מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

ושוב מתקרב סוף השבוע והגיע הזמן לערימת לינקים: על פוליטיקה, עיתונות ובלוגרים (ביחד ולחוד), על הבטלה המאומצת באקדמיה ובכלא על מדרשי חז"ל, מדור שירה, על רדיו, פרסומות וגם על טוויטר (פרסומת). לכל ישראלי מגיע לכלות את זמנו על הלינקים האלו.

פוליטיקה, עיתונות ומחנאות ובמילים אחרות – תחפושת מבריקה

למי שפיספס את הסערה של שלהי שנה שעברה  – גל חן כותבת על המסגד בטובא-זנגריה, עובדות שלא מסתדרות ומהות העיתונות. הפוסט זיכה אותה בתואר יקירת הימין (היא בכלל לא ידעה שהיא כזו) ובקללות וגידופים משמאל. ואז גם מימין. הפוסט עצמו מרתק ורלוונטי וחורג בהרבה בהעניין הנקודתי בטובא-זנגריה (מהות העיתונות…) והתגובות המשונות (או שמא דווקא צפויות?) מטרידות לא פחות.

ונמשיך בעיתונות (ופוליטיקה) בכיסוי תרבותי

שחר (תודעה כוזבת) כותב על השימוש הישיר בשואה בשיח הישראלי. כלומר הוא כותב על השימוש העקיף והמתוחכם, שהרי שואה לאור יום זה די וולגרי (ע"ע הילד החרדי): ויימאר, הגודווין של האינטלקטואלים.

מגדל השן

עידן לנדו שישב בכלא על סרבנות מתקומם על קיצוץ המשכורת שלו (ניכוי זמן הישיבה בכלא).  בפוסט מחקר אקדמי – עניין מוזר ומופלא הוא כותב יפה על מהות המחקר האקדמי. קריאת חובה לאקדמאי המתחיל, לחוקר בפוטנציה ולאלו ששואלים את עצמם מה הוא בכלל עושים שם במגדל השן חוץ מלכתוב פוסטים.
ואם כבר, משהו ישן יותר, תמים, ילדותי ובמובן מסויים פרובוקטיבי להכעיס, תרומה שלי למדריך המפוכח לתלמיד המחקר: בשבחה של בטלנות אקדמית. והאמת, למרות שזה מפלטו של הנבל, גם יש בזה משהו. או בציטוט מהפוסט:

אלא שבטלה היא מדרון חלקלק, בעיקר כשיש אילנות גדולים להיתלות בהם ולהתנדנד בניחותא, ואני עוד לא גיליתי את האלגוריתם שימקסם את הפרודוקטיביות, כלומר פונקציית ה-min-max שמקצרת את תקופות ה"בטלה" תוך מיצוי המקסימום היצירתי…
… אוסקר ווילד במשפט אופייני וטוען ש"בטלה מוחלטת היא המלאכה הקשה ביותר בעולם, הקשה ביותר והאינטלקטואלית ביותר". בטלנות וויפסנה.

מדרש

אפרת היא הדרשנית החביבה עלי. פוסטי המדרש שלה (ולא רק) הם מאירי עיניים, משעשעים, מודעים לעצמם, מלאים אמפטיה ונותנים השראה אפילו לציניקן מדרשים שכמוני – אחד שבדרך כלל פוטר מדרשי פליאה כקישקוש, פסיכוזה תלמודית, סתם משהו שעבר זמנו, בקיצור כקוריוז. בפוסט פתאום הבנתי  היא מתייחסת למדרש על התלמידים שהתחבאו תחת המיטה של הרב וצפו בו ובאישתו עושים מה שרבנים עושים במיטה. (חבל שהתגובות שם עוסקות, רובן ככולן בחלק הראשון של הפוסט). רק שתכתוב עוד אם בעלה ירשה לה.

עט באישה ערווה (לפעמים עט זה רק עט)

רב בשם ברוך אפרתי כותב בעניין הקרן החדשה, קולך, ונאמני תורה ועבודה (אתם לא באמת צריכים להיכנס לקישור, אלא בשביל להתעצבן) ומכריז: "לא לקרוא עלון 'קולך', לא להתקרב לעיתון 'מקור ראשון'. לא להצטרף ל'נאמני תו"ע', וודאי לא להעמיק במשנת הרופא המבולבל שהזכרת.". הוא כותב זאת בעקבות שיר שהופיע בגיליון קולך לפני שבועיים. אפרתי, להזכיר, גם טוען שאנחנו הרגנו את ישו ושאנחנו צריכים להיות גאים בזה ושלא נאמין להכחשות ה-PC של האפיפיור. איש מוזר. בכל אופן, לכבוד הרב אפרתי וגם בגלל שהשיר ה"פורנוגרפי" ב'קולך' דווקא לא רע קבלו אותו כאן – לתלות מילים, חוה פנחס-כהן (שני שמות משפחה?! פמיניסטית מופקרת!):

לֶאֱסֹף אֶת הַכְּבִיסָה הָרְטֻבָּה בְּיָד אַחַת וְלִתְלוֹת מִלִּים
חֻלְצָה לְבָנָה, סָדִין וְצִפָּה, גּוּפִיָּה וְעוֹד מַגֶּבֶת כְּחֻלָּה, חָזִיָּה שְׁחוֹרָה
וּפֶרַח. הֵן מֻנָּחוֹת זוֹ לְיַד זוֹ וּבוֹנוֹת מִשְׁפָּט וְרוּחַ פְּנִימִית
עוֹבֶרֶת בֵּין הֶחָזִיָּה לַתַּחְ תּוֹנִים וְעוֹבֶרֶת בֵּין הָאוֹת הַפְּרוּצָה לָאוֹת הַסְּתוּמָה
כְּמוֹ זְרוֹעוֹת הַסְּגוּרוֹת עַל כְּלוּם וְאַחַר כָּךְ בֵּין הַשּׁ וּרוֹת
לְטַאטֵא אֶת הַצְּעָדִים הַנִּסְתָּרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִשַּׁבָּת
עַל הָרִצְפָּה שֶׁמִּתַּחַת לַשֻּׁלְחָן.

שָׁפַכְתִּי אֶת הַבְּרָכָה מֵהַכּוֹס שֶׁצּוֹבַעַת בְּאַרְגָּמָן
אֶת הַכִּיּוֹר וְכָל שֶׁסְּבִיבוֹ, בְּרָכָה שֶׁנִּשְׁפְּכָה – מַה דִּינָהּ .
בְּגֵו יָדַי אֲסַפְתִּי מֵהַמַּפָּה אֶת פֵּרוּרֵי הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הַחַלָּה
וּסְחָבָה קְמוּטַת פָּנִים עָבְרָה עַלהַ שֻּׁלְחָן כְּעוֹבֶרֶת עֲבֵרָה
בֵּינָהּ לְבֵין בּ וֹרְאָהּ .

[מכאן והלאה – אין לי כח למחוק את הרווחים שנוספו בהעתק+הדבק – תתאמצו בסגמנטציה או תקראו בפדפ כאן. א.צ. ]
פָּ רַ שְׂ תִּ י לְ קִ פּ וּל מִ י שֶׁ מַּ תְ חִ ילָ ה בְּ -מ' פְּ תוּחָ ה וּמִ סְ תַּ יֶּמֶ ת
כְּ מוֹ בַּ יִת שֶׁ הַ דֶּ לֶ ת בּ וֹ פְּ תוּחָ ה בְּ שׁ וּלֵ י הַ מַּ גֶּבֶ ת אִ ישׁ מֵ ת
בְּ תוֹךְ שַׁ רְ ווּלֵ י הַ חֻלְ צָ ה וּבֵ ין הַ קְּ פָ לִ ים מָ צָ אתִ י מִ לִּ ים נִ מְ לָ טוֹת
מֵ רְ דִ יפוֹת שֶׁ גָּזַרְ תִּ י עֲלֵ יהֶ ן וּמִ תְ חַ בְּ אוֹת בַּ כִּ יסִ ים
שֶׁ ל שִׂ מְ לַ ת יְלָ דוֹת אוֹ מִ כְ נַס גֶּבֶ ר שֶׁ כְּ בָ ר הָ לַ ךְ מִ פּ ֹה.

בַּ כִּ יס שֶׁ ל הַ גִּ 'ינְ ס גִּ מְ גּ וּם מִ לָּ ה בִּ לְ תִּ י פּ וֹסֶ קֶ ת, וְדָ בָ ר שֶׁ נִּשְׁ אַ ר
בְּ קֵ פֶ ל הַ מִּ כְ נָס עִ ם אֲדָ מָ ה מְ לֵ חָ ה מִ נַּחַ ל צִ ין
וְחִ בּ וּק שֶׁ לּ ֹא הֻשְׁ לַ ם וְ נִשְׁ אַ ר בַּשַּׁ רְ ווּל וְשַׁ ד יָמִ ין וְשַׁ ד שְׂ מֹאל
נִ כְ נְ סוּ לְ תוֹךְ כְּ פָ פוֹת שֶׁ חָ זְ רוּ מִ טִּ יּוּל בַּ מִּ זְ רָ ח הָ רָ חוֹק
וְאִ שָּׁ ה שֶׁ הוֹלֶ כֶ ת בִּ סְ פִ ינָה לְ עִ יר זָרָ ה וּלְ צִ דָּ הּ מְ תִ יקוּת.
בְּ שַׁ רְ ווּל יָמִ ין שֶׁ ל סְ וֶדֶ ר יָרֹק: הָ רִ ים
וּבְ שַׁ רְ ווּל שְׂ מֹאל: הוּא לֹא יָבוֹא.
מִ תּ וֹךְ צַ וְּארוֹן הַ מְּ עִ יל מָ שַׁ כְ תִּ י פִּ טְ מָ ה לְ יַד הַ כַּ פְ תּ וֹר
הָ רִ אשׁ וֹן: תְּ נִ י וּבְ תוֹךְ הַ שֵּׁ נִ י: לִ י. בַּ כִּ יס, יָשַׁ ב זְ מַ ן
שֶׁ נִּ רְ אָ ה כְּ מוֹ גַּמָּ ד זָקֵ ן וְצָ חַ ק.

עֲרֻמָּ ה עָ מַ דְ תִּ י מוּל עֲרֵ מַ ת הַ בְּ גָדִ ים שֶׁ הִ לְ בִּ ישׁ וּ מִ לִּ ים
וּבִ קַּ שְׁ תִּ י לֶאֱסֹף פֵּ רוּרִ ים מֵ הַ שֻּׁ לְ חָ ן אֶ ל חֹד הָ עִ פָּ רוֹן
נִ קִּ יתִ י אֶ ת הַ סִּ ירִ ים
מִ שְּׁ אֵ רִ יּוֹת וּמָ שַׁ כְ תִּ י תּ וֹלָ עִ ים מֵ רֶ סֶ ק עַ גְ בָ נִ יּוֹת
שֶׁ כָּ תְ בוּ לְ עֵ ינַי בְּ לָ בָן עַ ל אֲדֹם אִ טְ רִ יּוֹת.
שִׁ פְ שַׁ פְ תִּ י אֶ ת הַ מִּ כְ סִ ים וְחִ כִּ יתִ י שֶׁ תָּ בֹאנָה הַ מִּ לִּ ים
מִ תּ וֹךְ הַ קֶּ צֶ ף וְהַ מַּ יִם בְּ רֶ צֶ ף שֶׁ יֵּשׁ לוֹ מַ שְׁ מָ ע לִ שְׁ מֹעַ
כְּ מוֹ דֶּ רֶ ךְ , מִ דְ רֶ כֶ ת דְּ רִ יכוּת וּבֶ רֶ ךְ .

הופיע בקולך מס' 147.

רדיו, מיסחור ולבנת פורן

אריק גלסנר, מבקר חופשי, מסביר למה אפילו את רדיו 88FM הוא כבר לא מסוגל לשמוע. וכן, יש לזה קשר לג' יפית ולפרסומות המזעזעות של לבנת והקריין המלאכותי שמרים לה להנחתה רדודה.

ציף ציף מעל רציף

את חשבון הטוויטר שלי פתחתי לפני שלוש שנים כשרציתי dישה ל-API של טוויטר (spritzer, gardenhose). החשבון נח די מנומנם עם עמה עשרות טוויטים לשנה, רובם ריטווטים. אבל בחודש-חודשיים האחרונים נפרץ הסכר של מה שהחל כניסוי והנוכחות הטוויטרית גברה עד שהגיע הזמן לפתות גם את קוראי הבלוג לעקוב בטוויטר: OrenTsur@.
וכדרכם של רוכלים שמציגים את מרכולתם המפוקפקת (העגבניות הטובות למעלה, הרקובות מתחת), הרי לכם מקבץ מציוציי בימים האחרונים:

נאמן ("הדתי השפל", טוקבק בהארץ) מכנה את הארץ 'דר שטירמר' (לכאורה). בהארץ זועמים: "הוא לא יודע שעכשיו אנחנו עדיין שופר ההדוניזם הוויימארי?!"

@hmason @t_crayford
>> s = '\n1abc22abc3,4,5\n6'
>> sum(map(int,re.sub(',+',',', re.sub('[^\d+]',',',s)).strip(',').split(',')))

בעונה החדשה, השערוריה תפרוץ כשהאח הגדול יבדוק סאונד עם "פרוצה-לכי אחורה-שיקסע" במקום עם ה"אני אשחק לך עם הבולבול בין השדיים" הקלאסי. #נאורות
RT כשהדלתות יפתחו, יכנסו להם "המנהיג", הכוסית, ההומו, הדתיה, הפרחה הצעקנית, המופנם, העילג וכולם ינסו לעמוד במשימת התקציב. שלום לך כנסת ישראל
מזל שדרוקר סגר בהפועל ירושלים (ערוץ 10 קנה זכויות שידור?) #קו_שלוש_מאות_זה_לא_אני_זה_אחי_אהוד
ההשוואה בין טניה רוזנבליט לרוזה פרקס היא מופרכת (אחת היא פאב תל אביבי והשניה רודפת פרסום). אבל נעמה מרגוליס מזכירה לי את רובי ברידג'ס.
טישטוש בין שירה לחיים: מוצא את מוצא אל הים בתחתית הערימה בשירותים. זה בטח היה משעשע את ויזלטיר שדווקא את הספר הזה קוראים על אסלה תל אביבית.
RT ‎@tsooff‏ בוא נראה אם הבנתי. מיחזרת ציוצים לתוך פוסט, ואז מיחזרת קטע מהפוסט חזרה לציוץ. אתה יותר ירוק מאל גור

אני הייתי @OrenTsur, תודה רבה ושבת שלום.

2 תגובות עבור “מיון ערימה 1588”

  1. מצחיק, גמני רציתי לקשר לעידן לנדו, כי מצאתי את התיאור שלו יפה ורלוונטי. במיוחד אחרי שצפינו (באיחור אופנתי) ב"הערת שוליים".

    Neta

  2. היי אורן
    מנסה להשיג אותך
    בקשר לאירוע שנשמח שתיקח בו חלק

    שלחתי גם מייל,
    בבקשה חזור אלי, תודה
    רויטל סיוון- מפיקה

    רויטל סיוון

להוספת תגובה