרפאש"ב וגז"ב – כמוהו-לא-ראיתם, ששום-רסס-פיד-אינו-שלם-בלעדיו וגם-זה-באנדרסטייטמנט.

 

9 תגובות עבור “ערימה #24328”

  1. חומסקי אידיוט וכל הידע או המחקר שלו שווים כקליפת השום לאור הניתוק שלו מהמציאות כמשתמע מהציטוט הזה, שלא לדבר על סולם הערכים הקלוקל שלו גם אם מוכנים לקבל דיעות של אחרים שאינו כמו שלי. גם לרלטיביזם ולפוסטמודרניזם יש גבול.

    קלקל

  2. קלקל –
    וגם זה באנדרסטייטמנט, כמובן.
    (אה, ושים לב ללינק-טייטל כשעומדים עם העכבר על הלינק)

    אורן

  3. אגב, בקשר לפפיאסקו הפטריות: מסתבר שיש בכל זאת (אולי) בסיס לטענות: http://www.nature.com/nature/journal/v407/n6803/full/407470a0.html

    למשלמים הפתרונים

    מהגג

  4. ולהשלמת הערימה: http://www.haaretz.co.il/captain/software/1.1531347

    מאמר על שימוש בבלשנות חישובית לפתרון בעייה עתיקה (יחסית)

    מהגג

  5. בדיוק צייצתי על המאמר בהארץ. תרגום גרוע למאמר גרןע (בNYT) על מאמר נחמד (עבודה מה-ACL האחרון.

    אורן

  6. Is there an english version of the "power what it does to the brian?"

    I want to give it to friend that can't read hebrew and I don't want to give him whole list of articles

    oren

  7. אורן –
    אני לא מכיר גירסה אנגלית.
    אגב, בשבוע האחרון ג'ימייל שולח את כל ההודעות על תגובות בבלוג לספאם. אין לי מושג למה.

    אורן

  8. מאמר מעניין (כתמיד) של מלקולם גלדוול על סטיב ג'ובס:
    http://www.newyorker.com/reporting/2011/11/14/111114fa_fact_gladwell?currentPage=all

    רשקולניקוב

  9. רשקולניקוב –
    תודה. באמת מעניין. בעיקר כי הוא משקף את הויכוח המר עם האישה (היא: ממציא גאון ומאסטר ויז'נר; אני – טוויקר, למרות שלא השתמשתי במילה הזו:-)).

    ובכל אופן – המציאות מורכבת קצת יותר – טוויקר (כך גם כותב גלדוול) לוקח המצאה קיימת ומשנה אותה קצת וגו'בס לקח רעיון ישן והרבה פעמים עיצב אותו מחדש לגמרי מסקראצ'.

    אורן

להוספת תגובה