מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

ושוב מיון ערימה משופע לינקים לכתבות, תמונות סרטים וריפרורי שירה – על ההבדל בין הרשתות החברתיות השונות, מה אפשר לעשות עם הרבה דטא ומי הרע בסיפור הזה,   יום עיון לזיכרו של טיורינג, שירים (פופ) בשפת הסימנים, שפה לוקאלית, מחאה צרכנית ופוליטיקה. מאיר ויזלטיר ודליה רביקוביץ' מפציעים בין השורות. בסוף השבוע הזה תישארו מול המחשב ולא תזדקקו לתחבורה ציבורית בשבת.

קהילת הטוויטר אוהבת לטפוח לעצמה על השכם החתרנית ולומר שאת אמא לא תמצאו בטוויטר (לשון אחר: "אל תעשו טוויטר בעברית, כל הערסים יגיעו"). אז אמנם טוויטר מלא זבל חסר משמעות על ליידי גאגא או ג'סטין ביבר, אבל תמונה אחת שווה אלף מילים ומדגימה את ההבדל – חיפוש תמונות בנושא 'יוון' בטוויטר לעומת חיפוש בגוגל (זה תלוי גם בענייני פרסונליזציה, אבל ננייח לזה לפוסט אחר שכבר מתוכנן). הקליקו על התמונה להגדלה. (דרך gilad@).

 

ואם כבר תמונות ורשתות חברתיות – הסבר מקוצר על ההבדלים בין הרשתות החברתיות השונות:

 

אוהב דטא לא ישבע דטא

ומה עושים עם כל הדטא הזה שמגיע מרשתות חברתיות, מתוכן בכלל ומנתוני גולשים? ומי אלו האנשים שעושים את זה? הבלוג עוסק בזה לא מעט, אבל הנה כתבה מה-NYT ודי מדהים (ומחריד) כמה שהיא לא ביקורתית, למעט פסקה וחצי שעוסקות בטעויות אלגוריתמיות אבל לא בסיכון ובהשלכות החברתיות בשימוש באלגוריתמים שדווקא לא טועים: the Age of BIG data

ועוד מה-NYT – איך אפשר לעבוד על גולשים ואלגוריתמים: For $2 a Star, an Online Retailer Gets 5-Star Product Reviews, ובאותו הקשר ראוי לקשר גם לשני פוסטים מן העבר: המקרה של זין בעין בע"מ והמקרה המוזר של הזאב בשעת לילה.

החכם באדם כבר אמר שאוהב דטא לא ישבע דטא, וכך אנחנו מתבשרים שגוגל משתינים על המשתמשים ועושים האקינג למנגנוני האבטחה של ספארי ושל האינטרנט אקספלורר כדי לאסוף עלינו עוד קצת דטא (או בלשון גוגל: לשפר את חווית המשתמש גם בדפדפנים נחותים). הבעיה היא לא פרצת האבטחה (כלומר זו בהחלט בעיה, אבל זו בעיה שמיקרוסופט ואפל צריכות לפתור במקום להתבכיין) – הבעיה היא שמשתינים על היוזר התמים שבוחר במפורש באופציה נטולת קוקי'ס.  גוגל יודעים את זה ומכניסים את הקוקי בהיחבא – התנהגות שמתאימה לאחרון ההאקרים ולא לחברת ענק דו נו איוול וכו'.

מבחן טיורינג

יש, כמובן,  מי שאשם ביכולת הזו לעבד ביג-דטא ולהסיק ממנו תובנות מרחיקות לכת. קוראים לו אלן טיורינג והשנה ימלאו מאה שנה להולדתו (וארבעים ומשהו שנה להתאבדותו). לכבוד טיורינג רב הזכויות יתקיים  בבר אילן כנס מכובד בנוכחות חוקרים מובילים וכ-ו-ל-ם מוזמנים להרשם.

דיאלוג של חרשים

איתמרק כותב בדגש קל על שפת הסימנים של החרשים (שהיא שפה חיה לכל דבר, כולל דיאלקטים וסלנג שמתפתח ומשתנה). והפעם הוא מביא קליפים בהם שרים בשפת הסימנים.  לעצלנים שבקוראים, אני מביא כאן שני קליפים כטיזר (בפוסט שם יש עוד):

ועכשיו לכו תקראו את הפוסט (אתפוס רימון ביום שמש יפה) ואת הדיון בתגובות ואל תשכחו לדרוש מאיתמר לכתוב יותר על שפת הסימנים.

 

העיר שנבנתה ארעי

בהכל דיבורים: מה עובר על העברית התל אביבית  כותבת נטע הלפרין על השפה התל אביבית – מה זה והאם בכלל יש דבר כזה. (רמז – הדעות חלוקות). מרואיינים שם כל החשודים המיידיים מרוביק רוזנטל ואבשלום קור (ד"ר ללשון שמכונה בכתבה 'אייקון וינטאג' לשוני') ועד גיא אסיף.  רק אוסיף שגם עבדכם רואיין לכתבה הזו (לא ברור על תקן מה) ובסוף לא נכנס. אולי כי על השאלה "יש בעיניך אייקונים שאפשר לסמן בהקשר לדיבור התל אביבי?" הוא ענה "בטח, אני".

זוהי יפו, ילדה

 אהבת תפוח הזהב

קוראי הבלוג השקדנים בטח זוכרים מה דעתי על מחאת הקוטג' ושאר מחאות וחרמות אינסטנט אימפולסיביים (בזמנו לא החרמתי את תנובה ומאז ועד היום אני משתדל למעט בקניית תנובה ולקנות חלופות. אני עדיין מחרים את ארומה תל אביב בגלל הגזענות של הבעלים ואת קסטרו בגלל פארת הפרווה). אז עכשיו העם פצח במחאת פסק זמן ואני רוצה גם. כחלק מאסטרטגיית אלוף בצלות ואלוף שום אני מכריז על מחאת אהבת תפוח הזהב שאהב את מכהו – למה בארצינו ממותגת הJAFFA ומשופעת ההדרים שהפכו לנדלן צריך לשלם 27.9 שקלים לשני ליטר של מיץ תפוזים טבעי בעוד 1.9 ליטר של טרופיקנה עולים בארה"ב שלושה דולר (12 ש"ח) בלבד?!  הפיצו, רטווטו והצטרפו למחאת תפוח הזהב ויחסי ה-S&M שלו עם הצרכן.
[עוד כרזות תפוזים ונוסטלגיה אישית ויפואית בבלוג של לולה]

למה לי פוליטיקה עכשיו?

אפרופו קמפיינים ומעורבות פוליטית – הפעם ברצינות: דובי קננגיסר ויהונתן קלינגר רצים לעבודה, כלומר מעמידים עצמם לבחירה בפריימריז. לא שיש סיכוי שאצביע לעבודה אבל, כמו שנהוג לומר במקומותינו, שניהם בהחלט ראויים+, ואני בהחלט מעדיף עבודה שאלו הם נבחריה*.  כדי להבין מה הם מוכרים ומאיפה הם באים תקליקו על השמות שלהם ולא על 'רצים לעבודה' שמפנה לעמוד הפייסבוק של הקמפיין. בהצלחה.

* אם כי נראה לי שהם הפייגלינים של העבודה – אלו שמנסים להשתחל פנימה באיגוף קיצוני. מבחינתי זה סבבה.

 

7 תגובות עבור “ערימה משהו”

  1. הרעיון של חיפוש התמונות של יוון בין גוגל ל טויטר הוא נחמד אבל…

    כאשר מגבילים את החיפוש בגוגל רק לתמונות מהתקופה האחרונה( שבוע)
    אז מקבלים אותם תמונות כמו בטוויטר.

    איתן

  2. "שפת הסימנים של החירשים", אה? אני אכתוב על "שפת הסימנים" מיד כשאסיים לכתוב על "שפת המילים של השומעים".

    איתמרק

  3. גמני רואיינתי ע"י נטע הלפרין לכתבה הזאת ונפלטתי על רצפת חדר העריכה. האמת שעדיפה השמטה מלאה מעיוותים אכזריים.

    אילן, מתוסכל פונמית

  4. איתן –
    כמובן.לזה, בין היתר, התכוונתי כשכתבתי שיש שם גם עניין של התאמה אישית. ובכל זאת זו בחירה "מערכתית" איזה סוג של חיפוש לבצע ומה להציג כברירת מחדל. טוויטר הוא גם סטרים חדשותי יותר ובאמת יש בו דומיננטיות לסערות של הרגע.

    איתמרק –
    אלו דיקדוקי עניות. תכתוב.

    אילן –
    האמת שאני יודע. היא בקשה ממני את הטלפון שלך…
    ובקשר לעיוותים – מאוד יכול להיות שאחת הסיבות שנחתכתי זה שהכתבתי לה מיליון דיסקליימרים על ה"סמכות" שלי, על הקשרים העמומים בין שפה לתרבות ועל כמה שצריך להיזהר מאביוז בטענות כאלו (שלג, זמן, אסקימוסים וכו').

    אורן

  5. הערה קטנה לגבי העניין עם גוגל:

    לאפל ומיקרוסופט יש בעיית אבטחה בדפדפן ומי שמקבל בסוף את כל האש זה גוגל… לא סביר.

    אור

  6. אור –
    שים לב שבפוסט לא חסכתי ממייקרוסופט ואפל והאסטחה הלקויה שלהם. לגבי גוגל – הטענה שלי היא לא שהם עקפו את האבטחה של הדפדפנים האחרים וזה לא בסדר כלפי מייקרוסופט ואפל – הטענה שלי היא בחוסר ההתחשבות במשתמש ש"מרגלים" אחריו באיזור הבטוח שלו.

    אורן

  7. איתמרק – יש דבר כזה, שפת סימנים של שומעים. אחרת לא היינו חשים בהבדל שבין שיחת טלפון לשיחה פנים אל פנים.

    Neta

להוספת תגובה