מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

ביטקויןבשיאו, שער החליפין של הביטקוין (bitcoin) היה כמעט ביטקוין אחד לשלושים דולר. הישג מרשים למטבע וירטואלי שנולד לפני כשלוש שנים. כיום הביטקוין שווה קצת יותר מחמישה דולר. קיצור תולדות: הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי ששואב את כוחו מהסכמת המשתמשים. הוא לא מנוהל על ידי אף גורם ממשלתי והוא מאפשר מסחר אנונימי כיוון שלא צריך אישור של גוף מוסדי לביצוע עיסקאות. יש שרואים בשימוש בביטקוין את תמציתה של המחאה החברתית נגד ה"מדינה"/הבנקים/המערכת הקפיטליסטית. הביטקוין חדר למיינסטרים כנושא של פרק של 'האישה הטובה' (סידרה נפלאה), ככתבה בבלייזר (כתבה כה עלובה שאני חוסך לכם את הלינק) ואפילו בפוסט  איך להיפטר מהבנקים בלי לשרוף אותם בבלוג הפופולרי ארץ האמורי (קריאה ראויה) שם מסבירים:

ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי פתוח ומבוזר. דיגיטלי – כי הוא מנוהל ע"י מחשבים ונסחר על גבי הרשת, פתוח – כי קוד המקור פתוח והכל מתנהל בשקיפות מלאה, ומבוזר – כיוון שאין בו מרכז אחד ואין לו בעל בית. החידוש של ביטקוין טמון בביזור ומשם זורחת ההבטחה. לביטקוין אין בנק, הוא עובר מקונה למוכר בלי מתווכים באמצעות הטכנולוגיה בעלת השם העברי החמוד עמית לעמית (P2P), המוכרת לנו מעולם שיתוף הקבצים. ביטקוינים נוצרים בתהליך שנקרא כרייה (mining) בו מתקיימת מעין הגרלה בין מחשבים שמקצים כח חישוב לרשת. כמות המטבעות לעולם לא תעלה על 21 מיליון, זאת לא בעיה טכנית, כי כל ביטקוין אפשר לחלק למאה מיליון חלקים, אבל האספקה המוגבלת הופכת אותו למטבע שלא יסבול מאינפלציה.

אני רוצה להתעכב כאן על משפט אחד שחוזר בצורה כזו או אחרת בכל תיאור של התופעה: "ביטקוינים נוצרים בתהליך שנקרא כרייה (mining) בו מתקיימת מעין הגרלה בין מחשבים שמקצים כח חישוב לרשת". דרושה הבהרה – תהליך הכריה הוא לא בדיוק הגרלה אלא תחרות. כדי לזכות בביטקוין חדש, כלומר לגרום ל"הדפסת" ביטקוין, על הכורה השקדן לפצח בעיית הצפנה על ידי הקצאת משאבי חישוב. כדי למנוע הצפה של השוק בכסף חדש הקושי של בעיות ההצפנה אותן צריך לפצח הולך ומתגבר. כלומר את הביטקוינים הראשונים היה די קל לכרות (המטבע היה איזוטרי ולכן לא הייתה תחרות וכמו כן לא היו הרבה מטבות ולכן הפיצוח היה יחסית קל).  ואז המטבע תפס תאוצה והתחילה הבהלה לזהב. כל גיק עם CPU מיותר העמיס עליו את עבודת הכריה. ככל שהצטרפו למשחק גיקים נוספים גברה התחרות על הפיצוח. ככל שפוצחו יותר צפנים התגבר הקושי. אבל הרי בגיקים אקטיביסטים עסקינן ולא אנשים כאלו ישברו בשל קושי חישובי, או במילים אחרות – מה שאי אפשר לעשות עם CPU אחד אפשר לעשות עם שניים ומה שאי אפשר לעשות עם שניים אפשר לעשות עם עשרה. או עם מאה.  או עם רשת של זומבים. כלומר בניגוד למחפש הזהב המסכן שנודד לקליפורניה ובתרמילו רק מסננת, כורי הביטקויין צריכים להשקיע משאבי חישוב ניכרים שעולים הרבה מאוד כסף – להקים רשת מחשבים יעודיים, יקרים וזוללי חשמל, לדאוג לקירור תמידי של השרתים ומלבד עלות החומרה היעודית לשלם חשבון חשמל מופרז עד כדי פריצה משטרתית בחשד לגידול מריחואנה. וזה בדיוק אחד הקוצים באליה האוטופית הזו. הביטקוין משקף אידיאולוגיה ליברטריאנית שאמנם מתנגדת למוסדות (מדינה, בנק, רגולטור, פיקוח, רשות מיסים) אבל משאירה את הכוח אצל העשירים שמסוגלים להשיג/לכרות/"להדפיס" אותו (ובד בבד גם לא מאפשר מנגנון  יעיל של גביית מיסים שמאפשרים שירותי רווחה). במובן הזה, אין כאן שום בשורה חברתית ואין כאן שום שיוויון. נקודה שהאוונגליסטים נוטים להתעלם ממנה.


עוד על הביטקוין  – ההבטחות, הוכנות ואף מילת ביקורת חברתית ב-the Rise and Fall of Bitcoin ב-Wired לפני חצי שנה.

13 תגובות עבור “הערה על הבהלה לזהב ועל הכלכלה החדשה (ביטקוין וצדק חברתי)”

  1. הטעות הבסיסית של אנשים שמעניקים לביטקוין תכונות מופלאות היא שהם אינם מבינים מהו כסף.
    כסף הוא בסך הכל דבר די םילוסופי שמקבל את ה"כח" שלו מההסכמה החברתית לערך הנקוב עליו. מטבע או שטר בסך הכל מייצגים ערך שהכסף נותן, אבל אין להם ערך בפני עצמם.

    רובנו משתמשים בהרבה מאוד סוגי כספים שונים שלא בהכרח מונפקים על ידי מדינות כמו תוי קניה, קופונים, כסף במשחקים, ויותר מזה אנחנו גם מנפיקים כסף על ידי כתיבת צ'ק.

    ביטקוין בסך הכל משתמש בממבו ג'מבו טכנולוגי בשביל לסנוור את הילידים, ועושה רושם שהילידים אכן מסתנוורים….

    מרק ק.

  2. הערה קטנה: יש עוד סיבה שנהיה קשה יותר ויותר להפיק ביטקוינז עם הזמן. הסיבה היא אלגוריתמית, עם כל "מחזור" של ביטקוינז הפריצה היא של מחרוזת קשה יותר לפיצוח.

    וחוץ מזה, איך אפשר לדבר על ביטקוין בלי להזכיר את הפיקנטריה של איש המסתורין שהמציא את ביטקוין תחת השם האטושי נקאקמוטו אבל אף אחד לא יודע מי זה (הסי איי איי/הוגו צ'אבז/דפני ליף/שוב היהודים והבונים החופשיים?)

    מהגג

  3. התכונות הכי חדשניות בביטקוין (פרט לעובדה ה"שולית" שלא עומדת מאחוריו ממשלה או ארגון) הן שאי אפשר לשדוד את חשבונות ושאי אפשר לזהות את שני הצדדים בעסקה.

    שתי הטענות נפלו אחרי שכספים נשדדו ממספר רב של חשבונות וכשזהות השודד נחשפה

    משה

  4. מרק –
    בעיקרון אני מסכים אתך למעט העובדה שהעניין הטכנולוגי הוא יותר מממבו ג'מבו ויש שם תיאוריה די מסודרת. עם זאת, זה מכון שהטכנולוגיות הזו קוסמת להרבה אנשים שלו בהכרח מבינים אותה.

    מהגג –
    סיבוכיות אלגוריתמית עולה – בוודאי. התייחסתי לכך בפירוש – זו הסיבה שצריך להשקיע משאבי חישוב כל כך משמעותיים ויקרים (ואני כמובן לא יכול להמנע מתאוריית הקונספירציה שמישהו עושה כאן crowd sourcing לפיצוח צפנים).

    משה –
    בכוונה התמקדתי דווקא בטיעון החברתי ולא בטכנולוגיה. אבל כן, גם באלגוריתם יש בעיות שנחשפות יותר ויותר כאשר הביטקוין נהיה נפוץ יותר ולכן פתאום צריך מוסדות להמרת כספים, "בנקים" להחזקת חשבונות וכו'. חוץ מזה – הביטקוין עצמו (הקידוד) כולל פרטים על העיסקה ואוסף חתימות (מוצפנות עם מפתח פרטי) של הבעלים הקודמים שמצדם יכולים להישאר אנונימיים.

    אורן

  5. אורן.
    מדוע לדעתך "הכוח אצל העשירים" הוא נקודה לרעתו של הביטקוין?
    המטבע לא נועד לייצר צדק חברתי, לא לגנוב מהעשירים ולתת לעניים, ובטח לא לשבור את האקסיומה של "מי שיכול מרוויח".
    הוא מטבע. ככזה, הוא לא צודק או טועה, הוא לא מעדיף שחורים או לבנים, טיפשים או חכמים, לא יותר מהדולר או השקל.
    כמה טיעונים:
    1. המשאבים להפקת ביטקוין אחד משמעותית גבוהים מערכו, גם אם זה יעלה פי 4.
    2. הפקת ביטקוין היא עבודה, כשם שאתה ואני מקבלים שכר על המשאבים שהשקענו ברכישת המקצוע שלנו (שכר לימוד, זמן, שכ"ד וכו') כך "כורי" הביטקוין, זה שכרם, אף אחד לא עובד בחינם.
    3. כדאי לציין כי כמות הביטקוין היא סופית, ולא מאד רחוקה (2023 אם אני זוכר נכון, אבל אולי אני לא). כשיסיימו לכרות את כולם (וגם עכשיו) עדיין אנשים יוכלו להרוויח, אבל בדרך מעט אחרת.

    squigly

  6. סקוויגלי –
    שים לב שלא טענתי כאן נגד ביטקוין (ואפילו הגנתי עליו בתגובה למרק). יצאתי נגד הטרנד לייחס לביטקוין תכונות חברתיות של שיוויון ואחווה. מדובר אמנם במטבע אנרכיסטי (אין ממסד), אבל הוא בוודאי לא מעודד שיויון. כמו שטענת – המטבע הוא מטבע וכללי המשחק שמאפשרים אותו הם בדיוק כלל המשחק של השוק הקפיטליסטי והלא שיוויוני. ואת זה לא ישנה גם הדיבור על ביזור וקוד פתוח.

    ובכל זאת, בקשר לטיעון הראשון: זה נכון אבל לא מדוייק – יש את העניין של עמלת פעולה שאותה למעשה גוזר הכורה של המטבע. עמלת הפעולה היא אמנם לא הכרחית אבל היא משמשת ליצירת עדיפות 'וידוי' ולכן ככל שעסקאות יהיו דחופות תהיה נטיה לכלול בעסקה גם את העמלה. כלומר מי שמשקיע (הרבה) בכריה יכול לקבל עבורה תזרים הכנסות קבוע (כך לפחות אני מבין את המשחק, תקנו אותי אם אני טועה כאן).

    אורן

  7. הייתי שמח להעביר את הביקורת החברתית שלך למרצה שלי. הבעיה היא שהיא אמריקאית ולא קוראת עברית.

    האם יש מאמר שמדבר על הטענות שלך באנגלית?

    ארן רהט

  8. ארן-
    האמת שאני לא מכיר – זו פשוט נקודה שתמיד הפריע לי בשיח השוויון של הביטקוין. זו נקודה קטנה ודי פשוטה רק באמת צריך להפריד בין הביטקוין כמטבע חלופי לבין הביטקוין כ"צדק חברתי".

    אורן

  9. אורן: למיטב הבנתי עלות עסקה היא לא תזרים הכנסות קבוע לכורה אלה עוברת לבעלים של המטבע הנוכחי. הכורה יקבל את העמלה בפעם הראשונה שישתמש במטבע, וזהו.
    מכיוון שעוד לא ביצעתי עסקה (רק קראתי על זה) אני לא יכול להעיד על זה.

    אלון

  10. תיקון: העמלה היא בכיוון ההפוך, בעל הכסף משלם למוכר. אבל בכל מקרה הנקודה היא שהעמלה היא בין הצדדים של המכירה, והכורה יהיה אחד הצדדים על המטבעות שהוא כרה רק פעם אחת, אח"כ הם יהיו בראשות אחר שיקבל את העמלה.

    אלון

  11. לדעתי יש כאן צורת הסתכלות צרה שלא רואה ומבינה את התמונה הכוללת.
    כיום המערכת הכספית נשלטת ע"י מונפול של הבנק המרכזי ומערכת הבנקים בכלל. יש כאן שליטה של מעטים על המטבע ובדרך זו יש מיסוי שקט, ע"י מניפולציות על המטבע,ע"י בעלי ההון.
    הביטקוין מפקיע את המנופול הנ"ל ומעביר את השליטה לציבור. אי אפשר לעשות מניפולציות במטבע (אינפלציה). מודל עסקי של מיקרו תשלומים אפשרי בניגוד להענלות המנפוחות של המערכת כיום. וכן בשביל לתחזק מערכת כזו צריך כוח מחשוב גדול ומי שעוזר מגיע לו תשלום. (בסוף גם זה עסק כלכלי).
    ברגע שהכוח חוזר לעם ומבוקר פועל יוצא הוא שהוא יותר שוויוני (אין מנפולו שמנצל את כולנו).

    דני

  12. דני –
    בוודאי שיכולה להיות אינפלציה וזה לא קשור לכמות המטבעות (שהמגבלה שלו בביטקוין מלאכותית ממילא כי אפשר לעשות אינסוף ספליטים) אלא משחיקת כוח הקניה של המטבע שהתרסק לעומת השווי של שלושים דולר לביטקוין.
    כמו-כן, אין ברירה אלא להקים מוסדות לחליפין והפקדה ואלו יחליפו את הבנקים. לבסוף – מאחר ואנחנו לא סומכים על בני אדם ובטח ובטח לא על חברות שישלמו מיסים בששון ושמחה – לא יהיה מנוס מצורה מסויימת של פיקוח ולכן בהכרח יהיה איזשהו מנגנון ריכוזי שולט (שבתורו גם יוכל לנצ את הידע והשליטה למניפולציות).

    אורן

  13. אהבתי את הגרפיקה של התגובות – בלי קשר לתוכן. (אני גם משתמש בוורדפרס)
    ולגבי ביטקוין – כאשר כתבת את הכתבה השווי היה 5 דולר לביטקוין, והיום הוא קרוב ל-16. כהשקעה זה נראה לי מבטיח ביותר. ברור שיש סיכונים, אבל זה נכון לכל השקעה. לגבי המחסור במנגנוני מיסוי לטעמי הוא יתרון ולא חיסרון. אני חושב שמטבעות קריפטוגרפיים ומטבעות מדינה יכולים לחיות בשלום זה לצד זה. ואני מאוד אוהב את הרעיון שיש ארנק וחשבון בכיס שלי שלמדינה אין שום גישה אליו. גם אם הם יקחו את המחשב שלי, הארנק מוצפן אז הם לא יצליחו להגיע לכסף עצמו.

    אורן

להוספת תגובה