מדע בזיוני

מעניין. אולי זה אפילו נכון.

הבלוג של אורן צור-

אורן הוא:
-עוד קורבן של הסטטיסטיקה
-נכשל במבחן טיורינג

הערה קצרה על הסרטון העלוב של שלום עכשיו. הסרטון הפורימי (?!) הזה של שלום עכשיו (איזה כיף להיות ימני) לא היה ראוי לתגובה אלמלא שני ציוצים של חברה חכמה שאני מוקיר ומעריך:

ברור לי שעבור חלקים נרחבים מהפיד כאן מדובר בעילת אינפול ושלילת תואר שמאלנות, אבל וואלה – אפילו שהוא מלא בעיות, הקליפ של שלום עכשיו בא סבבה.
כן כן, תחסכו ממני את ההטפה. הוא מלעיג, סטיגמטי, לא אינטלגנטי – סו פאקינג וואט. ממי שאמורים לייצג אותי אני מצפה לאפקטיביות, לא לקדושה.

התגובה הראשונית שלי הייתה לענות לה שהבעיה בסרטון היא לא שהוא מלעיג וסטיגמטי אלא שהוא אכן לא אינטליגנטי מאוד לא מצחיק ובטח שאינו אפקטיבי. זה קורה כי מיטב הכישרון הקריאטיבי השמאלני מוציא את מיטב האנרגיה שלו על פרומואים לזוועות של הערוצים המסחריים ולאידיאולוגיה נשארה רק החלטורה. אבל אחרי כמה זמן הבנתי כמה מטריד הסרטון הזה. זו בטח לא ההלעגה המפגרת (דובון וסנדלים עם גרביים) אלא שני המסרים העיקריים של הסירטון:
1. קביעה שהמתנחלים החזירים חיים בכיף על הררי כסף על חשבון שאר הציבור.
2. מה שיש למתנחלים להציע זה רק רק קמפיין שיקרי של פחד.

הנקודה הראשונה די אפקטיבית. ההתנחלויות אכן מתוקצבות בנדיבות ואפשר להתווכח על הצדק והצורך והסכומים הראויים (תוך הבנה שהממשלות שלחו אותם לשם, שרובם המכריע נמצא שם מאידיאולוגיה ציונית ושבמשך שנים הם גרו בקראוונים עלובים ללא שירותים בסיסיים, שהם ספגו אבנים ורציחות ושהם הספר שמגן על השומן). אבל למה לדבר על זה – זה מוריד מהאפקטיביות. וזו באמת נקודה אפקטיבית. אפקטיבית כמו יאיר לפיד ואיפה הכסף (רק בלי 19 מנדטים).

אבל השקר הגדול נמצא בנקודה השניה. אני לא צריך להיות ימני כדי לחיות בפחד ובחשש (אני לא באמת חי בחשש, אני מתנחל לי בבוסטון, לפחות עד סוף הפוסט-דוקטורט). אני מסתכל סביב על לבנון, מצרים, הרשות הפלסטינית וסוריה ורואה איך השכנים מיישבים סיכסוכים פנימיים בין אחים. ואני אפילו לא אח אלא רק בן דוד אז אני קצת חושש. וזה מחייב אותי to stick to my guns למרות שזה מעייף. ולמרות שאני מעדיף לקבור את הנשק באדמה, אני עוד לא מוכן לתוצאה הכמעט בלתי נמנעת – טוק טוק טוק על שערי מרום. ניסיון למכור לי שלווה מזוייפת ולהאשים אותי בפחד לא רציונלי שמכסה על ריקנות הוא פשוט מעליב. והוא גם מפחיד כשאתה פתאום קולט את השנאה מחד ואת עומק הניתוק מהמציאות מאידך בו חי חלק מהשמאל – אלו* שעד היום חשבת שהם פרטנר.  המזל הוא שהשיר הזה מטיף למקהלה. והמקהלה כולה מופיעה בקליפ.

*טוב, לא כולם. אברום בורג היה טיפוס מתועב מאז ומעולם, יריב אופנהיימר היה נלעג תמיד וחגית עופרן שחיבבתי – נו אם באזובים נפלה שלהבת

4 תגובות עבור “איזה כיף להיות ימני (אבל לא באמת)”

  1. האם גם אתה חוטא פה בהשטחת העובדות על חשבון המסר? בתוך מי שגדלה בהתנחלות אני יכולה להגיד שמי שהממשלה "שלחה" אותו (התנחלויות ותיקות) די מהר קיבלו שירותים, הקראוון לא היה כל כך נורא, ותוך כמה שנים עברנו לוילה צמודת קרקע שהיום אני ואתה רק יכולים לחלום על אחת כזו (בהסתמך על שכר אקדמי). ספגנו מעט מאד אבנים כי הממשלה בנדיבותה סללה לנו כבישים עוקפים. היו פיגועים איומים שבהם נהרגו ילדים (אבל זה יש גם בצד השני של הקו הירוק אז לא הרגשנו מיוחדים).

    מי שחי ללא שירותים זה המתנחלים שהקימו חוות בודדים או מאחזים, וגם שם די מהר "הכשירו" את המאחז והביאו שירותים, ובראש ובראשונה אבטחה צמודה ע"י מיטב חיילנו.

    לא ראיתי את הסרטון אז אני לא יכולה להגיב על תוכנו, וגם אני מפחדת לגור במזרח התיכון. אבל דחילק, אל תאשים אחרים בעיקום עובדות ואז תעשה אותו דבר.

    Neta

  2. נטע –
    אני חוטא בקטנה. כלומר אני נותן צד שני שעליו עבר אפשר לדבר ולא תועק סיסמאות כמו "המתנחלים טובים/רעים". כי גם לי ברור שחלק מהמתנחלים בהמות (ע"ע יצהר) ושחלק לא קטן יפונה בהסכם (שאני לא מאמין שיהיה בשנים הקרובות) – אני רק לא מסכים עם העליהום שמאשים אותם בכל הרעות החולות במדינה.
    לגבי העובדות:
    -לא יודע מה היה אצלכם בשומרון, אבל בגוש עציון ובמעלה אדומים הכבישים העוקפים נסללו רק (באמצע?) שנות התשעים. עד כמה שידוע לי גם לבית אל לא היה כביש עוקף לפחות עד אמצע שנות התשעים (היום יש? אין לי מושג).
    – את לא באמת משווה את כמות הפיגועים (ובטח האבנים בדרך לגן/לעבודה) שקיבלו המתנחלים עם הפיגועים בערים, נכון?
    -וילות צמודי קרקע – את יכולה בכל מקום בו אים ביקוש. את לא יכולה לקנות וילה באפרת (10 דק'ממרכז ירושלים) אבל את כן יכולה בבאר שבע, שדרות…
    – חשבתי שהטענה היא שממשלות הימין של ביבי מעודדות את ההתנחלויות ללא הפסקה. אני אכן מסכים שממשלות השמאל שלחות את המתנחילם הותיקים.
    ןלגבי קמפיין ההפחדה (עופר רון האשים אותי בדמגוגיה ביציאה נגד ההפחדה "אתה לא באמת חושב שהשמאלנים מאמינים שהפלסתינים הם נצר לנלסון מנדלה?") – כן, רק שאף פעם לא שמעתי תוכנית להתמודד עם זה. כלומר חוץ מביילין (?!) שאמר שאם נצא מעזה ויירו עלינו אפילו כדור מיד נכבוש אותם חזרה.
    בקיצור – אפשר לרצות פינוי התנחלויות גם בלי לטעון שהמתנחלים חריזים/נצלנים/טרורריסטים/אשמים במבול תוכניות הריאליטי.

    אורן

  3. על רגל אחת, בעיני, הטענה השמאלנית אינה שהערבים סביבנו לא רוצים לנקוט נגדנו באלימות. הטענה השמאלנית היא שהדרך הנכונה, לפחות כרגע, להגיע למצב שבו הם לא ירצו לפגוע בנו היא פייסנות. אנחנו הרבה יותר חזקים מהם צבאית ובמשך שנים מיררנו את חייהם (בין אם בצדק או שלא בצדק), ולכן אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לנסות לנקוט בדרכי שלום ופייסנות בכדי להפחית ברצונם לפגוע בנו.

    אגב, ברור שיותר כיף להיות ימני, כי הימני שייך לקבוצה החברתית המוסרית יותר, והקבוצה האחרת היא אלימה ופרמיטיבית. בין אם זה נכון ובין אם לא, ברור לחלוטין שזה נוח יותר מבחינה פסיכולוגית להאמין שאתה שייך לקבוצה הצודקת, הקורבן שכל העולם לא מבין בשל אנטישמיות ולא בשל סיבות מוצדקות.
    לעומת זאת, כשמאלני, אני מאמין שהקבוצה שלי אינה נוהגת בצורה הוגנת. אני חש אשמה, בושה, תסכול ויאוש בשל השיוך הקבוצתי שלי. הלוואי שהייתי יכול לחשוב שאנחנו צודקים ושהפלשתינים הפרמיטיביים והמרושעים נושאים בכל האשמה בסכסוך הזה. כמו כל אדם, גם אני רוצה להיות חלק מקבוצה שאני מעריך, וגם אני מנסה שוב ושוב למצוא למה הקבוצה שלי היא בצד של הטובים, והקבוצה השנייה היא בצד של הרעים. לצערי, אני לא מצליח לתפוס ככה את המציאות.

    יוסי

  4. I get that everybody is different and you don't know everything but about my health, my day, where I ran etc etc But, I ran a mile in around 9 I used to run 5+ miles years ago, and this was my first time running in four or five months, so basically I'm at a 'novice running' My question is how quickly would I be able to run a sub 6 minutes? Fastest I ever got was 6:30 pace for 2 miles

    bridalshowerinvite

להוספת תגובה